תגית: בחירה

"בעוד כמה מאות שנים, כאשר ההיסטוריה של זמננו תיכתב מנקודת מבט ארוכת טווח,
סביר להניח כי האירוע החשוב ביותר שההיסטוריונים יראו לא יהיה טכנולוגיה, האינטרנט או מסחר אלקטרוני.
האירוע הינו שינוי חסר תקדים במצב האנושי.
בפעם הראשונה – פשוטו כמשמעו – למספר הולך וגדל במהירות ובאופן משמעותי של אנשים יש אפשרויות בחירה.
בפעם הראשונה, הם יצטרכו לנהל את עצמם.
והחברה לגמרי לא מוכנה לכך."

~ פיטר דרוקר (תרגום חופשי…)

**
"In a few hundred years, when the history of our time will be written from a long-term perspective,
it is likely that the most important event historians will see is not technology, not the Internet, not e-commerce.
It is an unprecedented change in the human condition.
For the first time – literally – substantial and rapidly growing numbers of people have choices.
For the first time, they will have to manage themselves.
And society is totally unprepared for it."

~ Peter Drucker

**
בעולם הנוכחי, הדינמי, המחובר והמשתנה,
אנו חשופים להרבה מאוד מידע, אפשרויות ורעש.

יש לנו הרבה בחירה:
מה לקרוא, מה לאכול, מה ללמוד, מה לעשות, במה לעבוד,
מה לראות, איך להתנהל, במה להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.
וגם מה לא.
מה לא לקרוא, מה לא לאכול, מה לא ללמוד, מה לא לעשות, במה לא לעבוד,
מה לא לראות, איך לא להתנהל, במה לא להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.

**
החדשות הטובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושאנחנו יכולים לנהל את עצמנו.
החדשות הפחות טובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושלא פשוט לנהל את עצמנו.

חיים מלאים. היום.

איפה אני נמצא?
מי נמצא איתי?
מה חשוב לי?
לאן אני רוצה להגיע?
איזה "צעד-בא" יקדם אותי לשם?

**

איפה איני נמצא?
מי לא נמצא איתי?
מה פחות חשוב לי?
לאן אני מקווה לא להגיע?
איזה צעד נוכחי תוקע אותי?

חיים מלאים. היום.

זהו פוסט על שינוי ועל השפעה.
על לקיחת אחריות.
על יצירת מציאות אחרת.

שלושה סיפורים על שלושה אנשים:
1. גיל.
2. בועז.
3. נועה.

**
1. גיל

גיל מרחב מסתובב ברכבות ומחלק שאלונים לאנשים המעוניינים לקבל אותם.
שאלונים לבדיקה עצמית ולהתבוננות פנימית.

הנה העתק השאלון שגיל מחלק:

• האם אתם ערים לכך שאתם ברי מזל
ושיש לכם הרבה חופש? כן / לא

• האם אתם מאמינים ביכולת שלכם ללמוד, להיות פתוחים,
לבחון את עצמכם ולבחור מחדש? כן / לא

• האם אתם מסכימים
שזה לא בסדר לפגוע במי שלא פוגע בנו? כן / לא

• האם אתם מסכימים
שאסור לנו לפגוע במי שחסר הגנה ? כן / לא

• לאור תשובותיכם, האם אתם מוכנים לבחור את האפשרות
להפסיק לפגוע בחיות חסרות הגנה? כן / לא

• האם תסכימו לדבר על טבעונות? כן / לא

—————————————————————————–

מוזמנים מאוד להתכתב איתי בפייסבוק… – ' גיל מרחב '
(אנא אל תעצמו עיניים.. בעלי החיים סובלים כל כך.. זה בידיים שלנו..)
חפשו ביוטיוב: 'קירות שקופים' – ההרצאה הכי נצפית בישראל.

**

2. בועז

חברו לצוות של בועז יעקב, סרן הראל מרמלשטיין זכרונו לברכה,
נהרג בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית בהיתקלות עם מחבלים.
השבוע, בשלהי יום הזיכרון, הוציא בועז לרחובות
עשרות אלפי אנשים מרחבי הארץ במסגרת מיזם "רצים לזכרם".

הנה תיאור קצר של המיזם מאתר "רצים לזכרם":

מרוץ "רצים לזכרם" הינו מיזם הנצחה ייחודי.
במרוץ זה אין מוזיקה או שער זינוק, אין בו מדידת זמנים או פודיום.
זהו מרוץ בו בשעה אחת בשלהי יום הזיכרון נצא כולנו לצבוע את הרחובות בכחול לבן
ולשעה אחת נתייחד כולנו במרוץ לזכר הנופלים כולם
אז איך זה עובד?
נרשמים למרוץ דרך האתר ולאחר תשלום סמלי של 40 ש׳׳ח,
כל נרשם יקבל באופן אקראי שם של נופל/ת לזכרו/ה הוא יבצע את הפעילות – ריצה/הליכה/רכיבה.
כל נרשם יוכל לצפות במידע על הנופל/ים אשר לזכרו/ם יבצע את הפעילות
בסיום ההרשמה תישלח חולצה עם סמל המרוץ לבית הנרשם –
כל ההכנסות יוקדשו לפעילות העמותה
ביום הזיכרון (השנה ב 1/5/17) בשעה 17:30 בדיוק,
נצא כולנו לרחובות לבושים בחולצת המרוץ,
נצבע את הארץ בצבעי הלאום וננציח את זכר הנופלים אשר בזכותם ניכנס,
זמן קצר לאחר מכן, ביחד ובגאווה ליום העצמאות.

**

3. נועה

אחרי שהבנק סרב לתת לה משכנתה,
החליטה נועה חריש, אשה עובדת ומתפקדת, גרושה ואם לשלושה,
לבקש עזרה מהציבור.
לאחר מאמץ מרוכז בן מספר חודשים הצליחה נועה
לגייס את הסכום הנדרש (קרוב ל 600 אלף ₪)
בעזרת כ 3000 הלוואות אישיות בנות כ 200 ₪ האחת,
רובן הגדול מאנשים שלא מכירים אותה אישית
ושנחשפו אליה באמצעות הרשתות החברתיות.

**

מספר מחשבות על נועה, בועז וגיל:

א. שלושתם משנים מציאות.
שלושתם מסרבים לקבל את המציאות הנוכחית
ופועלים לייצר מציאות חלופית, אחרת.
שלושתם מעוררים אותנו להסתכל אחרת.

ב. לכל אחד ואחת מהם מטרה ממוקדת ומשמעותית.
גיל מנסה להשפיע על תעשייה עצומה ועל מדינה שלמה.
נועה רוצה להגיע לדירה עבורה ועובר ילדיה.
בועז פועל לזכרם ולהנצחתם של חיילי צה"ל בדרך יצירתית ואחרת.

ג. בועז, נועה וגיל הם אנשים יחידנים,
העושים מתוך המשאבים העומדים לרשותם
עם כל האילוצים, ההתנגדויות והחסמים.
הם לא עומדים בראשי ארגונים ואין להם מערכות או עובדים.

ד. המיזמים השונים שלהם מבוססים על רתימה ועל בחירה.
על גיוס ורתימה של אנשים רבים (בזמן, בתשומת לב, בכסף ועוד)
מתוך בחירה מלאה ומתוך חיבור למטרה ולסיפור.
בלי להפעיל לחץ, בלי למכור ולשכנע, בלי לאיים ובלי לפתות.
מי שרוצה שיצטרף. מי שלא, לא.

ה. כולם משתמשים בכוח הרשת ובטכנולוגיות חברתיות.

ו. הם לא מוותרים.
בין אם המטרה נקודתית ובין אם היא מתמשכת,
גם כשהם נתקלים בקשיים ובהתנגדויות,
גיל, נועה ובועז לא מוותרים.

ז. שלושתם משלמים מחירים.
בזמן שהם עושים את זה הם לא עושים משהו אחר.
מחיר של חשיפה, של ביקורת ואולי אפילו של דחייה.

ח. נועה, בועז וגיל מעוררים.
גיל יכול לעורר חיבור חזק או דחייה. התעלמות או כעס.
נועה יכולה לעורר הערכה גבוהה או בוז וזלזול.
בועז מעורר לפעולה. גורם לאלפי אנשים לצאת לרחובות.
אל שלושתם קשה להישאר אדישים.

ט. אין להם מושג.
גיל יכול לספור את מספר האנשים שהוא פוגש וכמה לייקים הוא מקבל בפייסבוק.
בועז יכול לספור כמה נרשמו למיזם שלו.
נועה יודעת כמה כסף היא גייסה ומה היא חייבת לכל אחד.
ועם כל זאת – אין להם מושג.
אין להם מושג בכמה אנשים הם נוגעים
ועל כמה חיים הם משפיעים.
(ניחוש שלי: השפעה אינסופית…).

י. הם מאפשרים.
שלושתם מאפשרים לאנשים לרבים לייצר ערך ולחוות משמעות.
בזכות הפעולות והמיזמים של נועה, גיל ובועז,
אנשים רבים, בקלות יחסית, יכולים לעשות מעשה ולעזור.
לתרום מכספם, מזמנם או מתשומת הלב שלהם
ולהרגיש חלק ממשהו חשוב שהוא מעבר להם.

יא. כולם משפיעים/השפיעו עלי באופן אישי.

בשבועות האחרונים, צריכת הבשר שלי ירדה בצורה משמעותית.
אני מוצא עצמי קורא וחושב על כך יותר ויותר.

ביום שני השבוע ב 17:30 יצאתי לרוץ.
חשבתי על יוחנן, קורקין, גיא שהכרתי היטב וגם על הראל ומורן שרק שמעתי עליהם
פגשתי עשרות אנשים רצים בלבן, ברחובות כפר סבא ממש באותו זמן.

הסיפור של נועה נגע בי.
לאחר שנחשפתי לפוסט עליה העברתי לחשבונה 200 שקלים וגם העברתי את זה הלאה.

**
הפוסט הזה נכתב בסוף השבוע שלאחר יום הזיכרון ויום השואה.

במציאות שבה כותרות העיתונים, תכניות התחקירים והרשתות החברתיות
משדרות תקיעות, שחיתות, פירוד, ניכור, שנאה ואלימות
חשוב להכיר גם מציאות אחרת.
ולזכור שהאפשרות קיימת.

מציאות אחרת שבועז, נועה וגיל ורבים רבים רבים אחרים מייצרים כל יום.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר

בעוד רגע, שוב תפורסמנה התמונות
של מי עומד בצפירה ומי לא,
כאילו שזה מה שבאמת קורה.

כאילו שזה מה שבאמת חשוב.

חיים מלאים. היום.

"הגשושית קאסיני של נאס"א המקיפה את כוכב הלכת שבתאי, וחוקרת אותו, את טבעותיו ואת ירחיו מתקרבת לגראנד פינאלה של משימתה.
היום, 26 באפריל 2017 היא תבצע את הראשונה מבין 22 צלילות אל מתחת לטבעות שבתאי – בין הטבעות לכוכב הלכת.
קאסיני שוגרה ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה ונכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004.
ב-24 בדצמבר 2004 הופרדה מקאסיני הגשושית הויגנס, וב-14 בינואר 2005 היא נחתה על טיטאן, ירח של שבתאי.
מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקום הנחיתה והתברר כי למרות המרחק העצום מהשמש,
יש בטיטאן הרבה תכונות הדומות לאלו של כדור הארץ.
בתחילה היא תוכננה לפעול עד 2008, לאחר מכן המשימה הוארכה ל-2011, ולאחר מכן בפעם השניה והאחרונה ל-2017."

~ מתוך אתר הידען

**
בין אנו מבינים את זה, מבחינים בזה או מכירים בכך, ובין אם לא –
מה שקרה לפני עשרים שנים הוא תוצר של מחשבה ועשייה שהתחילו הרבה לפני.
מה שקורה היום תוצר של משהו שקרה לפני עשרים שנים.
הזרעים של מה שיקרה ויהיה בעוד עשרים שנים נזרעים ממש עכשיו.

גם עכשיו.
לא רק בחלל.

חיים מלאים. היום.

הבחירה לשתוק
והבחירה לא להפסיק לדבר
הן שתי אחיות תאומות
שנולדו באותו זמן,
באותו מקום,
באותה מלחמה,
לאותה משפחה,
מתוך אותו ניסיון לשרוד…
(ואולי גם להמשיך הלאה…)

חיים מלאים. היום.

" הנחש החלקלק והזוחל הוא כלי לימוד בזכות השלת עורו החיצוני לעיתים קרובות.
אפשר להשיג מעט בחיים, אם מה שאתה מאמין בו בגיל שבע
הוא עדיין מה שאתה מאמין בו בגיל שלושים ושבע.
אתה חייב להשיל מעצמך רעיונות ישנים, הרגלים, דעות ולעתים חברים.
הצורך בוויתור על דברים הוא לעיתים שיעור אנושי קשה מאוד.
הנחש אינו מפסיד או מרוויח בהשלת עורו הישן.
הוא פשוט צריך לעשות זאת.
דברים חדשים אינם יכולים להגיע כאשר אין מקום פנוי. "

– מתוך "מסר האנשים האמיתיים", מאת מרלו מורגאן

**
בין להאמין במשהו ללהפסיק להאמין באותו משהו יש מרחב.
זה פחות עניין דיכוטומי של שחור או לבן ויותר תהליך מתמשך ומתפתח.

יש דברים שאנו מאמינים בהם ושאנו מודעים לכך שאנו מאמינים בהם.
יש דברים שאיננו מאמינים בהם ושאנו מודעים לכך שאיננו מאמינים בהם.
כמו למשל אלוהים.
אני מאמין באלוהים ומודע לכך או שאיני מאמין בו ומודע לכך.
או תואר שני.
אני מאמין בתואר שני או לא מאמין בתואר שני ובחשיבות שלו לחיי.
בין אם אני מאמין בו ובין אם לא,
אני מודע לכך שזו מחשבה או תפישה שאני יכול לבחור בה או לא.
במקום שיש יותר מודעות, יש יותר אפשרות לבחירה.

**

יש דברים שאנו מאמינים בהם ואיננו מודעים לכך שאנו מאמינים בהם.
אנו פשוט מקבלים אותם כמובנים מאליהם ומניחים שהם חלק טבעי מהעולם.
או שאנו מאמינים שככה זה ושאין מה לעשות.
כמו למשל המערכת הבנקאית.
או כסף.
או משכנתא.
או נישואים.
או בית ספר.
או חברה עסקית.
או תלוש שכר.
או מדינה.
או ההכרח באכילת בשר.
או שלושה מוצרי חלב ביום.
או עבדות.
או סחר בבני אדם.

**

המשותף לכל הדוגמאות הללו הוא שכולם רעיונות אנושיים שנוצרו מתישהו על ידי בני אדם,
רעיונות שלא היו קיימים בטבע מאז ומעולם.
חלקם רעיונות שאנשים רבים הפסיקו להאמין בהם,
ואחרים כאלו שאנשים רבים עדיין מאמינים בהם גם כיום.

המודעות לכך שמשהו הוא המצאה אנושית היא רגע של גילוי.
של מעבר ממשהו שאינו מודע למשהו מודע.
מעבר תפישתי, לפעמים מערער ומטלטל, המאפשר בדיקה, בחירה ושינוי.
בדיקה האם אותו דבר משרת מטרות חשובות שלשמן הוא נוצר,
בחירה האם להמשיך להחזיק בו,
ושינוי על פי צורך.

יש תפישות ואמונות שקל להשתחרר מהן אם רק בוחרים
ויש כאלו שקשה.
גם כשמאוד רוצים.

שבת של שלום,
הרבה מודעות ובחירה,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב.
בחודשים האחרונים אני נחשף לתכנים רבים שגורמים לי לחשוב.
בעיקר ספרים, מאמרים וסרטים, חלקם מסתובבים ברשת בחינם.
בדרך כלל אלו חומרים המצריכים שעות של הקשבה וצפייה.
לא כאלו שאפשר להחליק בדקה או שתיים.
אם מעניין אתכם לקבל מספר הפניות וקישורים השאירו פרטים כאן למטה או צרו איתי קשר.
(אחזור אליכם תוך מספר ימים לכל היותר).

היום ב 15:00
אין מילים שחייבות להיאמר.
אין פעולות שחייבות להיעשות.
אין רגשות שחייבים להיחוות.
אין סחורה שחייבים לספק.

**
היום ב 15:00 אתה לא חייב…
אתה לא חייב לדבר.
אתה לא חייב למצוא את המילים המדויקות.
אתה לא חייב לבכות.
אתה לא חייב להחזיק את עצמך.
אתה לא חייב להיות שם עבור אחרים.
אתה לא חייב כלום לאף אחד.

**
היום ב 15:00 מותר לך…
מותר לך לדבר
ומותר לך לשתוק.
מותר לך להגיד מה שאתה רוצה
ומותר לך לא לומר דבר.
מותר לך לבכות
ומותר לך לא.
מותר לך להתפרק
ומותר לך להחזיק.
מותר לך להרגיש
ומותר לך להיות מנותק.
מותר לך להיות שם עבור אחרים
ומותר לך להיות שם עם עצמך.
מותר לך לתמוך
ומותר לך להישען.
מותר לך לחבק או לתת יד
ומותר לך גם לשלב ידיים או לעמוד לבד.

**
היום ב 15:00 תרשה לעצמך…

**
למרות שיש כאלו הקוראים לה "הדרך האחרונה"
שום דבר לא באמת נגמר.
רק משתנה.
הקשר ביניכם ממשיך,
אחרת…

חיים מלאים. היום.

חמש סיבות שכדאי לעבוד בגללן:

1.להרוויח כסף שיספיק לחיים שאנו בוחרים לחיות.
2.ללמוד, לגדול ולהתפתח כבני אדם וכאנשי מקצוע.
3.לעשות משהו משמעותי ולתרום לאנשים או לעולם.
4.לעשות משהו שאוהבים.
5.להיות חלק מסביבה חברתית שרוצים ולהנות ממערכות יחסים.

**
עשרה שקרים שלא כדאי לעבוד בגללם:

1.כי אין ברירה.
2.כי חייבים.
3.כי ככה כולם עושים.
4.כי רגילים.
5.כי מכורים.
6.כי זה נוח.
7.כי מסוכן מדי לעזוב.
8.כי זו דרך טובה לברוח מהבית או המשפחה.
9.כי זו דרך מצוינת לברוח מעצמך.
10.כי מרוויחים המון כסף ותנאים שאי אפשר להשיג במקום אחר.

**
עבודה (בשכר או שלא בשכר) יכולה להיות
אסטרטגיה יעילה לחיים מלאים, מהנים ומשמעותיים,
או אסטרטגיה יעילה לקורבנות, הסרת אחריות, בריחה מהתמודדות ומוות בייסורים.

חיים מלאים. היום.

לנקות את שכבות השיפוטיות והביקורת הנערמות
כל יום, כל הזמן.
לגרד בעדינות את משקעי הכאב ואת שורשי הפגיעות
כל יום, כל הזמן.
לחשוף את זרעי הפחד הטריים המבקשים להיקלט
כל יום, כל הזמן.

במסירות ובשקדנות.
מגירה מגירה, חדר חדר.
בענווה וביראת כבוד.

לנוח מדי פעם.

לחגוג ולהתאבל.

לפנות מקום.

לזרוע זרעים של אהבה וקבלה
כל יום, כל הזמן.
לטפח שתילים של אמון ותקווה
כל יום, כל הזמן.
לגדל ענפים של שמחה, פרגון ונדיבות
כל יום, כל הזמן.

לבחור.
לבחור לקחת אחריות.
לבחור לעשות את העבודה.
בתוכנו ובסביבתנו.
כל יום, כל הזמן.

לחיות.
כל יום, כל הזמן.
גם היום.

חיים מלאים. היום.