חודש: אפריל 2017

היום ב 15:00
אין מילים שחייבות להיאמר.
אין פעולות שחייבות להיעשות.
אין רגשות שחייבים להיחוות.
אין סחורה שחייבים לספק.

**
היום ב 15:00 אתה לא חייב…
אתה לא חייב לדבר.
אתה לא חייב למצוא את המילים המדויקות.
אתה לא חייב לבכות.
אתה לא חייב להחזיק את עצמך.
אתה לא חייב להיות שם עבור אחרים.
אתה לא חייב כלום לאף אחד.

**
היום ב 15:00 מותר לך…
מותר לך לדבר
ומותר לך לשתוק.
מותר לך להגיד מה שאתה רוצה
ומותר לך לא לומר דבר.
מותר לך לבכות
ומותר לך לא.
מותר לך להתפרק
ומותר לך להחזיק.
מותר לך להרגיש
ומותר לך להיות מנותק.
מותר לך להיות שם עבור אחרים
ומותר לך להיות שם עם עצמך.
מותר לך לתמוך
ומותר לך להישען.
מותר לך לחבק או לתת יד
ומותר לך גם לשלב ידיים או לעמוד לבד.

**
היום ב 15:00 תרשה לעצמך…

**
למרות שיש כאלו הקוראים לה "הדרך האחרונה"
שום דבר לא באמת נגמר.
רק משתנה.
הקשר ביניכם ממשיך,
אחרת…

חיים מלאים. היום.

חמש סיבות שכדאי לעבוד בגללן:

1.להרוויח כסף שיספיק לחיים שאנו בוחרים לחיות.
2.ללמוד, לגדול ולהתפתח כבני אדם וכאנשי מקצוע.
3.לעשות משהו משמעותי ולתרום לאנשים או לעולם.
4.לעשות משהו שאוהבים.
5.להיות חלק מסביבה חברתית שרוצים ולהנות ממערכות יחסים.

**
עשרה שקרים שלא כדאי לעבוד בגללם:

1.כי אין ברירה.
2.כי חייבים.
3.כי ככה כולם עושים.
4.כי רגילים.
5.כי מכורים.
6.כי זה נוח.
7.כי מסוכן מדי לעזוב.
8.כי זו דרך טובה לברוח מהבית או המשפחה.
9.כי זו דרך מצוינת לברוח מעצמך.
10.כי מרוויחים המון כסף ותנאים שאי אפשר להשיג במקום אחר.

**
עבודה (בשכר או שלא בשכר) יכולה להיות
אסטרטגיה יעילה לחיים מלאים, מהנים ומשמעותיים,
או אסטרטגיה יעילה לקורבנות, הסרת אחריות, בריחה מהתמודדות ומוות בייסורים.

חיים מלאים. היום.

לנקות את שכבות השיפוטיות והביקורת הנערמות
כל יום, כל הזמן.
לגרד בעדינות את משקעי הכאב ואת שורשי הפגיעות
כל יום, כל הזמן.
לחשוף את זרעי הפחד הטריים המבקשים להיקלט
כל יום, כל הזמן.

במסירות ובשקדנות.
מגירה מגירה, חדר חדר.
בענווה וביראת כבוד.

לנוח מדי פעם.

לחגוג ולהתאבל.

לפנות מקום.

לזרוע זרעים של אהבה וקבלה
כל יום, כל הזמן.
לטפח שתילים של אמון ותקווה
כל יום, כל הזמן.
לגדל ענפים של שמחה, פרגון ונדיבות
כל יום, כל הזמן.

לבחור.
לבחור לקחת אחריות.
לבחור לעשות את העבודה.
בתוכנו ובסביבתנו.
כל יום, כל הזמן.

לחיות.
כל יום, כל הזמן.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

הדעות חלוקות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות.
שאלה חשובה לא פחות היא האם יש חיים לפני המוות.

**
בבדיקות פשוטות יחסית
אפשר למדוד את משקלך,
את ספירת הדם שלך,
את אחוזי השומן בגופך,
ואת ריכוז החמצן בדמך.

דברים שיותר מורכב למדוד:
כמה חיים יש בך כרגע…?
באיזו איכות…?

חיים מלאים. היום.

כשאת הכי צריכה את זה
הכי קשה לי לתת לך את זה.

כשאני הכי צריך את זה
הכי קשה לי לבקש את זה.

חיים מלאים. היום.

4. דיבור אוהב והקשבה עמוקה

"מתוך מודעות לסבל הנגרם על ידי דיבור לא-מודע וחוסר היכולת להקשיב לאחרים,
אני מחויב לטפח דיבור אוהב והקשבה חומלת כדי להקל על סבל ולטפח פיוס ושלום ביני לבין אנשים אחרים, ובקרב קבוצות אתניות ודתיות, עמים ומדינות.

בידיעה שמילים יכולות ליצור אושר או סבל, אני מחויב לדבר אמת באמצעות מילים המעודדות ביטחון, שמחה ותקווה.

כאשר הכעס מתפתח בתוכי, אני נחוש שלא לדבר.
אתרגל נשימה והליכה מודעת בכדי להכיר בכעסי ולהביט עמוק לתוכו.
אני יודע כי את שורשי הכעס ניתן למצוא בתפישותיי השגויות ובאי-הבנת הסבל שבתוכי ובקרב האחר.

אדבר ואקשיב בצורה היכולה לסייע לי ולאדם האחר להתמיר את הסבל ולראות את הדרך להחלץ ממצבים קשים.

אני נחוש שלא להפיץ ידיעות שאיני בטוח בוודאותן ולהימנע משימוש במילים העשויות לגרום לפילוג ולסכסוך.

אתרגל בהתמדה ובשקדנות בכדי להזין את יכולת ההבנה, האהבה, השמחה וההכללה שלי
ובכדי להתמיר בהדרגה את הכעס, האלימות והפחד השוכנים עמוק בתודעתי."

**
תרגום חופשי שלי לתרגול הרביעי שנכתב על ידי טיך נהאת האן.
ניתן לקרוא את הקטע המקורי, כמו גם את ארבעת התרגולים הנוספים כאן.

חיים מלאים. היום.

עבור חלק מהאנשים זהו חג הכאב.
חג העצב, האובדן, הבדידות, הגעגוע, המחסור.

עבור חלק מהמשפחות זהו חג העימות.
חג הריבים, הקונפליקטים והעצבים המתוחים.

**
קשה יותר לברוח בחג החירות.
כשהמשרד סגור,
כשהשגרה המגוננת יוצאת לחופשה,
כשנמצאים ביחד או לבד,
ימים שלמים, רצופים, ארוכים.

**
אולי יש קשר הדוק,
בין כמות התמונות
של הפרצופים המחייכים, המאכלים והנופים
למסת הכאב והבדידות שאנשים חווים.

חיים מלאים. היום.

משהו קורה.
משהו מתפרק.
ונבנה מחדש.
אולי.

**
משהו משתנה. מתארגן אחרת.
עדיין לא ברור איך. באיזו צורה.
לאן זה הולך.
זה כבר כאן.

**
העולם כפי שאנו מכירים אותו כבר לא קיים.
בינתיים, אנו אוחזים באותה תפישה ישנה מכוח האנרציה.
מחזיקים דימוי סטטי של מה שהיה פעם.
של מה שאנחנו היינו פעם.
עוורים לראות, פוחדים להביט.

**
מקשיבים לפרשנים, לנביאי זעם ול"מומחים" שאין להם מושג.
מחפשים תשובות.

**
משהו מתרחש.
משהו גדול.
בתוכנו. סביבנו.
ממש עכשיו.

חיים מלאים. היום.

לא אעשה את זה
כי איני בטוח שזה נכון
או
כי אני בטוח שזה נכון
אבל איני בטוח שאני יכול
או
כי אני בטוח שזה נכון ושאני יכול
אבל איני בטוח שזה ישנה משהו
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול ושזה ישנה משהו
אבל איני בטוח שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול, שזה ישנה משהו למישהו,
ואפילו שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
אבל בזמן שאעשה את זה, לא אעשה משהו אחר,
אולי חשוב יותר.

ספק יכול לשתק.
יש אינספור סיבות למה לא לעשות את זה.

**
אעשה את זה
כשאבחר לעשות את זה.

גם אם איני בטוח
שזה נכון,
שאני יכול,
שזה ישנה,
שזה מספיק,
שזה הכי חשוב.

חיים מלאים. היום.

אומרים
שאי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים.
כאילו שלפגוש, בלי לחצות, אפשר.
אפילו לשבת על אותה גדה של אותו נהר אי אפשר.
רק לשבת.
הנהר לא אותו נהר.
הגדה לא אותה גדה.
אני לא אותו אני.

חיים מלאים. היום.