הפעם הקודמת שעשינו משהו כזה

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

~קהלת א, פסוק ט

**
הפעם הקודמת שעשינו משהו "כזה"
היתה לפני כארבע שנים.
הרבה קרה מאז.
לכל אחד מאיתנו.
בינינו.
לנו.
והנה אנחנו פה, שוב…
לא אנחנו של "אז",
אנחנו של היום.
של עכשיו.
של כאן.

**
דומה ושונה, כמו גם ישן וחדש,
הם רק עניין של הגדרה.
של נקודת מבט, הערכה ופרשנות.
של בחירה.

חיים מלאים. היום.

כ"ג תמוז – קֹהֶלֶת לִצְוָותִים‎

לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ בָּאִרְגּוּן

זְמַן לַעֲצוֹר וּזְמַן לְהִתְקַדֵּם,

זְמַן לְהַתְחִיל וּזְמַן לְסַיֵּים,

זְמַן לִפְתּוֹחַ וּזְמַן לִסְגּוֹר,

זְמַן לְהַקְשִׁיב וּזְמַן לְשַׁתֵּף,

זְמַן לְהִתְלַבֵּט וּזְמַן לְהַחְלִיט,

זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת וּזְמַן לִתְחוּשׁוֹת,

זְמַן לִשְׁאֵלוֹת וּזְמַן לִתְשׁוּבוֹת,

זְמַן לְדַבֵּר וּזְמַן לַעֲשׂוֹת,

זְמַן לְחַדֵּשׁ וּזְמַן לְשַׁמֵּר,

זְמַן לִיצוֹר וּזְמַן לַהֲרוֹס,

זְמַן לְפַקְפֵּק וּזְמַן לִבְטוֹחַ,

זְמַן לְהִתְמַקֵּד וּזְמַן לְהִתְפַּזֵּר,

זְמַן לְתַכְנֵן וּזְמַן לְאַלְתַּר,

זְמַן לְמִשְׁמַעַת וּזְמַן לְחוֹפֶשׁ,

זְמַן לְהוֹבִיל וּזְמַן לְהִצְטָרֵף,

זְמַן לְבַקֵּר וּזְמַן לְפַרגֶּן,

זְמַן לְהִתְנַגֵּד וּזְמַן לְהִתְמַסֵּר,

זְמַן לַחֲגוֹג וּזְמַן לְהִתְאַבֵּל.

**

צוות ההנהלה שפגשתי בתחילת השבוע "נקרע" בין ניסיון להתקדם
לבין רצון לשמור על כולם מחוברים ושמחים.

התשיעייה עבדה השבוע קשה ואינטנסיבי לקראת המפגש החשוב ביום רביעי.
אני תוהה עד כמה הם הרשו לעצמם לעצור ולחגוג לאחר שהוא הסתיים.

החמישייה מאתמול שניסתה להגיע להחלטה נעה הלוך ושוב,  
מבולבלת לעתים, עם הרבה דיבור וקצת פחות הקשבה,
בין רצון לסגור לבין חשש לסגור, בין פתרונות לבין צרכים.

– האם בארגון שלך יש זמן ולגיטימציה לדברים מסוימים ולא לאחרים?
– בפגישה הקרובה: האם ברור לכל המשתתפים למה חשוב להקדיש את הזמן?
– האם את מודעת למחזוריות התמידית ולמעברים הטבעיים בתהליכים שהצוות שלך עובר?
– זמן למה זה עכשיו… ?
– ועכשיו.. ?

שבת של שלום,
חיים מלאים יום יום,
רוני ויינברגר

אם אתם מעוניינים:
לשפר את תפקוד צוות ההנהלה שלכם (אפקטיביות אווירה)
תוך מספר מפגשים מצומצם בתהליך מובנה ומואץ המשלב עשייה ולמידה
צרו קשר במייל חוזר.