תגית: קשר

ללמד חמלה

ללמד חמלה

"למדו אותם לזהות אנשים שזקוקים למילה טובה דווקא כשהם לא במיטבם.
הסתכלו ביחד על ילד שמתנהג 'לא יפה' בגינה,
ובמקום לספר את הסיפור הרגיל על הטוב והרע,
ספרו להם שכנראה כואב לו או קשה לו ושאולי הוא צריך חיבוק או מילה טובה.
כי ילדים שידעו שהעולם לא נחלק לנכון ולא נכון, שחור ולבן, צודק וטועה, ידעו חמלה.
ספרו להם שהדבר שהכי ישמח אותם הוא להיות טובים עם אחרים,
לדעת להקשיב, לתת מחמאה, להגיד מילה טובה דווקא כשקשה –
ואז תוכלו להיות רגועים.
כי אנשים כאלה, ילדים כאלה, אף פעם לא באמת יהיו לבד שם בחוץ.
וכשהם יביטו במראה הם יביטו בעצמם בחמלה,
ידעו לחשוב על עצמם טוב גם כשלא טוב להם,
ידעו לראות טוב באחרים ולייצר טוב מסביבם."

~ מתוך "חיימשלי" מאת עינת נתן (עמוד 130)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

קשרים פנימיים

Internal Knots

"In Buddhist psychology, we find the term 'internal formations' or 'internal knots'.
When someone says something unkind to us and we don't understand why, we may become upset.
A knot is tied inside us.
Lack of understanding is the basis of every internal knot.
It's difficult for us to accept that we have negative feelings like anger, fear, and regret.
We create elaborate defense mechanisms to deny their existence, but these feelings are always trying to surface.
We can learn the skill of recognizing a knot the moment it is tied in us, and we can find ways to untie it.
If we give it our full attention as soon as it forms, while still loosely tied, untying it will be easy.
Otherwise, it grows tighter and stronger with time and is more difficult to loosen."

~ Quoted from "How To Fight" / Thich Nhat Hanh

**
קשרים פנימיים

"בפסיכולוגיה הבודהיסטית, אנו מוצאים את המונח 'תצורות פנימיות' או 'קשרים פנימיים'.
כאשר מישהו אומר לנו משהו לא נעים ואיננו מבינים את הסיבה לכך, אנו עלולים להתרגז.
קשר נוצר בתוכנו.
חוסר הבנה הוא הבסיס לכל קשר פנימי.
קשה לנו לקבל את העובדה שיש לנו רגשות שליליים כמו כעס, פחד וחרטה.
אנו יוצרים מנגנוני הגנה משוכללים כדי להכחיש את קיומם, אבל הרגשות האלה מנסים תמיד לעלות על פני השטח.
אנו יכולים ללמוד את המיומנות של זיהוי קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו, ואנחנו יכולים למצוא דרכים להתיר אותו.
אם נקדיש לקשר את מלוא תשומת לבנו ברגע שהוא נוצר, כשהוא עדיין רפוי, יהיה קל יותר להתיר אותו.
אחרת, עם הזמן, הוא מתהדק ומתחזק וקשה יותר לשחרר אותו."

~ הציטוט מתוך "איך לריב" מאת טיך טהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר).

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לתקשר עם עצמנו

Communicating with ourselves

"Sometimes we want to relax because we want not to think.
That's wonderful; we all need non-thinking time.
But that doesn’t mean we should stop listening.
When we stop thinking we can start communicating with ourselves by listening to our bodies and our emotions.
With all the technology we have, we need only a few seconds to get in contact with people who live very far away.
But true communication with others can't happen unless we stop, relax, and listen to ourselves."

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
לתקשר עם עצמנו

"לפעמים אנחנו רוצים להירגע כי אנו רוצים לא לחשוב.
זה נפלא; כולנו צריכים זמן לא-חשיבתי.
אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק להקשיב.
כאשר אנו מפסיקים לחשוב, אנחנו יכולים להתחיל לתקשר עם עצמנו על ידי הקשבה לגוף שלנו ולרגשות שלנו.
עם כל הטכנולוגיה שברשותנו, אנו צריכים רק מספר שניות בכדי ליצור קשר עם אנשים הגרים רחוק מאתנו.
אבל תקשורת אמיתית עם אחרים לא יכולה לקרות אלא אם כן אנחנו עוצרים, נרגעים ומקשיבים לעצמנו."

~ הציטוט מתוך "איך להירגע" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר

"חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר." / טיך נהאת האן

"חשוב" – חשוב. כדאי. מומלץ. עדיף. בחירה. לא חובה.
"שנמצא" – גם את/ה וגם אני. כוונה הדדית. שותפות.
"זמן ומקום" – התזמון והמרחב חשובים ומשפיעים. מתי ואיפה מתאים לך שנדבר?
"מתאימים" – מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לי. קשב, תשומת לב וכבוד הדדי.
"לתקשר" – במילים או בכתיבה. פנים אל פנים או טלפונית. סינכרונית או אסינכרונית. יצירת קשר. העמקת חיבור.

**
חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר:

1. מתי ואיפה מרגיש לי נכון לתקשר אתך? [בדיקה פנימית]
2. מתי ואיפה נראה לי שיהיה לך מתאים? [בדיקה פנימית תוך מיקוד באחר]
3. "חשוב לי שנדבר. האם נוכל לשוחח מתישהו? מתי יכול להתאים לך?" [בדיקה דיאלוגית]

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הברכה

במהלך השבוע הזכרתי את ד"ר רחל נעמי רמן בשתי סדנאות שונות שהעברתי.
המלצתי בחום על ספריה "חוכמה משולחן המטבח" ו"ברכות סבי".
ד"ר רמן (ילידת 1938) הינה רופאה אונקולוגית יוצאת דופן.
בספריה ניתן למצוא שלל סיפורים מרגשים ומעוררי השראה בנושא חמלה, נתינה, קשר, ריפוי ואנושיות.

אחד הסיפורים, "הברכה" (עמוד 27, "ברכות סבי"), תפס אותי שוב הבוקר:

"כשסבא היה מסיים לשוחח עם אלוהים הוא היה פונה אלי ואומר: 'בואי, נשומהל'ה'.
נעמדתי לפניו והוא היה מניח את ידיו בעדינות מעל ראשי.
הוא התחיל בהודיה לאל עלי, ועל שעשה אותו סבא שלי.
הוא תמיד הזכיר את מאבקי במהלך השבוע וסיפר לאלוהים משהו אמיתי על אודותי.
כל השבוע חיכיתי לשמוע מה הוא יספר הפעם.
אם טעיתי במהלך השבוע הוא היה מציין את היושר שלי.
אם נכשלתי, הוא היה מעריך את מאמצי הקשים.
אם נרדמתי, אפילו לזמן קצר, ללא כותונת הלילה שלי, הוא חגג את אומץ ליבי על שינה בחושך.
ואז בירך אותי וביקש מהאימהות שהכרתי מסיפוריו – שרה, רבקה, רחל ולאה – לשמור עלי.

היו אלה הרגעים היחידים בשבוע שהם חשתי בטוחה ונינוחה.
משפחתי, שכולם בה היו רופאים ואנשי מקצוע, תמיד נאבקו ללמוד יותר, להיות יותר.
תמיד היה עוד משהו ללמוד וזה אף פעם לא היה מספיק.
כשקיבלתי ציון 98 במבחן, אבי היה שואל: 'ומה קרה לשתי הנקודות הנותרות?'
במשך כל ילדותי רדפתי אחרי אותן שתי נקודות.
אבל לסבא שלי לא היה אכפת מדברים כאלה.
אני הספקתי לו.
וכאשר הייתי איתו, ידעתי בביטחון מלא שאכן זה כך.

סבי מת כשהייתי בת שבע.
מעולם קודם לכן לא חייתי בלעדיו וזה היה לי קשה מאוד.
הוא היה מסתכל עלי באופן שאיש לא ראה אותי,
וקרא לי בשם מיוחד – נשומהל'ה – 'נשמה קטנה ואהובה שלי'.
לא נותר איש שיקרא לי כך.
בתחילה פחדתי שבלי סבא שראה אותי ודיבר עלי עם אלוהים, אני עלולה להיעלם.
אבל לאט לאט, במשך הזמן, הבנתי שבדרך מסתורית כלשהי למדתי לראות את עצמי דרך עיניו.
ושאם בורכנו פעם, נישאר מבורכים לנצח.

שנים רבות אחר כך, כשאמי היתה זקנה מאוד והחלה לפתע להדליק נרות ולדבר עם אלוהים,
סיפרתי לה על הברכות האלה ועל משמעותן בשבילי.
היא חייכה אלי בעצב.
'אני בירכתי אותך כל יום מחיי, רייצ'ל, ' היא אמרה לי.
'פשוט לא הייתי חכמה דיי כדי לעשות זאת בקול.' "

**
הסיפור הזה מרגש אותי מאוד ומעורר בי מספר שאלות:

– איפה ועם מי אני מרגיש בטוח ונינוח? 
– היכן אני חווה תחושת קבלה ונראות?
– מי השפיע/משפיע על חיי בדומה לסבה של רחל? 
– על חייו של מי אני משפיע כך?
– איפה בחיי אני עדיין רודף אחרי "שתי הנקודות הנוספות" ואיפה כבר לא?
– את מי אני מברך ומי מברך אותי?
– האם זה נעשה בשקט או בקול רם?
– האם אני רוצה לשנות את זה?

**
הספר "ברכות סבי" מסתיים במשפט הבא:

"ולבסוף, ברכה לסבי האהוב, רבי מאיר זיסקינד,
שהכיר אותי לפני שהכרתי את עצמי ואהב אותי מספיק בשביל כל החיים."

משפט של אישה בת כשמונים לסבה, שממנו היא נפרדה לפני שבעים ושלוש שנים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בתקופה הזו, עם כל מה שקורה…

בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל לך יותר,
לשפוט, להאשים,
להניח הנחות, לקפוץ למסקנות,
להיפגע או לקחת דברים באופן אישי.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל יותר לכעס, לעלבון, לתסכול, לייאוש, לשנאה,
לעלות, להיווצר ולהתעצם בך.
לכבוש עוד חלקים ולהתבסס בתוכך.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לך,
זה לדבר אתו ולהקשיב לו,
לפגוש אותה ולפתוח את זה מולה,
להיכנס לנושא הזה,
להשקיע במערכת היחסים הזו.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לאנרגיית הכעס, העלבון, התסכול, הייאוש והשנאה,
זה שמישהו ימתן, ישהה, יחקור בסקרנות או יעצור אותה.
הרבה יותר מתחשק לה לזרום, להתפשט, להתפרץ, להתפוצץ.
על מי ש"אשם".
על מי ש"עושה לך את זה".
על מי ש"גורם לך לסבול עכשיו".

**
עכשיו זה הזמן.
כשהכי קשה.
כשהכי לא מתחשק.
במיוחד בתקופה הזו.
דווקא בגלל כל מה שקורה.

**
דווקא עכשיו, כשהכי מאתגר,
חשוב במיוחד לבחור:
אילו זרעים להשקות ואילו זרעים לייבש.
אילו צמחים לטפח ואילו עשבים לנכש.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בקטנה…

פעולות זעירות של טוב-לב.
נגיעות קלות של אהבה.
הבזקים חולפים של שמחה.
רגעים קצרים של שלווה.
מחוות עדינות של חמלה.

**
בקטנה…
בלי הצהרות.
בלי מהפכות.
בלי החלטות משנות חיים.
בלי תכניות חומש אסטרטגיות.

רגע ועוד רגע.
אדם ועוד אדם.
נקודה פה, נקודה שם…

זה כן משנה.

**
להרבות טוב בעולם.

כאן.
במקום הזה.
היום.
איפה שאנחנו.
במשפחה.
בעבודה.
בפרויקט.
בלימודים.
בפקק.
בסופר.

עם אחרים.
עם עצמנו.

לתרום למשהו.
לעזור למישהו.

יש מה לעשות.
יש אפשרות להיות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה מה שאתה רוצה

זה מה שאתה רוצה.
זה מה שחשוב לך.

אתה לא משתף אותי בזה
מפני שאתה לא בטוח שזה לגיטימי.
ואולי מפני שאתה חושש לפגוע בי.
או שאתה חושש לקבל ממני "לא".

**
אין לך מושג מה בדיוק אתה רוצה.
או שזה לא כל-כך משנה לך.

אולי מפני שאתה לא חושב שמותר לך.
שזכותך לרצות את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter