תגית: התמדה

חמש אצבעות

קבוצת חניכים מקבלת הוראה לרוץ עד השלט, לגעת בו בחמש אצבעות ולחזור בזמן נתון.
לאחר כשעה הם חוזרים מתנשפים, עומדים בשלשות ומנסים להסדיר נשימה.
ואז מגיעה השאלה.
תמיד אותה השאלה: 
"נגעתם בחמש אצבעות?"
לשאלה הזו יש רק שתי תשובות אפשריות: "כן" או "לא".
כל מה שאינו "כן" מוחלט הוא "לא".
"נגעתי בארבע אצבעות", "הקפתי אותו כי היה צפוף", "לא נגעתי אבל רצתי מאה מטר יותר" זה "לא".

אם התשובה היא "לא" רצים שוב.
לא משנה מה המרחק. 
לא משנה כמה זמן זה לוקח.
נוגעים בחמש אצבעות וחוזרים.
כשהשאלה תישאל בפעם השנייה התשובה של כולם תהיה "כן."

כלל חמש האצבעות תופס גם למשימות מורכבות יותר:
האם המשימה בוצעה במלואה ובדיוק כפי שהוגדרה? כן או לא?

"חמש אצבעות" מייצג הרגל של דבקות במשימה.
של עמידה במילה שנתנו.
של תוצאות ללא סיפורים ותירוצים.
של התמודדות עם קשיים ומכשולים.
של לא לוותר ושל להיות כנים עם עצמנו.

**
בראש השנה האחרון הצבתי לעצמי מטרה להוציא ספר עד סוף שנת 2020.
השנה התחילה במומנטום נחמד… ואז הגיעה הקורונה…
ומיד לאחריה קרה אירוע שביאס אותי.
ירדה לי הרוח ממפרשי הספר ועצרתי. 
הנחתי את הפרויקט בצד ולקחתי ממנו הפסקה.
בינתיים נכנסו מלא עניינים, העומס עלה, גל שני הופיע וחופשת הקיץ הגיעה.
תכל'ס, עשיתי המון דברים בחודשים הללו. 
רק שלהתקדם עם הספר לא היה אחד מהם.

בשלב מסוים התחלתי לשכנע את עצמי שחלק מההתפתחות האישית שלי זה להתגמש.
ש"חמש אצבעות" קטן עלי ושבעצם השיעור האמיתי שלי הוא ללמוד לשחרר ולהרגיש טוב עם זה.
אחרי הכול, לכתוב ספר זה לא כמו לרוץ לשלט.
חשוב מאוד להקשיב לקצב הפנימי ולהיות מדויק.

בולשיט !
סיפורים שסיפרתי לעצמי כשנכנסתי לנמנמת קיץ.

(במקרים מסוימים זה באמת נכון: חמש אצבעות לא מתאים לכל מצב. המקרה הזה הוא לא אחד מהם.)

הרבה יותר קל לספר סיפורים על "חמש אצבעות" מאשר לעשות "חמש אצבעות".

** 
מנהלת שאני מלווה הגדירה לעצמה ארבע משימות מפתח שהיא רוצה לבצע השבוע.
כולן נוגעות בתחומים חשובים לה שהיא מזניחה בחודשים האחרונים.

– "מה רמת המחויבות שלך?," שאלתי.
– "גבוהה מאוד," ענתה.
– "ומה רמת הביטחון שלך?"
– "100%. אין סיבה שזה לא יקרה."
– "שיהיה בהצלחה ! את יודעת מה השאלה הראשונה שאשאל אותך כשניפגש…"

– "איך היה?" שאלתי כשנפגשנו.
– "3.7 מתוך 4," ענתה בחיוך רחב, "שזה הרבה יותר ממה שעשיתי בשבועות האחרונים. עשיתי לעצמי קצת הנחה רק במשימה אחת שהיא בעיקר עבור עצמי. בכל המשימות האחרות עמדתי."
– "או קיי… את רוצה את הגירסה הקשוחה או האמפטית שלי?" שאלתי.
– "את שתיהן," היא חייכה.
– "כל הכבוד על ההתקדמות השבוע. באמת משמעותי ולא מובן מאליו. ואפילו נראה שנהנית ושקיבלת חשק לעוד… "
– "או קיי… ו…."
– "בפרספקטיבת חמש האצבעות לא עמדת במה שהגדרת לעצמך. יצאת לדרך עם מחויבות לכל ארבע המשימות. בשורה התחתונה זה לא קרה."

**
השבוע התעוררתי.

קפצה לי חזרה "השריטה" של ה"חמש אצבעות":

עד סוף 2020 הספר "בחוץ".

איבדתי לא מעט זמן בחודשים הללו.
נשארו פחות מארבעה חודשים עד סוף השנה.
מכיון שלא הוצאתי ספר בעבר, אני לא יודע אם אספיק ואיך יהיה.

זמן להפשיל שרוולים ולהרים הילוך:
לברר, לדחוף, לבקש עזרה, לעשות עבודה.
להתקדם תוך כדי תנועה.

ככה מרגישים "חמש-אצבעות" בדרך.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

גלגל התנופה

"גלגל התנופה: מטוב למצוין" מאת ג'ים קולינס הוא ספר הניהול הטוב, החשוב והמשפיע ביותר שקראתי בחיי.
הספר הוא פרי מחקר מדעי של כ-5 שנים המנסה לפצח את קוד המצויינות בחברות יוצאות דופן בתחומים שונים.
בין היתר מפצח המחקר את המאפיינים המשותפים של כל החברות המצויינות ומה מבדיל בינן לבין חברות שאינן כאלו.
בכל פרק מוצגים מספר ממצאים מפתיעים שלא ניתן היה לחזותם מראש ושלעתים מנוגדים להגיון הבריא או לתפישות העולם המקובלות.
ספר מומלץ מאוד לעובדים, מנהלים ומנהיגים באשר הם.

מעבר להשפעתו ברמה הניהולית, כל עיקרון מרכזי בספר יכול להיות מתורגם בקלות מההיבט העסקי-ארגוני להיבט האישי של כל אדם ואדם באשר הוא.

**
מספר ציטוטים מהספר הנוגעים ברעיון "גלגל התנופה":

"– ההתמרות של חברות טובות למצויינות נראות לעתים קרובות כאירועים דרמטיים ומהפכניים בעיני הצופים מבחוץ, אך לאנשים מבפנים ההתמרות נראות כתהליכים אורגניים ומצטברים.
הבלבול בין תוצאה סופית (תוצאות דרמטיות) לבין התהליך (אורגני ומצטבר) מעוות את תפישתנו לגבי מה שאכן פועל לאורך זמן.

– ככל שהתוצאה הסופית תיראה דרמטית, ההתמרה של החברה-הטובה-הנעשית-למצויינת לעולם לא מתרחשת בבת אחת.
אין שום פעולה מכריעה אחת, אין שום תוכנית כבירה, אין שום חידוש מדהים, אין איזושהי הזדמנות בודדת ברוכת-מזל יחידה, אין כל רגע קסום.

– התמרה עקבית נובעת ממתכונת צפויה של בנייה ופריצת-דרך, כמו דחיפתו של גלגל תנופה ענק וכבד, שדרוש מאמץ כדי להניעו, אבל בעזרת דחיפה עיקשת בכיוון אחיד במשך זמן רב, גלגל התנופה בונה תנופה, ובסופו של דבר יוצר את פריצת-הדרך.

– האנשים הפועלים בתוך החברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא היו מודעים, לעתים קרובות, לגודל ההתמרה שלהם בשעתו, אלא רק לאחר מכן, כשהביטו לאחור, התברר להם הכול.
לא היה להם לא שם ולא סיסמא, הם לא קיימו אירוע השקה ולא פתחו בשום תוכנית לציון הפעילות שעשו באותו זמן.

– המנהיגים בחברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא בזבזו אנרגיה בניסיון 'ליצור מחוייבות', 'להניע את החיילים', או 'לנהל את השינוי'.
בתנאים הנכונים, בעיות המחוייבות, ההיערכות, ההנעה והשינוי נפתרו מעצמן במידה רבה.
היערכות נבעה במידה רבה מתוצאות ומתנופה ולא להיפך.

– לחצים קצרי-מועד מצד וול סטריט אינם סותרים את קיומו של המודל.
תוצא גלגל התנופה אינו מנוגד ללחצים הללו. למעשה, זהו המפתח לניהולם."

**
התמדה ועקביות

על-פי המחקר של ג'ים קולינס, התמדה ועקביות הם מהמרכיבים החשובים ביותר ביצירת תוצאות מצויינות ויוצאות דופן לאורך זמן.

פעולה ועוד פעולה ועוד פעולה.
צעד ועוד צעד ועוד צעד.
יום ועוד יום ועוד יום.

בדומה לעיקרון הריבית דריבית שבו שברי אחוזונים מצטברים לאורך זמן לסכומי כסף עצומים,
כך גם פעולות זעירות יומיומיות יוצרות השפעה עצומה על תחומי החיים השונים: מערכות יחסים, בריאות, קריירה, כסף, התפתחות אישית ועוד.

**
מפעולה למחשבה

ניתן לחשוב על עיקרון גלגל-התנופה לא רק בהיבטים של פעולות ומעשים:
למעשה, הדבר שעומד בבסיס מרבית הפעולות וההחלטות שלנו,
ומשפיע עליהן לא פחות מהפעולה עצמה,
הוא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.
ובמילים אחרות: המחשבות והפרשנויות שלנו על מה שקורה.

ברמה מסוימת, כל החלטה משמעותית וכל פעולה חשובה,
הן תוצאה של הרבה מחשבות ופעולות שקדמו לה. 
מחשבות-רגשות-מילים שאנו חושבים-מרגישים-אומרים לעצמנו ולאחרים בהתמדה כל יום,
לפעמים בלי להיות מודעים לכך, או בלי להיות מודעים לסיפור/פרשנויות שבבסיסן,
יוצרות בחיינו תנועה עקבית מתמדת שעם הזמן הופכת לגלגל-תנופה בעל מומנטום אדיר,
אשר משתקף לעינינו בתמונת המציאות שלנו.

**
מחשבות יוצרת מציאות

המחשבות שלנו יוצרות את הרגשות שאנו מרגישים, 
עומדות בבסיס ההחלטות והפעולות שלנו,
ולמעשה יוצרות את המציאות שלנו.

איך משנים מציאות?
משנים מחשבות.

המחשבות שאנו חושבים עכשיו, יוצרות ברגע זה את המציאות שלנו.
לעתים ייקח זמן עד שנראה את התוצאות או ההשפעות שלהן, 
אך ההשפעה מתרחשת ממש עכשיו.

למעשה, אנו תמיד חושבים את המחשבות שלנו עכשיו.
גם כשאנו עסוקים בעבר או בעתיד אנו עסוקים בו עכשיו.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

**
חיים מלאים עכשיו

לרבים מאיתנו הימים הללו מרגישים אינטנסיביים במיוחד: 
אתגרים רפואיים, קשיים כלכליים ותעסוקתיים, מתחים במערכות יחסים.

המציאות שאנו רואים וחווים יכולה לעורר בנו אי אמון, חוסר וודאות, חוסר-אונים, עצב, כעס, פחד וייאוש.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

זוהי אינה אמירה תיאורטית-רוחנית, אלא הזמנה לתרגול מיידי, עקבי ומעשי.

איך יוצרים גלגל-תנופה אישי שמשרת אותנו ואת מה שחשוב בחיינו במציאות הנוכחית?

מפתחים בעקביות את יכולתנו לחשוב מחשבות איכותיות יותר עכשיו:
– בודקים את הפרשנויות, הסיפורים והאמונות שלנו לגבי מה שקורה עכשיו.
– מחליטים מה חשוב לנו ודואגים שמחשבותינו ישרתו את זה עכשיו.
– בוחרים בקפידה במה אנו מתמקדים ובמה לא עכשיו.
– לוקחים אחריות על החומרים המנטליים שאנו צורכים עכשיו.
– מתרגלים ולומדים, לומדים ומתרגלים. כל יום. גם היום. גם עכשיו.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הסוד להצלחה [אולי…]

[אולי:]

הסוד להצלחה לאורך זמן בכל תחום שהוא
(משפחה, מערכות יחסים, עסקים, כלכלה, קהילה, בריאות, קריירה…)
אינו בעשיית דברים מורכבים ויוצאי דופן,
שאף אחד לא גילה או לא המציא עדיין.

**
הסוד הוא בעשיית מספר מצומצם של דברים פשוטים וידועים,
שכולם מכירים ומבינים את חשיבותם,
בהתמדה ובעקביות, שוב ושוב ושוב ושוב ושוב,
עם האנשים המתאימים,
ובאי-עשיית דברים אחרים באותו זמן.

**
ההצלחות יוצאות הדופן וההמצאות הגדולות
הינם תוצרי לוואי של בחירות עקביות במה כן ובמה לא,
ובעשייתם בהתמדה לאורך זמן עם השותפים המתאימים.

**
הצלחה = [בחירה במה כן + בחירה במה לא] X עם האנשים המתאימים X לאורך זמן.

תוצאות מובטחות.
אין דרכי קיצור.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

51:49

51:49

לא בנוקאאוט.
לא ברוב מוחלט.
גם לא ברוב של שני שליש.
רק בקצת יותר.

**
כל יום רק קצת יותר.
קצת יותר בעד מנגד.
קצת יותר בנייה מהרס.
קצת יותר תועלת מנזק.
קצת יותר אהבה מפחד.
קצת יותר שלום ממלחמה.
קצת יותר הבנה משיפוטיות.

**
51:49.
רק קצת יותר.
כל יום רק קצת יותר… זה מספיק.
כל יום רק קצת יותר… זה הרבה יותר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תכנית מחויבות אישית [הזמנה למהירי החלטה]

תכנית מחויבות אישית [הזמנה למהירי החלטה]

ביום שני השבוע, במסגרת הבלוג היומי שלי העליתי פוסט שעורר מספר תגובות
והמשיך ללוות אותי גם לאחר פרסומו.

"איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?"

"איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שלושים ימים.

איך עושים משהו במשך שנה שלמה ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שנה.

אין דבר כזה שלושים יום.
אין דבר כזה שנה שלמה.
יש רק את היום.
רק את היום.
רק היום.
רק היום.

חוק השדה:
מה שאנחנו מגדלים-מטפחים-מנכשים-מסלקים כל יום,
קובע איך תיראה הגינה שלנו.
מה שאנחנו מתכוונים-חושבים-אומרים-עושים כל יום,
קובע איך יהיו החיים שלנו.

חיים מלאים. היום."
==

יומיים לאחר פרסום הפוסט קיבלתי הודעה מרגשת משמוליק מרחב, אדם, חבר ומנטור שאני אוהב ומעריך.
הוא סיפר לי על קורס נחישות שהוא פותח בקרוב.
כחלק מתהליך ההכנה לקורס, התבקשו המשתתפים לציין שם של אדם שהם רואים בו דוגמא לנחישות.
שניים מהמשתתפים ציינו את השם שלי.
וואו…
הפתעה גדולה. 
מחמאה עצומה.
אולי זה קשור לפוסטים היומיים שאני מפרסם בשנתיים וחצי האחרונות.
אולי למשהו אחר.

שני "האירועים" הללו (הפוסט שהעליתי + ההודעה משמוליק)
עוררו תנועה בתוכי והובילו ליצירה של תכנית חדשה.

תכנית מחויבות אישית לחודש אחד.

התכנית תחל ממש בקרוב, ביום ג' ה- 1/5 ותסתיים ביום ה' ה-31/5.
שלושים ואחד ימים בדיוק.

זוהי תכנית הממוקדת בפעולה יומית שתבצעו במהלך החודש.
שלושים ואחד ימים בדיוק.
מיקוד.
עשייה.
עקביות.
התקדמות.
הוכחה עצמית.
חגיגה.

בוחרים דבר אחד שרוצים לעשות.
מתחייבים אליו ועושים אותו.

**

זה יכול להיות בכל תחום שהוא:
עבודה, משפחה, בריאות, מערכות יחסים, התפתחות אישית, יצירה, פיננסי ועוד.
זה יכול להיות משהו שאתם לא עושים עדיין ורוצים להתחיל לעשות.
זה יכול להיות משהו שאתם עושים ורוצים להפסיק לעשות.
זה יכול להיות משהו שאתם עושים ברמה מסוימת ואתם רוצים להפחית או להגביר.

מספר דוגמאות לפעולה יומית:
לכתוב פוסט יומי.
לקרוא 20 דקות.
להתקשר לשלושה לקוחות פוטנציאליים.
לתרגל הכרת תודה בכל ערב.
לעשות צעד יומי בבניית העסק.
לפרגן למישהו אחד לפחות.
לעשות פעילות גופנית (הליכה יומית, כפיפות בטן, …)
להקפיד על תזונה שחשובה לכם.
ללמוד משהו אחד לפחות ביום.
להשקיע במערכת יחסים.
לעשות מדיטציה.
להימנע מעישון או להפחית אותו.
להפחית זמן פייסבוק.
להגביל את כמות הקפה או הסוכר.

**

זה יכול להיות כל דבר שהוא.
אתם בוחרים.
שלושים ואחת יום. 
כל יום.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
מגדירים בחדות ובבהירות מה הדבר שרוצים לעשות.
מתחייבים.
יוצאים לדרך.
עושים כל יום.
חוגגים חודש של עשייה עקבית.

**

בתכנית הזו לא מחלקים תעודות או מדליות.
רוב הסיכויים שהחיים לא ישתנו מקצה אל קצה בחודש הזה.
אין הבטחות.
אין דרמות.
יש פעולות.
יש מחויבות יומית.
למשהו שחשוב לכם.
יש עשייה יומית.
התקדמות יומית.
צעדים קטנים.
כל יום. 
כל יום. 
כל יום.

**

בתכנית הזו יש סיכון.
יכול להיות שתיקחו לעצמכם התחייבות ולא תעמדו בה.
שתתאכזבו מעצמכם.
סביר להניח שזה קרה לכם כבר פעם בעבר.
זו הרגשה לא נעימה.
להתאכזב מעצמך.
להגיע עם ציפיות ולראות אותן מתנפצות.
זה עלול לקרות.
זה בעיקר בידיים שלך.
את/ה קובע/ת את הפעולה היומית שלך.
ההמלצה שלי היא ללכת על מינימום אפשרי.
לא על משהו מאתגר מדי.
בטח שלא על מקסימום אפשרי.
מינימום אפשרי.
גם אם זה רק דקה או חמש דקות ביום.
הקטע פה הוא לא גודל הצעד.
הקטע פה הוא העקביות.
העמידה במילה שנתת לעצמך.
ההתמדה במשך שלושים ואחד ימים רצופים.

**

איך זה הולך לקרות?

א. משאירים פרטים כאן.

ב. ביום א' הקרוב 29/4 אשלח לכל הנרשמים דגשים והמלצות לבחירת המחויבות היומית. 
נקודות שכדאי לשקול שתסייענה לחדד ולדייק את המחויבות היומית לחודש הקרוב.

ג. ביום ב' ה- 30/4 נשלים את תהליך ההרשמה (בחירת המחויבות היומית + הסדרת תשלום). 
למעשה, ב-30/4 אתם חותמים על החוזה שלכם עם עצמכם לשלושים ואחד הימים הקרובים.

ד. ביום ג' 1/5 יוצאים לדרך עם עשייה יומית ראשונה.

ה. בכל יום מבצעים את הפעולה שבחרתם לעצמכם.
משתתפים שיהיו מעוניינים יוכלו להצטרף לקבוצת פייסבוק סגורה המיועדת רק למשתתפי התכנית
שבה ניתן יהיה לתקשר ולשתף בחוויות, לשאול שאלות ולייעץ אחד לשני.

ו. בסוף התכנית, יום ה' 31/5, נחגוג ביחד את גמר שלושים ואחד הימים בדרך וירטואלית כלשהי.
נחגוג שלושים ואחד ימים של עשייה רצופה.
עשייה של משהו שחשוב לכם.
נחגוג עמידה במילה שנתתם לעצמכם.

במהלך החודש לא מתוכננת תקשורת ממני או איתי. 
זוהי אינה תכנית אימון או ליווי קבוצתית.
זוהי תכנית מחויבות אישית לעשייה.
לוקחים התחייבות ועומדים בה. 
יום אחר יום במשך שלושים ואחד ימים. 
פשוט.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
או שאתם בפנים או שלא.
התכנית מתחילה בקרוב מאוד.
חשוב לקבל החלטה מהר.

אזהרה: שימו לב שבמהלך חודש מאי יהיו מספר סופי שבוע.
ול"ג בעומר.
ושבועות.
תמיד יש משהו.
המחויבות היא לכל החודש.
אתם בוחרים אם זה כולל סופ"ש וחגים.
פחות קריטי מה תבחרו ("עם/בלי סופ"שים").
הרבה יותר חשוב לבחור מראש ולעמוד בזה.

**

כמה זה עולה?

העלות של התכנית שווה לכל נפש.
3 שקלים ליום.
90 ₪ לכל התקופה (יום אחד "עלי").
בחרתי בכוונה בעלות כזו כדי שכל אחד יוכל לעמוד בה.
כדי שכסף לא יהיה הגורם המפריע או המגביל.

לאלו מכם שיבחרו לעשות זאת, 
תינתן אפשרות לתרום סכום דומה לעמותת אקי"ם כפר סבא.
העמותה הזו אוספת בימים אלו כסף למחנה קיץ מופלא
בהשתתפות של כשישים חניכים בני 18 – 60 ועשרות מדריכים מתנדבים.
נחשפתי השנה לפעילות המרגשת שלהם ואני רוצה לעזור להם.

איך נרשמים?

משאירים פרטים כאן.
משלמים בכרטיס אשראי כאן.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?

איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שלושים ימים.

**
איך עושים משהו במשך שנה שלמה ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שנה.

**
אין דבר כזה שלושים יום.
אין דבר כזה שנה שלמה.
יש רק את היום.
רק את היום.
רק היום.
רק היום.

**
חוק השדה:
מה שאנחנו מגדלים-מטפחים-מנכשים-מסלקים כל יום,
קובע איך תיראה הגינה שלנו.
מה שאנחנו מתכוונים-חושבים-אומרים-עושים כל יום,
קובע איך יהיו החיים שלנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הזדמנות חיים

יש את העניין של מה שאנו עושים ב'ימים מיוחדים'.
איך אנו מתנהגים ברגעי השיא והשפל.
יש לא מעט ימים ורגעים כאלה:
ללדת ילדים. לקבור בני משפחה וחברים.
להינשא או להיפרד.
להתחיל עבודה חדשה או לעזוב עבודה קיימת.
להקים עסק, למכור עסק, לסגור עסק.
לעשות משהו בפעם הראשונה.
לחתום על חוזה גדול.
להתגייס לצבא, לסיים מסלול, להשתחרר.
לסיים תואר.
לחגוג בר מצווה או 50 שנות נישואין.
לקבל רישיון נהיגה.
לצאת לגמלאות.
יש עוד.
הרשימה ארוכה.
כל הימים הללו הם חלק מהחיים.
חלק מהחיים.
לא ה-חיים.

**
ויש את העניין של מה שאנו עושים ב'ימים רגילים'.
בין רגעי השיא והשפל, בין 'הימים המיוחדים'.
עם אותה משפחה.
עם אותם בני זוג, ילדים, חברים.
באותה עבודה.
עם עצמנו.
איך אנו חושבים.
במי אנו נוגעים.
מה אנו אומרים.
איך אנו מקשיבים.
איך אנו רבים.
איך אנו אוהבים.
מה אנו עושים.
כמה אנו לומדים.
למי אנו תורמים.
את מי אנו משרתים.
איך אנו משפיעים.
את מה אנו מטפחים.
מה אנו מגדלים.

**
יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום.
למידה ועוד למידה ועוד למידה.
מפגש ועוד מפגש ועוד מפגש.
אינטראקציה ועוד אינטראקציה ועוד אינטראקציה.
צעד ועוד צעד ועוד צעד.
מחווה ועוד מחווה ועוד מחווה.
עשייה ועוד עשייה ועוד עשייה.
התמודדות ועוד התמודדות ועוד התמודדות.

**
היום זה היום.
גם כשזה לא יום 'מיוחד'.
היום יש לנו את ההזדמנות.
במקום שאנחנו.
עם מי שאנחנו.
זמן-אמת.
הזדמנות של חיים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

רגש ופעולה – לא אותו דבר

יש אהבה כרגש ויש אהבה כפעולה.
זה לא אותו דבר.

יש הכרת תודה כרגש ויש הכרת תודה כפעולה.
זה לא אותו דבר.

יש שמחה כרגש ויש שמחה כפעולה.
זה לא אותו דבר.

יש אכפתיות כתחושה, ויש אכפתיות כפעולה.
זה לא אותו דבר.

יש מיקוד כתחושה, ויש מיקוד כפעולה.
זה לא אותו דבר.

**
אם את לא מרגישה את זה,
אולי כדאי שתתחילי לעבוד בזה.

גם אם אתה לא מרגיש את זה,
אתה יכול לעשות את זה.

אם באמת רוצים,
אפשר לגדל את הדבר הזה בחיינו.
יום יום.
יום יום.
יום יום.
יום יום.
יום יום.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחויבות יומית

מחויבות יומית

לקחת מחויבות יומית.
לשבוע או לחודש.
לשנה או לחמש.
להניח בצד את הספק.
לסגור פתחי יציאה.
"נעשה ונראה".
תרגול יום-יומי.
משהו שחשוב לנו.
משפחה.
הכרת תודה.
פעילות גופנית.
תזונה.
מדיטציה.
לימוד.
כתיבה.
כל דבר אחר.
כל יום.
גם היום.
בכל מזג אויר.
גם כשיורד גשם.
גם כשחם.
גם כשעייפים.
עם או בלי חשק.
אימון יומיומי.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
מחויבות לדרך.
מחויבות לתהליך.
מחויבות לעצמנו.
הוכחה לעצמנו.
עמידה במילה שלנו.
אנחנו בעלי הבית.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter