תגית: דיאלוג

כשדיברנו אתמול,
ושיתפת אותי במה ששיתפת אותי,
מה בעצם רצית לומר?
במה היה חשוב לך לשתף אותי?
מה ממש רצית שאשמע?
מה בתוכך ממש רצה להישמע?

**
כשדיברנו אתמול,
ושיתפתי אותך במה ששיתפתי,
מה בעצם רציתי לומר?
במה היה חשוב לי לשתף אותך?
מה ממש רציתי שתשמעי?
מה בתוכי ממש רצה להישמע?

חיים מלאים. היום.

היום:

אפגוש אנשים שמעולם לא פגשתי
אגיד מילים שמעולם לא אמרתי
אקשיב לדברים שמעולם לא שמעתי
אנחה בדרך שמעולם לא הנחיתי
אראה נופים שמעולם לא ראיתי
אגע בדרך שמעולם לא נגעתי
אלמד שיעורים שמעולם לא למדתי
אחווה חוויות שמעולם לא חוויתי

**
כשאני שקוע בנקודת מבט מסוימת,
אני יכול בקלות לשכוח את כל זה
ובמקום זאת להתעסק בעניינים אחרים, כמו למשל:
איזה שקף לשים ועל איזה לוותר.
כמה דקות להוסיף וכמה לחסר.
האם אצליח או האם אכשל.

חיים מלאים. היום.

לפני שישה ימים בחרתם להיכנס לדיאלוג
בנושא מורכב, חשוב ומאתגר
המשפיע על שניכם
ועל רבים נוספים בסביבתכם.

**
היום בבוקר,
שישה ימים אחרי,
אתם יכולים לחגוג.

**
לחגוג תוצאה שהיתה בלתי נראית לפני פחות משבוע,
לחגוג פתרון שלא היה קיים עד שיצרתם אותו.

לחגוג דרך משותפת, ישירה, מכבדת ואוהבת,
לחגוג תהליך קשוב, אמיץ, מתחשב ואכפתי.

**
במקום שבו יש הרבה מה להפסיד,
מצאתם את הדרך להרוויח בגדול.

חיים מלאים. היום.

להקשיב
למה שחשוב לך וגם למה שחשוב לי
לכבד
את מה שחשוב לך וגם את מה שחשוב לי
להסכים לנסות
לכוון לגם וגם
לאחוז חזק והדוק את הצרכים
להחזיק רפוי ומשוחרר את הפתרונות
להאמין שאולי זה אפשרי
להיות פתוח לפתרון שעדיין לא רואים
לחפש כיוון ביחד
בדיאלוג
לסמוך אחד על השני
לבטוח ביצירתיות
להנות מהדרך
ומהתוצאה.

**
מוקדש לך ולך
שהסכמתם באומץ ובכבוד
להיכנס לדיאלוג משותף היום
בנושא חשוב, מאתגר ומורכב
שעדיין לא רואים את סופו…

חיים מלאים. היום.

מה שלומך…?
איך היה לך המפגש הזה?
איך היתה לך השנה הזו?
איך אתה רואה את הסיטואציה הזו?
מה את חושבת על הפרויקט הזה?
האם מתאים לך לשתף מה עובר עלייך כרגע?
מה הכי מעסיק אותך מכל מה שנגענו בו?
מה הנקודות המרכזיות לדעתך בסיפור הזה?

אלו הן מספר דוגמאות ל"בקשות דיאלוגיות".
שאלות שמטרתן לייצר קשר ולפתח שיחה.

**
ארגונים ומנהלים מחפשים לפתח את יכולתם ואת המיומנות שלהם
לקיים שיחות משמעותיות עם עובדים.
זה לא "מדע טילים".
אין סודות ונוסחאות שטרם נחשפו.

**
ארבעה כללים בסיסייים לשיחה משמעותית:

1. שיהיה אכפת לך באמת.
בלי העמדת פנים או משחק בכאילו.
"גלאי הבולשיט" של בני אדם רגישים.

2. יותר להקשיב, פחות לדבר.
פחות לכוון, להטיף, להסביר, להצדיק, לשכנע או לחנך.
להקשיב. בסקרנות. באמפטיה. לנסות להבין.

3. לכבד את האדם שמולך ואת הרצון שלו.
את החשק או את אי החשק שלו לדיאלוג כרגע.
אמון ומערכת יחסים נבנים לאורך זמן. אין קיצורי דרך.

4. זמן.
יש דברים שלא ניתן לעשות בשתי דקות.
לפעמים גם לא בחמש או בעשר.

חיים מלאים. היום.

הצרכים שלך חשובים.
הצרכים שלנו חשובים.
הצרכים שלך חשובים לא פחות מהצרכים שלנו.
וגם לא יותר.
הצרכים שלנו חשובים לא פחות מהצרכים שלך.
וגם לא יותר.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני בעצם רוצה לומר ש… :
1. בראייה שלי ביצוע התפקיד המסוים הזה חשוב לארגון.
2. אני חושב שאת יכולה להצליח בתפקיד.
3. אני מאמין שעשיית התפקיד תתן מענה גם לצרכים חשובים שלך.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני מקווה ש… :
1. שתסכימי לעשות את זה רק אם זה משרת גם את הצרכים שלך (ולא רק את שלנו).
2. שלא תסכימי אם את עומדת לעשות זאת רק מתוך חוסר ברירה, אי נעימות או פחד.
3. שנמשיך את הדיאלוג בינינו בחיפוש אחר פתרון מיטבי הנותן מענה גם לצרכים שלך וגם לצרכים שלנו.

**
כשמתכווננים ביחד ל"גם וגם",
אפילו בתוך מערכת מוגבלת, מורכבת ועתירת אילוצים,
ניתן ליצור מרחב שופע ואינסופי של פתרונות אפשריים.

חיים מלאים. היום.

כששוברים את הכלים, הכלים נשברים.
כשמשנים את החוקים, החוקים משתנים.
לפעולות חד-צדדיות, יש (רק ב 100% מהמקרים) השלכות מערכתיות.

פשוט.

חיים מלאים. יום יום.

שאלה ישירה, קצרה וחשובה:

"איך היה לך?"

איך היה לך בפגישה?
איך היה לך הסופ"ש?
איך היה לך הפרויקט?
איך היה לך הסרט?
איך היה לך היום?
איך היתה לך הארוחה?

**
אחרי שאלת "איך היה לך?"
נשענים אחורה ומקשיבים בסקרנות…
מספר מחשבות לדוגמא היכולות לעלות לפני או אחרי השאלה (למרות שהן נוכחות, ייתכן שהן לא תהיינה מדוברות):

*
(אכפת לי ממך ומעניין אותי מה עובר עלייך.
יש לי ניחוש כלשהו לגבי המקום שאת נמצאת בו,
מה עברת ואיך את רואה את הדברים,
אבל אני לא לגמרי בטוח.
ואני רוצה לדעת.
זה חשוב לי כי את חשובה לי.)

*
(יש סיכוי שלא אסכים עם כל מה שתגיד
וסביר להניח שאנו רואים דברים אחרת.
דווקא בגלל זה חשוב לי מאוד לשמוע ממך
ולהבין את נקודת מבטך ואת מה שעובר עליך.)

*
(אני שם לב שמשהו בי חושש ממה שתגידי
כיון שיכול להיות שחלק מזה יהיה מכוון "נגדי"
ויכיל ביקורת על ההתנהלות שלי.
אני משתדל להיות מודע לאותו משהו בתוכי שחושש,
ועם זאת לא לתת לא לנהל אותי. לא תמיד זה קל.
לפעמים האינסטינקט שלי הוא לברוח ולקוות שיהיה בסדר.)

*
(אם אצליח לפנות לכמה רגעים את המרחב בינינו
משלל הדעות, המחשבות, השיפוטים, החוויות והתחושות שלי,
אולי אוכל להקשיב לך ולהיות יותר נוכח אתך.
איני בטוח שאצליח אבל אני רוצה לנסות.
כי באמת חשוב לי להיות אתך, לראות אותך, להבין אותך.)

איך היה לך לקרוא את הפוסט הזה… ?

חיים מלאים. יום יום.

תיאום ציפיות לשיחה.
חמש שורות. שלוש דוגמאות.

א.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
הבקשה שלי היא רק שתקשיב ושתנסה להבין אותי.
אני לא מצפה ממך לפתרונות כלשהם (הקשבה vs. פתרונות).
וברור לי שאולי אתה רואה את הדברים בצורה אחרת ממני (הבנה vs. הסכמה).
האם מתאים לך להקשיב לי בעשר הדקות הקרובות ולנסות להבין אותי…? "

ב.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
יש לי דילמה מסוימת וחשוב לי לשמוע ממך מה היית עושה במקומי.
בשלב הזה אני לא מחפש אמפטיה, חיזוק או תמיכה נפשית.
ברור לי לגמרי שאת זה לא אני. אני משחרר אותך מכל אחריות להחלטה.
האם מתאים לך להקשיב לי בדקות הקרובות ולהגיד לי מה היית עושה במקומי…? "

ג.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
אני חווה בלבול כרגע וחושבת ששיחה אתך אולי תעזור לי.
אני לא מצפה ממך שתעשה לי סדר או או שתפתור לי את העניין.
חשוב לי רק שתהיה איתי בדקות הקרובות, תקשיב לי ותגיד לי מה אתה שומע.
האם מתאים לך להקשיב לי בחצי השעה הקרובה ולשתף אותי במה אתה שומע ורואה…? "

**
צ'קליסט תיאום ציפיות לשיחה:
– מה מטרת השיחה הקרובה ?
– מה התפקידים שלך ושלו/ה בדקות הקרובות ?
– מה היית רוצה לקבל ממי שאתך במפגש הזה ?
– האם העיתוי מתאים לשניכם ?

חיים מלאים. יום יום.

הוא: הפוסט הזה נכתב ביחד.

היא: בתור קוראת אדוקה של הבלוג כבר הרבה זמן שרציתי להתארח.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהקשב מופנה למה שמתפתח (ולא רק לתכנית המקורית שהבאנו מהבית).

היא: אני עוד עסוקה בהאם אצליח להישמע כמוך, ביכולות הניסוח והיכולת להגיד אמירות בעלות משמעות חינוכית לכולנו…

הוא: לפעמים אנחנו מאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים, לבצע פרויקט, להיות בקשר, לכתוב פוסט…

היא: לקחת לי את שלוש הנקודות (:
אני תוהה האם זה שריר, האם נגיד הבלוגים שלך נהיו יותר ויותר כאלה או שזה כשרון מולד לכתוב באופן כזה זורם וממלא בהשראה.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהדיאלוג הוא עם השותף והשותפה וחלק ממנו הוא (כל הזמן) עם עצמנו.
כרגע אני נמתח בין להיות איתך בדיאלוג לבין להקשיב לעצמי ולפוסט שמתהווה.

היא: איכשהו יוצא לי תפקיד המראיינת, אולי כי אני כל כך סקרנית לגבי זה ועם תחושת מסוגלות נמוכה באזור הזה.
רוצה לשאול עוד ועוד… ללמוד… על זה, עליך ועל עצמי.

הוא: כשעושים דברים ביחד, לפעמים התפקידים מתקבעים.
מישהו מתכנן ומישהו מוציא לפועל, מישהי שואלת ומישהו עונה. אפשר לשנות את זה… אם בוחרים…

היא: וכרגיל אני לומדת כאן. תודה על האירוח.

הוא: תודה על החוויה המדהימה, היצירתית, הלא צפויה ופורצת הדרך.
(וגם על שעזרת לי לסגור את "הפינה" היומית בכיף כל כך גדול).

היא: בפעם הבאה בחרוזים (:

חיים מלאים. יום יום.