הדרך הכי אפקטיבית לקבל עזרה

הדרך הכי אפקטיבית לקבל עזרה
היא להכיר בכך שאנו זקוקים לה ולבקש אותה.

**
דרכים פחות אפקטיביות לקבל עזרה:
– לדרוש אותה.
– לצפות שהיא תגיע.
– להאשים אחרים בכך שאינם נותנים לנו אותה.
– לספר לעצמנו או לאחרים שאיננו צריכים אותה.

חיים מלאים. היום.

לבחור בתפקיד

כשאתה בוחר להיות רופא,
אתה מכיר בכך שמעשיך יכולים להציל חיים או ליטול חיים.

כשאת בוחרת לנהל,
את מכירה בכך שפעולותייך יכולות לתרום לאנשים ולפתח אותם או לפגוע בהם.

כשאתה בוחר לפקד,
אתה מכיר בכך שהחלטותיך יכולות להגן על חיילים ואזרחים או להרוג אותם.

כשאת בוחרת להוביל,
את מכירה בכך שההשפעה שלך יכולה להיות מזיקה או מיטיבה.

**
כשאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו תפקידים מסוימים,
אנחנו בוחרים לקחת על עצמנו אחריות של גם וגם.

כשאנחנו על המגרש, חשוב שנזכור את זה…
ביראת כבוד, באומץ ובחמלה.

חיים מלאים. היום.

העיקרון העשרים ושישה

"ארבעת התחומים הקורנים הם טוב לב אוהב, חמלה, אושר ושלווה.

כאשר ארבעת התחומים הקורנים מפותחים, 
איכויותיהם המשלימות עוזרות להם להתאזן ביניהם.
האיזון הזה נחשב חיוני בפסיכולוגיה הבודהיסטית.

לאור העובדה שאהבה, חמלה ואושר עלולים להוביל אותנו להיאחזות עיקשת, 
יש לאזן היטב את חומם בעזרת שלוות נפש. 
לאור העובדה ששלוות נפש עלולה להוביל אותנו לניתוק קיצוני, 
יש לאזן אותה בעזרת אהבה, חמלה ואושר. 
כשהארבעה מיוצבים יחד, איכויותיהם מבטאות הרמוניה נפשית במיטבה.

הזרם הטבעי של האיכויות הערות האלו נובע משלווה פנימית.
כאשר התודעה שקטה ופתוחה, אנחנו שוהים בשלוות נפש. 
כאשר ליבנו השליו פוגש בריות אחרות, הוא מתמלא אהבה. 
כשהאהבה הזו פוגשת כאב, היא מותמרת בטבעיות לחמלה. 
וכאשר אותו לב פתוח פוגש שמחה, היא הופכת לאושר. 
כך, משקפים ומחברים ארבעת התחומים הקורנים את שלמות העולם כולו באופן ספונטני.

זהו העיקרון העשרים ושישה של הפסיכולוגיה הבודהיסטית:
מתוך לב שקט, נולדת אהבה. 
כשאהבה פוגשת סבל, היא הופכת לחמלה.
כשאהבה פוגשת שמחה, היא הופכת לאושר."

~ הלב הנבון / ג'ק קורנפילד (עמוד 411)

**
את הציטוט הזה בחרתי להקריא אתמול לצוות שלי במהלך סיכום שנת 2017 שערכנו ביחד.

העבודה המשותפת, 
בחברה עסקית, ארגון חינוכי, תפקיד ציבורי או עמותה ללא מטרות רווח,
במיוחד כשהיא נעשית בסביבות אינטנסיביות מרובות טריגרים, לחצים ואתגרים, 
מזמנת לנו אינספור הזדמנויות למפגשים אנושיים 
ומעוררת בנו הרבה שמחה ועצב, עונג וכאב, התרגשות ופחד, שלווה וכעס, שנאה ואהבה.

כשעובדים ביחד,
לצד המטרות המקצועיות, האתגרים המגוונים ותחומי המיקוד השונים,
יש לנו אפשרות להעצים שלווה, אהבה, שמחה וחמלה, 
או להעצים סבל, כאב, פחד, כעס, שנאה וקנאה.
יש לנו אפשרות להרבות טוב או להרבות רע.

יש לנו יכולת לבחור.
יש לנו אפשרות לבחור.
הבחירה במה להתמקד, לאן לכוון ועם איזו כוונה להתנהל היא בידינו.
לבחירה הזו יש השפעה עצומה.
הן על הדרך והן על התוצאות.
הן על עצמנו והן על אחרים.

**
ביום-יום אני מנחה, מדריך ומלווה מנהלים וצוותים בעבודתם
ומסייע להם להתמודד עם האתגרים הניהוליים שהם פוגשים בדרך להשגת מטרותיהם החשובות.
בין היתר:
מתן משוב, העברת מסרים, עימותים בונים, ניהול ישיבות, 
בניית אמון, הגדרת יעדים, השפעה ללא סמכות, 
אפקטיביות צוותית, קבלת החלטות, ניהול ביצועים, 
הובלת שינוי, מוטיבציה והנעה, ניהול זמן, גיוס ושימור, 
פיתוח והתפתחות, שיחות משמעותיות, גיבוש והנאה.

ניתן לכוון, לבנות ולבסס את התהליכים הללו על אהבה, שלווה, שמחה וחמלה.
על אכפתיות אמיתית ועל רצון אותנטי למצוא טוב משותף ולהרבות טוב בעולם.
זה לא תמיד קל. 
זה ממש לא פשוט.
זה לגמרי אפשרי.
הבחירה במה להתמקד, לאן לכוון ועם איזו כוונה להתנהל היא בידינו.

אם מעניין אתכם לשמוע יותר ולבדוק אפשרות להרצאה, סדנה או תהליך בארגון שלכם,
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך האתר.

שבת של שלום,
הרבה שלווה, אהבה, אושר וחמלה,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

ככה… פשוט…

ככה… פשוט…

לרצות ששנינו נרוויח.
להתכוונן לטוב משותף.
להקשיב למה שחשוב לה.
לשים על השולחן את מה חשוב לי.
לבדוק בכנות, בסקרנות ובפתיחות אם יש התאמה.
להיכנס לשיתוף פעולה אם יש.
להיפרד בידידות אם אין.

**
ככה… פשוט…
פתוח, אותנטי, ישיר.

בלי לשחק משחקים,
בלי תרגילים והסתרות,
בלי מניפולציות שיווקיות,
בלי אסטרטגיות מתוחכמות,
בלי לבזבז אנרגיות מיותרות.

חיים מלאים. היום.

אין לנו מושג

אין לנו מושג

אין לנו מושג האם זה טוב או רע.
אין לנו מושג מה בדיוק קורה עכשיו.
אין לנו מושג מה יקרה מחר.
אין לנו מושג איך זה משפיע.
אין לנו מושג איך זה יתפתח.
אין לנו מושג מה עובר עליה.
אין לנו מושג מה הסיפור שלו.
אין לנו מושג מאיפה היא מגיעה.
אין לנו מושג לאן הוא הולך.
אין לנו מושג למה הוא כתב את זה.
אין לנו מושג למה היא אמרה את זה.
אין לנו מושג למה הוא עשה את זה.
אין לנו מושג למה היא לא עשתה את זה.
אין לנו מושג…

**
לכתוב כל יום מאה פעמים על לוח הלב ולשנן:

אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו…

**
גם כשאנו בטוחים שאנו יודעים,
במיוחד כשאנו משוכנעים שאנו מבינים,
ממש לא בטוח שיש לנו מושג…
סביר להניח שדווקא אז יש לנו אפילו פחות…

Be Kind, for everyone you meet is fighting a hard battle

חיים מלאים. היום.

13 כוונונים פנימיים לדרך

13 כוונונים פנימיים לדרך:

1. לזכור שאין לנו מושג
2. להחזיק כוונה
3. להמשיך ללמוד
4. להקשיב בסקרנות
5. לשמור על ערנות

**
6. להתמקד במה שחשוב
7. לקחת אחריות
8. להחליט עם מידע חלקי
9. להעז לנוע
10. לפעול בענווה

**
11. לחגוג
12. לכאוב
13. להודות

חיים מלאים. היום.

מטרה צנועה להיום

מטרה צנועה להיום:

להפוך את העולם לטוב יותר.
או, להפוך את העולם לרע פחות.

או, להפוך עולמות לטובים יותר.
או, להפוך עולמות לרעים פחות.

או, להפוך עולם אחד לטוב יותר.
או, להפוך עולם אחד לרע פחות.

או, להפוך את העולם שלי לטוב יותר.
או, להפוך את העולם שלי לרע פחות.

**
אין לי מושג אם אצליח.
אין לי מושג אם זה יספיק.
אין לי מושג את מי אפגוש.
אין לי מושג מי יפגוש אותי. ואיך.
אין לי מושג מה זה טוב יותר.
אין לי מושג מה זה רע פחות.

אין לי מושג.
ואולי גם לא יהיה לי.

אני מחזיק כוונה
ויוצא לדרך.

חיים מלאים. היום.

לזרוע ולהשקות

לזרוע ולהשקות

כל פרי שאנו פוגשים, בתוכנו וסביבנו, הוא תוצר של זריעה והשקייה שהתרחשו בעבר.

**
כשנסתובב בעולם היום נזרע סביבנו אינספור זרעים מסוגים שונים:
זרעים של מחשבות, זרעים של דיבור, זרעים של פעולות.

כשנסתובב בעולם היום ייזרעו בתוכנו אינספור זרעים מסוגים שונים:
זרעים של מחשבות, זרעים של דיבור, זרעים של פעולות.

**
אנו בוחרים אלו זרעים לזרוע.
אין לנו שליטה ויש לנו הרבה מאוד השפעה.
באחריותנו וביכולתנו לבחור אלו זרעים אנו מפיצים והיכן.

אנו בוחרים אלו זרעים להשקות.
אין לנו שליטה ויש לנו הרבה מאוד השפעה.
באחריותנו וביכולתנו לבחור אלו זרעים (שכבר נזרעו) להשקות ולטפח ואלו לייבש ולדלל.

**
בכל מחשבה, דיבור ופעולה
אנו בוחרים לזרוע קצת יותר אהבה, חמלה, שלווה, שמחה, טוב לב, אמת וענווה
או קצת יותר שנאה, כעס, תאוות בצע, קנאה, שקר, יוהרה, אלימות וכאב.

בכל מחשבה, דיבור ופעולה
אנו בוחרים להשקות זרעים של אהבה, חמלה, שלווה, שמחה, טוב לב, אמת וענווה
או זרעים של שנאה, כעס, תאוות בצע, קנאה, שקר, יוהרה, אלימות וכאב.

חיים מלאים היום.

יש משהו בדבריך

יש משהו בדבריך

יש משהו בדבריך.
אני יכול לראות איך משהו שעשיתי תרם למצב כפי שהוא עכשיו.
כשאני בודק את עצמי ביושר ובכנות,
אני יכול למצוא חלקים בתוכי שבאמת מתאימים באופן כלשהו
למה שאתה אומר ולדרך שבה אתה חווה את הדברים.

**
יש משהו בדברייך.
יכול להיות שזה משהו קטן, לא לגמרי מדויק או שזה רק חלק מהעניין…
אולי אפילו לא החלק המרכזי או החשוב…
ועדיין זה שם.
יש משהו במה שאת אומרת.
את באמת צודקת ברמה מסוימת.

**
כשאני מודע לכך שיש משהו בדבריך,
אני פחות עסוק בלהצדיק את עצמי ולהגן על הדעה שלי.

כשאני מאמין שיש משהו בדברייך,
אני יותר פתוח להקשיב לך ופחות עסוק בלהוכיח שאת טועה.

ואז… כשמשהו בי נפתח, נרגע ומשתנה,
אולי גם משהו בך ובקשר שלנו ייפתח, יירגע וישתנה.

חיים מלאים. היום.

איך אפשר לדעת שהלילה נגמר?

רב חסידי קשיש ישב בחברת תלמידיו ושאל אותם איך אפשר לדעת שהלילה נגמר והיום עלה,
שהגיעה שעת תפילות השחרית החשובות.
"כשאתה יכול לראות מרחוק בעל חיים ולהבדיל האם זו כבשה או כלב," ענה אחד התלמידים.
"לא בדיוק," אמר הרבי.
"אני חושב שזה כשאני יכול לראות את הקווים על כף ידי," אמר תלמיד אחד.
"לא בדיוק," אמר הרבי.
"אולי זה כשאני יכול להביט בעץ ולדעת אם זה עץ אלון או עץ אגס?" תהה תלמיד שלישי.
"לא," אמר הרבי.
"אז איך אתה יודע, רבנו?" שאלו התלמידים.
"אני יודע שיש די אור כשאני יכול להביט בפניו של גבר או אישה
ולראות שהוא אחי או אחותי. עד אז, עדיין חושך."

הקטע מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד (עמוד 415).

**
השבוע פגשתי עשרות (אולי מאות) גברים ונשים.
נעתי בין אור לחושך ובין חושך לאור לסירוגין.
לעתים ראיתי "אחים ואחיות", לעתים ראיתי "אויבים ואויבות", ולעתים "זרים וזרות".

על השבוע הזה אני יכול לכתוב ספר. 
מהשבוע הזה אני יכול להפיק לקחים לשנה שלמה.
בשבוע הזה פגשתי המון כאב והמון שמחה. 
חיים ומוות, שיפוטיות וחמלה, ריחוק וקרבה, תקיעות ותנועה.
גם בתוכי וגם סביבי.
אחרי השבוע הזה מתחשק לי לנוח שבועיים.

**
כשהייתי בן 16 או 17, פגשתי לראשונה מוות של מישהי בגילי.
סרטן אלים התגלה בראשה של נועה שרמן, חברה מהשכבה בתיכון.
שבועות ספורים מרגע הגילוי נועה נפטרה.

השבוע, פחות או יותר באותו גיל, בנותיי פוגשות את זה בתיכון שלהן.
רונאל טבדיס בת ה-15 נאבקת כבר כשנה וחצי בסרטן מוח אלים.
לאחרונה חלה החמרה במצבה.
טיפול מיוחד הניתן בבית חולים בדרום קרוליינה יכול להציל את חייה.
רונאל ומשפחתה יצאו השבוע בעזרת עמותת "רחשי לב" בקמפיין לגיוס עלות הטיפול, כחצי מיליון שקלים.
פרטים נוספים ואפשרות לתרום (בכרטיס אשראי, טלפון או העברה בנקאית) בקישור הבא.

לתרומות:
– בטלפון: 1800-28-11-28
– לתרומה בטופס מאובטח באינטרנט (בחרו "מצילים את רונאל")
– העברה בנקאית: בנק מרכנתיל (17) סניף 740 חשבון 45067 ע"ש "רחשי לב – מצילים את רונאל"
– לבירורים: לירן 0523698660

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר