החיים קורים עכשיו

אם אני מאמין שמה שקורה עכשיו,
הוא בעיה, או תקלה,
שפוגעת בחיי ובתוכניות שלי,
אז אני מחכה שהדבר הזה יעבור, או ייגמר או ייפתר,
כדי שאוכל לחזור לשגרה, לתוכניות, לחיים של לפני, או לתיקון של אחרי.

אם אני מבין שמה שקורה עכשיו זה החיים,
ולא איזושהי תקלה זמנית,
אז אני יכול לבחור כיצד לחיות את חיי היום,
בדיוק במצב הזה ובמקום הזה.

וזה לא אומר בהכרח שהכול לטובה,
או שיש פה שיעור חשוב שעלינו ללמוד,
או שזו דרכו של היקום לשמור על עצמו מפנינו,
או שזה שלב התפתחותי מואץ של האנושות שהגיע זמנו.

זה רק אומר שמה שקורה עכשיו,
כל מה שקורה עכשיו,
זה מה קורה עכשיו,
ושאלו החיים.

וממש עכשיו,
אנחנו יכולים לבחור,
כיצד לחיות את חיינו.

ליתר דיוק,
(בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו)
ממש עכשיו,
אנחנו כבר בוחרים,
כיצד לחיות את חיינו.

חיים מלאים. היום.

ואולי חלק מהעניין הוא המסע עצמו

ואולי חלק מהעניין הוא המסע עצמו, לשמו,
ולא לשם או בשירות המטרה שרוצים להשיג.
חלק מהעניין, ולא כל העניין.
גם וגם.
גם המסע וגם היעד.
גם הדרך וגם המטרה.

חיים מלאים. היום.

בדיוק במקום, בדיוק בזמן

הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
הכול בסדר ואף פעם לא תשלים את כל המשימות שלך.
לעולם לא תהיה במקום שבו כל מה שאתה רוצה מתמלא.
המקום הלא מושלם הזה שבו אתה נמצא כרגע, הוא המקום הכי טוב שאתה יכול להיות בו.
אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות.
בדיוק בזמן.
הכול מתפתח בצורה מושלמת.
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.

חיים מלאים. היום.

מה באמת חשוב לנו שיקרה בשעה הקרובה?

מה באמת חשוב לנו שיקרה בשעה הקרובה,
כדי שכשנסיים את הפגישה הזו,
נוכל לומר שהיתה פגישה טובה?

**
מה באמת חשוב לנו שיקרה ביממה הקרובה,
כדי שכשנשכב לישון הלילה,
נכיר תודה על שהיה לנו יום טוב?

**
מה באמת חשוב לנו שיקרה בשבועיים הקרובים,
כדי שכשנסיים את החודש הזה,
נשמח על שחיינו חודש טוב?

**
מה באמת חשוב לנו שיקרה בשנים הקרובות,
כדי שכשיגיע תורנו להיפרד,
נחגוג חיים טובים, משמעותיים ומלאים?

**
סוף מעשה במחשבה תחילה:
משעות לימים,
מימים לשבועות,
משבועות לשנים,
משנים לחיים.

**
בדיוק עכשיו
אנחנו חיים את הפרק הנוכחי
ויוצרים את הפרק הבא
של חיינו.

חיים מלאים. היום.

כשהדברים מתפרקים

"דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי.
אנחנו חושבים, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה,
אבל האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים.
הם מתאחים ומתפרקים.
אחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים.
הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות:
מקום לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה.

כשאנחנו חושבים, שמשהו, יגרום לנו עונג, אנחנו לא יודעים, מה באמת יקרה.
כשאנחנו חושבים, שמשהו יאמלל אותנו, אנחנו לא יודעים.
היכולת להשאיר מקום לאי-הידיעה היא הדבר הכי חשוב.
אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו חושבים שיעזור, אבל אנחנו לא יודעים.
אנחנו לעולם לא יודעים, אם ניפול על הפנים או נשב זקוף.
כשאנחנו חווים אכזבה גדולה, איננו יודעים, אם זה סוף הסיפור.
ייתכן שזו דווקא תחילתה של הרפתקה גדולה."

~ "כשהדברים מתפרקים" / פמה צ'ודרון

**
יכול להיות שקיבלנו משהו שלא ביקשנו.
התנאים מושלמים.
עכשיו זה הזמן.
להתאמן.
לתרגל.
ללמוד.
לחוות.
לגדול.
להיות.

חיים מלאים. היום.

מחכים לתשובות

מחכים לתשובות.
לפרסום הרשימות.
לתוצאות של בדיקות.

**
המתנה.
חוסר אונים.
תקופת מעבר.
כן או לא, משהו נשבר…
מפה זה כבר לא אותו דבר.

**
מגיע הרגע.
בקרוב תורנו.
עכשיו זה הזמן.
אנחנו בוחרים לאן מכאן…

חיים מלאים. היום.

תקופה חדשה

נכנסים לתקופה חדשה.
זה השלב.
זה המצב.
עכשיו אני כאן.
אנחנו כאן.
זה מה יש.
אפשר להיות עסוקים במה שאולי יהיה,
אפשר להיות עסוקים במה שיכול היה להיות
ואפשר לבחור להיות עסוקים במה שעכשיו.

**
אין לי מושג מה יהיה מחר.
אין לי מושג איך זה יתפתח.
אין לי מושג מה עדיף.
אין לי מושג.
אני כאן.
עכשיו.

**
משהו נגד כאבים.
לפעמים יש משהו נגד כאבים שאפשר לתת.
או לקחת.
כשיש משהו כזה, זה יכול לעזור.
וכשאין, אין.

**
באופן מפתיע אפשר לפעמים להרגיש רוגע גם עכשיו.
והכרת תודה.
הרבה הכרת תודה.

חיים מלאים. היום.

הפעם הקודמת שעשינו משהו כזה

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

~קהלת א, פסוק ט

**
הפעם הקודמת שעשינו משהו "כזה"
היתה לפני כארבע שנים.
הרבה קרה מאז.
לכל אחד מאיתנו.
בינינו.
לנו.
והנה אנחנו פה, שוב…
לא אנחנו של "אז",
אנחנו של היום.
של עכשיו.
של כאן.

**
דומה ושונה, כמו גם ישן וחדש,
הם רק עניין של הגדרה.
של נקודת מבט, הערכה ופרשנות.
של בחירה.

חיים מלאים. היום.

עכשיו פחות מתאים

עכשיו פחות מתאים.
סוף יוני.
מסיבות סיום בבתי הספר, בגנים ובחוגים.

גם יולי לא משהו.
חופש גדול.
וחם. חם מדי.

ועל אוגוסט בכלל אין מה לדבר.
החודש של אחרי הקייטנות.
והחופשה משפחתית.

בשבועיים הראשונים של ספטמבר חוזרים ללימודים.
התארגנות על מסגרות חדשות.
ימים ראשונים של תחילת שנה.

השבוע השלישי של ספטמבר זה כבר ראש השנה.
ואז כיפור, סוכות, שמחת תורה.
עד אמצע אוקטובר.

**
בקיצור, עכשיו פחות מתאים…
וגם אחר- כך.
אולי באמצע אוקטובר.
אולי…
כשנגיע נראה …

**
או ש…
עכשיו זה הזמן.
בדיוק עכשיו.

חיים מלאים. היום.