"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

ארבע הנחות עבודה מעצבות:
• אפשר לעשות משהו בעניין הזה.
• אפשר לעשות את אותו משהו היום.
אני הוא זה שיכול לעשות את אותו משהו היום.
יכול ולא חייב.

**
חמישה ערכים מובילים:
• לקיחת אחריות אישית.
• מוכוונות לעשייה.
• מיקוד בהווה.
• בחירה.
• אמונה.

חיים מלאים. היום.

כשבחרת לא לדבר היום

כשבחרת לא לדבר היום
ולהשאיר את דעתך לעצמך,
יכולתי לזרוק את כל האשמה עלייך
או להעמיס את כל כולה על עצמי.

**
שתי האפשרויות הנפוצות הללו,
מבוססות על בורות, בלבול וחוסר הבנה.
שתיהן פוגעות ולא משרתות באותה מידה.

**
כנראה שכשבחרת לא לדבר היום,
זה גם בגללך, מה שחשוב לך ומה שמניע אותך
וגם בגללי, מה שאמרתי ואיך שהתנהגתי בסיבובים הקודמים.

**
האמת היא ששנינו אחראים.
שנינו יוצרים ביחד.
בכל רגע ורגע.
גם עכשיו.

חיים מלאים. היום.

אי-תלות

חשיבות השאלה אינה תלויה באיכות התשובה שתתקבל.
חשיבות ההזמנה אינה תלויה בתגובה שתתעורר.
חשיבות הבקשה אינה תלויה בסירוב או בהיענות.

**
להחזיק כוונה.
לעשות את מה שנכון.
לקחת אחריות על החלק שלנו.
לשחרר עצמנו מתלות בתגובות ובתוצאות שאין לנו שליטה עליהן.

חיים מלאים. היום.

אחריות משותפת

שנינו אחראים.
שנינו יצרנו את המצב הנוכחי.
שנינו ממשיכים ליצור אותו ביחד.
שנינו משפיעים ותורמים.
אף אחד מאיתנו לא אשם.
אף אחד מאיתנו גם לא זכאי.

רוצה להתקדם…?

חיים מלאים. היום.

דיוקים עדינים

דיוקים עדינים

לחדול מלעשות את זה בצורה שבה עשיתי את זה אתמול.
להיות מודע לסיבה שהניעה אותי לומר את זה, ולהשתדל לומר פחות "כזה".
לשים לב למחשבה שאני מחזיק כבר זמן מה ולדרך שבה היא משפיעה עלי ועל סביבתי.

**
דיוקים עדינים.
בעשייה.
בדיבור.
במחשבה.

**
בעדינות.
בתשומת לב.
בכוונה.
לאט לאט…
צעד ועוד צעד.
בלי מהפכות.
בלי הצהרות.
בלי דרמה.
עם קצת פחות רגשות אשם והלקאה עצמית.
עם קצת יותר אהבה, הבנה וכבוד.

חיים מלאים. היום.

ראייה נכונה

"ראייה נכונה פירושה הכרה באחריות המלאה שיש לנו כלפי הרגשות, המחשבות והמעשים שלנו,
וכן לקיחה של אחריות מלאה גם על תוצאות המעשים שלנו." (עמוד 184).

**
"כל דבר שאנו עושים ברגע זה תהיה לו השפעה,
בין אם מיידית ובין אם מעוכבת, בין אם ניכרת ובין אם סמויה.
לכל מעשה יש פירות: למעשה טוב יש פירות טובים. למעשה רע יש פירות באושים.
גם המעשים וגם הפירות מצויים באחריות העושה.
זהו חוק הקרמה." (עמוד 187)

**
"דבר אינו נעלם לעולם, דבר אינו הולך לאיבוד, הכול קיים,
מהדהד בדברים אחרים, תלוי ומותנה בדברים אחרים
ולכן גם משפיע השפעה שאין לשערה על כל התרחשות, גם אם מרוחקת ביותר.
מאחר שהדברים תלויים זה בזה בתלות גומלין משולים היחסים בעולם לרשת של קורי עכביש
עדינים, סמויים מן העין, המצויים בכל, וכל תנודה זעירה יש בה כדי לטלטל את הרשת כולה.
ואם כך הדבר אזי לכל מעשה שנעשה יש השפעה, ועלינו להיות מודעים אליה
ולעשות מעשים כמו גם להימנע מלעשותם מתוך מודעות זו." (עמוד 190)

**
כל הציטוטים מתוך הספר "להרבות טוב בעולם".
תודה לאסתר פלד על כתיבת הספר.
תודה לחבר שבזכות המלצתו הספר ואני נפגשנו.

מה נדרש כדי ללמוד משהו?
להבין אותו?
לחוות אותו?
ליישם אותו?
לחיות אותו?

חיים מלאים. היום.

כשאני אומר לך "לא"

כשאתה בוחר להתמקד בדברים החשובים בחייך,
אתה בוחר להקדיש פחות תשומת לב, זמן וקשב לדברים אחרים.

כשאת בוחרת לומר "כן" לאנשים ולנושאים מסוימים,
את בוחרת לומר "לא" לאנשים ולנושאים מסוימים.

**
לא תמיד זה קל, נעים או נוח.
זה לא הכי מנומס או מקובל.
לא כולם מבינים או רואים את זה בעין יפה.
לקחת אחריות על הבחירות שלנו,
זה לא בהכרח כיף או סקסי.
יש לכך משמעויות.
ומחירים.

**
כשאני אומר לך או למה שאתה מציע "לא",
אני יודע שאולי תיקח את זה אישית.

כשאני לא אומר "כן" לך או למה שאת מציעה,
אני יודע שאולי תיפגעי או תכעסי.

אני מקווה שלא.

**
זה נוגע יותר אלי ופחות אליך.
למה שהכי חשוב לי כרגע.
למה שעובר עלי עכשיו.

לקח לי זמן ללמוד את זה.
ועוד יותר זמן להרשות לעצמי להתחיל ליישם את זה.

חיים מלאים. היום.

לחטוף אגרוף בבטן

לחטוף אגרוף בבטן.
לקבל כאפה.
להתקפל.
לזוז הצידה.
לקחת אויר.
לנשום.
לכאוב.
לקחת הפסקה.
לקחת אחריות.
ללמוד.
לבדוק מה יש כאן עבורי.
להיכנס לפרופורציות.
לבחור מה אני עושה עם זה.
לעשות את זה.
להזדקף חזרה לאט לאט.
להמשיך הלאה.

**
ולא
לחטוף אגרוף בבטן.
לקבל כאפה.
להתקפל.
להתפוצץ.
להאשים.
להתבכיין.
להתקרבן.
להתייאש.
לבטל.
להדחיק.
לצאת בהצהרות.
להיכנס למלחמה.
לנקום.
להעניש.
לתת לזה לנהל אותי.

חיים מלאים. היום.

אותנטיות

אותנטיות:
להגיד כל מה שעולה לך.
להתנהל תמיד לפי הרגש שלך.
לעשות רק מה שבא לך.
לא לעשות אם לא מתחשק לך.

**
למילים ולמעשים שלנו יש השפעה.
אנחנו אחראים מלאים לתגובות שלנו.

**
אותנטיות היא לפעמים לא יותר מרק תירוץ
לאי-לקיחת אחריות, לבריחה מהתמודדות,
לפגיעה באחרים, לקושי בדחיית סיפוקים.

**
"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו."
ויקטור פרנקל, רופא ופסיכיאטר, מייסד הלוגותרפיה, מחבר "האדם מחפש משמעות"

חיים מלאים. היום.