מחבר: Ronny Weinberger

5 סוגים של לחצים (רשימה חלקית)

א. לחץ מאי-נוחות
משהו לא יהיה מושלם, כיף, מהנה ונוח.
אולי גם "נשלם עליו" בזמן, באנרגיה, בכסף.

ב. לחץ מעומס
ריבוי משימות ועניינים שאנו עוסקים בהם בו זמנית.
גם אם כל משימה בפני עצמה היא ברת-ביצוע ואינה מאתגרת במיוחד,
כשכולן נערמות ביחד ומתרחשות בעת ובעונה אחת זה מלחיץ.

ג. לחץ מהלא – נודע
אי – וודאות וחוסר אונים שאנו חווים כשאין לנו מושג איך המצב יתפתח ומה יקרה.
אנו חיות אנושיות המחפשות וודאות ונלחצות כשאין.
לחץ מהלא – נודע יתפוגג או יומר ללחץ מסוג אחר כשהבהירות תיווצר.

ד. לחץ מכישלון
בביצוע משימה מסוימת או תפקיד כלשהו.
הכישלון יכול להיות מוגדר ע"י סמכות חיצונית או פנימית (אנחנו).
בעבודה, במערכות יחסים, בלימודים ובכל תחום שהוא.

ה. לחץ הישרדותי
סכנת חיים שלא בטוח איך נצא ממנה.
ענייני בריאות או כסף שמאיימים על חיינו.

**
החופש הגדול, שינוי תפקיד,
קניית ומכירת בית, איסלם קיצוני בעולם,
מזג האוויר, החלפת בית ספר,
המבחן הקרוב, הפרויקט הנוכחי,
הפגישה הבאה, הטיסה לחו"ל,
הפידבק שקיבלתי, רופא השיניים…

**
יש משהו מרגיע בעצם ההתבוננות בלחץ שלך,
הזיהוי שלו וההבנה שהוא אינו לחץ הישרדותי אמיתי.

במצבים שבהם ישנו לחץ הישרדותי אמיתי,
כדאי שהוא יקבל עדיפות עליונה.
כל השאר פחות חשוב כרגע.
ופחות מלחיץ.

חיים מלאים. יום יום.

יש חידות שאין להן פתרון.
לבעיות מסוימות אין תשובות.
"סוף הוליוודי" אינו תמיד אפשרי.
לחלק מהאתגרים אין מענה מיטבי מלא.
לא תמיד ניתן להשיג את כל מה שרוצים ושכולם יהיו מרוצים.

**
ניסיון עיקש להשיג הכול יכול לייצר תקיעות מתסכלת ומיאשת.
חיפוש עקר ובלתי מתפשר יכול להיות הרסני ומסוכן.
ציפיות לא מתואמות יכולות להוביל לחיים אומללים.

**
8 המלצות למצבי "אין פתרון":

1. ללמוד להחזיק חוסר נוחות, קושי, פחד, כאב וחוסר וודאות.
2. לפתח את היכולת לחגוג,לשמוח ולהכיר תודה גם בתהליכים קשים במיוחד.
3. להעריך ולכבד את מורכבות המצבים והאתגרים שאנו פוגשים. Respect.
4. להפסיק לחפש תשובות בית-ספר ופתרונות קסם שלא ניתן למצוא.
5. לשקול להגדיר מחדש את הבעיה או להחליף את החידה. בלי לברוח מהמציאות.
6. להתמקד בדברים הכי חשובים. גם על חשבון דברים אחרים.
7. לחיות קצת יותר בשלום עם מחירים ועם אי-מושלמות.
8. לנשום.

חיים מלאים. יום יום.

מי שקורא עיתון,
יכול לחשוב שמה שכתוב זה מה שקורה.
זהו שלא.
לא כל מה שכתוב קורה.
לפעמים מה שכתוב לא באמת קורה.
לעתים הוא רק זווית אחת או פרשנות מסוימת למה שקורה.

**
מי שקורא עיתון,
יכול לחשוב שאם זה לא כתוב זה לא קורה.
הרבה יותר קורה ממה שכתוב.
מה שכתוב הוא רק קצה קצהו של קמצוץ ממה שבאמת קורה.
קצה קצהו של קמצוץ שמישהו בחר לכתוב עליו מסיבה כזו או אחרת.

**
מי שקורא עיתון,
יכול לחשוב שאם זה בכותרת הראשית, זה כנראה מאוד חשוב ודחוף.
לא בהכרח.
זה בכותרת הראשית כי זה מוכר.
הרוב המוחלט של הדברים החשובים והדחופים
לא יגיעו לכותרת הראשית ואולי לא יגיעו לעיתון בכלל.
כי הם לא מספיק מוכרים.
או כי מישהו לא רוצה אותם שם.

**
מי שקורא עיתון,
יכול לחשוב בטעות שזה עוזר לו להבין מה קורה ושומר עליו מחובר.
זה לא.
עיתון הוא מסנן מגמתי רב-עוצמה ובעל השפעה אדירה.
אחד הכלים היותר אפקטיביים של המטריקס התודעתי.

חיים מלאים. יום יום.

לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ בָּאִרְגּוּן

זְמַן לַעֲצוֹר וּזְמַן לְהִתְקַדֵּם,

זְמַן לְהַתְחִיל וּזְמַן לְסַיֵּים,

זְמַן לִפְתּוֹחַ וּזְמַן לִסְגּוֹר,

זְמַן לְהַקְשִׁיב וּזְמַן לְשַׁתֵּף,

זְמַן לְהִתְלַבֵּט וּזְמַן לְהַחְלִיט,

זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת וּזְמַן לִתְחוּשׁוֹת,

זְמַן לִשְׁאֵלוֹת וּזְמַן לִתְשׁוּבוֹת,

זְמַן לְדַבֵּר וּזְמַן לַעֲשׂוֹת,

זְמַן לְחַדֵּשׁ וּזְמַן לְשַׁמֵּר,

זְמַן לִיצוֹר וּזְמַן לַהֲרוֹס,

זְמַן לְפַקְפֵּק וּזְמַן לִבְטוֹחַ,

זְמַן לְהִתְמַקֵּד וּזְמַן לְהִתְפַּזֵּר,

זְמַן לְתַכְנֵן וּזְמַן לְאַלְתַּר,

זְמַן לְמִשְׁמַעַת וּזְמַן לְחוֹפֶשׁ,

זְמַן לְהוֹבִיל וּזְמַן לְהִצְטָרֵף,

זְמַן לְבַקֵּר וּזְמַן לְפַרגֶּן,

זְמַן לְהִתְנַגֵּד וּזְמַן לְהִתְמַסֵּר,

זְמַן לַחֲגוֹג וּזְמַן לְהִתְאַבֵּל.

**

צוות ההנהלה שפגשתי בתחילת השבוע "נקרע" בין ניסיון להתקדם
לבין רצון לשמור על כולם מחוברים ושמחים.

התשיעייה עבדה השבוע קשה ואינטנסיבי לקראת המפגש החשוב ביום רביעי.
אני תוהה עד כמה הם הרשו לעצמם לעצור ולחגוג לאחר שהוא הסתיים.

החמישייה מאתמול שניסתה להגיע להחלטה נעה הלוך ושוב,  
מבולבלת לעתים, עם הרבה דיבור וקצת פחות הקשבה,
בין רצון לסגור לבין חשש לסגור, בין פתרונות לבין צרכים.

– האם בארגון שלך יש זמן ולגיטימציה לדברים מסוימים ולא לאחרים?
– בפגישה הקרובה: האם ברור לכל המשתתפים למה חשוב להקדיש את הזמן?
– האם את מודעת למחזוריות התמידית ולמעברים הטבעיים בתהליכים שהצוות שלך עובר?
– זמן למה זה עכשיו… ?
– ועכשיו.. ?

שבת של שלום,
חיים מלאים יום יום,
רוני ויינברגר

אם אתם מעוניינים:
לשפר את תפקוד צוות ההנהלה שלכם (אפקטיביות + אווירה)
תוך מספר מפגשים מצומצם בתהליך מובנה ומואץ המשלב עשייה ולמידה
צרו קשר במייל חוזר.

דרך א' – מוכוונות מכירות

1. להתחיל למכור לקוחות חדשים.
2. להמשיך למכור ללקוחות קיימים.
3. למכור יותר ללקוחות קיימים.
4. להפסיק למכור ללקוחות לא רווחיים.

בדרך א', "לקוחות" הם משאבים
שצריך לעבוד עליהם (דוגמא: לגייס אותם, לשמר אותם, למכור להם)
בכדי לגרום להם לקבל החלטה ולבצע פעולה (דוגמא: לקנות, להישאר)
שתשרת אותנו ואת העסק שלנו.

**
דרך ב' – מוכוונות ערך

1. לתת ערך ללקוחות נוספים שעדיין לא מקבלים מאתנו.
2. להמשיך לתת ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו.
3. להעמיק ולהגדיל ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו ערך כלשהו.
4. לתת ערך נדיר, ייחודי ומשמעותי.

בדרך ב', "לקוחות" הם בני אדם
שאנו מנסים לשרת באמצעות אינטראקציה, דיאלוג ופעולות
בכדי לתת מענה לצרכים חשובים שלהם ושלנו
ולערך הדדי עבורם ועבורנו.

חיים מלאים. יום יום.

"כל אחד יכול לספור את מספר הגרעינים שבתוך תפוח
אף אחד לא יכול לספור את מספר התפוחים שבתוך גרעין."
(ציטוט ממקור אנונימי)

הרגע הזה מכיל פוטנציאל אינסופי היכול להתפתח באינספור צורות שונות.

**
כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם זרעים המחכים להגשמה ולמימוש.

כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם פירות של זרעים שנזרעו והבשילו.

**
הפוסט המסוים הזה הוא זרע המגיע לאנשים שונים,
מעורר מחשבות ורגשות, משפיע על פעולות, יוצר מציאויות.

הפוסט המסוים הזה הוא פרי של הרצאה שהעברתי הבוקר (תודה על ההזמנה סלבה)
של מפגש למידה חוויתי שהשתתפתי בו אתמול (תודה על השיעור דנה)
ושל תהליך ייחודי ויוצא דופן שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה כמותו.

חיים מלאים. יום יום.

כשיש לך שתי ידיים וכדור אחד,
קל לתפוס אותו, לזרוק אותו, להעבירו מיד ליד ולשחק אתו.

כשיש לך שתי ידיים ושני כדורים,
קל להחזיק כדור בכל יד, להעביר את שניהם ליד אחת, לזרוק ולתפוס כדור אחד בכל פעם.

כשיש לך שתי ידיים ושלושה כדורים,
ניתן לנסות לתפוס את שלושתם בדרך כלשהי.
עם יכולת ג'ינגול בסיסית אפשר לשמור על כדור באוויר ולהנות מהתנועה.

כשיש לך שתי ידיים וארבעה כדורים,
המשימה קצת יותר מורכבת ומתאימה למג'נגלים מיומנים.
תשומת הלב מתמקדת בתנועת כל הכדורים ולא במצבו של כדור בודד.
ניתן לעצור ולאחוז שני כדורים בכל יד. לנוח.

כשיש לך שתי ידיים וחמישה כדורים,
המשימה כבר הרבה יותר מורכבת, אפילו למג'נגלים מקצועיים.
כשהכדורים בעלי גודל ומשקל שונים, לשמור על כולם בתנועה ובאוויר
הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית.

**
כשיש לך רק שתי ידיים,
די מטופש, יומרני וחסר אחריות
לנסות לג'נגל עשרה כדורים השונים בגודלם, במשקלם ובצורתם.
לא בטוח שאפילו "מג'נגלי הקרקסים" מסוגלים לעשות זאת בכמה דקות של הופעה.

ועדיין… רובנו ממשיכים לנסות.
תוך כדי קליטה של הכדור האחד-עשר והשנים-עשר.

**
למולטי – טסקינג יש מחירים.
ומגבלות.
כשיש לך שתי ידיים, אפשר להניח חלק מהכדורים על הרצפה או על השולחן.
אפשר למסור חלק מהכדורים לאנשים אחרים (אם הם פנויים ומוכנים לקבל).
לא כל כדור שמושלך לעברך הוא כדור שאת צריכה לתפוס.
ההנחה שכל הכדורים צריכים להיות בתנועה הרמונית כל הזמן שגויה.

**
אם אתה מזיע ומתאמץ,
אם אינך נהנית מהג'ינגול,
אם אתה לא מרשה לעצמך לעצור ולנוח,
אם את כל הזמן חוששת מנפילות,
כנראה שמשהו בג'ינגול או בדרך ההתייחסות אליו לא באמת עובד.

אולי הגיע הזמן לעצור.

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים זה לא הזמן.
לפעמים עדיף לעצור, לקחת הפסקה,
לזוז הצידה, לחזור בהמשך.
לינאריות אינה הדרך היחידה להתקדם.
כשמחזיקים כוונה וצרכים, גם כשמתנתקים,
ממשיכים להיות מחוברים.

**
במשולש "כוונה – צרכים – פתרונות"
אחיזה הדוקה של כוונה וצרכים
תוביל לגילוי יצירתי וגמיש של פתרונות רבים.
לרעיונות יש נטייה להופיע לאו דווקא בשעה שהוקצתה לסיעור מוחות.
פתרונות מתהווים לאו דווקא בשעה שנסגרה להם ביומן.
מה שקורה בין פגישות, חשוב לא פחות ממה שקורה בפגישות.

**
להחזיק הדוק כוונה וצרכים.
לבטוח בתהליך היצירתי, לתת לו מקום.
להיפתח למרחב פתרונות, לזמן אותם.
להיות קשוב וערני למה שמגיע.
מתי שמגיע.

חיים מלאים. יום יום.