יום המעשים הטובים

יום המעשים הטובים

להחזיק כוונה.
לכוון לטוב משותף.
בלי לדעת מה באמת הטוב המשותף.
בלי להיצמד לדעה, אמונה או תכנית פעולה.

**
להחזיק כוונה.
לכוון לטוב משותף.
להתלבט.
לשאול שאלות.
לתהות ולהטיל ספק.
להרשות לעצמנו לא לדעת.
לשים לב לחשש שאנו יכולים לטעות.
להיות עם הפחד שאנו עלולים לפגוע או להיפגע.

**
להחזיק כוונה.
לכוון לטוב משותף.
לקחת אחריות.
לבחור.
ללכת על זה.
לעשות כמיטב יכולתנו.
לזכור שאנו בני אדם.

**
יום המעשים הטובים.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

כל עוד לא התקבלו תשובות

ההמתנה לתשובה שתגיע או לאישור שנקבל,
יכולה להיות דרך יעילה לשחרר את עצמנו מאחריות, להימנע מעשייה ולדחות החלטה.

**
לפעמים נוח לנו לא לקבל תשובות.
להישאר במצב המתנה ולשהות באי-וודאות
שבו כל עוד לא התקבלו תשובות,
גם לא התקבלו תשובות שאיננו רוצים לקבל.

**
כל עוד לא התקבלו תשובות, יש לנו סיבה "מוצדקת"
לדחות, לא לעשות, לא להתמודד, לא להחליט.

כל עוד לא התקבלו תשובות,
אפשר להאשים את אלו ש"מעכבים" את התשובות,
וכך להרגיש נוח גם עם אי-העשייה שלנו וגם עם אי-לקיחת האחריות עליה.
אולי אפילו לקבל אמפטיה מאחרים על "הסחבת העגומה" בענייננו.
אנחנו "בסדר".
מישהו אחר "אשם".

**
כשתתקבלנה התשובות, נתמודד, נעשה, ניקח אחריות, נחליט…
או שנמצא לעצמנו סיבה "טובה" אחרת להימנע מכל אלה…

חיים מלאים. היום.

מחכים לתשובות

מחכים לתשובות.
לפרסום הרשימות.
לתוצאות של בדיקות.

**
המתנה.
חוסר אונים.
תקופת מעבר.
כן או לא, משהו נשבר…
מפה זה כבר לא אותו דבר.

**
מגיע הרגע.
בקרוב תורנו.
עכשיו זה הזמן.
אנחנו בוחרים לאן מכאן…

חיים מלאים. היום.

זהירות. משבר זה ממכר.

זהירות.
משבר זה ממכר.

לבחור תפקיד של גיבור במשבר:
– תפקיד ראשי של גיבור המציל את המצב ומחלץ מהמשבר.
– תפקיד ראשי של גיבור החווה משבר ומתמודד איתו.
– תפקיד משני של גיבור התומך באחרים ומסייע להתמודד עם המשבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

גיבורים מקבלים תשומת לב, אמפטיה או מחיאות כפיים.
גיבורים זוכים להבנה, להנמכת ציפיות ולהנחות משמעותיות.
לגיבורים מותר להתמקד בדברים מסוימים ולהזניח אחרים.
לגיבורים מותר לא להתמודד עם עניינים חשובים שאינם ה-משבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

משבר הוא דרך אפקטיבית לחוות משמעות ותחושת ערך.
משבר הוא אסטרטגיה יעילה לקבל עזרה ותמיכה, לפעמים גם בלי לבקש אותה.
יש משהו חי, מעורר, מעניין, מחבר ומלא אנדרנלין במשבר,
שפחות מורגש בתחזוקה שוטפת, בתכנון פרואקטיבי ובעבודה יומיומית על הדברים החשובים בחיים.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

אם חייך מלאים במשברים בלתי פוסקים הרודפים זה אחר זה,
יכול להיות שהתמכרת…

**
משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים,
מצבים שלפעמים אנו פוגשים ושלפעמים פוגשים אותנו.

לא כל אירוע הוא משבר.
לא כל משבר נכפה עלינו.
להיות סקרנים למה שאנו יוצרים ומזמנים.
לשים לב ולקחת אחריות על התפקיד שאנו בוחרים.
להיות מודעים לעניינים שאנו בורחים מפניהם.

חיים מלאים. היום.

שינוי ארגוני

שינוי ארגוני
משפיע גם על אנשים
ולא רק על שקפים של מצגות
על תאים בגיליון אקסל
או על עצי דיווח מטריציוניים.

**
אנשים הם לא
"ראשים" (Headcount)
וגם לא "משאבים" (Resources).

**
להיות אכפתי מרחוק או מלמעלה
ולהיות אכפתי מקרוב
הם שני דברים שונים.

**
אם קיבלת אחריות להוביל אנשים
חשוב שתתהפך לך הבטן
במצבים מסוימים.

חיים מלאים. היום.

הדברים אינם כפי שהם נראים

הדברים אינם כפי שהם נראים.
הדברים הם כפי שהם.
אותם דברים יכולים להיראות שונים לגמרי למישהו אחר.
וגם אז, הם כפי שהם.

**
הקו "הברור", המחבר בין כל הנקודות,
הוא בסך הכול הקו שסימנו.
אחרים יכולים לסמן קו שונה בין אותן נקודות.
או להתמקד בנקודות אחרות.
**
הדרך שבה אנו רואים דברים,
משפיעה עליהם.

הקווים שאנו מסמנים,
יוצרים מצבים ומערכות יחסים ומשנים אותם.

**
יש לנו אחריות.

להתבוננות שלנו.
לפרשנות שלנו.
לניתוחים שלנו.
לקווים שלנו.
להחלטות שלנו.
לאמירות שלנו.
לפעולות שלנו.

**
יש לנו אחריות.

למצבים שבהם אנו בוחרים לדבר.
למצבים שבהם אנו בוחרים לשתוק.
למצבים שבהם איננו מוכנים לשתוק.
למצבים שבהם אנו בוחרים לעשות.
למצבים שבהם אנו בוחרים להימנע מעשייה.
לעניינים שאנו בוחרים להתמקד בהם.
לערכים שאנו בוחרים לתעדף.

חיים מלאים. היום.

העניין המרכזי הוא לא אנחנו

כשאנחנו חושבים איך אנחנו יכולים לעזור
ומה אנחנו יכולים לעשות
הדגש הוא יותר עלינו
ופחות על האדם האחר.

**
הכול מכוונות טובות:
אכפת לנו.
אנחנו דואגים.
באמת חשוב לנו לעזור.
אבל העניין המרכזי הוא לא אנחנו.
העניין המרכזי הוא האדם האחר.

**
במצבים מסוימים אין לנו תפקיד ראשי.
לפעמים זה זמן לפנות את הבמה.
להסכים להיות בתפקיד משני.
לדאוג למנהלות.
לפנות מרחב.
לסגור פינות.
לייצר שקט.

**
במצבים שבהם אין הרבה שאנחנו יכולים לעשות
אחד הדברים החשובים הוא לנהל את עצמנו.
אם אנחנו לא יכולים לעזור, לפחות שלא נפריע.
אם אנחנו לא יכולים להקל, לפחות שלא נעמיס.
חשוב שנחזיק את חוסר האונים, הלחץ והדאגה שלנו.
שניקח אחריות על הצורך שלנו לעזור ולהיות משמעותיים.
כך שהעיסוק ברגשות ובצרכים שלנו לא יהפוך לעוד מעמסה על מישהו אחר.
כך שהאדם שצריך עזרה יוכל להתעסק יותר בענייניו ופחות בענייננו.

ואולי לנהל את עצמנו ולהתעסק בענייננו זה לא מעט.
אולי זה אפילו הרבה.

חיים מלאים. היום.

תודה לך.

תודה לך.

על העבודה סביב השעון בימים האחרונים.
על המחשבה, היוזמה והיצירתיות.
על הדחיפה קדימה.
על האחריות, הירידה לפרטים וסגירת הפינות.
על המסירות.
על ההתגייסות מכל הלב.
על הנוכחות שלך בכל המגרש.
על הביטחון והרוגע שאת משרה.
על העזרה השקטה מאחורי הקלעים.
על ההובלה.
על המקצועיות.
על התמיכה.
על השותפות.
על החברות.

זכות גדולה לעבוד אתך ולצדך.
ניפגש בעוד כמה שעות…

חיים מלאים. היום.

בתקופה הזו, עם כל מה שקורה…

בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל לך יותר,
לשפוט, להאשים,
להניח הנחות, לקפוץ למסקנות,
להיפגע או לקחת דברים באופן אישי.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל יותר לכעס, לעלבון, לתסכול, לייאוש, לשנאה,
לעלות, להיווצר ולהתעצם בך.
לכבוש עוד חלקים ולהתבסס בתוכך.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לך,
זה לדבר אתו ולהקשיב לו,
לפגוש אותה ולפתוח את זה מולה,
להיכנס לנושא הזה,
להשקיע במערכת היחסים הזו.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לאנרגיית הכעס, העלבון, התסכול, הייאוש והשנאה,
זה שמישהו ימתן, ישהה, יחקור בסקרנות או יעצור אותה.
הרבה יותר מתחשק לה לזרום, להתפשט, להתפרץ, להתפוצץ.
על מי ש"אשם".
על מי ש"עושה לך את זה".
על מי ש"גורם לך לסבול עכשיו".

**
עכשיו זה הזמן.
כשהכי קשה.
כשהכי לא מתחשק.
במיוחד בתקופה הזו.
דווקא בגלל כל מה שקורה.

**
דווקא עכשיו, כשהכי מאתגר,
חשוב במיוחד לבחור:
אילו זרעים להשקות ואילו זרעים לייבש.
אילו צמחים לטפח ואילו עשבים לנכש.

חיים מלאים. היום.

היום הראשון

"מכל המורים הגדולים שפגשתי בהודו ובאסיה, אם הייתם מביאים אותם לאמריקה,
מסדרים להם בית, שתי מכוניות, בת-זוג, שלושה ילדים, משרה, ביטוח ומיסים…
לכולם היה בוודאי לא קל."

~ פיר ויליאט חאן, בן 75, ראש המסדר הסופי במערב
(מתוך "אחרי האקסטזה" / ג'ק קורנפילד)

**
אתמול, בסיומה של סדנת התקשורת המקרבת,
לקחו על עצמם מספר משתתפות ומשתתפים
מחויבות לשבעה ימי תרגול של הכרת תודה.
הכרת תודה לאחרים.
הכרת תודה לעצמם.
חמש דקות ביום.

חייהם, עבודתם ומערכות יחסיהם
של אלו שיתמידו בתרגול הכרת התודה היומי
עלולים להיות מושפעים ולעבור שינוי משמעותי.

או לא.

**
היום הוא היום הראשון של שנת 2018.
היום הוא היום הראשון של שארית חיינו.
היום נקבל הזדמנויות נוספות לתרגל.

אנחנו יכולים לבחור.
אנחנו יכולים לעשות.
אנחנו לא לבד.
אנחנו בדרך.

היום.

חיים מלאים. היום.