ד' סיון – העבודה שלי

העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם.
להעריך ולכבד אותם.
לאהוב אותם.
לפעמים אני מצליח יותר.
לפעמים אני מצליח פחות.
אני מחזיק כוונה ומנסה.
אחד הכלים המרכזיים שמשמשים אותי הוא הקשבה.
אבל לא רק.

**
לפעמים משלמים לי כסף בכדי שאעשה את העבודה הזו.
משלמים לי כדי לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
בחשבונית המס שאוציא או בתלוש השכר שאקבל
לא תופיע השורה "לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב".
במקום זאת תופיע איזושהי כותרת, קלה יותר לעיכול.
משהו בסגנון "סדנת תקשורת", "פיתוח מנהלים" או "גיבוש צוות".
אבל האמת היא שהעבודה שלי אינה להנחות סדנה או לפתח מיומנויות.
כל אלו הם רק תירוצים וסיפורי כיסוי.
חלק מהאנשים שמתחילים לעבוד אתי מודעים לכך.
אחרים מגלים וחווים את זה תוך כדי תנועה.
אני כמעט בטוח שכל מי שבוחר לעבוד איתי
מבין את זה בצורה כזו או אחרת …
אולי לא תמיד ברמה מודעת.

**
העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
כשאני עובד בעבודה שלי זה בא לידי ביטוי בתצורות שונות.
כמה תצורות נפוצות לדוגמא הן יצירת בהירות, הדרכה, ייעוץ,
סיוע בקבלת החלטה או קידום תהליך.
אבל ישנן גם תצורות נוספות.
אולי קצת פחות טריוויאליות.
השבוע הודעתי למועמד שהתראיין למשרה שהוא לא יקבל את התפקיד.
זהו מסר שלא נעים לשמוע.
הוא ממש רצה את התפקיד וקיווה שההחלטה תהיה אחרת.
לדעתו ההחלטה שגויה.
אולי הוא אפילו מאמין שנעשה לו עוול.
גם כשאני מעביר מסר שכזה, אני משתדל לעשות את העבודה שלי.
אני מזכיר לעצמי שהעבודה שלי, גם במצב כזה,
היא לראות את האדם שאתי.
להבין אותו. להעריך ולכבד אותו. לאהוב אותו.
בזמן העברת המסר ולאורך התהליך.
לא תמיד אני מצליח.
לפעמים, כשאני מתבלבל, אני חושב שהעבודה שלי היא לבחור אנשים או לסנן אותם.
היא לא.

**
חלק מהאנשים שאותם אני מנסה לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב
הם אנשים שאני עובד איתם: לקוחות, עובדים, מנהלים, עמיתים.
אחרים הם חברות וחברים שלי.
לפעמים אני עושה את העבודה שלי עם אנשים שאני פוגש באקראי, ללא הכרות מוקדמת.
לעתים אפילו לרגע קצר או חד פעמי.
אנשים חשובים מאוד שאיתם אני מנסה לעשות את העבודה שלי הם בני משפחתי:
בת זוגי, ילדיי, הורי, אחי ובני משפחה נוספים.
באופן די מתסכל אני מוצא שפעמים רבות
הכי קשה לי לעשות את העבודה עם האנשים הכי חשובים לי.
ויש אדם נוסף, יחיד ומיוחד, שאותו אני משתדל לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
אני עצמי.
לפעמים אני מצליח יותר ולפעמים אני מצליח פחות.
אני חושב שאני משתפר בזה.

**
פעם האמנתי שהתפקיד שלי הוא מפקד, מהנדס, מנהל פרויקטים או מנהל.
פעם הייתי בטוח שהעבודה שלי היא להוביל שינוי, לפתור בעיות, להנהיג אנשים או לפתח אותם.
היום אני חושב אחרת.
היום אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
סביר מאוד להניח שאעשה את העבודה שלי תוך כדי פרויקט, סדנה או פתרון בעיה בניסיון להשיג מטרה משותפת.
תוך כדי התמודדות עם אתגר מקצועי, חברתי או עסקי כלשהו.
אבל הפרויקט, השינוי, המטרה והאתגר יהיו רק "תירוץ" לעשות את העבודה.
העבודה האמיתית שלי היא לראות. להבין. להעריך. לכבד. לאהוב.

**
לעבודה שלי יש תופעות לוואי.
תופעות הלוואי יכולות להיות שקט, בהירות, שמחה, ריפוי או קבלה.
ישנן גם תופעות לוואי אחרות כגון פחד, עצב, כאב ועייפות.
אלו הן רק כמה דוגמאות.
לפעמים הן מופיעות ולפעמים לא.
יכול להיות שכשנפגשנו אתמול באלון הגליל אצל לימור ותומר,
מיכל, חגי, אייל, ניצן, שרון, דפנה, לאה, תמר, עדית, גור, דלית או איתי
חוו חלק מתופעות הלוואי הללו.
אולי…

**
אני כמעט בטוח שכשאני באמת מצליח לראות מישהו,
להבין אותו, להעריך, לכבד ולאהוב אותו,
כשאני ממש ממש מצליח לעשות זאת,
באורח פלאי כלשהו,
ממש באותו רגע,
גם הוא מצליח לראות את עצמו.
להבין, להעריך, לכבד ולאהוב את עצמו.
או את עצמה.

**
הפוסט הזה לא הכי שגרתי. גם לא עבורי.
המילה "אני" מופיעה בו 29 פעמים.
המילה "שלי" 17.
תודה על ההקשבה שלכם.

אם בא לכם לכתוב לי משהו אשמח מאוד לקרוא…

**
ביום חמישי ה 23/6, בעוד כשבועיים,
אקיים סדנת תקשורת מקרבת נוספת ממוקדת ניהול, מנהיגות והובלה
בעולמות העבודה, העסקים, העמותות והארגונים.
הסדנה תתקיים בשעה 19:00 בקיבוץ גת.
הפעם נזכה להתארח אצל גתית ותומר.
כרגיל נתחיל בארוחת ערב טעימה
ומשם נמשיך לסדנה, לדוגמאות ולתרגולים.

לחובבי וחובבות היורו שביניכם
(לא המטבע… אליפות אירופה בכדורגל…)
התאריך הזה "מתלבש יפה"
במרווח שבין שלב הבתים לשלב שמינית הגמר.

נותרו מספר מקומות – כל הפרטים ורישום לסדנה בקישור הבא.

בין היתר תמצאו שם הנחה לזוג נרשמים.

שבת של שלום, חג שבועות שמח,
חיים מלאים, יום יום.
רוני ויינברגר

ג' סיון – הכול אפשרי

איך מכינים בתוך שבוע
מישהו ברמה של 3 יחידות מתמטיקה
לבגרות ברמה של 5 יחידות?


איך מצליחים לישון 6-7 שעות בלילה,
להתעורר ב 5:30 בבוקר
ולרוץ 10 ק"מ לפני היציאה לעבודה
אם הולכים לישון אחרי חצות?


איך מתקתקים הריון בריא
בחמישה חודשים במקום בתשעה
ונהנים מלידה של תינוק חייכן ומפותח?


איך בונים ומשמרים מערכת יחסים
בחבילת Unlimited של הודעות וואטסאפ
ובפגישת פנים-אל-פנים שבועית של עשרים דקות למנהלות?

**
לא הכול אפשרי.
לא תמיד.
לא בכל רגע נתון.

הרבה מאוד אפשרי
כשמתמקדים במה שחשוב,
לוקחים אחריות
ובוחרים למה להקדיש את תשומת הלב.

לגלולות פלא ולקיצורי דרך
יש תופעות לוואי קשות
והשפעה אמיתית על החיים.

חיים מלאים. יום יום.

ב' סיון – תסמונות של בני אדם

לחלק מהאנשים יש ADHD.
לאחרים יש IBS.
יש כאלו עם Rett.

אבל לכל האנשים
יש DTBH, DTBS ואפילו DTBU.

תסמונות של בני אדם.

DTBS – Desire To be Seen
DTBH – Desire to be Heard
DTBU – Desire to be Understood

צרכים אנושיים בסיסיים ועמוקים:
להיראות, להישמע, להיות מובנים.

אין צורך בכדורים, תרופות או מכשור מתקדם.
כוונה אותנטית והקשבה אמפטית תעשינה את "העבודה".

חיים מלאים. יום יום.

א' סיון – אילוף לצייתנות

אילוף לצייתנות

1. למדו את מה שאני (המורה, המערכת, המשרד ) החלטתי ללמד. לא את מה שחשוב לכם, מעניין אתכם או מושך אתכם.
2. שננו את החומר, העובדות והמספרים. כדי שתוכלו לעבור את המבחן המסוים, לקבל ציון גבוה או תעודה.
3. תשובות שוות הרבה יותר משאלות. נקודות מקבלים רק על תשובות נכונות.
4. אי-ידיעה וטעות הם מצבים בעייתיים ולא תקניים. על אי-ידיעה וטעויות מורידים נקודות.

**
למידה והתפתחות

1. למידה היא בחירה. לא ניתן ללמד את מי שלא בוחר ללמוד.
2. שאילת שאלות מגייסת וממקדת תשומת לב וחשיבה.
3. אי–ידיעה וספק מביאים לפריצות דרך ולהתפתחות.
4. התנסות בטעויות ולמידה מהן מאיצות ומעמיקות תהליכים.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ט אייר – פעם והיום

פעם,
ההתנהלות שלך היתה מטריפה אותי
ומוציאה אותי מדעתי.
ניסיתי לשנות אותך,
התאמצתי לתקן אותך
ורציתי להעביר אותך מנקודה א' לנקודה ב'.
פעם היית המקור לבעיותיי.

**
היום,
כשאני מבין באיזו נקודה רגישה אתה נוגע אצלי
ולמה הטריגר שאת מעוררת בי כל כך מהיר וחזק,
משהו בי נרגע.

**
ברור לי,
שזה פחות מה שאתה אומר
או איך את מתבטאת
ויותר הדרך שבה אני מפרש אותך
והמטען שאני מלביש על זה. ועלייך.

**
ולמרות
שאני מבין את זה היטב עכשיו,
משהו בהתנהלות אתך
עדיין מקפיץ אותי בעוצמה
כמעט בכל פעם מחדש.
("בהתנהלות אתך", בשונה מ-"בהתנהלות שלך")

נראה שיש לי עוד דרך לעבור…

חיים מלאים. יום יום.

כ"ח אייר – שחור חזק

ברמה הערכית-אידיאולוגית
אני פחות בעד בית הקפה הזה
שמוכר הפוך גדול ב- 16 ₪.

ברמה הפרקטית,
חיפשתי זמן עבודה במקום קרוב,
עם מזגן, חנייה ו Wi – Fi.
רציתי לנוח, לסדר מחשבות
ולכתוב את הפוסט היומי עד 14:30.
וגם… הקפה שלהם טעים.

יכולתי ליסוע למקום קצת יותר מרוחק,
להשאיר את הכתיבה לאחר – כך,
למצוא בית קפה שמוכר בפחות,
או לחשוב על חלופות אפשריות נוספות.

בין הערכי-אידיאולוגי לפרקטי,
הפעם בחרתי להכנס לבית הקפה הזה,
הזמנתי שחור חזק ב 10 ₪,
ופינקתי את עצמי בזמן שחשוב לי, בעצירה ובשקט.

כשהערכי והפרקטי משתלבים, זה מצוין.
פרקטי המנוגד לערכי-אידיאולוגי יכול להיות מסוכן.
ערכי-אידיאולוגי שאינו פרקטי יכול להיות מסוכן לא פחות.

כשהערכי והפרקטי לא משתלבים,
או כשיש ביניהם פער מסוים,
חשוב לקחת אחריות ולבחור.

זה כמעט אף פעם לא "100% זה" או "100% זה".
בדרך כלל, המרחב מלא בהרבה יותר אפשרויות
ממה שנדמה בתחילה.

14:35

חיים מלאים. יום יום.

כ"ז אייר – מספיק

אולפנו לחשוב ש"יותר" זה יותר טוב.
ש"מספיק" הוא ההיפך מ"מצוין".

חונכנו שעצירה היא תנועה גסה.
לא לגיטימית.
חסרת אחריות.
(תשאלו את הצרצר והנמלה).

עמוק בתוכנו אנו מאמינים
ש"די" מוביל לבינוניות.
רק הפרנואידים שורדים.
העולם מסוכן.
חייבים להמשיך לרוץ.

**
מספיק.

במידה הנכונה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.

בטווח המתאים.
בין גבול תחתון לגבול עליון.

מספיק שממלא ולא מעמיס.
מספיק שמשרת ולא משעבד.

לדעת לעצור כשמשהו מספיק.
גם אם אפשר יותר.
גם כשזה מפתה.

להתמיד ולהמשיך כשזה לא מספיק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשקשה.

**
מספיק.

תחושה, תפיסה, הוויה, הלך מחשבה.
לפעמים אפילו מספר.

אולי מספיק = חופש ?

מספיק בתזונה.
מספיק בהכנסות.
מספיק בהוצאות.
מספיק בפעילות גופנית.
מספיק בעבודה ובעסקים.
מספיק במערכות יחסים.
מספיק בלמידה.
מספיק במקום.
מספיק במידע.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ו אייר – הדבר הקשה ביותר

לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לומר "לא" למישהו שצריך עזרה.
בדרך כלל ניתן למצוא סיבה אחת או יותר העומדות בבסיס הקושי הזה:

1. ברמה עמוקה כלשהי אינכם מאמינים שהוא יכול להסתדר בעצמו או שהיא יכולה להחזיק מעמד.
אתם לא סומכים עליהם או בוטחים בהם מספיק.

2. אתם נמשכים להזדמנות לשחק את תפקיד הגיבור או המצילה.
זהו תפקיד נחשק. האפשרות להיות משמעותי עבור אדם אחר קורצת ומפתה.

3. אתם מזדהים עם הכאב, הפחד או המצוקה של האדם שאתכם,
חשים במתח שהוא חש ורוצים לעשות משהו כדי להקטין את המתח הזה.

4. אתם בטוחים שאתם מוכרחים, צריכים או חייבים להגיד להם "כן"
גם אם אין לכם חשק, אנרגיה או רצון לעשות זאת, מבחינתכם.. אין לכם ברירה או בחירה.

5. אתם מאמינים שהצרכים שלו בעדיפות על פני הצרכים שלכם.
מכיוון שהוא והעניינים שלו חשובים כרגע יותר מכם ומהעניינים שלכם, הוא יקבל עדיפות.

6. אתם משוכנעים שהעניין דחוף מאוד ומחייב תשומת לב מיידית כאן ועכשיו.
כל אפשרות אחרת נראית לכם פחות רלוונטית, מעשית או לגיטימית.

**
במצבים מסוימים,
אמירת "לא" לאדם המבקש עזרה
היא למעשה מהלך של אמון ובטחון.
לעתים זהו אקט של כבוד.
לאדם ולעצמכם.

מתנה יקרה ונדירה שניתן להעניק לאדם אחר היא להיות נוכחים איתו.
בלי להזדהות.
בלי להיבהל.
בלי להתבלבל.
בלי לקחת אחריות במקומו.
פשוט להיות אתו.
לראות אותו.
לנשום אתו.

**

ביום רביעי האחרון התקיים מפגש תקשורת מקרבת למנהלות ולמובילים
בביתה ובאירוחה המופלא של יונית.
בעיני, יש משהו ב"פורמט" הזה של קבוצה מצומצמת יחסית באווירה ביתית
שהופך את המפגש לאחר, עוצמתי ומיוחד. 

נותרו שני מקומות אחרונים לסדנת התקשורת המקרבת למנהלות ומובילים
שתתקיים ביום חמישי הקרוב 9/6 באלון הגליל אצל לימור ותומר.
פרטים והרשמה בקישור הבא.

נותרו מספר מקומות לסדנת התקשורת המקרבת למנהלות ומובילים
שתתקיים ביום חמישי ה – 23/6 בקיבוץ גת אצל גתית ותומר.
פרטים והרשמה בקישור הבא.

שבת של שלום,
חיים מלאים יום יום,
רוני ויינברגר

כ"ה אייר – קונפליקט

את בטוחה שצריך לעשות את זה כך.
אני מאמין שצריך לעשות את זה אחרת.

עכשיו נתווכח על מה "הדרך הנכונה",
בניסיון לשכנע ולהשפיע
עד שמישהו מאיתנו ינצח או ייכנע.

כשהטונים עולים,
האוטומוטים נדרכים.

ואז… קשה לשמוע
את הפחדים, הכאבים ואת מה שחשוב.

כשהאוטומטים נכנסים לפעולה
ממשיכים בכוח האנרציה.

גם כשהראש כבר מבין,
קשה מאוד להוריד הילוך,
לשנות כיוון,
או
לעצור.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ד אייר – האיכר, התרנגולת וביצי הזהב

יכול להיות, שהאיכר הרג את התרנגולת,
בניסיון למצוא את המנגנון שמייצר את ביצי הזהב,
לא מפני שהוא היה תאב בצע, חסר לב וחמדן
אלא מפני שהוא חשש שמשהו שחשוב לו ייעלם ?
יש סיכוי שהוא בעיקר רצה לדאוג לעתיד משפחתו וילדיו ?
יכול להיות שהוא היה מבולבל וזה השפיע על שיקול דעתו ?
ואולי הוא היה נתון ללחצים (מצד …?) והעדיף לא להיכנס לעימותים שם ?

**
אפשר להסכים או לא להסכים עם דרך פעולה.
חשוב לסמן גבולות ברורים, ערכים מובילים וקווים אדומים.

וגם … כדאי לזכור…
אנשים הם מעבר לרק "טובים" או "רעים".
מצבים מורכבים יותר מ"שחור" או "לבן".

חשיבה עצמאית, לב פתוח וסימני שאלה
הופכים להיות קריטיים
בעולם שבו קל כל כך לספר סיפורים
ולהפיץ אותם למיליוני אנשים בלחיצת כפתור.

חיים מלאים. יום יום.