תגית: שיפוטיות

משוב – שני דברים לזכור

שני דברים לזכור – כשאני מקבל ממך משוב:

1. יש משהו בדברייך. את צודקת ברמה מסוימת.
(רמה מסוימת ולא רמה מוחלטת).

2. את לא יכולה לראות אצלי משהו שלא קיים אצלך.
(אנחנו מראות. הדבר שאת רואה בי קיים גם בתוכך.)

**
שני דברים לזכור – כשאני נותן לך משוב:

1. יש משהו בדברי. אני צודק ברמה מסוימת.
(רמה מסוימת ולא רמה מוחלטת).

2. אני לא יכול לראות אצלך משהו שלא קיים אצלי.
(אנחנו מראות. הדבר שאני רואה בך קיים גם בתוכי.)

**
משמעויות:
– אפשר להתגונן פחות, להתנגד פחות.
– אפשר להיפתח יותר, להסתקרן יותר.
– אנחנו יותר קרובים מרחוקים.
– אנחנו עוזרים זה לזה לראות את עצמנו.
– אנחנו עוזרים זה לזה לראות זה את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ללמד חמלה

ללמד חמלה

"למדו אותם לזהות אנשים שזקוקים למילה טובה דווקא כשהם לא במיטבם.
הסתכלו ביחד על ילד שמתנהג 'לא יפה' בגינה,
ובמקום לספר את הסיפור הרגיל על הטוב והרע,
ספרו להם שכנראה כואב לו או קשה לו ושאולי הוא צריך חיבוק או מילה טובה.
כי ילדים שידעו שהעולם לא נחלק לנכון ולא נכון, שחור ולבן, צודק וטועה, ידעו חמלה.
ספרו להם שהדבר שהכי ישמח אותם הוא להיות טובים עם אחרים,
לדעת להקשיב, לתת מחמאה, להגיד מילה טובה דווקא כשקשה –
ואז תוכלו להיות רגועים.
כי אנשים כאלה, ילדים כאלה, אף פעם לא באמת יהיו לבד שם בחוץ.
וכשהם יביטו במראה הם יביטו בעצמם בחמלה,
ידעו לחשוב על עצמם טוב גם כשלא טוב להם,
ידעו לראות טוב באחרים ולייצר טוב מסביבם."

~ מתוך "חיימשלי" מאת עינת נתן (עמוד 130)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מתה להיות אני

מתה להיות אני

"בכל פעם ששוחחתי על מחלות, על פוליטיקה או על מוות, ניכר שהדעות שלי שונות באופן קיצוני מדעותיהם של אחרים בשל החוויה שעברתי, ולכן פשוט לא יכולתי להתערב בסוגיות אלה.
התחלתי להבין שיכולתי לשפוט ולערוך הבחנות 'נפגמה'.
כבר לא הייתי מסוגלת להבחין באופן מוחלט בין טוב לרע, בין נכון לשגוי, משום שלא הייתי נתונה לשום שיפוטיות במהלך חווית סף המוות שלי.
היו שם רק חמלה ואהבה ללא תנאי.
ועדיין הרגשתי כך כלפי הסובבים אותי.

גיליתי, למשל, שאיני חשה אלא חמלה כלפי כל הפושעים והטרוריסטים בעולם, וכן כלפי קורבנותיהם.
הבנתי, כפי שמעולם לא הבנתי קודם לכן, שכדי שאנשים יבצעו מעשים כאלה, הם חייבים לחוש בלבול רב, תסכול, כאב ושנאה עצמית.
אדם שמח, המגשים את עצמו, לעולם לא היה עושה מעשים כאלה!
נפלא להיות בחברת אנשים שמעריכים את עצמם וחולקים את אהבתם ללא תנאי.
רק אדם חולה (מבחינה רגשית) מסוגל לבצע פשעים כאלה – למעשה, הוא דומה מאוד לאדם הסובל מסרטן.

אבל שמתי לב שהסובלים מסוג מיוחד זה של סרטן 'נפשי' זוכים ליחס של איבה בחברה שלנו,
ויש להם סיכוי קטן מאוד לקבל עזרה מעשית שתיטיב עמם, דבר שרק מחריף את מצבם.
בכך שאנו מתייחסים כך לאנשים כאלה, אנחנו מאפשרים ל'סרטן' שבחברה שלנו לגדול.
הבנתי שלא יצרנו חברה המקדמת החלמה נפשית וגופנית גם יחד.

לא יכולתי לתפוש עוד את העולם במונחים של 'אנחנו ו'הם' – כלומר, קורבנות ופושעים.
אין 'הם'; זה הכול 'אנחנו'.
כולנו אחד, תוצרים של היצירה שלנו, של כל מחשבותינו, של מעשינו, של אמונותינו.
אפילו הפושעים הם קורבנות של השנאה העצמית ושל הכאב שהם חשים.

גם את המוות כבר לא תפשתי כפי שאחרים תפשו אותו, ולכן היה לי קשה מאוד להתאבל על אנשים.
כמובן, אם מישהו קרוב אלי הלך לעולמו, הייתי עצובה משום שהתגעגעתי אליו.
אבל כבר לא התאבלתי על המתים, משום שידעתי שהם עוברים לעולם אחר, וידעתי שהם מאושרים!
אי אפשר להיות עצובים שם.
בה בעת ידעתי גם שאפילו מותם מושלם, ושהכול מתנהל בדיוק כפי שהוא אמור להתנהל על פי התמונה הגדולה יותר."

~ מתוך "מתה להיות אני" / אניטה מורז'אני (עמודים 134-135)

**
כשקוראים את הטקסט הזה (או טקסט בכלל)
אפשר להבין או לא להבין.
אפשר להסכים או לא להסכים.
ואפשר גם…
לבדוק בסקרנות מה הוא מעורר בנו
ואיך אנחנו מרגישים כשאנו קוראים אותו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

סיפורים עצמיים

סיפורים עצמיים

ככה אני
אין לי ברירה
אני לא יכול
זה מגיע לי
זה לא מגיע לי
אני אשמה
אין לי מזל
עושים לי דווקא
אני לא מתאים
אין לי את זה
דופקים אותי
עוד רגע יגלו מי אני באמת
זה בגלל שאני _____

**
מה הסיפור המרכזי שלך על עצמך שתוקע אותך ?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בלבול

בלבול:
אני צודק ואתה טועה.
אני בסדר ואת לא בסדר.
המשחק שלי הוגן, שלך מלוכלך.
הסטנדרטים שלי גבוהים ושלך נמוכים.
לי מגיע יותר ולך מגיע פחות.
דברים אמורים להיעשות ככה.
דברים לא אמורים להיעשות ככה.
אני ואתה.
שלי ושלך.

**
קשה לעשות את העבודה הזאת.
קשה לעשות את העבודה הזאת עם עצמנו.
קשה יותר לעשות את העבודה הזו עם אדם נוסף.
קשה הרבה יותר לעשות את העבודה הזאת בקבוצה.
קשה מאוד לעשות את העבודה הזאת בקבוצה כשהנושא טעון.
או שלא.

חדשות טובות:
גם היום נקבל הזדמנות לתרגל את העבודה הזאת.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מלכודות מסוכנות

מלכודות מסוכנות

איך לא רואים אותי.
איך רואים אותי אבל לא מעריכים אותי.
איך מעריכים אותי אבל לא מעריכים אותי מספיק.
איך מעריכים אותי מספיק אבל לא מתגמלים אותי מספיק.
איך רואים, מעריכים ומתגמלים אותי מספיק אבל פחות מאת הסובבים אותי…

**
זרעים של קורבנות.
זרעים של שיפוטיות תוקפנית.
מלכודות השוואה מסוכנות.

**
לעצור.
לשים לב.
לגלות אחריות.
להפסיק לנוע בכיוון.
לגדר את האזור בזהירות.
להתרחק מהמקום במהירות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אין לנו מושג

אין לנו מושג

אין לנו מושג האם זה טוב או רע.
אין לנו מושג מה בדיוק קורה עכשיו.
אין לנו מושג מה יקרה מחר.
אין לנו מושג איך זה משפיע.
אין לנו מושג איך זה יתפתח.
אין לנו מושג מה עובר עליה.
אין לנו מושג מה הסיפור שלו.
אין לנו מושג מאיפה היא מגיעה.
אין לנו מושג לאן הוא הולך.
אין לנו מושג למה הוא כתב את זה.
אין לנו מושג למה היא אמרה את זה.
אין לנו מושג למה הוא עשה את זה.
אין לנו מושג למה היא לא עשתה את זה.
אין לנו מושג…

**
לכתוב כל יום מאה פעמים על לוח הלב ולשנן:

אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו…

**
גם כשאנו בטוחים שאנו יודעים,
במיוחד כשאנו משוכנעים שאנו מבינים,
ממש לא בטוח שיש לנו מושג…
סביר להניח שדווקא אז יש לנו אפילו פחות…

Be Kind, for everyone you meet is fighting a hard battle

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך אפשר לדעת שהלילה נגמר?

רב חסידי קשיש ישב בחברת תלמידיו ושאל אותם איך אפשר לדעת שהלילה נגמר והיום עלה,
שהגיעה שעת תפילות השחרית החשובות.
"כשאתה יכול לראות מרחוק בעל חיים ולהבדיל האם זו כבשה או כלב," ענה אחד התלמידים.
"לא בדיוק," אמר הרבי.
"אני חושב שזה כשאני יכול לראות את הקווים על כף ידי," אמר תלמיד אחד.
"לא בדיוק," אמר הרבי.
"אולי זה כשאני יכול להביט בעץ ולדעת אם זה עץ אלון או עץ אגס?" תהה תלמיד שלישי.
"לא," אמר הרבי.
"אז איך אתה יודע, רבנו?" שאלו התלמידים.
"אני יודע שיש די אור כשאני יכול להביט בפניו של גבר או אישה
ולראות שהוא אחי או אחותי. עד אז, עדיין חושך."

הקטע מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד (עמוד 415).

**
השבוע פגשתי עשרות (אולי מאות) גברים ונשים.
נעתי בין אור לחושך ובין חושך לאור לסירוגין.
לעתים ראיתי "אחים ואחיות", לעתים ראיתי "אויבים ואויבות", ולעתים "זרים וזרות".

על השבוע הזה אני יכול לכתוב ספר. 
מהשבוע הזה אני יכול להפיק לקחים לשנה שלמה.
בשבוע הזה פגשתי המון כאב והמון שמחה. 
חיים ומוות, שיפוטיות וחמלה, ריחוק וקרבה, תקיעות ותנועה.
גם בתוכי וגם סביבי.
אחרי השבוע הזה מתחשק לי לנוח שבועיים.

**
כשהייתי בן 16 או 17, פגשתי לראשונה מוות של מישהי בגילי.
סרטן אלים התגלה בראשה של נועה שרמן, חברה מהשכבה בתיכון.
שבועות ספורים מרגע הגילוי נועה נפטרה.

השבוע, פחות או יותר באותו גיל, בנותיי פוגשות את זה בתיכון שלהן.
רונאל טבדיס בת ה-15 נאבקת כבר כשנה וחצי בסרטן מוח אלים.
לאחרונה חלה החמרה במצבה.
טיפול מיוחד הניתן בבית חולים בדרום קרוליינה יכול להציל את חייה.
רונאל ומשפחתה יצאו השבוע בעזרת עמותת "רחשי לב" בקמפיין לגיוס עלות הטיפול, כחצי מיליון שקלים.
פרטים נוספים ואפשרות לתרום (בכרטיס אשראי, טלפון או העברה בנקאית) בקישור הבא.

לתרומות:
– בטלפון: 1800-28-11-28
– לתרומה בטופס מאובטח באינטרנט (בחרו "מצילים את רונאל")
– העברה בנקאית: בנק מרכנתיל (17) סניף 740 חשבון 45067 ע"ש "רחשי לב – מצילים את רונאל"
– לבירורים: לירן 0523698660

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אתמול, בפעם המי יודע כמה…

אתמול, בפעם המי יודע כמה,
שוב חילקתי את העולם לטובים ורעים
הקשבתי לסיפורים שסיפרתם לי
ולכאלו שהשלמתי בעצמי.

אתמול, שוב הפכתי מישהו שלא היה בחדר
לאויב שלי
שנמצא בצד הלא-נכון
ועושה את הדברים הלא-נכונים
מהמניעים הלא-נכונים
למרות שאיננו מכירים.

אתמול, שוב חשבתי שאני יודע
ושכחתי שאין לי מושג.

ועכשיו אני כאן

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הזרעים כאן

הזרעים כאן.
כעס. שנאה. שיפוטיות. פחד. קנאה. ייאוש.
אהבה. שלווה. שמחה. תקווה. חמלה. הכרת תודה.

**
הזרעים כאן כל הזמן.
אנחנו בוחרים את מה להשקות.
אנחנו בוחרים מה לטפח.
אנחנו בוחרים במה להתמקד.
אנחנו בוחרים איך להיות.

**
מהדורות חדשות מטפחות כעס וייאוש במסווה של דיווח על מה שקורה.
תכניות תחקירים מטפחות פחד ושנאה במסווה של צדק וחשיפה.
סדרות ריאליטי מטפחות קנאה ושיפוטיות במסווה של בידור והנאה.

**
כשמישהו מעדיף לטפח עבורנו זרעים מסוג מסוים,
חשיבות הבחירות שלנו עולה.
האחריות עלינו.
הבחירה שלנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter