תגית: אושר

סוג אחר של כוח

"החברה שלנו מבוססת על הגדרה מוגבלת מאוד של כוח, לאמור עושר, הצלחה מקצועית, תהילה, כוח פיזי, עוצמה צבאית ושליטה פוליטית.
ידידי היקרים, אני מציע שיש סוג אחר של כוח, כוח גדול יותר: הכוח להיות מאושרים ברגע הנוכחי, חופשיים מהתמכרות, פחד, ייאוש, אפליה, כעס ובורות.
כוח זה הוא זכותו המולדת של כל אדם, מפורסם או אלמוני, עשיר או עני, חזק או חלש ".

~ הציטוט מתוך "The Art of Power" מאת טיך נהאת האן (תרגום חופשי: רוני ויינברגר)

**
"Our society is founded on a very limited definition of power, namely wealth, professional success, fame, physical strength, military might and political control.
My dear friends, I suggest that there is another kind of power, a greater power: the power to be happy right in the present moment, free from addiction, fear, despair, discrimination, anger, and ignorance.
This power is the birthright of every human being, whether celebrated or unknown, rich or poor, strong or weak."

~ Quoted from "The Art of Power" / Thich Nhat Hanh

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

רונה רמון – 2 ציטוטים

"במשך השנים הבנתי שהאושר הוא לא אותם רגעי שיא של שמחה,
אלא אותם רגעי שיא שיש בהם איכות אחרת.
הדוגמה שעולה לי בראש היא דווקא שיחה מאוד עצובה וקשה עם אחד מבניי.
הוא שיתף אותי בצער שלו, אפילו בהאשמה.
אני כמובן בכיתי וכאבתי את כאבו ואת הכאב שלי כאם,
אבל אז חשתי ברגע הזה משהו אחר, אמרתי לו – אני ממש מאושרת עכשיו.
הוא כמובן לא הבין איך אני אומרת שאני מאושרת כשאני מנופחת מדמעות ומבכי,
אבל כשילד בן 19 בא ויושב מולי, כשהבן שלי יכול להרגיש מספיק בטוח לפתוח את הכאב הכל כך גדול, זה רגע שהוא מאושר.
כי יחסים כאלה ופתיחות כזאת לא קיימים בין כל הורה וילד, ולכן הרגשתי את האושר.
אושר שאינו תלוי רגשות, אלא בעצם איכות הרגע שיש בה חיבור, כנות, אמת וביטחון אחד בשני.
אלה רגעים מאושרים בעיניי.
אז לא איבדתי את שמחת החיים, אני מקבלת אותה בדרכים אחרת".

~ רונה רמון, מתוך התוכנית "שיחת נפש" בהנחיית פרופ' יורם יובל

**
"התפיסות הרוחניות מאפשרות את המשכיות החיים.
זה כמו אוטובוס שיורדים ממנו בתחנות שונות ואנחנו הנוסעים נשארים בו ושואלים את עצמנו מה עושים הלאה.
ואז בוכים על מי שירד, אבל גם ממשיכים לנסוע לאנשהו.
אני מתנהלת בשביל החיים בחוסר הידיעה על מה שמחכה לי מאחורי הפינה.
ודווקא משום כך עלי לעשות את המיטב היום ועכשיו.
התאונה עם אסף לימדה אותי יותר מכל שאין לי שליטה על האירועים של חיי.
בתור אדם שמאוד אהב להיות פריק קונטרול, למדתי לשחרר יותר.
אין לי שליטה, אבל יש לי את חסד הבחירה להחליט מה לעשות עם ההווה שלי ולצקת לתוכו משמעות."

~ רונה רמון, מתוך ריאיון שערכה עם שרי מקובר-בליקוב במוסף "סופשבוע" של מעריב

**
הציטוטים מתוך "11 ציטוטים מעוררי השראה של רונה רמון"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

פילוסופית חיים

"לפעמים כשאני פוגש חברים ותיקים, הדבר מזכיר לי כמה מהר חולף הזמן.
הדבר גורם לי לתהות, אם אנו מנצלים את הזמן כראוי.
ניצול נכון של זמן הוא חשוב.
כל עוד יש לנו את הגוף הזה, ובמיוחד המוח האנושי המדהים הזה, אני חושב שכל דקה יקרה מפז.
קיומנו היומיומי מלא תקווה, אם כי אין לנו ערובה לעתיד.
אין כל ערובה שמחר בשעה הזו נהיה כאן.
ובכל זאת אני חושב על המחר בתקווה זו.
לכן עלינו להפיק את המרב מהזמן העומד לרשותנו.

אני חושב שהדרך הטובה ביותר לנצל את הזמן היא זאת:
אם תוכל, עזור לאחרים, ליצורים חיים אחרים.
אם לא, לפחות אל תפגע בהם.
אני חושב שזהו הבסיס לכל הפילוסופיה שלי.

נהרהר בדברים שהם בעלי ערך אמיתי, בדברים המעניקים לחיינו משמעות,
ונקבע את סדרי העדיפויות שלנו על בסיס זה.
תכלית חיינו צריכה להיות חיובית.
לא נולדנו כדי לגרום סבל או לפגוע באחרים.
כדי שחיינו יהיו בעלי ערך, עלינו לפתח תכונות אנושיות בסיסיות – חום, טוב לב, חמלה.
כך יהיו חיינו בעלי משמעות, שלווים ומאושרים יותר."

~ הדאלאי לאמה מתוך "אמנות האושר"

**
היום, בדיוק לפני עשרים שנה.
כמה מהר חולף הזמן.
חיים שלמים…
מזל טוב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כוונון יומי

מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב למצוין עבורך?
מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב לאחד הימים הטובים בחייך?
מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב לטוב מספיק עבורך?

**
על החולצות של עובדי חומוס אליהו כתוב: "קמת בבוקר ברוך השם. כל השאר בונוס."
כמה חשוב לזכור את זה.
כמה חשוב לחוות את זה.
כמה קל לשכוח את זה.

**
ייתכן שהסטנדרט שלך שונה מהסטנדרט של חומוס אליהו.
ובכל זאת…
אם ברשימות שלך מופיעים כל מיני סעיפים לביצוע, מטלות ויעדים,
יכול להיות שהם כולם רק הקצפת / המותרות / הבונוס של היום… ?

**
אנשים מעבירים חיים שלמים באומללות ובסבל,
ומפספסים חיים שלמים של אושר, שמחה, אהבה והכרת תודה.

**
אושר ואומללות הם מיומנויות שניתן לפתח.
אושר ואומללות הם בחירות יומיומיות, מודעות או לא מודעות.
אושר ואומללות הם מצבים תודעתיים הנובעים הרבה פחות מנסיבות חיצוניות וממה שקורה
והרבה יותר מסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מתוכנתים

מתוכנתים

לאורך עשרות אלפי שנים
תוכנתנו להגיב חזק יותר
לביקורת מאשר למחמאה,
לאיום מאשר להזדמנות,
להפסד מאשר לרווח,
לכאב מאשר לעונג.

**
אנחנו עדיין מתוכנתים.
המנגנונים חזקים ומשפיעים.
לצד התועלת הצפויה למשך החיים
אנו משלמים מחירים על איכות החיים.

**
אולי אפשר להתחיל ללמד בגנים ובבתי הספר
קצת יותר שמחה ואושר.
קצת יותר טוב לב ונדיבות.
קצת יותר הכרת תודה.
קצת יותר אהבה.
קצת יותר שלווה.
קצת יותר חמלה.

**
ועד שזה יקרה,
עד שנשנה את המנגנונים של המדינה, המשרד והמערכת,
אולי נתחיל להשפיע על מנגנוני קבלת ההחלטות של עצמנו?

לגלות את זה.
ללמוד את זה.
לתרגל את זה.
להתאמן בזה.

**
בקטנה.
רק היום.
רק קצת יותר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איש, מקל, כישרון ואושר

האיש והמקל

"איש אחד קיבל מכה ממקל בתוך קהל רב והתחיל לקלל את המקל.
מישהו אמר לו, 'מדוע אתה מקלל את המקל? הוא לא פועל לבדו. קלל את היד שמחזיקה במקל.'
האיש הסכים עמו והחל לקלל את היד.
אמרו לו, 'מדוע לקלל את היד? היא אינה פועלת לבדה. קלל את האדם שהיד שייכת לו.'
הוא השתכנע והחל לקלל את האדם.
אמרו לו, 'מדוע לקלל את האדם? הוא אינו פועל לבדו. קלל את הגורמים שגרמו לו לפעול כך.'

די בכך שתבין לעומק כי אינך יכול להצביע על נקודה יחידה כלשהי בתור גורם למשהו שקרה,
מפני שכל דבר משפיע על דברים אחרים וכל דבר מושפע מדברים אחרים.
הדבר משול לתפיסת קצה הקרחון כאילו היה הקרחון השלם.
אינך יודע כיצד פועל העולם באמת, ואין לך מושג קלוש לגבי ההשפעות הרבות-מספור הקיימות בין תופעות."

~ מתוך "להכיר במציאות. לדעת שלווה." מאת יונתן הריסון

הנטייה האנושית שלנו היא לחפש סיבה מרכזית אחת.
למצוא משהו אחד לא בסדר שגורם לבעיה.
לזהות מישהו אחד שבגללו הכול קרה.
אם רק היה אפשר למצוא מישהו אשם מתחבר לזה.

**
את ד"ר יאיר כספי פגשתי לראשונה לפני מספר שנים.
זכיתי ללמוד איתו ואצלו במסגרת תכנית "פסיכולוגיה ביהדות" שלו.
בשבועות האחרונים הוא מעלה בפייסבוק פוסטים מעוררי מחשבה בנושא "הכישרון ל…".
כל פוסט מוקדש לכישרון כלשהו, שבדרך כלל איננו נוהגים להתייחס אליו ככישרון,
ומביא נקודת מבט אחרת שונה מזו המקובלת או הנפוצה.
את "הכישרון להיות לא מאושר" שיאיר העלה השבוע אהבתי במיוחד:

הכישרון להיות לא מאושר / ד"ר יאיר כספי

"הכישרון להיות לא מאושר:
האנשים שלא חייבים להיות מאושרים זכו בחופש לעשות את מה שצריך לעשות, 
בלי לבדוק כל הזמן אם טוב להם או לא. 
הם יכולים לבחור משימות קשות. 
לעבוד קשה במשך שנים לפני שיראו תוצאות. 
לשאת תקופות של תסכול. 
לשמור על מקום עבודה מרתק ששכרו לא רב. 
לעבור מחסור. 
לשמור על זהות נבדלת באלפיים שנות גלות. 
לבחור שותף מצוין לאהבה וברית שאולי בדבר אחד, אינו מתאים. 
לצלוח עם ילדיהם את גיל ההתבגרות. 
לשמוח באוכל פשוט. 
ליהנות ממזג אוויר נחמד. 
בקיצור, האנשים שלא חייבים להיות מאושרים נהנים יותר.

הכישרון להיות לא מאושר הוא המפתח לשלוות נפש, החסרה דבר מה, תמיד.
עד לעת החדשה אנשים שמחו אם הייתה להם פת לחם, קורת גג, ומישהו לחלוק בהם עמו. 
במאה העשרים כשהיה נדמה לנו שהשגנו שליטה מלאה בחיים, 
התחלנו לדרוש מעצמנו להיות מאושרים. 
חשוב שאדם ידע לדאוג לצרכיו. 
טוב לשאוף לחיות חיים מלאים. 
לשמוח ולהתענג על טובו של העולם. 
לעזוב מקום שעושה אותנו אומללים.

אך האושר, שהייה פעם כמיהה, נעשה לתביעה מעצמנו ומהעולם. 
אומרים שאפשר לזכות בו, אם מפתחים לו כישרון. 
ומי שלא הגיע אליו, אשם. 
אנשים כל שעה בודקים אם טוב להם או לא. 
האושר נעשה לאחד העריצים הקשים של הזמן. 
האנשים שלא זכו בכישרון לא להיות מאושרים שואלים את עצמם כל בוקר אם הם מאושרים. 
אם התשובה שלילית, הם ממשיכים ושואלים, האם זו העבודה, שלא מתאימה לי. 
ואולי צריך להחליף את מקום המגורים. 
או לקנות משהו שאין לי. 
או להתגרש. 
או להחליף את המין.
אושר נעשה למקצוע לימודים. 
בקורס לאנשים מאושרים ישנו דבר אחד על מצב האדם שאותו מעלימים: 
רוב התלמידים יצאו מן העולם לפני שתהיה בידיהם חצי מתאוותם.

האנשים שחייבים להיות מאושרים אומללים כשהם מקבלים חדר רגיל במלון. 
כשהשירות איטי. 
כשהצ'יפס סתמיים. 
לא מחשיבים שמחות בינוניות. 
שעות של אושר אינן נחשבות בעיניהם אם עדיין לא הגיע האושר המושלם. 
יתקשו להחזיק מעמד לאורך זמן במקום שיש בו קשיים. 
לא כדאי להתחתן אתם כי לא יישארו אתנו אם נחלה, או נאבד את כספנו, או נזדקן. 
כדי להכריח את האושר שהובטח להם לבוא יתמכרו לתרופות וסמים. 
סופם שהם נעשים מדוכאים, כי אינם מאושרים."

**
ביום ג' השבוע יצא לדרך מחזור א' של תכנית "שלושים יום".
22 משתתפות ומשתתפים בחרו לקפוץ פנימה.
בהמשך לטקסט של ד"ר יאיר כספי, 
משתתפים בוחרים לעצמם עשייה חשובה 
ומתחייבים להתמיד בה לאורך זמן. 
כל יום.
גם כשלא הכי מתחשק להם.
גם כשלא הכי נוח או מתאים להן.
גם כשאין פרס מובטח.
יכול להיות (אף אחד לא מבטיח) ששמחה וסיפוק יגיעו מעצם העשייה המתמדת.
ששלווה תצמח מכך שפשוט עושים במקום להתלבט כל יום אם כן או לא.

ההיענות לתכנית מרגשת.
22 משתתפות ומשתתפים נרשמו בתוך ארבעה ימים ופתחו ב 1/5 חודש של עשייה יומית.
בניתוח ראשוני, נראה שרוב (ואולי כל) הפעולות היומיות שמשתתפים בוחרים לעצמם
הם פעולות מ"הרביע השני" (עפ"י מטריצת ניהול הזמן של סטיבן קובי) – 
הרביע של הדברים החשובים והלא דחופים.
אותם דברים שאיננו מגיעים אליהם ביום יום מפני שהם "נדרסים" ע"י דברים אחרים.
ואולי גם כאלו שאנחנו מגיעים אליהם פה ושם אבל מתקשים להתמיד בהם.

התחייבתי בפני עצמי לפתוח שלושה מחזורים רצופים של "שלושים יום".
אני מאמין בעשייה עקבית ובלמידה מתמדת לאורך זמן.
בשימור של מה שעובד טוב ובשיפור של מה שעובד פחות טוב.

מחזור ב' יצא לדרך ביום ו' ה – 1/6/18.
במוצ"ש 30/6 כשילדי בית הספר היסודי יצאו לחופש הגדול,
יחגגו משתתפי מחזור ב' 30 ימים של עשייה רצופה.
ואולי אפילו 61 ימים (לאלו ממחזור א' שימשיכו לחודש נוסף).

עלות התכנית: "דמי רצינות" 90 שקלים.

פרטים והרשמה כאן

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

האמנות של לשמח אנשים

מיומנות / טיך נהאת האן

"למד להזין את עצמך ואת יקיריך בשמחה.
לאהוב מישהו פירושו להבין אותו.
זה אומר לדעת איך לעורר בו שמחה ואושר בדרכים קונקרטיות.
אם אתה פועל במיומנות, המילים והפעולות שלך יגרמו לאדם האחר להרגיש רענן וקל.
לפעמים מספיקה מילה טובה אחת או שתיים כדי לעזור לו לפרוח כמו פרח.
עלינו ללמוד את אמנות יצירת האושר.
אם בילדותנו ראינו את אמנו או אבינו עושים דברים שיצרו אושר במשפחה,
אנחנו כבר יודעים איך לעשות את זה.
אבל אם ההורים שלנו לא ידעו איך ליצור אושר,
ייתכן שגם אנחנו איננו יודעים כיצד לעשות זאת.
בקהילת התרגול שלנו, אנו מנסים ללמוד את האמנות של לשמח אנשים.
הבעיה אינה האם מישהו טועה או צודק, אלא האם הוא פחות או יותר מיומן.
יצירת אושר היא אמנות.
חיים משותפים הם אמנות.
אפילו עם הרבה רצון טוב, אתה עדיין יכול לאמלל מאוד את האדם שאתך.
רצון טוב אינו מספיק.
אנחנו צריכים ללמוד את האמנות של לשמח אנשים."

~ מתוך "כיצד לריב" מאת טיך נהאת האן, תרגום חופשי רוני ויינברגר (הטקסט המקורי, למטה בהמשך).

**
הפחתת סבל היא מיומנות.
העצמת שמחה היא מיומנות.
ניתן להתאמן בהן.
ניתן לפתח ולגדל אותן.
בכל גיל.
בכל מקצוע.

הפחתת סבל היא אמנות.
העצמת שמחה היא אמנות.
בלי הוראות הפעלה סטנדרטיות.
בלי חוקים ברורים ומוחלטים.
בלי מרשמי פלא.

הפחתת סבל והעצמת שמחה
הן מיומנויות ואמנויות מבוססות כוונה, הקשבה ופעולה.

**
שתי שאלות מנחות לחיים:

1. כיצד אפשר להפחית סבל…?
2. כיצד אפשר להעצים שמחה…?

הפחתת סבל גם בתוכנו וגם בקרב אחרים.
העצמת שמחה גם בתוכנו וגם בקרב אחרים.

מה שמתאים לי, לא בהכרח מתאים לך.
מה שמדויק עבורך, לא בהכרח מדויק עבורי.

מה שהתאים בעבר, לא בהכרח מתאים עכשיו.
מה שמתאים היום, לא בהכרח יתאים מחר.

**
41 מילות אזהרה:

ייתכן שיש פער בין המקום שאנו נמצאים בו למקום שאנו רוצים להיות בו.
סביר להניח שיש.
אם זה המצב, לאט לאט…
קצת פחות הלקאה עצמית.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר אהבה.
קצת יותר עדינות.
קצת יותר חמלה.
לאט לאט…
אנחנו בדרך…

**
Skillfulness

"Learn to nourish yourself and your loved ones with joy.
To love someone means to understand them.
It means knowing how to bring them joy and happiness in concrete ways.
If you act skillfully, your words and actions will make the other person feel fresh and light.
Sometimes a kind word or two are enough to help them blossom like a flower.
We have to learn the art of creating happiness.
If during our childhood we saw our mother or father do things that created happiness in the family, we already know how to do this.
But if our parents did not know how to create happiness, we may knot know how to do it either.
In our practice community, we try to learn the art of making people happy.
The problem is not one of being wrong or right, but one of being more or less skillful.
Creating happiness is an art.
Living together is an art.
Even with a lot of goodwill, you can still make the other person very unhappy.
Goodwill is not enough.
We need to know the art of making the other person happy."

~ Quoted from "How To Fight" / Thich Nhat Hanh

חג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

רעיונות על אושר

Ideas of Happiness

"In order to be happy, we need first to let go of our ideas of happiness.
It's difficult.
Each one of us has an idea of happiness; we think that we must have this or that to be happy, or that we have to eliminate this or that to be happy.
We think that we have to have certain conditions:
We have to have this house or this car or this person to live with so that we can be happy.
We have these ideas of happiness.
If we haven’t been able to be happy and joyful, it's because we’re caught in our ideas.
So we have to be able to let them go.
Our idea of happiness is the main obstacle to happiness."

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
רעיונות על אושר

"כדי להיות מאושרים,
עלינו להרפות תחילה מהרעיונות שלנו על אושר.
זה קשה.
לכל אחד מאתנו יש רעיון על אושר;
אנחנו חושבים שאנחנו חייבים להשיג משהו כזה או אחר,
או שאנחנו צריכים להיפטר ממשהו כזה או אחר כדי להיות מאושרים.
אנחנו חושבים שאנחנו צריכים תנאים מסוימים:
אנחנו צריכים את הבית הזה או את המכונית הזאת
או את האדם הזה לחיות איתו כדי שנוכל להיות מאושרים.
יש לנו את הרעיונות האלה על אושר.
אם לא הצלחנו להיות מאושרים ושמחים,
זה בגלל שאנחנו לכודים ברעיונות שלנו.
אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשחרר אותם.
הרעיון שלנו על אושר הוא המכשול העיקרי לאושר."

~ טיך נהאת האן / מתוך "איך להירגע" (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תהליך של למידה

"כשאנו מתייחסים ל'שכל' או ל'תודעה', יש מבחר רב של סוגי שכל או תודעה.
הדבר דומה לתנאים או לאובייקטים חיצוניים,
שמקצתם מועילים מאוד, מקצתם מזיקים מאוד, ואחרים ניטרליים.
כשאנו עוסקים בדברים חיצוניים,
תחילה אנו מנסים להגדיר אלו מהחומרים ומהכימיקלים שבהם מועילים,
כדי שנוכל לטפחם, להגדילם ולהשתמש בהם, ואילו מהם מזיקים, כדי שנוכל להיפטר מהם.
באופן דומה כשאנו מתייחסים לתודעה, קיימים אלפי סוגי מחשבות, או 'סוגי תודעה'.
כמה מהם מועילים מאוד, ועלינו לשמור עליהם ולהזין אותם.
אחרים שליליים מאוד, מזיקים מאוד. את אלה עלינו לנסות לצמצם במידת האפשר.

לכן הצעד הראשון בחיפוש אחר האושר הוא למידה.
תחילה עלינו ללמוד כיצד רגשות והתנהגויות שליליים מזיקים לנו,
וכיצד רגשות חיוביים מועילים לנו.
עלינו להבין שרגשות שליליים הם רעים ומזיקים לא רק לאדם אחד,
אלא לחברה בכללותה ולעתיד העולם כולו.
הבנה מסוג זה מגבירה את נחישותנו להתמודד אתם ולהתגבר עליהם.
עם זאת קיימת הכרה בצדדים המועילים של רגשות ושל צורות התנהגות חיוביות.
ברגע שנבין את היתרונות שבהם,
נהיה נחושים בדעתנו להוקיר, לטפח ולחזק אותם מתוך שאיפה פנימית עמוקה,
ויהיה הדבר קשה כל שיהיה.
בתהליך זה של למידה, שבו אנו מבחינים אילו מחשבות ורגשות מועילים ואילו מזיקים,
אנו מטפחים בהדרגה החלטה נחושה להשתנות
ומרגישים ש'המפתח לאושרי ולעתידי נמצא עכשיו בידיי.
אסור לי להחמיץ את ההזדמנות הזאת !' "

~הדאלאי לאמה, מתוך "אמנות האושר", עמוד 35-36.

**
חידוד כוונה.
לקיחת אחריות.
תהליך מתמשך של למידה.
עבודה יומיומית.
הזנה מתמדת.
100% בחירה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter