חודש: מרץ 2017

להסתובב מסביב ולא לגעת בנקודה.
לדבר על הרבה ולא על הדבר.
לעשות המון ולהימנע מהפעולה.

דו-קיום של הקלה ומועקה

חיים מלאים. היום.

לא היום…
חכי עם ההחלטה.
אל תצאי בהצהרות.
גם לא לעצמך.

לא היום…
תני לעצמך עוד קצת זמן.
עוד כמה שעות שינה.
חכי שהגל הנוכחי יעבור.

חיים מלאים. היום.

יום שישי

פורים, 2010.
הבנות מחופשות, הולכות בהתרגשות גדולה לבית – הספר.
אני לא לידן כדי לראות את זה, כדי להשתתף בחגיגה.
אני במקום אחר.
אבי נפטר לפני מספר שעות, לפנות בוקר.
כשהן תחזורנה נספר להן.
חבל לקלקל את החגיגה עכשיו.

**
יום שישי

פורים, 2017.
הילדים מחופשים, בבית הספר.
8:20 אני כבר אחרי "קרנבל" התחפושות.
זמן לבקר את מרב.
היא נפרדה מאביה השבוע.
שבע שנים אחרי.
כל-כך הרבה השתנה.
כל-כך הרבה אותו דבר.

**
מקף

קראתי איפשהו שהחיים הם המקף שבין לבין.
1934 – 2010
מקף שבין שנה כזו לשנה אחרת.
חיים מלאים בתוך מקף.
מקף של חיים מלאים.

**
תחרות כלבים

בימים האחרונים, תודות לכמה חברים,
אני מקבל חשיפה מוגברת לאביתר בנאי.
שיר אחד, חמש דקות ביום.
נחשף לחלק מהשירים בפעם הראשונה.
נפגש עם רוב השירים, גם המוכרים, בדרך שונה.
"תחרות כלבים" הגיע ביום שלישי.
כמה שעות לפני שאבא של מרב נפטר.
חמישה משפטים שמלווים אותי מאז:
"הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"

 

**
#פנימה

במהלך מתוכנן ומתוזמן
"הופצצה" רשת הפייסבוק ביום ב' השבוע
בפוסטים אישיים ממאות אנשים, נשים וגברים,
מנהיגות ומנהיגים משבטים, תחומים ומגזרים שונים,
הקוראים "פנימה"  ומתייחסים לשאלה "מה מחבר בינינו?"

בעולם רווי גירויים וקמפיינים,
לא תמיד פשוט לפרוץ את מחסום הרעש.
הלוואי שיש פה משהו שהוא מעבר לגל עוצמתי חולף.
המשכיות אינסופית של תנועת אדוות שתשפיע על השיח.
בינינו ובתוכנו.
מהיכרותי האישית עם חלק מהאנשים,
לא הייתי מהמר שאין לזה סיכוי.

אני הצטרפתי.
בשלב זה, עדיין לא לגמרי ברור למה.

**
אני אחד

תרגום חופשי של טקסט באנגלית שקראתי השבוע.
מעין תפילת חיבור לכל בני האדם והיצורים החיים,
החיים ברגע זה, בעולם הזה.
תזכורת.
אי של בהירות בתוך ים של בלבול.
תרגמתי את זה עבורי
וגם עבור אלו שקשה להם עם אנגלית.
אם אתם יכולים, אל תוותרו על קריאת הנוסח המקורי.

"אני אחד.
אני אחד עם הדפוס הנפלא שמקרין לכל הכיוונים.
אני רואה את החיבור הקרוב שביני לבין אחרים, כיצד אנו חולקים אושר וסבל.
אני אחד עם אלו שנולדו עם מוגבלות או שהפכו לבעלי מוגבלות כתוצאה ממלחמה, תאונה או מחלה.
אני אחד עם אלו שנלכדו במצב של מלחמה או דיכוי.
אני אחד עם אלו שלא מוצאים אושר בחיי משפחה, שאין להם שורשים ושלוות נפש, עם אלו הרעבים להבנה ואהבה והמחפשים משהו יפה, מיטיב ואמיתי לאמץ ולהאמין בו.
אני מישהו הנמצא קרוב למוות, מפחד ואינו יודע מה עתיד לקרות.
אני ילד החי במקום של עוני ומחלות, שידיו ורגליו כמו זרדים ושאין לו עתיד.
אני גם יוצר הפצצות שנמכרות למדינות עניות.
אני הצפרדע השוחה באגם וגם הנחש שצריך את גוף הצפרדע בכדי להזין את גופו שלו.
אני הזחל או הנמלה שהציפור מחפשת לאכול ואני גם הציפור המחפשת את הזחל או הנמלה.
אני היער שנכרת. אני הנהרות והאויר שמזוהמים.
ואני גם האדם שכורת יערות ואשר מזהם את הנהרות והאויר.
אני רואה עצמי בכל המינים והזנים, אני רואה את כל המינים והזנים בתוכי.

אני אחד עם היצורים הנפלאים שקלטו את האמת של אי-לידה ואי-מוות
והמסוגלים להביט בצורות של לידה ומוות, אושר וסבל, בעיניים שלוות.
אני אחד עם אותם אנשים – שניתן למצוא מעט מהם בכל מקום –
שיש להם מספיק שלוות נפש, הבנה ואהבה, המסוגלים לגעת במופלא, במזין ובמרפא,
ואשר יש להם את היכולת לאמץ את העולם עם לב אוהב ועם זרועות של פעולה אכפתית.
אני מישהו שיש לו מספיק שקט, שמחה וחופש המסוגל להציע אי-פחד ושמחה ליצורים חיים סביבו.
אני רואה שאיני בודד ומנותק.
האהבה והאושר של יצורים נפלאים על הכוכב הזה מסייעים לי לא לשקוע ולא להתייאש.
הם עוזרים לי לחיות את חיי בדרך משמעותית, עם שלוות אמת ושמחה.
אני רואה את כולם בי ואני רואה עצמי בכולם."

**
חג פורים שמח,
עם ובלי מסכות,
חיצוניות ופנימיות…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

מערכת היחסים שלנו כאן ועכשיו

דברים שעברת וחווית שם ופעם
חיים כאן ועכשיו.
בך.
בי.
בנו.

**
העבר הווה.
חי, פועם, משנה, מתהווה.
מעצב מציאות.
יוצר עתיד.

**
אותו אירוע שחווית אז,
שם ופעם,
שנים לפני שנולדתי,
עדיין כאן. עכשיו.
אתך.
וגם איתי.
איתנו.

בינינו.

חיים מלאים. היום.

כתבת לי ש"נגמר".
זה לא נגמר.
זה משתנה.
הגיע הזמן.
מעכשיו זה יהיה אחרת.
ימשיך להתקיים.
רק אחרת.

להתראות בינתיים.
ניפגש בקרוב.

**
בדידות.
מצוקה.
עם ובלי
הכדור.
כל כך קרוב
כל כך רחוק.
עם כל הרצון
ועם כל המשאבים
חוסר אונים
בלבול
פחד
על הגבול.

איך מתחברים?
מה עושים?

חיים מלאים. היום.

ברכות !
התחלתם לעבוד ביחד…
כשאתה מביט בעצמך דרך העיניים שלו
ודרך עיני אחרים שמתבוננים בכם
אתה רואה משהו שלא ראית קודם.
אתה רואה את עצמך קצת אחרת.

**
שלוש נקודות מבט.
איך הוא רואה אותך.
איך הם רואים אותך כשאתה לידו.
איך אתה רואה את עצמך.
אף אחת מנקודות המבט הללו היא לא אתה.
אפילו לא זו שלך.

**
כשאנחנו נעים בעולם הזה אנו מגדלים ומפתחים נקודות מבט.
כשאנחנו נעים בעולם זה אנו גם משנים וזונחים נקודות מבט.
סיפורים שאנחנו מייצרים לעצמנו.
תפישות שונות של מציאות.
על עצמנו ועל אחרים.

**
בקרוב תראה את עצמך אחרת.
בקרוב תהיה אחרת.
השינוי כבר כאן.

בהצלחה במסע הזה.

חיים מלאים. היום.

אני לא בטוח אם כן או לא.
שואל שאלות, מקשיב לתשובות.
לא בטוח אם זה מדויק עבורי.
תוהה עד כמה זה מתאים לי.
מחפש עוד קצת מידע.
רוצה להבין משהו שלא לגמרי ברור לי.
חושב להתייעץ עם כמה אנשים.
רוצה לקחת קצת זמן לחשוב על זה.

**
הרבה מילים, המון מחשבות…

זה פשוט פחד.

פחד להתחייב. פחד להגיד כן. פחד להתמסר. פחד לקפוץ למים. פחד לצאת לדרך.

חיים מלאים. היום.

"הצעד הבא" מניח יש צעד מסוים אחד שחשוב לגלות אותו, צריך לדייק אותו וכדאי לקחת אותו.
"צעד-בא" מניח שיכולים להיות צעדים-באים שונים ומגוונים. מעבר לצעד אחד מסוים. בכיוונים אפשריים שונים.

"צעד-בא" הוא אפשרות, מחשבה, רעיון או פעולה, בשונה מ"האפשרות", "המחשבה", "הרעיון" ו"הפעולה".
לצד זה שאנו לוקחים "צעד-בא" מסוים ובוחרים לפסוע אותו, אותו "צעד-בא" מסוים גם מגיע לעברנו, מתבהר אל מול עינינו, נחשף בפנינו ובוחר לקחת אותנו.

"צעד-בא" הוא צעד שאנו בוחרים והוא גם צעד שבוחר בנו.

מה ה"צעד-בא" שלך היום?

חיים מלאים. היום.

"איחוד הצלה"

חשיבה ועשייה פורצות דרך.
מענה חשוב, אפקטיבי ומעורר השראה להצלת חיים במקרה חירום.
חדשנות. כוח הרשת והטכנולוגיה.
פלטפורמה לנתינה ולקבלה.
ארגון משרת אדם.

**
"איחוד הצלה" הוא ארגון מתנדבים להצלת חיים
שמטרתו הגשת עזרה ראשונה לחולה או פצוע בדקות הראשונות עוד לפני הגעת אמבולנס למקום.
איחוד הצלה הוקם בשנת 2006 והוא מונה כיום כ-3,000 אנשי רפואה מתנדבים:
רופאים, פרמדיקים וחובשים שפועלים בכל הארץ.
המתנדבים עוסקים בשגרת יומם, אך במקרה ומתרחש בסביבתם הקרובה אירוע חירום רפואי,
מוזנקים המתנדבים לזירת האירוע או לבית החולה על ידי מוקד "איחוד הצלה"
בזכות רשת מתנדבים רחבה, טכנולוגיית הזנקה מבוססת GPS ואופנועי אמבולנס מהירים מגיעים המתנדבים לאירועי חירום רפואיים כגון: תאונת דרכים, דום לב, אירועי טרור וכו' עוד לפני הגעת אמבולנס למקום.

**
ייעוד הארגון:
איחוד הצלה הינו ארגון מתנדבים לאומי להצלת חיים.
מתנדבי איחוד הצלה מטפלים במקרי חרום רפואיים המתרחשים בסמוך למקום המצאם,
ופועלים בתאום מלא עם כלל הגורמים הפועלים למען הצלת חיים, במהירות, במסירות ובמקצועיות.

**
חזון הארגון:
איחוד הצלה יעניק לכול נזקק ללא הבדל דת גזע ומין בכל רחבי הארץ,
טיפול רפואי ראשוני בתוך 90 שניות, בעזרת ציוד רפואי מתקדם,
על-מנת להציל חיים ו/או למזער נזק בלתי הפיך,
ובתוך כך יפעל לשפר מצב הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית במדינת ישראל.

**
מטרות הארגון:
א. הגשת עזרה ראשונה בהתנדבות לכל נזקק ללא הבדל דת גזע ומין בתוך 90 שניות בכל רחבי הארץ.
ב. לאפשר לכל מתנדב בארגון לפעול עפ"י אורח חייו, דתו ואמונתו.
ג. הכרה ומיסוד איחוד הצלה כארגון עזר לשעת חרום.
ד. קידום פעילות הארגון במסגרת רעיון "כוח רפואי קהילתי" בשיתוף פעולה עם הרשויות השלטון.
ה. פיתוח אפליקציות ואמצעים טכנולוגים מתקדמים להצלת חיים.
ו. לפעול במקצועיות ובמקצוענות בכל תחומי העשייה.
ז. לצייד את כל מתנדבי איחוד הצלה בציוד רפואי מקצועי ומתקדם בכל מקום בארץ.

**
פרטים נוספים בקישור הבא.
ניתן לתרום לארגון, להזמין הדרכה או לעבור הכשרה ולהצטרף למערך המתנדבים.

חיים מלאים. היום.

עשרה דברים שחיים בי כרגע.
מחשבות בעקבות אירוע בן יומיים שזכיתי להשתתף בו השבוע.

השפעה
השפעה של איש אחד.
במקרה הזה של אישה מסוימת אחת.
אסנת.
שלקחה על עצמה משימה קונקרטית,
להקים משהו שלא קיים
ושלא ברור אם ואיך אפשר ליצור אותו.
לקחה על עצמה ויצרה.
משהו יוצא דופן. מופלא.
בעל השפעה אינסופית
שנוגע במאות אנשים במעגל ראשון
וברבבות במעגלים נוספים.

**
התפתחות
האירוע התרחש במלון ליאונרדו באשדוד.
כשנתיים לפני כן השתתפתי באירוע "דומה", של אותו ארגון ובאותו מלון.
דומה בהיבטי הכותרת והמיקום.
שונה מאוד כמעט בכל היבט אחר.
התפתחות אינסופית של אנשים, תוכן, רעיונות, תהליכים, השפעה.
התפתחות אינסופית שחלקה תולדה של חשיבה, תכנון, עבודה וחזון
וחלקה ספונטנית, יצירתית, מפתיעה, מקורית ואקראית.

**
פחד
פחד של אנשים.
פחד מאיבוד מקום.
פחד מעולם משתנה.
פחד מאיבוד רלוונטיות.
פחד מפספוס הזדמנות.
פחד שזה לא מספיק.
פחד מהעתיד וממה שיהיה.
לא רק פחד.
גם חרדה.
גם חוסר אונים.
מטען כבד.

**
זיכרון
זיכרון של משפט מסוים שנאמר לפני שלוש או ארבע שנים.
משפט שמישהו זכר שאמרתי ושאני כבר מזמן שכחתי.
זיכרון חי ונוכח של משפט אחד.
הבחירה להזכיר את המשפט ולהפיח בו חיים.
זיכרון לא לינארי.
למילים יש כוח.

**
אינטימיות
שיחה קצרה בין שני אנשים.
כמה דקות.
מוכנות להיפתח.
לשתף ולהקשיב.
להיות נוכח.
בלי להיבהל. בלי לשפוט.
בלי לפתור. בלי לייעץ.
רק להיות ביחד.
לכמה רגעים.
אינטימיות של עשר דקות
שיכולה להיהפך לדבר הכי משמעותי באירוע שלם.

**
מתח
יש את זה ויש את זה.
גם וגם.
מתח בין סיפורים שמתנגשים.
מתח בין צרכים שונים.
מתח בין תחושות.
בין הכרת תודה והשראה לבין תסכול.
בין חיבור לניתוק.
בין קירבה לבדידות.
מתח של פוטנציאל שרוצה להתממש.

**
בחירה
"דלתות מסתובבות".
בקיץ 2015, לאחר התלבטות בין שתי אפשרויות, בחרתי בחירה.
פיצול בנתיב חיים שהוביל אותי במסלול מסוים ולא במסלול אחר.
השבוע, באירוע , קיבלתי הצצה לנתיב החלופי.
פגשתי אנשים שבבחירה שונה, אז באותה נקודת זמן,
היו יכולים להיות חלק מחיי (ואני חלק מחייהם)
והיום אנחנו לא.
היה מעניין ומרתק לפגוש אותם.
להכיר אישית חלק מהם.
מתח של גם וגם.
שמחה על אותה בחירה וגם צביטה קלה בלב.

**
חברים
אנשים שכיף לך להיות במחיצתם.
שאתה נהנה לפגוש.
להגיד שלום.
להתחבק.
לדבר.
קרובים יותר וקרובים פחות.
חברים חדשים וותיקים.
חברים לדרך.
חברים לחיים.

**
הכרת תודה
בכדי שאירוע כזה יתרחש ושאני אוכל להשתתף בו
צריכים לקרות אינספור אירועים מקדימים.
עשייה, החלטות, פעולות והשקעה
של אינספור אנשים בנקודות זמן שונות.
את חלקם אני מכיר ואחרים לא.
חלקם מכירים אותי ואחרים לא.
בהסתכלות פשטנית מסוימת,
החיבור שלי לאירוע המסוים הזה
התחיל להיווצר כבר לפני שבע שנים.
זרע עוברי,
מפגש ראשוני עם קבוצה מצומצמת של אנשים
שחלקם עדיין כאן ואחרים כבר לא.
עצירה להכרה ולהיזכרות.
הכרת תודה הפרושה על פני שבע שנים.

עשרה דברים שחיים כרגע.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר