מה שאתה רוצה לתת, מה שהם צריכים ומה שהם רוצים

לא בטוח שמה שאני רוצה לתת לך זה מה שאתה צריך או רוצה לקבל.
לא בטוח שמה שאתה רוצה לתת להם זה מה שהם צריכים או רוצים לקבל.

**
מי הלקוח?
למרות שאתה מזמין את העבודה ומשלם עליה, לא בטוח שאתה ה-לקוח.
לפחות לא הלקוח היחיד.
אולי אפילו לא הלקוח המרכזי.

**
רגע לפני שקופצים לפתרון ולדרך המיטבית לבצע אותו,
חשוב לחדד את הצרכים המרכזיים שמנסים לתת להם מענה,
ולוודא שיש הלימה ביניהם: שהפתרון נותן מענה לצרכים המרכזיים.

**
בסביבה מורכבת, מרובת אילוצים, אתגרים ומוגבלות של משאבים,
המשאב היקר והחשוב ביותר הוא תשומת לב:
היכן אנו משקיעים את תשומת הלב, הזמן והאנרגיה שלנו.
חשוב שהשקעה משמעותית של תשומת לב (X מנהלים במשך Y שעות)
תיבחן בזהירות ובקפדנות על מנת לוודא שהיא משרתת היטב
את המנהלים המשקיעים ואת הארגון שהם חלק ממנו.

**
אחת הדרכים הכי אפקטיביות לבניית אמון היא מתן מענה לצורך חשוב:
מתן עזרה בפתרון בעיה מציקה או בהתמודדות עם אתגר מורכב.

בכדי לעשות את זה, יש להבין בשלב ראשון מה הצרכים, הבעיות והאתגרים החשובים.
בשלב שני, יש לבדוק האם ביכולתנו לתת מענה לצרכים, לבעיות ולאתגרים הללו.
ובשלב שלישי, לעשות את זה.

חיים מלאים. היום.

משבר הסוסים הגדול של 1894

משבר הסוסים הגדול של 1894

לקראת סוף המאה ה-19 ערים גדולות בכל רחבי העולם התמודדו עם בעיה קשה ובלתי פתירה:
בכדי לתפקד כהלכה הן היו תלויות באלפי סוסים אשר שימשו להובלת אנשים וסחורות.
בשנת 1900, היו ברחובות לונדון מעל 11,000 "מוניות – סוסים" (סוס וכרכרה). 
היו שם גם כמה אלפי "אוטובוסי – סוסים", אוטובוסים הרתומים ל-12 סוסים.
רק בלונדון לבדה, למעלה מ 50,000 סוסים נהגו להסיע אנשים ברחובות העיר מדי יום.
אלפי סוסים נוספים שמשו לשינוע ציוד וסחורות הכרחיים למסחר ברחבי אחת הערים הגדולות בעולם.

המספר העצום של סוסים יצר בעיות קשות.
הבעיה המרכזית והמדאיגה ביותר היתה צואת הסוסים שנערמה מדי יום ברחובות.
סוס יחיד "ייצר" בממוצע כ 7-16 ק"ג צואה ביום.
כשמכפילים את זה במספר הסוסים, אפשר לדמיין בקלות את גודל הבעיה.
מעבר לריח וללכלוך שאינם נעימים (בלשון המעטה),
צואת הסוסים משכה מספר עצום של זבובים אשר הפיצו את קדחת הטיפוס ומחלות אחרות.

בנוסף, סוס ממוצע הפיק מספר ליטרים של שתן ביום.
תוחלת החיים הממוצעת של סוס עובד היתה כשלוש שנים,
כך שהרחובות היו מלאים גם בגוויות סוסים שהיה צריך לפנות.

רחובות לונדון החלו להרעיל את אנשי העיר.
ולא רק לונדון: בניו יורק היתה באותה עת אוכלוסייה של כ-100,000 סוסים 
אשר ייצרו מעל מיליון ק"ג זבל מדי יום ביום.

בעיה זו זכתה לשם "משבר הסוסים הגדול של 1894".
עיתון טיימס ניבא באותה:
"בעוד 50 שנים, כל רחוב בלונדון ייקבר תחת תשעה מטרים של זבל סוסים".
המצב הקשה והמסוכן נידון ב- 1898 בכנס התכנון העירוני הבינלאומי הראשון בניו יורק, 
ע"י גדולי המומחים ומיטב המוחות, אך נראה היה שלא ניתן למצוא פתרון.
נדמה היה שהציוויליזציה העירונית נידונה לכליה.

ואז… ב 1912 נפתרה הבעיה "הבלתי–פתירה":
הנרי פורד הגיע עם ייצור המוני של המכונית הממונעת והוביל מהפכה בעולם התחבורה.
בתוך שנים ספורות, בערים בכל רחבי העולם, 
הוחלפו הסוסים ע"י כלי רכב ממונעים שהפכו להיות המקור העיקרי לשינוע והובלה.
הבעיה "הבלתי פתירה" שאיימה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, נעלמה כלא היתה.

**
הסיפור המדהים הזה הרבה פחות רחוק ממה שהוא נראה או מרגיש.
סבי מצד אמי, זכרונו לברכה, נולד בשנת 1910.
מעניין אילו בעיות בלתי פתירות נפתרו בשנים האחרונות ואילו תיפתרנה בשנים הקרובות.

אפשר להישאר עם הסיפור הזה ברמת המאקרו (האנושות, העולם, מדינות,… )
או להשליך אותו גם לרמת המיקרו (אינדיבידואלים, משפחות, …).

מספר מחשבות אישיות שלי:
– בעיות "בלתי פתירות" יכולות להיפתר במהירות.
– כדאי לקחת בעירבון מוגבל חוות דעת ותחזיות של מומחים.
– בעיות לא נפתרות מעצמן. אנשים חכמים, חרוצים ונחושים עוזרים להן להיפתר.
– השפעתו של אדם יחיד יכולה להיות אינסופית.
– הנוסטלגיה הרומנטית שלנו לטוב ולטבעי שהיה פעם יכולה לתעתע מאוד. 
– לא לאבד תקווה. אי אפשר לדעת מתי ומאיפה יגיע הפתרון.

**
הזמנה לתכנית "30 יום" – מחזור יוני 2018

היום הוא היום האחד-עשר של תכנית "30 יום" לחודש מאי.
22 משתתפות ומשתתפי קבוצת מאי חצו בדיוק היום את קו שליש הדרך
ונמצאים בעיצומה של עשייה יומית בנושא חשוב שהם בחרו לעצמם.
ההרשמה לקבוצת "30 יום" של מחזור יוני נמשכת.
התכנית תחל בעוד כשלושה שבועות ב 1/6.
עלות התכנית – "דמי רצינות" – 90 שקלים.

הפרטים המלאים והרשמה בקישור הבא.

**
לפני כשבועיים, במהלך ייעוץ טלפוני,
נשאלתי האם הבלוג היומי שאני כותב בשנתיים וחצי האחרונות עוזר לקידום ההרצאות והסדנאות שלי.

"אני חושב שהוא גם עוזר וגם מזיק", עניתי.

"מה זאת אומרת?", היא שאלה.

"אני מאמין שהוא עוזר מכיוון ש 97% מהאנשים שמזמינים אצלי סדנה או הרצאה
עושים זאת לאחר שהם נחשפו לתכנים שלי ואלי.
לפעמים במשך חודשים ושנים ולפעמים במשך ימים.
זאת אומרת שהם מכירים אותי ברמה מסוימת ומרגישים נוח להתקדם.
לצד זאת, אני מאמין שחלק גדול מהקוראים,
במיוחד בעלי תפקידים בארגונים מסוימים,
חוששים ליצור איתי קשר כי אולי משהו מרגיש להם 
'רוחני מדי', 'תיאורטי מדי', או סתם 'אחר'
והם לא בטוחים שזה יעבור בארגון שלהם.

אני בטוח שאם הייתי כותב בסגנון שונה,
בדרך קצת יותר סטנדרטית וקלה לעיכול עבור מנהלים בארגונים,
זה היה מאיים פחות ומזמין יותר."

"אז מדוע אתה לא עושה זאת?", היא תהתה…

"מכיוון שהכתיבה היומית היא קודם כל בשבילי. ואז גם עבור אחרים.
ומכיוון שאני שבע רצון מכמות וקצב הסדנאות וההרצאות שלי כרגע.
הכתיבה מאפשרת לי חופש חשיבה ויצירה שפחות מתאפשר בסדנה.
בסדנה מקצועית, אני מחויב לספק את הסחורה ללקוח מסוים
ולכן המיקוד שלי בנושא ובצרכי הלקוח הרבה יותר גדול."

בחמש עשרה השנים האחרונות אני מעביר סדנאות והרצאות בקרב ארגונים וחברות.
בעשרים השנים האחרונות אני חי ועובד בארגונים כאלו, עובד ומנהל בעצמי. 
אני מדבר את "השפה" ומתאים את התכנים והכלים לשטח, לצרכים חשובים של עובדים ומנהלים.

שתי דוגמאות טריות מהשבוע:

– ביום ג' הנחיתי סדנת "חניכה מקצועית" בת כחצי יום
לקבוצה של 25 חונכות וחונכים באחת מחברות ההייטק הגדולות בארץ.
לחניכה מקצועית אפקטיבית (פורמלית ולא פורמלית), או להיעדרה,
יש חשיבות עצומה והשפעה אדירה על הארגון.
כמו בכל סדנה, שילבנו מודלים תיאורטיים, כלים מעשיים, שיתופים ותרגולים.

– ביום ד' העברתי הרצאת תקשורת מקרבת לכ-250 בנות שירות לאומי של ארגון "בת-עמי".
הרצאה, בשונה מסדנה, מיועדת לגרות חשיבה, לתת השראה, לרגש ואולי לפתוח תיאבון לעוד…
לקראת סוף ההרצאה, כחמישים משתתפות נענו להזמנתי והתחייבו בפני עצמן 
לתרגול הכרת תודה יומי בן כחמש דקות – הכרת תודה עצמית והכרת תודה לאחרים.

מעוניינים להזמין הרצאה או סדנה לארגון שלכם?
מוזמנים ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

הרשמה למחזור יוני של "30 יום"

יצירת קשר לסדנה או הרצאה

על מה בעצם איננו מסכימים?

"זו המציאות שאני רואה
זו הבעיה שאני חווה
זה הפתרון שאני מציע
זו הבקשה שלי ממך.

האם את/ה מסכים/ה?"

**
אם התשובה שלך היא "לא",
סביר להניח שאיננו מסכימים על תמונת המציאות,
או ש… איננו מסכימים על הבעיה,
או ש… איננו מסכימים על הפתרון,
או ש… איננו מסכימים על סדרי העדיפויות (של הבעיה או של הפתרון).

**
בשלב זה,
במקום להתווכח אתך, לנסות לשכנע אותך או להשפיע עליך,
חשוב לי להבין אותך:
האם את/ה מוכנ/ה לומר לי על מה בעצם איננו מסכימים…?
(תמונת מציאות? בעיה? פתרון? סדר עדיפות?)
האם את/ה מוכנ/ה לשתף באיך את/ה רואה/חווה את הדברים מנקודת מבטך …?

חיים מלאים. היום.

סילבוס לחיים שלמים

א. להחזיק כוונה.
ב. להקשיב למה שחשוב.
ג. לחפש פתרון שמשרת את כולם.

**
א.
להחזיק כוונה.
Win Win אמיתי.
לרצות שכולם ירוויחו.

**
ב.
להקשיב למה שחשוב.
להיות פתוח.
להקשיב למה שחי ונוכח.
לשאוף להבין באמת.
מעבר למילים.
מעבר לכותרות.
מעבר לדעות ולאמונות שהבאנו מהבית.
מעבר למה שחשבנו או למה שידענו לפני הפגישה.
לחתור למגע.
לחפש חיבור.
עם מה שחשוב באמת.

**
ג.
לחפש פתרון שמשרת את כולם.
גם וגם וגם.
שתומך במה שחשוב באמת.
שמחזיק את הכוונה.
שמקדם חיים.

**
א. להחזיק כוונה.
ב. להקשיב למה שחשוב.
ג. לחפש פתרון שמשרת את כולם.

שלושה שלבים.
עשר מילים.
סילבוס לחיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

היום בבוקר, שישה ימים אחרי

לפני שישה ימים בחרתם להיכנס לדיאלוג
בנושא מורכב, חשוב ומאתגר
המשפיע על שניכם
ועל רבים נוספים בסביבתכם.

**
היום בבוקר,
שישה ימים אחרי,
אתם יכולים לחגוג.

**
לחגוג תוצאה שהיתה בלתי נראית לפני פחות משבוע,
לחגוג פתרון שלא היה קיים עד שיצרתם אותו.

לחגוג דרך משותפת, ישירה, מכבדת ואוהבת,
לחגוג תהליך קשוב, אמיץ, מתחשב ואכפתי.

**
במקום שבו יש הרבה מה להפסיד,
מצאתם את הדרך להרוויח בגדול.

חיים מלאים. היום.

התחושה והתוצאה

התחושה שאת יוצאת איתה מהתהליך הזה חשובה לא פחות מהתוצאה שהושגה.
ההרגשה שלך באינטראקציה הזו חשובה לא פחות מהשורה התחתונה.

תחושה נעימה ללא תוצאה יכולה להיות בעייתית.
הרגשה טובה ללא שורה תחתונה עלולה לא להספיק.

**
התוצאה והשורה התחתונה חשובות מאוד:
לבעיה הנוכחית שעל הפרק, לנושא שרוצים לקדם, למוצר שרוצים לקנות, לעסקה שרוצים לסגור.

התחושה וההרגשה חשובות מאוד:
למערכת היחסים, לסיבובים הבאים, לטווח הארוך, למימוש הצלחה של חוזה פורמלי, ליישום פתרון תיאורטי.

**
האם אתה בעסק של גם וגם ?
האם חשובה לך גם התוצאה וגם התחושה?
גם שלך וגם של אחרים?

חיים מלאים. היום.

כ"ה תמוז – כשאין פתרון

יש חידות שאין להן פתרון.
לבעיות מסוימות אין תשובות.
"סוף הוליוודי" אינו תמיד אפשרי.
לחלק מהאתגרים אין מענה מיטבי מלא.
לא תמיד ניתן להשיג את כל מה שרוצים ושכולם יהיו מרוצים.

**
ניסיון עיקש להשיג הכול יכול לייצר תקיעות מתסכלת ומיאשת.
חיפוש עקר ובלתי מתפשר יכול להיות הרסני ומסוכן.
ציפיות לא מתואמות יכולות להוביל לחיים אומללים.

**
8 המלצות למצבי "אין פתרון":

1. ללמוד להחזיק חוסר נוחות, קושי, פחד, כאב וחוסר וודאות.
2. לפתח את היכולת לחגוג,לשמוח ולהכיר תודה גם בתהליכים קשים במיוחד.
3. להעריך ולכבד את מורכבות המצבים והאתגרים שאנו פוגשים. Respect.
4. להפסיק לחפש תשובות בית-ספר ופתרונות קסם שלא ניתן למצוא.
5. לשקול להגדיר מחדש את הבעיה או להחליף את החידה. בלי לברוח מהמציאות.
6. להתמקד בדברים הכי חשובים. גם על חשבון דברים אחרים.
7. לחיות קצת יותר בשלום עם מחירים ועם אי-מושלמות.
8. לנשום.

חיים מלאים. יום יום.

ה' ניסן – סוד ההצלחה המיידית

איך מנהלים שיחה משמעותית בנושא טעון כשיש רק עשר דקות ?

איך עולים מרמה של שלוש יחידות מתמטיקה לרמה של חמש יחידות בשבוע אינטנסיבי אחד ?

איך מייצרים אסטרטגיה מנצחת וברורה ביום מרוכז ?

איך משקמים אמון בפגישה אפקטיבית אחת ?

איך פותרים בעייה מורכבת בצורה פשוטה ומהירה ?

איך נכנסים לכושר גופני מצוין באימון של עשרים דקות שבועיות ?

איך מתקתקים הריון בריא בשלושה חודשים במקום בתשעה ?

איך מצליחים באותו זמן להיות גם בעבודה, גם עם הילדים וגם עם ארוחת הערב ?

איך מגיעים להצלחה פנומנלית בן לילה ?

איך מבריאים בתוך יומיים ממחלת הנשיקה ?

איך עושים אינטגרציה בריאה וחלקה לארגון שבו 50% עובדים חדשים ?

איך מפתחים מיומנות חשובה בסדנה חד פעמית ?

**
דברים מסוימים צריכים את הזמן ואת תשומת הלב שלהם.
חשיבה אופטימית וחיובית יכולה לסייע.
חשיבה אופטימית וחיובית מדי יכולה להיות מסוכנת.
לא לכל דבר יש פתרון קל, ברור, פשוט ומיידי.
בחירה היא היבט קריטי של לקיחת אחריות.
תיאום ציפיות עם אחרים הוא חשוב.
תיאום ציפיות עם עצמך הוא הכרחי.

חיים מלאים. יום יום.

יב' שבט – הישרדות וצמיחה

הישרדות וצמיחה

בהישרדות המטרה ברורה וחדה.
להישאר בחיים.
לפתור את הבעיה.
להסיר את האיום.
החושים מתחדדים.
לחץ הדם עולה.
השרירים מכווצים.
תשומת הלב ממוקדת.
מה שרלוונטי בפנים.
מה שלא רלוונטי אפילו לא נקלט בתודעתנו.
דחיפות היא שם העניין.
כל השאר הם מותרות ואין להם מקום.
אנו חווים "מצב הישרדותי" לא רק כשחיינו בסכנה.
גם כשהמעמד, האגו, הדעות, התדמית או הפרויקט שלנו בסכנה.

**
בצמיחה הסיפור שונה לחלוטין.
אין דחיפות. יש זמן.
אפשר לחזור לנשום.
המיקוד יורד, תשומת הלב מתרחבת.
תחושת רגיעה, רמת הנינוחות עולה, הדריכות יורדת.
פתאום שמים לב לדברים שלא ראינו קודם.
יש יותר גמישות מחשבתית ויותר פתיחות לרעיונות ולאנשים.
פחות התגוננות, פחות התקפה, יותר משיכה ושיתופי פעולה.
הקשב וההתבוננות פנימיים לא פחות מחיצוניים.
יש יותר מדרך אחת לצמוח, יותר מקצב אחד שמתאים.
צמיחה הוא תהליך מתמשך הלוקח את הזמן שלו.

*****
בחיים אנו נעים בין מצבי הישרדות (או פתרון בעיות דחופות) לבין מצבי צמיחה (או גדילה)
מצבים חיצוניים זהים יכולים להחוות על ידינו כמצבי הישרדות או כמצבי צמיחה.

אל תדברו על צמיחה עם אנשים שחווים מצב הישרדותי.
השאירו בצד את כל העצות הנפלאות ואת הטכניקות משנות החיים מסדנאות ההעצמה.
מספיק עם העליונות המתנשאת הזאת.
במקום זאת, עזרו להם להסיר את האיום (האמיתי או המדומה).
כשמישהו מתאמץ להחזיק את הראש מעל המים,
מה שהוא צריך יותר מכל זה להמשיך לנשום.
אחר כך להירגע ולנוח.
הצמיחה תחכה.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.

כז' כסלו – התמודדות עם בעיה מורכבת

הלילה התמודדתי עם בעיה מורכבת.
ניסיתי לפתור אותה שוב ושוב אך ללא הצלחה.
ואז התעוררתי… והיא נעלמה.

**
להתעורר זו דרך מאוד אפקטיבית להעלמת בעיות דמיוניות.
להמשיך לישון זו דרך מסוכנת להתמודדות עם בעיות אמיתיות.

**
האם הבעיה שאתה מתמודד אתה כרגע אמיתית או דמיונית?
האם את ישנה או ערה?

חיים מלאים. יום יום.