תגית: השפעה

"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

לפעמים משהו קורה.
אירוע מתרחש.
משהו או מישהו חודר לחיינו.
משנה לנו תכניות.
משפיע.

**
הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה.
לא ראיתי אותו מגיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב.
קונפליקט הוא איום. והזדמנות.
קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות.
על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
בלילה שבין שני לשלישי, בזמן שישנו, פרצו לביתנו.
גם את זה לא ראיתי מגיע.
פתאום זה הופיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס חלק גדול מתשומת הלב.
גם פריצה היא איום. והזדמנות.
יש לנו אפס שליטה על מה שקרה ומעט מאוד (אם בכלל) שליטה על מה שיקרה.
יש לנו הרבה השפעה על מה שקורה ועל מה שיקרה.

**
כל שעות העבודה של יום רביעי הוקדשו לפגישת הנהלה.
בפגישה כזו יש סיכוי רב שמשהו חדש יופיע.
דברים יכולים להתפתח בצורה שלא צפינו או תכננו.
פגישת הנהלה העוסקת בדברים חשובים,
יכולה לעורר בין היתר גם קונפליקטים ואתגרים.
ישיבת הנהלה יכולה להיות איום. והזדמנות.
כשנכנסים לפגישת הנהלה יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
ישנן שתי גישות התייחסות קיצוניות
למצבים שאנו פוגשים ולאירועים המתרחשים בחיינו:

1. לספר לעצמנו ש – "זה כלום".
שהכול בדיוק אותו דבר. שזה לא רלוונטי. לא משפיע בכלל.

2. לספר לעצמנו ש – "זה סוף העולם".
שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. שזה משנה הכול.

לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו יש עוצמה רבה.
הסיפורים שלנו משפיעים על חיינו ועל חיי אנשים סביבנו.
סיפורים יוצרים חיים ומעצבים אותם.

אני מעדיף סיפור שלישי.
סיפור שונה היכול לשרת אותנו.
הסיפור שאני אוהב לספר לעצמי הוא ש-"קורה הרבה והחיים ממשיכים".

**
"קורה הרבה"

בתוכנו ומסביבנו.
בזמן האירוע (קונפליקט / פריצה / ישיבת ההנהלה…) ולאחריו.
יכול להיות שאנו חווים עצב, קושי, פחד, כעס, בלבול, חוסר אונים או אובדן.
יכול להיות שאנו חווים שמחה, הכרת תודה, בטחון, אהבה, תמיכה או אמון.
האמת היא שקורה הרבה.
החיים מלאים.
בלי דרמה.
קורה הרבה.
כל הזמן.
גם עכשיו.
חשוב להכיר בזה.
לתת לזה מקום.
להיות עם זה.
עם הקושי ועם החגיגות.

**
"החיים ממשיכים"

זה לא סוף העולם.
זה לא סוף החיים.
יכול להיות שזה סוף של משהו.
משהו שהיינו רוצים שיימשך.
משהו או מישהו שלא רצינו לאבד,
משהו או מישהו שלא רצינו להיפרד ממנו.
הכול זז ומשתנה כל הזמן.
גם עכשיו.
החיים ממשיכים.
ממש עכשיו.
בין אם נרצה ובין אם לא.
גם כשלא ברור איך בדיוק.

**
"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

יכול להיות שקורה משהו שלא רצינו שיקרה.
אולי לא קורה משהו שקיווינו שיקרה.
קורה הרבה.
עכשיו.

כשמשהו קורה כדאי לבדוק:
– מה בדיוק קורה?
– מה המשמעות של זה עבורנו?
– מה אנחנו צריכים?
– מי יכול לעזור לנו?

במיוחד אם קורה משהו שהוא לא סתם "עוד משהו"
במיוחד כשזה לא דבר פעוט וחולף,
במיוחד אם הוא משפיע עלינו ועל תכניות שהיו לנו.

עכשיו אפשר לבחור.
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

(מעניין לבדוק:
מה הם אותם מקומות החשובים לנו עכשיו?
מי הם אותם אנשים שחשוב לנו להיות איתם עכשיו?
מה הם אותם דברים שחשוב שנתמקד בהם עכשיו?
איך אפשר להיות במקומות הללו, עם האנשים הללו, על הדברים הללו?)

**
כשהתעוררתי ביום רביעי בבוקר,
שמחתי (אפילו קצת הופתעתי) לראות את הסלולר החלופי שלי
מונח בדיוק באותו מקום שבו השארתי אותו בלילה לפני.
משהו שהיה מובן מאליו עבורי במשך שנים,
הפך להיות לא מובן מאליו בלילה אחד.
הסלולר שלי חשוב לי הרבה פחות מדברים אחרים בחיי.
דברים אחרים שגם אותם אני לוקח כמובן מאליו,
יותר מכפי שהייתי רוצה.

**
השבוע התחדדה לי שוב תחושת הארעיות.
אנחנו כאן לזמן מוגבל ואין לנו שליטה.
בכל רגע דברים יכולים להשתנות.
המחשבה הזו יכולה להלחיץ ולשתק.

אותי היא מחזקת ומחדדת.
מעמיקה את הכרת התודה שלי.
מזכירה לי שוב ושוב מה חשוב.
מדרבנת אותי לבחור:
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

**
באופן טבעי,
הפוסטים היומיים שהעליתי השבוע קשורים לאירועים שחוויתי.
אתם יכולים לקרוא אותם באתר הבלוג היומי שלי.

מעניין לעבור על השבוע שעבר בדיעבד:
– "שינוי יסודי ביחסנו אל החיים" נכתב במוצ"ש.
– "אולי היום זה לא הזמן", בראשון בבוקר, עם אנרגיה נמוכה.
– "עד אתמול זה לא היה קיים", שני בבוקר, לאחר הקונפליקט ולפני הפריצה.
– "מחשבות אחרי פריצה", שלישי בלילה, לאחר יום אינטנסיבי במיוחד.
– "הצייד", התפתחות מפתיעה שחוויתי ברביעי.
– "לבחור להיות", תוצר של מספר החלטות שהתפתחו תוך כדי השבוע.

ניתן להירשם לבלוג היומי ולקבל את הפוסטים למייל מייד עם יציאתם…

שבת של שלום,
הרבה נוכחות,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להחזיק כוונה ולהמשיך לנגן

במהלך הפגישה שלנו אתמול,
גיליתי שהחיבור שנעשה ברגע אחד לפני כארבע שנים
צמח לפעילות רב-שנתית משמעותית המשפיעה על מאות רבות של אנשים.

**
כשסיפרת לי אתמול על העבודה שלך,
גיליתי שהסדנה החד פעמית שבה נפגשנו לפני כשנתיים,
הובילה לשרשרת תהליכים עסקיים ומשפחתיים ההולכים, מתפתחים ומתהווים.

**
כשישבתי בשיעור שלך אתמול,
תלמיד אחד מתוך מאות שנכחו באולם,
לא יכולת לדעת עד כמה אתה משפיע על המסלול שלי ודרכי על אנשים ועל מסלולים נוספים.

**
אין לנו מושג.
אנחנו לא יכולים לדעת.
אנחנו כן יכולים להחזיק כוונה.
להמשיך לנגן את הניגון שלנו.
לבחור לעשות את העבודה שלנו.

ואז… אולי… יום אחד… נזכה לקבל הצצה קטנה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להגיש מועמדות

אתמול בלילה הגשתי מועמדות.
בחרתי להתמודד על משהו שאני מקווה (ולא בטוח…) שאבחר אליו.

**
אם אתקבל,
יכול להיות שזה יפתח בחיי,
שרשרת אירועים, חוויות ומצבים שלא היו מתרחשים אלמלא כן.

בין אם אתקבל ובין אם לא,
עצם הבחירה להתמודד ותהליך כתיבת המועמדות
כבר מייצרים בתוכי ובאינטראקציה שלי עם אחרים
תנועה משמעותית המשפיעה על מה אני חושב, מרגיש ועושה.
על איך אני תופס את עצמי ואולי גם על איך אחרים תופסים אותי.

**
אומרים שבמצבים כאלו,
חשוב לעשות כמיטב יכולתנו ללא תלות בתוצאה שתתקבל.
"לעשות הכי טוב שאנו יכולים ומה שצריך לקרות יקרה".

אני מאמין שבמצבים כאלו,
שום דבר לא "צריך" לקרות והרבה דברים יכולים לקרות.

"דלתות מסתובבות" זה עכשיו.
בכל רגע שבו אנו בוחרים לעשות משהו.
או לא.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להרבות טוב בעולם

נילי ויובל

בבוקר שישי שעבר התראיינתי ברדיו קול הכנרת בתכניתה של נילי ליבוביץ' "שיחות בשישי".
כשנילי שאלה אותי מה בעצם אני עושה, קצת נתקעתי.
סיפרתי לה שזו שאלה שאני מתקשה לענות עליה, שאין לי תשובה חדה ובהירה עבורה
ושהיא מזכירה לי את השאלה של יובל…

יומיים לפני כן שוחחתי עם יובל, מורה שאני מעריך ושוקל ללמוד איתו השנה.
זו היתה שיחה קצרה שמהותה היכרות בסיסית ובדיקת התאמה הדדית.
"במה אתה עוסק?", שאל יובל.
שוב אותה שאלה…
"יש לי שתי תשובות," עניתי,
"התיאור 'המקובל' שלאנשים קל להבין הוא ייעוץ ארגוני, פיתוח וליווי מנהלים, הנחיית סדנאות וניהול משאבי אנוש.
אבל האמת היא, שהעבודה שלי היא לעשות טוב ולעזור לאנשים בצורות שונות.
והאנשים הללו כוללים את הלקוחות שלי והארגונים שאני מלווה, כמו גם את קוראיי, חבריי, משפחתי ואת עצמי."

ניתן להקשיב לשיחה המלאה של נילי ושלי בקישור הבא. אני האורח הראשון מייד אחרי "כלים שלובים".
בין היתר דיברנו בה על תקשורת מקרבת, על ניהול, על להרבות טוב בעולם, על התפתחות אישית ועוד.

**
פונקציית ערך

במסגרת יום הנהלה שהנחיתי בתחילת השבוע עצרנו לחשוב.
כל אחת ואחד מהמשתתפים התבקשו להגיע למפגש עם 3-5 לקחים מרכזיים ותובנות חשובות
שהם מפיקים מהחודשים האחרונים של עבודתנו המשותפת.

בסבב השיתוף המרתק שעשינו, אחת הנקודות שא. העלה תפשה אותי במיוחד:
"חסרה לנו פונקציית ערך," הוא אמר.
"חשוב שתהיה לנו יותר בהירות לגבי איך אחרים מודדים את הערך שלנו ואיך אנו מודדים את עצמנו.
אנחנו נמדדים על דברים שונים ולא ברור מה מהם יותר חשוב ומשמעותי.
זה מקשה עלינו לקבל החלטות, גורם לבלבול ואולי מוביל אותנו להשקעות לא מיטביות".

וואללה ! יש בזה משהו…
יכול להיות שקשה להגדיר משהו כזה.
ייתכן שבמצבים מסוימים, זה אפילו לא אפשרי או לא נכון.
לפעמים החיים מורכבים יותר מנוסחה פשוטה שניתן להכניס למשפט אחד.
אבל… אם מצליחים, יש לכך חשיבות עצומה וזה מוביל לבהירות ומיקוד המשפיעים על החלטות ופעולות.

המילים של א. הובילו אותי לחשוב על פונקציית הערך שלי.
יכול להיות שפונקציית הערך שלי היא "להרבות טוב בעולם"…?
מה זה טוב? מה זה הרבה או קצת? למי בדיוק בעולם? ואיך?
זה לא כללי או מתיפייף מדי? יומרני משהו?

יכול להיות… אני עדיין בודק את זה…
בינתיים התחושה היא שיש כאן משהו חזק עבורי:
רעיון מארגן המתחבר למגוון תפקידיי, לעבודות השונות שאני עושה ולמימדי החיים החשובים לי.
תזכורת המסייעת לי לבדוק מה אני עושה ולמה אני עושה מה שאני עושה.
ראיון שנערך, פוסט שנכתב או הנחייה של סדנת מנהלים הנובעים מתוך כוונת "להרבות טוב בעולם"
יהיו שונים מאוד מראיון, פוסט או סדנה שמטרתם להרבות משהו אחר (כסף, רייטינג, שיווק וכו').

**
להרבות טוב או להפחית רע

בצורה פשטנית יש שתי דרכים להרבות טוב בעולם:
1. להרבות טוב.
2. להפחית רע.

זאת אומרת, שאנו יכולים להרבות טוב ע"י הגדלת העזרה והערך לאנשים ולעולם או ע"י הקטנת הפגיעה (שאנו או אחרים מייצרים) באנשים ובעולם.
אין פה משהו חדש.
זה די ברור.
חלקי הפסוק "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" (תהילים ל"ד ט"ו) מתחברים בדיוק לזה.

ומה לגבי מצבים שבהם אנו מצדיקים את הפגיעה שלנו בעצמנו, באחרים ובעולם לשם עשיית טוב גדול יותר?
למשל, לדלג על ארוחות, שינה וזמן משפחה כדי לעמוד ביעד חשוב שהגדרנו לעצמנו או שמישהו הגדיר לנו?
או לשקר לגבי משהו "קטן" בכדי לקבל אישור תקציבי שימונף לסיוע להרבה אנשים הזקוקים לכך?
לא פשוט…
מצבים ששווים בדיקה.
בדיקה פנימית כנה,אמיתית ואמיצה.

אני מאמין שאי אפשר לכמת טוב ורע.
שהם לא נמדדים במספרים או באינדיקטורים.
לשם הדוגמא, איני בטוח שאדם העומד בראש ארגון חברתי החורט על דגלו להלחם למען מטרה נעלה,
"מייצר" יותר טוב בעולם ממנהל בחברה עסקית, ממורה בבי"ס או מהורה אחד של ילד אחד.

**
פוטנציאל של שיחת טלפון אחת

בשבוע שעבר כתבתי על "המורה של המדינה".
ציטטתי סיפור מתוך "שביל בעולם" של חיל טרופר והוספתי כמה מחשבות משלי.
אם טרם קראתם את הפוסט, מומלץ מאוד לעשות זאת.

בימים שאחרי כתיבת הפוסט התחדד לי משהו:
מדובר בשיחת טלפון אחת מהורה אחד על מורה אחת.
שיחה שהיתה בעלת השפעה ישירה על עשרות תלמידים ומשפחות.
שיחה שהובילה לסיפור אחד (על אותה שיחת טלפון) שנכנס לספר אחד ("שביל בעולם")
שנכתב ע"י איש אחד (חילי טרופר) שנקרא ע"י מאות ואלפי אנשים.
ספר שהוביל לפוסט אחד ("המורה של המדינה") שנכתב ע"י איש אחד (אני) שנקרא ע"י מאות ואלפי אנשים.

יש פה משהו בלתי נתפש כמעט.
לשיחת טלפון אחת של הורה "רגיל" יש פוטנציאל השפעה אינסופי.
ההשפעה האינסופית המתוארת בשורות אלו הינה רק "חוט דקיק אחד" של רצף אירועים
(שיחת טלפון – פתרון משבר – כתיבת ספר – קריאת ספר – כתיבת פוסט)
המהווה חלק מפקעת עצומה של אינספור חוטים דקיקים נוספים שלרובם המוחלט איננו מודעים.

**
הרצאה חדשה – "להרבות טוב בעולם"

המושג "להרבות טוב בעולם" מלווה אותי בשבועות האחרונים
מאז שנחשפתי לספרה של ד"ר אסתר פלד הנושא את אותו שם.
משהו בו מרגיש מדויק מאוד עבורי.

השבוע התפתחה דרכי הרצאה חדשה שאני מתחיל להביא לארגונים ולקבוצות.
בדקתי עם אסתר האם זה בסדר מבחינתה שאקרא להרצאה "להרבות טוב בעולם".
תשובתה היתה שאלו מילותיו של הרב קוק ושהיא מאמינה שהוא היה מסכים…

הרצאת "להרבות טוב בעולם" תיגע בין היתר ב… :

• אופטימיות מעשית ותקווה אמיתית בעולם פסימי, ציני, חשדן ומלא כאב.
• להרבות טוב ולהפחית רע  כל יום – בבית, בעבודה, בסופר ובפקק התנועה.
• חגיגות ואבל – הגברת נוכחות עם שמחה וסבל.
• אחריות אישית ופוטנציאל השפעה אינסופי אמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.
• מדוע קשה לנו לראות את הטוב המקיף אותנו או להאמין שהוא קיים.
• החשיבות והלגיטימיות של עשיית טוב גם לעצמנו.
• פלטפורמות לעשיית טוב (ורע) בעולם.
• עשיית טוב בשלושים שניות.

נראה לי שהרצאת "להרבות טוב בעולם" יכולה להיות אחלה אסטרטגיה להרבות טוב בעולם.

בחודש-חודשיים הקרובים אני מתכוון להעביר את ההרצאה הזו בחינם לשלושה ארגונים.
(עלותה המלאה של ההרצאה הינה אלפי שקלים).
אני מחפש קהל של כמה עשרות עד מאות אנשים ממסגרות עסקיות, חברתיות או ציבוריות
המאמינים שהרצאה כזו מתאימה להם ויכולה לשרת אותם.
ניתן לשלב את ההרצאה במסגרת ימי סיכום שנה, כחלק מתכנית העשרה כללית, באירוע חברה וכיו"ב.

במידה ואתם חלק ממסגרת המונה כמה עשרות משתתפים לפחות ומעוניינים בהרצאת"להרבות טוב בעולם",
אנא צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר וכתבו כמה מילים על הארגון שלכם.
אתם מוזמנים להעביר את ההזמנה לאנשים וארגונים נוספים שזה יכול להיות רלוונטי עבורם.

3 הרצאות חינמיות תוגרלנה בקרוב בין הפונים.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

– הראיון המלא עם נילי ליבוביץ' – להקשבה והורדה

– יצירת קשר להגרלת הרצאה חינמית "להרבות טוב בעולם"

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשבחרת לא לדבר היום

כשבחרת לא לדבר היום
ולהשאיר את דעתך לעצמך,
יכולתי לזרוק את כל האשמה עלייך
או להעמיס את כל כולה על עצמי.

**
שתי האפשרויות הנפוצות הללו,
מבוססות על בורות, בלבול וחוסר הבנה.
שתיהן פוגעות ולא משרתות באותה מידה.

**
כנראה שכשבחרת לא לדבר היום,
זה גם בגללך, מה שחשוב לך ומה שמניע אותך
וגם בגללי, מה שאמרתי ואיך שהתנהגתי בסיבובים הקודמים.

**
האמת היא ששנינו אחראים.
שנינו יוצרים ביחד.
בכל רגע ורגע.
גם עכשיו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ראייה נכונה

"ראייה נכונה פירושה הכרה באחריות המלאה שיש לנו כלפי הרגשות, המחשבות והמעשים שלנו,
וכן לקיחה של אחריות מלאה גם על תוצאות המעשים שלנו." (עמוד 184).

**
"כל דבר שאנו עושים ברגע זה תהיה לו השפעה,
בין אם מיידית ובין אם מעוכבת, בין אם ניכרת ובין אם סמויה.
לכל מעשה יש פירות: למעשה טוב יש פירות טובים. למעשה רע יש פירות באושים.
גם המעשים וגם הפירות מצויים באחריות העושה.
זהו חוק הקרמה." (עמוד 187)

**
"דבר אינו נעלם לעולם, דבר אינו הולך לאיבוד, הכול קיים,
מהדהד בדברים אחרים, תלוי ומותנה בדברים אחרים
ולכן גם משפיע השפעה שאין לשערה על כל התרחשות, גם אם מרוחקת ביותר.
מאחר שהדברים תלויים זה בזה בתלות גומלין משולים היחסים בעולם לרשת של קורי עכביש
עדינים, סמויים מן העין, המצויים בכל, וכל תנודה זעירה יש בה כדי לטלטל את הרשת כולה.
ואם כך הדבר אזי לכל מעשה שנעשה יש השפעה, ועלינו להיות מודעים אליה
ולעשות מעשים כמו גם להימנע מלעשותם מתוך מודעות זו." (עמוד 190)

**
כל הציטוטים מתוך הספר "להרבות טוב בעולם".
תודה לאסתר פלד על כתיבת הספר.
תודה לחבר שבזכות המלצתו הספר ואני נפגשנו.

מה נדרש כדי ללמוד משהו?
להבין אותו?
לחוות אותו?
ליישם אותו?
לחיות אותו?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אין לנו מושג

אין לנו מושג מאיפה הוא מגיע ולאן היא הולכת.
אין לנו מושג מה עובר עליו ומה היא עוברת.
אין לנו מושג מה הוא יעשה עם זה. אם הוא יעשה עם זה.
אין לנו מושג לאן היא תיקח את זה. אם היא תיקח את זה.
אין לנו מושג איך זה ישפיע. אם זה ישפיע.
אין לנו מושג מה יש מתחת למילים.
אין לנו מושג מה נמצא מאחורי השתיקה.

**
אין לנו מושג.
להחזיק כוונה.
לעשות את העבודה.

להמשיך הלאה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אַחֶרֶת

זהו פוסט על שינוי ועל השפעה.
על לקיחת אחריות.
על יצירת מציאות אחרת.

שלושה סיפורים על שלושה אנשים:
1. גיל.
2. בועז.
3. נועה.

**
1. גיל

גיל מרחב מסתובב ברכבות ומחלק שאלונים לאנשים המעוניינים לקבל אותם.
שאלונים לבדיקה עצמית ולהתבוננות פנימית.

הנה העתק השאלון שגיל מחלק:

• האם אתם ערים לכך שאתם ברי מזל
ושיש לכם הרבה חופש? כן / לא

• האם אתם מאמינים ביכולת שלכם ללמוד, להיות פתוחים,
לבחון את עצמכם ולבחור מחדש? כן / לא

• האם אתם מסכימים
שזה לא בסדר לפגוע במי שלא פוגע בנו? כן / לא

• האם אתם מסכימים
שאסור לנו לפגוע במי שחסר הגנה ? כן / לא

• לאור תשובותיכם, האם אתם מוכנים לבחור את האפשרות
להפסיק לפגוע בחיות חסרות הגנה? כן / לא

• האם תסכימו לדבר על טבעונות? כן / לא

—————————————————————————–

מוזמנים מאוד להתכתב איתי בפייסבוק… – ' גיל מרחב '
(אנא אל תעצמו עיניים.. בעלי החיים סובלים כל כך.. זה בידיים שלנו..)
חפשו ביוטיוב: 'קירות שקופים' – ההרצאה הכי נצפית בישראל.

**

2. בועז

חברו לצוות של בועז יעקב, סרן הראל מרמלשטיין זכרונו לברכה,
נהרג בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית בהיתקלות עם מחבלים.
השבוע, בשלהי יום הזיכרון, הוציא בועז לרחובות
עשרות אלפי אנשים מרחבי הארץ במסגרת מיזם "רצים לזכרם".

הנה תיאור קצר של המיזם מאתר "רצים לזכרם":

מרוץ "רצים לזכרם" הינו מיזם הנצחה ייחודי.
במרוץ זה אין מוזיקה או שער זינוק, אין בו מדידת זמנים או פודיום.
זהו מרוץ בו בשעה אחת בשלהי יום הזיכרון נצא כולנו לצבוע את הרחובות בכחול לבן
ולשעה אחת נתייחד כולנו במרוץ לזכר הנופלים כולם
אז איך זה עובד?
נרשמים למרוץ דרך האתר ולאחר תשלום סמלי של 40 ש׳׳ח,
כל נרשם יקבל באופן אקראי שם של נופל/ת לזכרו/ה הוא יבצע את הפעילות – ריצה/הליכה/רכיבה.
כל נרשם יוכל לצפות במידע על הנופל/ים אשר לזכרו/ם יבצע את הפעילות
בסיום ההרשמה תישלח חולצה עם סמל המרוץ לבית הנרשם –
כל ההכנסות יוקדשו לפעילות העמותה
ביום הזיכרון (השנה ב 1/5/17) בשעה 17:30 בדיוק,
נצא כולנו לרחובות לבושים בחולצת המרוץ,
נצבע את הארץ בצבעי הלאום וננציח את זכר הנופלים אשר בזכותם ניכנס,
זמן קצר לאחר מכן, ביחד ובגאווה ליום העצמאות.

**

3. נועה

אחרי שהבנק סרב לתת לה משכנתה,
החליטה נועה חריש, אשה עובדת ומתפקדת, גרושה ואם לשלושה,
לבקש עזרה מהציבור.
לאחר מאמץ מרוכז בן מספר חודשים הצליחה נועה
לגייס את הסכום הנדרש (קרוב ל 600 אלף ₪)
בעזרת כ 3000 הלוואות אישיות בנות כ 200 ₪ האחת,
רובן הגדול מאנשים שלא מכירים אותה אישית
ושנחשפו אליה באמצעות הרשתות החברתיות.

**

מספר מחשבות על נועה, בועז וגיל:

א. שלושתם משנים מציאות.
שלושתם מסרבים לקבל את המציאות הנוכחית
ופועלים לייצר מציאות חלופית, אחרת.
שלושתם מעוררים אותנו להסתכל אחרת.

ב. לכל אחד ואחת מהם מטרה ממוקדת ומשמעותית.
גיל מנסה להשפיע על תעשייה עצומה ועל מדינה שלמה.
נועה רוצה להגיע לדירה עבורה ועובר ילדיה.
בועז פועל לזכרם ולהנצחתם של חיילי צה"ל בדרך יצירתית ואחרת.

ג. בועז, נועה וגיל הם אנשים יחידנים,
העושים מתוך המשאבים העומדים לרשותם
עם כל האילוצים, ההתנגדויות והחסמים.
הם לא עומדים בראשי ארגונים ואין להם מערכות או עובדים.

ד. המיזמים השונים שלהם מבוססים על רתימה ועל בחירה.
על גיוס ורתימה של אנשים רבים (בזמן, בתשומת לב, בכסף ועוד)
מתוך בחירה מלאה ומתוך חיבור למטרה ולסיפור.
בלי להפעיל לחץ, בלי למכור ולשכנע, בלי לאיים ובלי לפתות.
מי שרוצה שיצטרף. מי שלא, לא.

ה. כולם משתמשים בכוח הרשת ובטכנולוגיות חברתיות.

ו. הם לא מוותרים.
בין אם המטרה נקודתית ובין אם היא מתמשכת,
גם כשהם נתקלים בקשיים ובהתנגדויות,
גיל, נועה ובועז לא מוותרים.

ז. שלושתם משלמים מחירים.
בזמן שהם עושים את זה הם לא עושים משהו אחר.
מחיר של חשיפה, של ביקורת ואולי אפילו של דחייה.

ח. נועה, בועז וגיל מעוררים.
גיל יכול לעורר חיבור חזק או דחייה. התעלמות או כעס.
נועה יכולה לעורר הערכה גבוהה או בוז וזלזול.
בועז מעורר לפעולה. גורם לאלפי אנשים לצאת לרחובות.
אל שלושתם קשה להישאר אדישים.

ט. אין להם מושג.
גיל יכול לספור את מספר האנשים שהוא פוגש וכמה לייקים הוא מקבל בפייסבוק.
בועז יכול לספור כמה נרשמו למיזם שלו.
נועה יודעת כמה כסף היא גייסה ומה היא חייבת לכל אחד.
ועם כל זאת – אין להם מושג.
אין להם מושג בכמה אנשים הם נוגעים
ועל כמה חיים הם משפיעים.
(ניחוש שלי: השפעה אינסופית…).

י. הם מאפשרים.
שלושתם מאפשרים לאנשים לרבים לייצר ערך ולחוות משמעות.
בזכות הפעולות והמיזמים של נועה, גיל ובועז,
אנשים רבים, בקלות יחסית, יכולים לעשות מעשה ולעזור.
לתרום מכספם, מזמנם או מתשומת הלב שלהם
ולהרגיש חלק ממשהו חשוב שהוא מעבר להם.

יא. כולם משפיעים/השפיעו עלי באופן אישי.

בשבועות האחרונים, צריכת הבשר שלי ירדה בצורה משמעותית.
אני מוצא עצמי קורא וחושב על כך יותר ויותר.

ביום שני השבוע ב 17:30 יצאתי לרוץ.
חשבתי על יוחנן, קורקין, גיא שהכרתי היטב וגם על הראל ומורן שרק שמעתי עליהם
פגשתי עשרות אנשים רצים בלבן, ברחובות כפר סבא ממש באותו זמן.

הסיפור של נועה נגע בי.
לאחר שנחשפתי לפוסט עליה העברתי לחשבונה 200 שקלים וגם העברתי את זה הלאה.

**
הפוסט הזה נכתב בסוף השבוע שלאחר יום הזיכרון ויום השואה.

במציאות שבה כותרות העיתונים, תכניות התחקירים והרשתות החברתיות
משדרות תקיעות, שחיתות, פירוד, ניכור, שנאה ואלימות
חשוב להכיר גם מציאות אחרת.
ולזכור שהאפשרות קיימת.

מציאות אחרת שבועז, נועה וגיל ורבים רבים רבים אחרים מייצרים כל יום.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אין לי מושג

אין לי מושג.

אין לי מושג מה עובר עליך עכשיו.
אין לי מושג מה לקחת מהיום.
אין לי מושג אם ועד כמה זה ישפיע.
אין לי מושג מה זה יעורר.
אין לי מושג איך זה יתפתח ולאן זה הולך.
אין לי מושג אם זה משנה.
אין לי מושג.
גם כשאני חושב שיש לי.
אין לי וכנראה גם לא יהיה לי.

**
אין לי מושג, כמו שלמי שיצר את זה אין מושג.
אין לו מושג מי אני.
אין לו מושג מה עשיתי היום.
ובשנים עשר השנים האחרונות.
הוא אפילו לא מכיר אותי.

**
תודה לך על מה שיצרת ועל ההשפעה של זה על חיי.
תודה לכם על הנוכחות שלכם בחיי היום.
בזכותך ובזכותכם יכולתי לעשות את העבודה שלי היום.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter