תגית: הקשבה

איפשהו יש מישהו שחשוב שיקרא את מה שייכתב בעוד רגע.
איפשהו יש משהו שחשוב שייכתב.
אני לא מכיר את האדם.
אני לא מכיר את התוכן או את הנושא.

אני המתווך.
בינו לבין זה.
מחבר בין מה שרוצה להיכתב
לבין מי שצריך לקרוא את זה.
הבוקר.

**
הצינור שמעביר את המים
ממקור הנביעה לערוגה המתאימה
עושה את עבודתו
גם בלי להכיר אישית
כל עגבניה ועגבניה
גם בלי לקחת אחריות על גידולה.

חיים מלאים. היום.

זה לא רוע.
זו לא טיפשות.
זו גם לא אנוכיות.
ואפילו לא תאוות בצע.

**
זה בסך הכול בלבול.
אולי פחד…
או כאב…

**
אין לך מושג.
אין לך מושג מה עובר עליו.
אין לך מושג מה הסיפור שלה.
דברים הם לא בהכרח כמו שהם נראים.

**
לאט לאט…
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר חמלה.

חיים מלאים. היום.

לא ראיתי את זה מגיע…
וגם לא את זה.
יכול להיות שזה משנה כמה דברים.
זה כאן.

**
הדבר ההוא שאמרת אתמול הפתיע אותי…
לא צפיתי אותו.
הוא לוקח אותי ואותנו למקומות חדשים.
זה כאן.

**
המחשבה שחשבה אותי אתמול לראשונה…
לא חשבה אותי לפני כן.
לא בצורה הזו.
היא כאן.

**
היום פעמיים…
ככה.
כאן.

חיים מלאים. היום.

לתבשיל שמתבשל עכשיו אין מתכון.
אין לו הוראות הפעלה או רשימת מצרכים ברורה.
וגם לא התחלה או סוף.

**
לתבשיל שמתבשל עכשיו יש תנועה.
תמיד קדימה.

יש פוטנציאל.
תמיד אינסופי.

יש מוגבלות.
תמיד נוכחת.

**
את התבשיל שאנחנו מבשלים עכשיו,
אנחנו מגלים תוך כדי תנועה.
יוצרים תוך כדי עשייה.

ממש כשם שהוא מגלה אותנו…
יוצר אותך ואותי.

חיים מלאים. היום.

כדי שסיפור יישמע,
צריכים להתקיים שני תנאים:
שמישהו יספר
ושמישהו יקשיב.

במחשבה נוספת,
אפשר לוותר על תנאי אחד.
מספיק שיהיה מישהו שיקשיב.

כשההקשבה העמוקה נוכחת,
הסיפור כבר יספר את עצמו.

חיים מלאים. היום.

כשדיברנו אתמול,
ושיתפת אותי במה ששיתפת אותי,
מה בעצם רצית לומר?
במה היה חשוב לך לשתף אותי?
מה ממש רצית שאשמע?
מה בתוכך ממש רצה להישמע?

**
כשדיברנו אתמול,
ושיתפתי אותך במה ששיתפתי,
מה בעצם רציתי לומר?
במה היה חשוב לי לשתף אותך?
מה ממש רציתי שתשמעי?
מה בתוכי ממש רצה להישמע?

חיים מלאים. היום.

התשובה שלו שינתה את חיי.
זה היה דבר פשוט.
הוא אמר: "בן אדם, תן לזה חמש דקות."
שאלתי אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר את זה.
הוא אמר:
"זה בסדר לא להסכים.
זה בסדר שיהיו לך דעות מבוססות ואמונות,
אבל תן לרעיונות שלי קצת זמן לשקוע לפני שאתה מחליט לבטל אותם"

**
הוא צדק לגמרי.
הגעתי לדיון הזה בכדי להוכיח משהו, לא בכדי ללמוד משהו.
זה היה רגע גדול עבורי.
ריצ'רד השקיע קריירה שלמה במחשבה על הבעיות הללו.
30 שנים.
ואני נתתי לכך רק כמה דקות.
נכון, יכול להיות שהוא טועה ושאני צודק,
אבל עדיף לחשוב לעומק על משהו,
לפני שמחליטים בביטחון שאנו צודקים.

בנוסף, יש הבדל בין לשאול שאלות לבין לבטל.
"לבטל" משמעו שאתה מאמין שאתה כבר יודע.
"לשאול שאלות" משמעו שאתה רוצה לדעת.
שאל יותר שאלות.

**
הקטע הקצר הזה בהשראת הפוסט הבא.
מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט המלא (באנגלית).

חיים מלאים. היום.

אני מרגיש את זה מגיע.
זה כבר ממש קרוב.
מעבר לפינה.
לא יודע מה ואיך
אבל זה כבר כמעט כאן.
אפשר לחוש בזה.
זה משהו אחר.
שונה.

**
יכול להיות שזה כבר פה
ואני פשוט עדיין לא מבחין בזה.
רגע אחד זה לא קיים
וברגע שאחרי אי אפשר שלא לראות את זה.
תרגילי מתיחות של תשומת לב.
משחקי מחבואים של מודעות.

מעניין מה זה…

חיים מלאים. היום.

לפעמים, כשאתה שואל את השאלה אתה כבר מקבל את התשובה.
עצם שאילת השאלה מניע את תהליך התשובה.
השאלה מביאה משהו למודע, יוצרת אותו, מכירה בנוכחותו.
שאילת שאלה היא תהליך מפיח חיים.
אתה יכול לקבל מידע אינסופי על כל נושא שבעולם.
אחד הדברים המרכזיים שיגדיר מה תקבל, מתי וכמה הוא פשוט איזו שאלה תשאל.
דבר נוסף הוא איזו כוונה אתה מחזיק בזמן שאילת השאלה ומה האנרגייה שאיתה אתה מגיע.
שאלה מסוימת הנובעת מתוך כוונה להיטיב תהיה שונה מאותה שאלה בדיוק הנובעת מתוך כוונה לפגוע.
שאלה מסוימת הנובעת מתוך פחד או חשש תהיה שונה מאותה שאלה בדיוק הנובעת מתוך סקרנות.
"החותמת האישית שלך" (ניסוח + כוונה + אנרגייה) מניעה תהליך ייחודי וחסר תקדים
שמעולם לה היה ומעולם לא יהיה כמוהו, של זרימת מידע ושל שינוי.

חיים מלאים. היום.