ארכיון חודשי: יוני 2018

הכוכב שניצח את מסי

הבת הבכורה שלי בת 18.
הבת האמצעית בת 16.
בן הזקונים בן 10.

בשנים האחרונות השתתפתי בלפחות שלושים מסיבות סיום בבתי הספר וגני הילדים.
מופעים, נאומים, תעודות, צילומים, דיבורים, ריקודים.

השבוע זכיתי להשתתף במסיבת סיום יוצאת דופן.
שיעור מאלף ביצירתיות ובאנושיות.

תנאי הפתיחה היו "לא משהו":
יום ג', 19:00.
אנחנו רגע לפני יציאה.
חזרתי מעבודה יותר מאוחר משתכננתי.
לא הספקתי לאכול.
גם לא להתקלח.
אני סוחב צינון כבר כמה ימים ומרגיש די "מעוך".
(רק אשה שילדה ללא אפידורל, יכולה להבין כאב של גבר מצונן).
בתכנית להערב: לפחות שלוש או ארבע שעות של טקס סיום כיתתי ואז מופע סיום בית ספרי.
כל זאת בזמן שארגנטינה ומסי יילחמו על הישארות במונדיאל.
למה כבר אפשר לצפות…

**
20:00, שעה מאוחר יותר.
מתחילים בטקס סיום כיתתי.
(היה ברור שנתייבש קצת עד שהאירוע יתחיל…)

ואז זה מגיע…

לאחר פתיחה קצרה ויצירתית, 
עוברים לשלב חלוקת תעודות הסיום.
ספריית בית הספר מלאה בעשרות תלמידי והורי י"ב 6.
הבוגרים מוזמנים זה אחר זו באופן אקראי.
אני מכין את עצמי לשרשרת של קבלת תעודות, חיבוקים ולחיצות ידיים.
בטח גם ניתן כבוד מיוחד ומחיאות כפיים למצטיינים.

הבוגרת הראשונה מוזמנת.
מקבלת מחיאות כפיים על הצטיינות יתירה.
חיבוק מהמחנך וממשיכים הלאה.
כצפוי.

הבוגר הבא מוזמן.
לא נאמר שום דבר על הצטיינות.
במקום זאת, המחנך מקריא ציטוט.
מסתבר שזה ציטוט שנבחר במיוחד עבור הבוגר:

"בשביל העולם אתה אולי אדם אחד,
אבל בשביל אדם אחד אתה יכול להיות כל העולם".
מפתיע…

אני שולף את הסלולרי כדי ללכוד את המשפט הזה.
שמעתי אותו בעבר ואני רוצה לזכור אותו.
"ברשותכם," מבקש המחנך, "אני רוצה להקריא כמה מילים אישיות שכתבתי לבוגר הזה".
וכך הוא עושה.
שלושה-ארבעה משפטים אישיים.
התייחסות ממוקדת לאדם שעומד מולו.
חד, אותנטי, מכל הלב.
האמת, מרגש…
לחיצת יד, מחיאות כפיים, ממשיכים הלאה.

אני קולט שמשהו אחר מתרחש כאן, 
עדיין לא לגמרי מבין מה בדיוק …

הבוגרת הבאה מוזמנת.
ציטוט משעשע, הפעם של ד"ר סוס, ומיד לאחריו,
"ברשותכם, כמה מילים אישיות…".
חיבוק, מחיאות כפיים, הבא בתור…

רמת העניין בחדר גבוהה מאוד.
כולם דרוכים וקשובים.
הורים שבחרו לשבת מאחור 
כדי שיוכלו "לצלול" בשקט
משפרים מיקום בכדי להשיג סרטון וידאו איכותי 
של ילדיהם שעוד רגע יזכו בציטוט ובמילים חמות.

הבא בתור זוכה ללחיצת יד לבבית ולמחיאות כפיים על הצטיינות יתרה בלימודים.
למרבה ההפתעה בשלב הזה, אין ציטוט. 
גם לא מילים אישיות.
מהצד נראה לי שהתלמיד קצת מאוכזב.
ושהוריו אפילו יותר…

מה קורה כאן??
למה חלק כן וחלק לא?

בתור מהנדס אני מנסה לפצח את השיטה.
לזהות את האלגוריתם.

הבא בתור.
אני מכיר אותו.
לא מהתלמידים המצטיינים בכיתה.
"היום הוא היום שלך. ההר שלך מחכה, אז צא לדרך"…
"ברשותכם, כמה מילים אישיות…"

הדפוס מתחיל להתבהר…
כל תלמיד מקבל במה ויחס אישי.
המצטיינים בלימודים, זוכים בתעודת הצטיינות ומחיאות כפיים.
בתעודה מחכה גם להם פתגם ומילים אישיות, אך זה לא מוקרא בפני כולם.

אלו שאינם מצטיינים בלימודים, זוכים להקראה של הציטוט והמילים האישיות.
פרגון לעשייה החברתית שהם מובילים.
הוקרה על הישגיהם בספורט.
שיבוח המאמץ שלהם לאורך השנה.
מחמאות על השיפור שהפגינו.
אזכור של יומן קריאה יוצא דופן שכתבו.

מרגש מאוד.
כולם שווים. 
מצטיינים ולא מצטיינים.
יחס פומבי, לבבי ומותאם אישית לכל אחד ואחת מהתלמידים בכיתה.
מתנה גדולה.
השראה עצומה.

מחנך "רגיל", בכיתה "רגילה", בבית ספר "רגיל".

יש כאלו שמתלוננים , מבקרים, מתרצים
ויש כאלו שעושים, נוגעים, משנים ויוצרים.

**
מעבר להשראה הגדולה,
זכיתי לראות במהלך "עוד טקס סיום כיתתי"
שתי תופעות מופלאות שלא חשבתי שהן אפשריות:

1. מעל למאה תלמידים והורים יושבים מרותקים וקשובים במשך שעה שלמה.

2. תלמידים והוריהם, מאוכזבים (כנראה לראשונה בחייהם) מ"הצטיינות בלימודים".
(שכן, ללא ההצטיינות היו זוכים בהקראה פומבית של הציטוט והמילים האישיות).

**
עם כל הכבוד למסי, שהפציץ באותו ערב,
ולנבחרת ארגנטינה שעלתה שלב ממש ברגע האחרון,
כוכב הערב שלי הוא מחנך יקר בשם עדי,
מחנך של ילדה אהובה שככה פתאום סיימה לה י"ב.

"זה לא משנה מה זה, זה משנה מה זה יכול להיות" / ~ ד"ר סוס

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר 

נ.ב.
ביום ראשון הקרוב אעביר מפגש תיאורטי-מעשי
לכ-50 מורים באחד מבתי הספר הדמוקרטיים בארץ.

המפגש יתמקד בדרכי חשיבה, תפישות וכלים מעשיים
המגבירים אפקטיביות ומאיצים קבלת החלטות בקבוצה,
תוך שמירה על אוירה צוותית מקרבת.

רוצים לשמוע יותר פרטים ולבדוק התאמה לצוותים שלכם?
צרו קשר במייל חוזר או דרך האתר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שיחה "כמו שאני אוהב"

בדיוק סיימתי שיחה "כמו שאני אוהב":
נכנסנו לשיחה עם דעות מנוגדות.
התרשמנו מאותו עניין בצורה שונה מאוד.
חווינו את האירוע אחרת.
קבענו להיפגש ולדבר.

**
להיכנס לשיחה כדי להבין.
להיפגש כדי להשלים תמונה ולדייק אותה.
להיות מודעים לפרשנויות שלנו.
להכיר בכך שאנו לא מחזיקים באמת.
להיות פתוח לנקודות מבט של אחרים.
להקשיב למה הם ראו שאנחנו לא.
לשתף במה שאנחנו ראינו והם לא.
להסתקרן בנוגע לתהליך החשיבה שלהם.
להסתקרן בנוגע לתהליך החשיבה שלנו ולבדוק אותו.
לשחרר היצמדות למחשבות, פרשנויות ודעות שלנו.
להקשיב לאינטואיציות שלנו גם כשלא ניתן להסביר אותן.
לעדכן תמונה.
לשמור על ענווה.
לחתור להתקדמות.
לקחת בחשבון את ההקשר והתמונה הרחבה.
להכיר במגבלות שלנו.
להכיר בכך שאולי אנו טועים ושזה חלק מהעניין.
להחליט מה עושים ואיך ממשיכים.
להמשיך הלאה.

**
לפני כשנה וחצי עברתי עם מישהו תהליך כזה "עליך", כשהתלבטנו לגביך.
הבוקר, אתה ואני עברנו תהליך דומה על מישהו ששנינו פגשנו.
איזה כיף לעבור את התהליך הזה אתך.
איזה כיף שכך דברים מתפתחים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לברך על היום

לברך על היום.

על תוצאות טובות של ביקורת.
(לא תמיד הן טובות).
על שהנסיעה הלוך והנסיעה חזור עברו חלק ובלי פקקים.
(היה פחות נעים אם היינו נתקעים).
על שהכאבים סבירים.
(לפעמים הם הרבה יותר חזקים).
על שנכנסנו מהר יחסית.
(בדרך כלל זה לוקח יותר).
על שלא היינו צריכים להמתין לנסיעה חזרה.
(בפעם קודמת המתנו שעות).

**
על רופא מקצועי, קשוב, אנושי ולבבי.
על מעטפת חמה, דואגת ותומכת.
ועל אחות אחת, מיוחדת במינה,
שהרבה בזכותה,
היום הזה היה כמו שהוא היה.
וכמה טוב שכך.

**
יום.
ועוד יום.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ככה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

החיים הם לא משחק שחמט

החיים הם לא משחק שחמט,
בעל מספר נתון של אפשרויות,
המתקיים במסגרת לינארית סגורה,
עם מספר מצומצם של חוקים מוגדרים,
החלים על שלושים ושניים כלים ממושמעים,
הנעים במסלולים מוגבלים,
בעזרת שני שחקנים,
כל אחד בתורו,
בין שחור ללבן.

**
החיים הם משחק
של אינספור אפשרויות,
אינספור שחקנים,
אינספור צבעים,
המשחקים בעת ובעונה אחת,
משפיעים ומושפעים,
אף פעם לא מתחילים,
אף פעם לא מסיימים.

כמו עכשיו למשל.

חיים מלאים. עכשיו.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

"שתזדיין הגזענות !"

"אני כדורגלן ברמה הגבוהה ביותר.
לקבל ביקורת זה משהו שאני חייב להתמודד איתו, חלק מהעבודה.
אבל להיקרא 'שחורי', 'מחבל מתאבד' ולזכות לאיומי רצח – שמגיעים גם למשפחתי,
זה בלתי מתקבל על הדעת.
אני שבדי ואני גאה ללבוש את החולצה הזו והדגל הזה שלנו.
במקביל, אני רוצה להודות לכל אלו שסובבים אותנו ועטפו אותנו באהבה.
אנחנו עומדים מאוחדים.
אנחנו שבדיה.
שתזדיין הגזענות ! "

**
אלו המילים של ג'ימי דורמאז, שחקן נבחרת שבדיה,
שעשה עבירה אשר הובילה להפסד קבוצתו לנבחרת גרמניה,
ועלולה לעלות בהדחתה של שבדיה מהטורניר בשלב מוקדם.

בעקבות העבירה, עשרות אלפי גזענים תקפו אותו ברשת
עם קללות גזעניות ואיומים שהזכירו את מוצאו האשורי-כשדי-ארמי.

את המסר הזה העביר ג'ימי ביום שאחרי ההפסד לגרמניה,
רגע לפני אימון קבוצתו, כשמאחוריו כל חבריו.
ניתן לצפות בג'ימי מעביר את המסר שלו כאן.

**
תודה לאוריאל דסקל ששיתף בסיפור הזה
ושמעלה מדי יום בפייסבוק סיפורים מעניינים, מרגשים ומעוררי מחשבה.

על כדורגל.
והרבה מעבר לכך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בדיוק במקום, בדיוק בזמן

הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
הכול בסדר ואף פעם לא תשלים את כל המשימות שלך.
לעולם לא תהיה במקום שבו כל מה שאתה רוצה מתמלא.
המקום הלא מושלם הזה שבו אתה נמצא כרגע, הוא המקום הכי טוב שאתה יכול להיות בו.
אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות.
בדיוק בזמן.
הכול מתפתח בצורה מושלמת.
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תפילה

כששוחחנו שלשום, היא סיפרה לי שבאותו בוקר, 
תוך כדי נסיעה לעבודה, היא עשתה לעצמה הכנה.
הכנה רגשית ומנטלית לקראת היום שמחכה לה.
במקרה שלה, ההכנה הזו כוללת מעין תפילה.
טקס של חידוד כוונה.
באותו בוקר היא התפללה שתצליח לראות.
שתצליח לראות את האדם שהיא תפגוש.
מעבר למסכות ולכותרות.
מעבר לקורות החיים.
היא התפללה להצליח לראות כדי שהיא תוכל לעזור.
כדי שהיא תוכל לעשות את הדבר הנכון.

למרות שאנחנו מכירים כבר שנים,
וראיתי אותה לא מעט פעמים "בפעולה",
כשהיא סיפרה לי את זה התרגשתי.
כמה נשמה וכמה ענווה יש בתפילה הזו.
היא לא עוסקת בהוראה או בחינוך.
גם לא בעבודה סוציאלית או ברפואה.
היא מגייסת.
מגייסת עובדים לחברת הייטק.
אשרי הארגון שזו המגייסת שלו.
אשרי המועמדים שזוכים לפגוש אותה.
איזה בר מזל אני שאלו האנשים שאני זוכה לעבוד איתם.

**
אתמול, 21 ביוני, היה היום הארוך בשנה. 
היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר והלילה הקצר ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני.
אתמול היה יום ההיפוך.
היום שבו המגמה משתנה.
הימים מתחילים להתקצר, והלילות להתארך.
יש בזה משהו מתעתע.
למרות שהמגמה משתנה, רוב הקיץ עוד לפנינו.
החופש הגדול רק מתחיל.
ייקח זמן עד שנרגיש בשינוי ונראה אותו.

** 
אתמול, 21 ביוני, הודיעה חברת אינטל העולמית,
שבריאן קרזניץ', מנכ"ל החברה מתפטר (או מתפוטר) באופן מיידי
לאחר שהתגלה שקיים יחסים רומנטיים בהסכמה עם עובדת,
דבר המהווה הפרה של מדיניות אינטל הנוגעת לכל המנהלים בחברה.

בשונה מיום היפוך המגמה, ההתפטרות של מנכ"ל אינטל,
הינה התוצר או ה"פרי" של זרעים שנזרעו בעבר ומבשילים עכשיו.
בחירות, החלטות ופעולות המביאות לתוצאות בעלות השלכות.

באופן טבעי, הנטייה של רוב האנשים כרגע, היא לשפוט את קרזניץ' ואת האירוע הזה.
אנשים רבים מקרינים על אירוע כזה את האמונות, הדעות והשקפת העולם שלהם,
מבלי לדעת ברוב המקרים מה באמת קורה.

האירוע הזה מחדד עבורי ארבעה דברים:

1. אין לי מושג.
אין לי מושג מה באמת התרחש או מתרחש.
ברמה מסוימת (רבים כנראה לא יסכימו איתי), זה לא העסק שלי לא מתפקידי לשפוט.

2. החיים דינמיים.
בוקר אחד אתה מנכ"ל מוערך של חברה הנסחרת במאות מיליארדי דולרים,
ובבוקר שאחרי אתה כבר במקום שונה מאוד.
כמו עונות השנה, הכול בהשתנות מתמדת.

3. אנחנו קוצרים את מה שאנחנו זורעים.
אנחנו אחראים לבחירות ולפעולות שלנו.
קארמה אינה מושג רוחני תיאורטי אלא עיקרון מעשי יומיומי.

4. כדאי שהדרך תהיה שווה את זה.
בגלל שהכול דינמי ואי אפשר לדעת מה ישתנה ומתי,
חשוב להיות שלמים עם הדרך ולחיות על-פי הערכים העמוקים שלנו.

**
בריאן קרזניץ' ניהל במשך כחמש שנים את חברת אינטל 
חברה שאני גאה להיות אחד מעובדיה,
ושיש לי את הזכות לעבוד בה לצד אנשים מופלאים, כמו למשל,
אותה מגייסת המתפללת שתצליח לראות אנשים ולעשות טוב.

החיים מורכבים.
אין רק שחור ולבן.
זה מעבר לטוב ורע. 

לפני כשנתיים כתבתי על איש אחר שעבד בחברת אינטל וניהל אותה.
איש שבחר בחירות אחרות ושחייו התפתחו בדרך שונה.
אתמול כשזה קרה חשבתי עליו.
וגם על האיש הנוסף שמוזכר בפוסט.
וגם עלי.
ועל המשפחה שלי.
ועל איך שחיים מתפתחים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

4 המלצות אחרי מפגש עם מועמד

4 המלצות אחרי מפגש עם מועמד:
"בוודאות כן", "בוודאות לא", "נטייה ללא", "נטייה לכן".
לכאורה, כולנו פגשנו את אותו מועמד.
בפועל, כל אחד מאתנו פגש אדם אחר
שבמקרה נשא את אותו שם
ואת אותם קורות חיים.

**
כשכולנו מסכימים זה קצת פחות מעניין.
כשיש בינינו חילוקי דעות, זה מתחיל להיות מרתק.
לא פחות משחשוב לי להבין את השורה התחתונה שלך,
חשוב לי להבין איך הגעת להחלטה הזו ואילו שלבים עברת בדרך אליה.

**
ההמלצה שלך בנוגע למועמד,
אומרת משהו עליו
והרבה עלייך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter