תגית: הקשבה

כשאנחנו מדברים על מה שאנחנו מדברים
היד שלו משרטטת שלושה מעגלים.
באחד מהם כתובה המילה "משמעות",
השני מפוספס לרוחב,
השלישי ריק.

**
כשאני שואל אותו מה מייצגים המעגלים,
הוא טוען שהם לא קשורים לשיחה.
סתם שירבוטים שנוצרו בהיסח דעת.

ברור לגמרי שהם קשורים…

**
שלושה מעגלים,
מחוברים זה לזה,
מחוברים אלינו,
מחוברים לנושא.

**
אין לי מושג איך עדיין…
גם הוא חושב שהוא לא יודע.
אבל היד שלו כבר מבינה…

**
בעוד רגע התמונה תתבהר ותתחבר.
או שלא…

חיים מלאים. יום יום.

כשחשוב לך להכיר את מי שמולך…
כשאת רוצה להבין מה עובר עליו כרגע …

אולי כדאי להישען אחורה.
לגלות סקרנות.
לדבר פחות.
להקשיב יותר.

**
הנה מספר דוגמאות לשאלות פותחות*:

1. למה את מתכוונת ?
2. תוכל לומר עוד כמה מילים על העניין הזה ?
3. מה עולה לך כשאת שומעת את זה ?
4. איך כל הנושא הזה מרגיש לך ?
5. מה זאת אומרת… ?
6. את יכולה להרחיב קצת ?
7. אתה מוכן לשתף במחשבות שלך עכשיו ?
8. מה התחדש או התחדד לך בשיחה הזו ?
9. מה מטריד או מדאיג אותך בכל זה ?
10. מה מושך או מעניין אותך בכל זה ?
11. מה תופש את תשומת לבך בשיחה הזו ? למה ?

**
* הערה חשובה:
"שאלות פותחות" הן הזמנות לשיתוף, לחיבור ולהעמקת קשר.
אל תשתמש בהן אם אתה כבר יודע הכול או אם אתה בעיקר רוצה להשמיע.
אל תשתמשי בהן אם אין לך זמן, חשק, עניין או רצון להקשיב.

חיים מלאים. יום יום.

לחלק מהאנשים יש ADHD.
לאחרים יש IBS.
יש כאלו עם Rett.

אבל לכל האנשים
יש DTBH, DTBS ואפילו DTBU.

תסמונות של בני אדם.

DTBS – Desire To be Seen
DTBH – Desire to be Heard
DTBU – Desire to be Understood

צרכים אנושיים בסיסיים ועמוקים:
להיראות, להישמע, להיות מובנים.

אין צורך בכדורים, תרופות או מכשור מתקדם.
כוונה אותנטית והקשבה אמפטית תעשינה את "העבודה".

חיים מלאים. יום יום.

את בטוחה שצריך לעשות את זה כך.
אני מאמין שצריך לעשות את זה אחרת.

עכשיו נתווכח על מה "הדרך הנכונה",
בניסיון לשכנע ולהשפיע
עד שמישהו מאיתנו ינצח או ייכנע.

כשהטונים עולים,
האוטומוטים נדרכים.

ואז… קשה לשמוע
את הפחדים, הכאבים ואת מה שחשוב.

כשהאוטומטים נכנסים לפעולה
ממשיכים בכוח האנרציה.

גם כשהראש כבר מבין,
קשה מאוד להוריד הילוך,
לשנות כיוון,
או
לעצור.

חיים מלאים. יום יום.

יכול להיות, שהאיכר הרג את התרנגולת,
בניסיון למצוא את המנגנון שמייצר את ביצי הזהב,
לא מפני שהוא היה תאב בצע, חסר לב וחמדן
אלא מפני שהוא חשש שמשהו שחשוב לו ייעלם ?
יש סיכוי שהוא בעיקר רצה לדאוג לעתיד משפחתו וילדיו ?
יכול להיות שהוא היה מבולבל וזה השפיע על שיקול דעתו ?
ואולי הוא היה נתון ללחצים (מצד …?) והעדיף לא להיכנס לעימותים שם ?

**
אפשר להסכים או לא להסכים עם דרך פעולה.
חשוב לסמן גבולות ברורים, ערכים מובילים וקווים אדומים.

וגם … כדאי לזכור…
אנשים הם מעבר לרק "טובים" או "רעים".
מצבים מורכבים יותר מ"שחור" או "לבן".

חשיבה עצמאית, לב פתוח וסימני שאלה
הופכים להיות קריטיים
בעולם שבו קל כל כך לספר סיפורים
ולהפיץ אותם למיליוני אנשים בלחיצת כפתור.

חיים מלאים. יום יום.

היה חשוב לי לדבר אתך היום ולעדכן אותך בהחלטה
למרות שידעתי שזה משהו שפחות תאהב לשמוע.
העדפתי לעשות את זה בעצמי כדי שתשמע את זה ממני ולא מאחרים.
בחרתי לדבר אתך ולא לשלוח הודעה או מייל.
עם כל אי הנעימות וחוסר הנוחות רציתי שתכיר את זה.
היה יותר קל להימנע מהשיחה או להחליק אותה,
לתת לך לשמוע על זה בדיעבד או לגרום לך להבין בדרך עקיפה.
אני חושב שזה לא היה משרת אותך.
או אותי.

**
היתה שיחה לא פשוטה.
הופתעת, לא הסכמת, התאכזבת, כעסת.
כנראה שגם נפגעת.
אתה חושב שיש פה טעות ושנעשה לך עוול.
יכול מאוד להיות שאתה צודק.
יכול מאוד להיות שאני מפספס משהו.
אין בי וודאות גמורה או ביטחון מלא לגבי ההחלטה.
לקחתי החלטה שאני מאמין שהיא מיטבית כרגע
בעולם המורכב שאתה ואני חלק ממנו.

**
כשדיברנו היום,
החזקתי כוונה לשרת אותך.
להתייחס אליך בכבוד.
לראות אותך כאדם.
ליצור בהירות.
לשתף בכנות.
להקשיב באמפטיה.
לחפש גם את טובתך.
לאפשר לך ללמוד.
לתרום לך בצורה כלשהי.

איני בטוח שהצלחתי.
אני מקווה שכן.

**
כשנפגשנו היום,
הזכרתי לעצמי בהרבה ענווה שאנו בעצם שווים.
אמנם הפעם,
אתה היית בתפקיד כזה ואני בתפקיד אחר.
אבל ברור לי שבפעם הבאה שניפגש,
זה עם זה או עם אחרים,
אנו יכולים בקלות למצוא עצמנו בתפקידים הפוכים.

חיים מלאים. יום יום.

"העניין עם העבר הוא שהוא לא בעבר. "
משפט ששמעתי השבוע בראיון כלשהו.

**
כתשעים וחמישה אחוזים
מהמפגש, מהשיחה, מהאינטראקציה בינינו,
הם משא היסטורי.
מטענים שאנו סוחבים.
שאריות קפואות ממה שהיה פעם חיים.

זיכרונות, מחשבות,
פצעים, כאבים,
דפוסים, אמונות,
קביעות,
כוויות.

חמישה אחוזים,
אולי,
הם כאן ועכשיו.
חיים.

כשאני מנסה להקשיב לך
עם 95% על הגב,
יש גבול למה שאצליח לקלוט.

כשאני מסתכל עליך,
מבעד לעדשת ה- 5% שלי,
אין לי סיכוי אמיתי לראות אותך.

חיים מלאים. יום יום.

אירוע שנתי של קבוצת מנהלים, מנהיגים ומובילים בתחומים שונים.
יומיים וחצי של דיונים, מפגשים ופעילויות.
מתחילים סבב סיכום בקבוצות קטנות.
הזמנה לכולם לקחת כמה רגעים שקטים ולבדוק:
"איך אני יוצא/ת מכאן?"

הסבב מתחיל.
התיחסויות שונות ומגוונות:
למידות משמעותיות.
אנשים שפגשתי.
בהירות שנוצרה לי.
כלי שאימצתי.
שאלות למחשבה.

ואז מגיע תורו:
הוא מנהל מערכת מורכבת.
שנה ראשונה בתפקיד משמעותי
וכבר עושה עבודה יוצאת דופן.

"קיוויתי שמישהו ישאל לשלומי.
עברתי שנה מאתגרת.
רציתי שמישהו פשוט יתעניין בי…יראה אותי…"

**
בני אדם.
מעבר לדרגה או לתפקיד.
כמהים לעצירה.
להורדת שריון.
לנשימה מרווחת.
להיראות.
להישמע.

שאלת "מה שלומך?" אותנטית וכנה חשובה לא פחות מדיון עומק, פעילות נטוורקינג, חשיבה אסטרטגית וכלים מעשיים.

חיים מלאים. יום יום.

להחזיק את "הגם וגם" יוצר מתח.
זה לא פשוט.
לכאורה, יותר קל מנטלית לאמץ רק קצה אחד של המשוואה.
להחליט שחור או לבן,
ימין או שמאל,
בעד או נגד וללכת עם זה.

**
לא פשוט להחזיק את " הגם וגם "
במיוחד כשלא ברור אם ואיך זה אפשרי.

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם"
משום שתוכנתנו לאורך שנים לחשוב "או – או".

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם".
זה קשה על אחת כמה וכמה אם יש בינינו היסטוריה טעונה.

**
גם וגם.
גם טובת הארגון וגם טובת העובדים.
גם הצרכים שלך וגם הצרכים שלי.
גם שלום וגם ביטחון.
גם אמון וגם זהירות.
גם טקטיקה וגם אסטרטגיה.
גם תשתיות וגם תפוקה.
גם משפחה וגם קריירה.
גם מה שחשוב לך וגם מה שחשוב לי.

**
שלושה שלבים לחשיבת "גם וגם":
1. להתכוונן לגם וגם – לרצות את זה באמת, גם אם איננו בטוחים שזה אפשרי.
2. לזקק את מה שהכי חשוב לכולם – דיאלוג עם הרבה הקשבה וכבוד.
3. למצוא דרך שתקרב אותנו לשם – פעמים רבות אחרי שעברנו את שני השלבים הקודמים, הדרך מוצאת אותנו.

**
כשאנשים מסוימים שומעים "גם וגם" הם מפרשים את זה כחולשה, ויתור או התקפלות.
ב"גם וגם" הצרכים שלי חשובים לא פחות משלך.
הם על השולחן וימשיכו להיות שם.

חיים מלאים. יום יום.

אין לך מושג.
הפסיקי לחשוב שיש לך.
שחררי חלק מהלחץ.
הפגישה הזו, עם כל חשיבותה, אינה באמת "הזדמנות בלתי חוזרת".
גם אם זה מה שאת אומרת לעצמך.
אין דבר כזה הזדמנויות בלתי חוזרות.
יש צעד. ועוד צעד. יש דרך.
שמתהווה, מתפתחת, נגלית.
יכול להיות שמטרת הפגישה שונה ממה שאת חושבת שהיא?
האם תצליחי להבחין בה כשהיא תתחיל לחשוף את עצמה?

**
אתה לא יודע.
אל תעמיד פנים שכן.
כן תתקבל או לא תתקבל לתפקיד שהגשת אליו מועמדות.
יאמצו את הרעיון שלך או ידחו אותו.
אתה לא יודע באמת אם ההחלטה הקרובה תשרת או תפגע.
ובאיזו צורה.
אותך, את סביבתך, את העולם.
"טוב" ו"רע" הם שיפוטים מוגבלים הנכונים לנקודת זמן מסוימת.
הרפה מההצמדות שלך לתוצאה כזו או אחרת.
במקום זאת החזק כוונה חדה ומדויקת.

**
קצת פחות סימני קריאה.
קצת יותר סקרנות.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר ערנות.

חיים מלאים. יום יום.