גלגל התנופה

"גלגל התנופה: מטוב למצוין" מאת ג'ים קולינס הוא ספר הניהול הטוב, החשוב והמשפיע ביותר שקראתי בחיי.
הספר הוא פרי מחקר מדעי של כ-5 שנים המנסה לפצח את קוד המצויינות בחברות יוצאות דופן בתחומים שונים.
בין היתר מפצח המחקר את המאפיינים המשותפים של כל החברות המצויינות ומה מבדיל בינן לבין חברות שאינן כאלו.
בכל פרק מוצגים מספר ממצאים מפתיעים שלא ניתן היה לחזותם מראש ושלעתים מנוגדים להגיון הבריא או לתפישות העולם המקובלות.
ספר מומלץ מאוד לעובדים, מנהלים ומנהיגים באשר הם.

מעבר להשפעתו ברמה הניהולית, כל עיקרון מרכזי בספר יכול להיות מתורגם בקלות מההיבט העסקי-ארגוני להיבט האישי של כל אדם ואדם באשר הוא.

**
מספר ציטוטים מהספר הנוגעים ברעיון "גלגל התנופה":

"– ההתמרות של חברות טובות למצויינות נראות לעתים קרובות כאירועים דרמטיים ומהפכניים בעיני הצופים מבחוץ, אך לאנשים מבפנים ההתמרות נראות כתהליכים אורגניים ומצטברים.
הבלבול בין תוצאה סופית (תוצאות דרמטיות) לבין התהליך (אורגני ומצטבר) מעוות את תפישתנו לגבי מה שאכן פועל לאורך זמן.

– ככל שהתוצאה הסופית תיראה דרמטית, ההתמרה של החברה-הטובה-הנעשית-למצויינת לעולם לא מתרחשת בבת אחת.
אין שום פעולה מכריעה אחת, אין שום תוכנית כבירה, אין שום חידוש מדהים, אין איזושהי הזדמנות בודדת ברוכת-מזל יחידה, אין כל רגע קסום.

– התמרה עקבית נובעת ממתכונת צפויה של בנייה ופריצת-דרך, כמו דחיפתו של גלגל תנופה ענק וכבד, שדרוש מאמץ כדי להניעו, אבל בעזרת דחיפה עיקשת בכיוון אחיד במשך זמן רב, גלגל התנופה בונה תנופה, ובסופו של דבר יוצר את פריצת-הדרך.

– האנשים הפועלים בתוך החברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא היו מודעים, לעתים קרובות, לגודל ההתמרה שלהם בשעתו, אלא רק לאחר מכן, כשהביטו לאחור, התברר להם הכול.
לא היה להם לא שם ולא סיסמא, הם לא קיימו אירוע השקה ולא פתחו בשום תוכנית לציון הפעילות שעשו באותו זמן.

– המנהיגים בחברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא בזבזו אנרגיה בניסיון 'ליצור מחוייבות', 'להניע את החיילים', או 'לנהל את השינוי'.
בתנאים הנכונים, בעיות המחוייבות, ההיערכות, ההנעה והשינוי נפתרו מעצמן במידה רבה.
היערכות נבעה במידה רבה מתוצאות ומתנופה ולא להיפך.

– לחצים קצרי-מועד מצד וול סטריט אינם סותרים את קיומו של המודל.
תוצא גלגל התנופה אינו מנוגד ללחצים הללו. למעשה, זהו המפתח לניהולם."

**
התמדה ועקביות

על-פי המחקר של ג'ים קולינס, התמדה ועקביות הם מהמרכיבים החשובים ביותר ביצירת תוצאות מצויינות ויוצאות דופן לאורך זמן.

פעולה ועוד פעולה ועוד פעולה.
צעד ועוד צעד ועוד צעד.
יום ועוד יום ועוד יום.

בדומה לעיקרון הריבית דריבית שבו שברי אחוזונים מצטברים לאורך זמן לסכומי כסף עצומים,
כך גם פעולות זעירות יומיומיות יוצרות השפעה עצומה על תחומי החיים השונים: מערכות יחסים, בריאות, קריירה, כסף, התפתחות אישית ועוד.

**
מפעולה למחשבה

ניתן לחשוב על עיקרון גלגל-התנופה לא רק בהיבטים של פעולות ומעשים:
למעשה, הדבר שעומד בבסיס מרבית הפעולות וההחלטות שלנו,
ומשפיע עליהן לא פחות מהפעולה עצמה,
הוא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.
ובמילים אחרות: המחשבות והפרשנויות שלנו על מה שקורה.

ברמה מסוימת, כל החלטה משמעותית וכל פעולה חשובה,
הן תוצאה של הרבה מחשבות ופעולות שקדמו לה. 
מחשבות-רגשות-מילים שאנו חושבים-מרגישים-אומרים לעצמנו ולאחרים בהתמדה כל יום,
לפעמים בלי להיות מודעים לכך, או בלי להיות מודעים לסיפור/פרשנויות שבבסיסן,
יוצרות בחיינו תנועה עקבית מתמדת שעם הזמן הופכת לגלגל-תנופה בעל מומנטום אדיר,
אשר משתקף לעינינו בתמונת המציאות שלנו.

**
מחשבות יוצרת מציאות

המחשבות שלנו יוצרות את הרגשות שאנו מרגישים, 
עומדות בבסיס ההחלטות והפעולות שלנו,
ולמעשה יוצרות את המציאות שלנו.

איך משנים מציאות?
משנים מחשבות.

המחשבות שאנו חושבים עכשיו, יוצרות ברגע זה את המציאות שלנו.
לעתים ייקח זמן עד שנראה את התוצאות או ההשפעות שלהן, 
אך ההשפעה מתרחשת ממש עכשיו.

למעשה, אנו תמיד חושבים את המחשבות שלנו עכשיו.
גם כשאנו עסוקים בעבר או בעתיד אנו עסוקים בו עכשיו.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

**
חיים מלאים עכשיו

לרבים מאיתנו הימים הללו מרגישים אינטנסיביים במיוחד: 
אתגרים רפואיים, קשיים כלכליים ותעסוקתיים, מתחים במערכות יחסים.

המציאות שאנו רואים וחווים יכולה לעורר בנו אי אמון, חוסר וודאות, חוסר-אונים, עצב, כעס, פחד וייאוש.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

זוהי אינה אמירה תיאורטית-רוחנית, אלא הזמנה לתרגול מיידי, עקבי ומעשי.

איך יוצרים גלגל-תנופה אישי שמשרת אותנו ואת מה שחשוב בחיינו במציאות הנוכחית?

מפתחים בעקביות את יכולתנו לחשוב מחשבות איכותיות יותר עכשיו:
– בודקים את הפרשנויות, הסיפורים והאמונות שלנו לגבי מה שקורה עכשיו.
– מחליטים מה חשוב לנו ודואגים שמחשבותינו ישרתו את זה עכשיו.
– בוחרים בקפידה במה אנו מתמקדים ובמה לא עכשיו.
– לוקחים אחריות על החומרים המנטליים שאנו צורכים עכשיו.
– מתרגלים ולומדים, לומדים ומתרגלים. כל יום. גם היום. גם עכשיו.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

שלוש דרכים לפיתוח חוסן נפשי וכושר התאוששות

תרגום המילה Resilience לעברית הוא משהו באזורים של גמישות, כושר התאוששות וחוסן נפשי.
בדרך כלל משתמשים במונח הזה בהקשרים של התמודדות עם מצבים קשים.
היכולת/מיומנות הזו נחשבת לאחת החשובות ביותר להישרדות בריאה לאורך זמן.

לוסי הון (Lucy Hone) חקרה במשך שנים תפקוד של אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
ואז, לאחר אירוע אישי טראגי ולא צפוי היא מצאה עצמה "בצד השני": חווה את זה ומתמודדת עם זה, בשונה ממתבוננת על זה מהצד.

לוסי מציינת 3 דרכי חשיבה ופעולה מרכזיות המאפיינות אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
לדבריה, שלוש הדרכים הללו מעשיות, זמינות וקריטיות להישרדות במצבים קשים:

1. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים מבינים שסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ושדברים לא נעימים קורים. Shit Happens. 
כשמשהו כואב, מאתגר, עצוב או לא רצוי קורה בחייהם (לדוגמא: מוות, מחלה, פרידה, פיטורים),
הם אינם שואלים את עצמם "למה זה קרה דווקא לי?" או "למה זה מגיע לי?".
הם מבינים שהאירועים הללו הם חלק מהחיים, משהו שכולם חווים בצורה כזו או אחרת, ואינם לוקחים אותם באופן אישי.

2. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים ממש טובים בלבחור בקפידה במה הם ממקדים את תשומת לבם.
הם לוקחים אחריות על המחשבות שלהם ובוחרים להתמקד בחצי הכוס המלאה ובמה שניתן לעשות בכדי להתמודד עם המצב ולהתקדם.

3. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים שואלים את עצמם, "האם מה שאני עושה מסייע לי או פוגע בי?".
הם לוקחים אחריות על הפעולות שלהם ונותנים עדיפות לאותן פעולות שמסייעות להם, מרימות, ממלאות או מקדמות אותם לפתרון או לשיפור.

**
קבלת המצב + בחירת מחשבות + בחירת פעולות

שלוש הדרכים הללו פשוטות להבנה וממש לא קלות ליישום.

במצבים קשים, חצי הכוס הריקה ממש ריקה.
הקושי גדול ופעמים רבות המשאבים הפנימיים שלנו מדולדלים.

הפרדוקס הוא שדווקא במצבים הללו שבהם אנו סובלים ושאין לנו אנרגיה מיותרת,
החשיבות של לקיחת אחריות ובחירה מודעת במחשבות ובפעולות שמשרתות אותנו גדולה יותר מבכל זמן אחר.

**
2 המלצות:

א. להתחיל לפתח כבר עכשיו את הגמישות והחוסן הנפשי שלנו במקום לחכות לאירוע שיגיע (והוא יגיע).
ברמה המעשית: תרגול בחירת מחשבות ופעולות עפ"י 3 הדרכים של לוסי הון בשגרה ובמצבי חיים יומיומיים.

ב. לצפות בהרצאתה המלאה של לוסי הון ב- TED. שש-עשרה דקות מרגשות ומעוררות השראה. תודה רבה לגיא שהפנה אותי להרצאה הזו.

**
משהו לקינוח – שני ציטוטים מהספר "כוחם המדהים של הרגשות" שנכתב ע"י אסתר וג'רי היקס:

"במקום לבקש מאחרים שישנו את התנהגותם,
הכוח שלך טמון ביכולת שלך לשנות את התגובה שלך להתנהגות שלהם.
אין לך שום שליטה על התנהגותם, אבל יש לך שליטה מלאה על התגובה שלך כלפיה."
"אנשים רבים מתלוננים כשמתברר להם שאנחנו מבקשים מהם להשתנות באמצעות שליטה בנקודת המיקוד שלהם עצמם ושואלים, 'אבל מה עם הבחורה ההיא, שמפיצה עלי שקרים? לא צריך לעשות משהו בקשר אליה? למה אתם מבקשים ממני לשנות את אופן החשיבה שלי כשברור שהיא זו שעושה את הדבר הלא נכון?'

התשובה לשאלות הללו, שזכותן המלאה להישאל פשוטה מאוד:
אם האושר שלך תלוי בשינויים שאחרים אמורים לעשות, לעולם לא תהיי מאושרת, מפני שתמיד תמצאי עוד אנשים שעליהם לערוך עוד שינויים."

**
אני מקווה שהפוסט הנוכחי בעל ערך עבורכם ומשרת אתכם.
אם מתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים, אשמח לקרוא…

שבת של שלום
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

10 הרהורים מהימים האחרונים (שואה-זיכרון-עצמאות)

1. מעבר

המעבר בין מאות רקטות, ארבעה הרוגים ומי יודע כמה נפגעים בתחילת השבוע (מוצ"ש – שני),
לבין הפסקת האש ואירועי יום הזיכרון בהמשך השבוע (שני – רביעי),
לבין חגיגות יום העצמאות, החופשות והמנגלים (רביעי – …) היה חד עבורי.
מפתיע כל פעם מחדש כמה מהר אנשים ומדינה עוברים בין מצבים.

**
2. מוזר

נראה לי מוזר, שבתוך יום-יומיים, 
אנו עוברים ממצב של חוסר וודאות עצום וסכנת חיים מוחשית, המביאים בין היתר לאי-קיום לימודים,
לשקט בטוח, המאפשר יציאה של מאות אלפי חוגגים לאירועי יום העצמאות בשטחים פתוחים, ללא חששות ואזהרות.

יכול להיות שיש יותר הבנות ואינטרסים משותפים, בקרב שני הצדדים ממה שאנו נוטים לחשוב? ממה שנוטים לתקשר?
יכול להיות שלצדדים השונים יש יותר יכולת ממה שנראה לעין (גם אם רק במצבים מסוימים…) לקיים דיאלוג ולהגיע להסכמות?

ויכול להיות שלא…
ברור לי שאני מודע רק לחלק זעיר ממה שמתרחש פה…
אני יודע שאני לא יודע…

**
3. טקס משותף

ביום ראשון, יומיים לפני ערב יום הזיכרון, הנחתה שאניה בן חיים, 
מפגש מקרב בין תומכי ומתנגדי טקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
להלן חלק מדברים ששאניה פירסמה ביום שאחרי המפגש:

"האמת, פחדתי נורא לקראת הערב של אתמול- דיאלוג מקרב בין תומכי ומתנגדי טקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני. 
שיח כל כך טעון, וכואב שנושא בתוכו כל כך הרבה רגשות עוצמתיים וזה קרה.
שוב היה אפשר לחוות, גם במפגש טעון כזה, ששיח אחר אפשרי ויכול להתקיים.
שיח בו אפשר ביחד לנוע מ"צודק/טועה" "בסדר/לא בסדר" אל המקום בו מכירים בצרכים העמוקים של כולנו שמחפשים דרך להתמלא. 
אל המקום בו אפשר להכיר בכאב ובכמיהה של מי שלא מסכימים/ות איתו/ה ולמצוא מקום בלב שיכול להיפתח אליו גם כשממש רואים דברים אחרת, גם כשכועסים.
זה מטורף בשבילי לשים לב לזה כל פעם מחדש, שכל אחד/ת מאיתנו רוצה לעשות טוב.
כל אחד/ת מאיתנו מאמין/ה בכל ליבו/ה שהדרך שהיא מאמינה בה יכולה לעשות טוב בעולם.
מאמין בכל ליבו שאם רק האחר יתעורר לראות את מה שאני רואה, אם הוא ישים לב שיש משהו שהוא לא רואה, 
שיש לו נקודה עיוורת- ויראה את מה שאני רואה- אז יוכל להיות פה הרבה יותר טוב.
העניין הוא שכמעט תמיד שני הצדדים חושבים ככה!
ואז, נוצר הוויכוח הידוע של מי צודק, ויכוח בו כל אחד מנסה לשכנע ואף אחד לא באמת מקשיב ואף אחד לא באמת נשמע.
ואז זה מכעיס. ומתסכל. והאמון אובד.
ואז צועקים, או מכים, או מתנתקים, או מתרחקים, מסתגרים, מתבצרים.
הכל חוץ מלהיפגש ולהקשיב באמת.
אתמול חווינו קצת ממה שאפשרי כשמסכימים להיפגש ולהקשיב באמת לכאב ולכמיהה של מי שאני לא מסכים/ה איתו. 
לשמוע באמת מה חשוב לו בעומק.
הלב התרכך. הדברים כבר לא נראים כמו שחור ולבן.
כמעט כל מי שהיו שם במפגש יצאו עם אמירה שהם רואים את המורכבות הגדולה, שהם רואים שיש לאחר צרכים וכאבים שהם לא ראו ולא לקחו בחשבון קודם. 
שהם רואים את הדברים שחשובים לצד השני ומכירים בהם – גם אם לא מסכימים על הדרך. 
שהם רואים שזה לא שחור ולבן, שזה מורכב.
מטרת השיח ממש לא היתה להגיע להסכמה, אלא ליצור מרחב בו נבין את הצד השני קצת יותר ממקודם. נראה את האנושיות של השני, קצת יותר ממקודם.
וזה קרה. וגם יותר מזה.
וזה קצת, וזה טיפה בים וזה גם הרבה. כי רובינו יצאנו משם עם הרבה יותר תקווה ואמון ממה שנכנסנו.
וזה עוד רחוק מלהיות מושלם, ויש עוד הרבה מה ללמוד על יצירת שיח מאתגר שכזה. והיו רגעים לא פשוטים,
ואני שמחה ומתרגשת שהוא קרה ושרובינו חווינו שם חוויה של פתיחת הלב, הבנה, קירבה והקשבה. "

**
4. כוונות ופעולות

אותן פעולות יכולות לנבוע מכוונות שונות.
אותן כוונות יכולות לבוא לידי מימוש בפעולות שונות.

פעולה: להשתתף בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: להשמיע קול חשוב, להביע כאב, לקחת אחריות, להוות דוגמא אישית לאנושיות ולתקווה.

פעולה: להשתתף בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: להילחם בסכנה של איבוד דרך הפוגעת במדינה, בערכיה ובאזרחיה.

פעולה: להשתתף בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: לעורר פרובוקציה, לחמם את הענייניים, להפיג שעמום.

פעולה: להתנגד לטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: לעורר פרובוקציה, לחמם את הענייניים, להפיג שעמום.

פעולה: להתנגד לטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: להילחם בסכנה של איבוד דרך הפוגעת במדינה, בערכיה ובאזרחיה.

פעולה: להתנגד לטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני.
כוונה: להשמיע קול חשוב, להביע כאב, לקחת אחריות, להוות דוגמא אישית לערכים חשובים.

**
5. בדיקה עצמית

באיזו פעולה אני נוקט?
מאיזו כוונה אני מונע?
האם יש דרך פעולה נוספת שתאפשר לי לממש את כוונתי בצורה מיטבית יותר?

באיזו פעולה נוקט האחר?
מאיזו כוונה הוא מונע?
האם אני בטוח? איך אני יודע?

**
6. מבחן אישי

א. איזו תפיסה/חברה/קהילה/אידיאולוגיה/קבוצה אני מזהה כאויבים שלי עכשיו? 
ככאלו שקיומם או פעולתם פוגעים בדברים החשובים לי ואולי אפילו מסכנים את קיומי?

ב. כמה אנשים אמיתיים אני מכיר ופגשתי באופן אישי השותפים לתפיסה/חברה/קהילה/אידיאולוגיה/קבוצה האלו?
"אנשים אמיתיים" = לא כאלו המתווכים לי בעזרת אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות.

ג. מתי בפעם האחרונה פגשתי אותם והקשבתי להם?

**
7. חמלה

"חמלה, משמע לפגוש בפתיחות-לב כל מצב בו אנחנו נמצאים, 
ללא שיפוטיות וללא התנשאות, באמפתיה ובענווה; 
להיות ערים לטבע האדם כפי שהוא ולאהוב אותו כהווייתו – 
להיות ערים לקוצים כמו גם לפרחים של החיים בליבו של כל אדם, ללא אפליה, ולהיענות למצוקתם של כולם באחווה ובפעולה קשובה. 
אבל כאשר אנחנו מדגישים את הזהות המסוימת שלנו כנגד זהותם של אחרים, 
כאשר אנחנו טוענים שאנחנו ה"טובים" והם ה"רעים", 
כאשר את עצמנו אנחנו מצדיקים וכל מה שהם עושים זוכה לגינויים, 
כאשר אנחנו מדגישים את עליונותנו מול שפלותם, 
כאשר אנחנו מבדילים בין דם לדם, מבדילים בין מי ששייכים לנו לבין ה"אחרים", הזרים, וטוענים שהם פחות בני-אדם, 
שאיכשהו הם פחותים מאיתנו ולא כל-כך נחשבים, 
בכך אנחנו מחמיצים את טבע האדם המשותף לכולנו – זו פגיעה בחיים. 
כאשר אנחנו מתעלמים מאנושיותם של אחרים ומתנשאים עליהם, את האנושיות שלנו אנחנו מצמצמים; 
כאשר אנחנו מתכחשים למלוא אנושיותם של יריבינו-אויבינו-מתנגדינו, באנושיות שלנו אנחנו פוגעים – 
כאשר איננו רואים בהם אדם כמונו את ליבנו אנחנו מעקרים, ורק כך, ללא חמלת-לב, מסוגלים בני-אדם לפגוע בזולתם במעגל הרסני פוגעני שכזה ועוד להצדיק אותו … 
וכך חיינו הופכים להיות שדה קרב, ללא מוצא, ובמלחמה כולנו מפסידים: 
תחת כל דגל טמונות גופות של חללים."
~ מאיר זוהר, מתוך המאמר "להילחם בחמלה: להיות ערים לאדם בלב המלחמה", נכתב בקיץ 2014 בזמן "צוק איתן"

**
8. חשש

– ואולי זה לא מספיק…?
– ואולי דרך של חמלה וסובלנות היא קרקע קלה לניצול עבור אותם אנשים/גורמים/מערכות, שרוצים לפגוע/להשתלט/להחריב…?
– ואולי דרך של הבנה וקבלה פוגעת בנו, מחלישה אותנו ומאיימת על קיומנו…?

**
9. מתח

קשה להחזיק מתח של סיטואציה מורכבת.
קשה להישאר עם מתח של שאלות בלי תשובות.
קשה לחוות מתח של חוסר וודאות.

קל יותר לקחת צד.
קל יותר לבחור תשובה.
קל יותר לייצר וודאות.

**
10. מאבק

מוח בן 2 מיליון שנה המתוכנת לשרוד ומחפש וודאות,
מחלק את העולם ל"טובים" ו"רעים", ומוציא אותנו לפעולה.

קשה לשנות דפוסים ולהתגבר על מבנים פיזיולוגיים-עצביים ועל אינסטינקטים הישרדותיים.
קשה עוד יותר כשהמבנים והאינסטינקטים מגורים ומופעלים במכוון ע"י גורמים בעלי עניין.

לא בטוח שיותר קשה מלשרוד שואה, להקים מדינה ולעבור את הדרך שעברנו עד כה…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

5 דרכים לשנות מצב קיים

5 דרכים לשנות מצב קיים

1. לשנות פעולות.
לעשות משהו אחר ממה שעשינו עד כה.

2. לשנות תקשורת.
לדבר אחרת, להקשיב אחרת. עם עצמנו ועם אחרים.

3. לשנות מחשבות.
להחליף את הפרשנויות, השיפוטים, הניתוחים והמסקנות שלנו.

4. לשנות כוונה.
האם אנו מתכוונים לנצח, להוכיח, לחנך, להעניש? או להתחבר, להבין, לסייע, למצוא טוב משותף?

5. לשנות תפיסת עולם.
העדשות (חוויות חיים, אמונות גלויות וסמויות, דימוי עצמי… ) שדרכן אנו קולטים את העולם.

**
כשהפעולות משתנות, משתנה גם המצב.
כשהתקשורת משתנה, משתנות איתה גם הפעולות.
כשהמחשבות משתנות, משתנות איתן גם התקשורת והפעולות.
כשהכוונות משתנות, משתנות איתן גם המחשבות, התקשורת והפעולות.
כשהתפיסה משתנה, משתנות איתה גם הכוונות, המחשבות, התקשורת והפעולות.

שינוי תפיסה הוא הדרך הכי אפקטיבית והכי קשה לביצוע
מנגנונים פנימיים וחיצוניים רבי עוצמה נלחמים לשמר את המצב הקיים.

**
איזה שינוי את/ה מנסה לייצר ללא הצלחה?
באיזה מימד את/ה תקוע/ה?

חיים מלאים. היום.

רק שלוש שאלות

3 השאלות של טוני רובינס:

1. מה קורה עכשיו?
2. מה המשמעות של זה עבורי?
3. מה אני עושה עם זה?

**
מייל שקיבלנו.
התפתחות שלא צפינו.
שינוי בפרויקט.
ישיבת עבודה.
משפט שאומרים לנו.
פקק תנועה.
שיחת טלפון נכנסת.

עשרות טריגרים ואירועים ביום שאפשר לתרגל עליהם את שלוש השאלות:

1. מה קורה עכשיו?
מה אני רואה? למה אני שם לב?
במה מתוך כל מה שקורה אני מתמקד? ממה אני מתעלם?
למה אני נותן משקל גבוה ומה אני לא סופר?
האם אני מבחין בחצי הכוס המלאה או הריקה?
האם הפרספקטיבה שלי רחבה או צרה?

**
2. מה המשמעות של זה עבורי ?
איך אני מפרש את מה שאני רואה? אילו מסקנות אני מסיק?
מה הסיפור שאני מספר לעצמי על מה שקורה?
מה הסיפור שאני מספר לעצמי ולא בהכרח קורה?
מה המשמעות שאני בוחר להדביק למה שקורה?
עד כמה מה שקורה משפיע עלי ? באיזה אופן ?

**
3. מה אני עושה עם זה?
איך אני בוחר להגיב לזה?
האם אני בוחר להגיד משהו ? מה בדיוק? איך?
האם אני בוחר לעשות פעולה כלשהי? איזו? למה?
ואולי אני מעדיף לשתוק או להימנע מפעולה?
האם אני ריאקטיבי או פרואקטיבי? איך זה בא לידי ביטוי?

**
התשובות שלנו לשלוש השאלות
משפיעות על הבחירות שלנו
שמשפיעות על המחשבות שלנו
שמשפיעות על הרגשות שלנו
שמשפיעות על הפעולות שלנו
שמשנות את חיינו.

כל יום.

חיים מלאים. היום.

שאלות שונות

על מה כדאי לכתוב ?
מה ימשוך הכי הרבה "לייקים" ותגובות ?
מה יהיה בעל ערך לקוראים ?
מה חי ונוכח עכשיו?
מה רוצה להיכתב ?
מה רוצה להישמע ?
מה רוצה להישמע ולא רוצה להיכתב ?
מה רוצה להישמע אבל חושש ?

**
תשובות שונות מובילות לתוצאות שונות.
שאלות שונות מזמינות תשובות שונות.
כוונות שונות מייצרות שאלות שונות.

**
– לאן את מכוונת?
– מה בדיוק אתה מחפש ?
– למי ולמה חשוב לך להקשיב עכשיו ?

חיים מלאים. היום.

ל' אב – כששוברים את הכלים

כששוברים את הכלים, הכלים נשברים.
כשמשנים את החוקים, החוקים משתנים.
לפעולות חד-צדדיות, יש (רק ב 100% מהמקרים) השלכות מערכתיות.

פשוט.

חיים מלאים. יום יום.

יד' אדר ב' – אם הייתי במקום שלך..

אם הייתי במקום שלך, חווה את מה שאתה חווה ומאמין במה שאתה מאמין,
כנראה שהייתי עושה בדיוק את מה שאתה עושה.

אם הייתי במצב שלך והיו לי את אותם המשאבים הזמינים לך כרגע,
סביר להניח שהייתי נוהג בדיוק כמוך.

יש בי כבוד לך ולמציאות שאת חיה בה כרגע.

אני מבין שהעולם שלך והעולם שלי שונים מאוד.

יש בי הכרה למרחק בינינו ולמורכבות של הסיטואציה.

כשאני שופט אותך, ברור לי שאני שופט מתוך הסיפור שלי, איזושהי דמות מדומיינת שאני מזהה כ"אתה".

**
כמה דברים שאני יכול לעשות עכשיו:

1. לראות אותך קצת יותר כמו שאתה וקצת פחות כמו הסיפור שלי.

2. לבדוק ולעדכן את האמונות שלי, נקודת המבט שלי והמשאבים שלי.

3. לנסות להשפיע על האמונות שלך, נקודת המבט שלך והמשאבים שלך.

4. לפעול מתוך כבוד כדי למנוע נזק או סכנה עבורך ועבורי ( ולא כדי להעניש, לנקום, לחנך או להוכיח כמה אני טוב/חכם/צודק/עליון ואתה רע/טיפש/טועה/נחות).

5. לפעול ממקום של ענווה כדי לנסות לתרום ולשרת את שנינו ואת המצב ( ולא מתוך תחושת הצלת העולם, חשיבות יתר, התנשאות, עליונות או וודאות מוחלטת).

חיים מלאים. יום יום.

י' חשוון – יצירת מציאות

מחשבה יוצרת מציאות.

מחשבה + רגש יוצרים מציאות יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים יוצרים מציאות הרבה יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים + אמונה יוצרים מהירות הרבה הרבה יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה יותר מהר.

כוונה + מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מהר.

*****
אנרגיית השמש אינסופית.
זכוכית מגדלת קטנה, בזווית המתאימה, מרכזת את קרני השמש וחורכת פיסת עץ בתוך שניות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.

כוונה מרכזת את האנרגיה שסביבנו ויוצרת מציאות באותה מהירות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.

כוונה מגדירה כיוון.
כדאי לבדוק, לחדד ולדייק את הכוונה שלנו.
המחשבות, הרגשות, המילים, האמונות והפעולות ילכו אחריה.

*****
אתגר "הפוסט היומי" נולד עם שתי כוונות מרכזיות:

1. להעניק ערך משמעותי לעולם ולהשפיע על אנשים.
2. לאפשר לעצמי לצמוח, להתפתח ולהנות מהרפתקה חדשה.

האם התהליך הזה "מספק את הסחורה" ?
האם המחוייבות הזו שווה את ההשקעה?
אין לי מושג.
יכול להיות שגם לא יהיה לי.
בינתיים אני ממשיך להחזיק את שתי הכוונות הללו.

חיים מלאים. יום יום.