תגית: שינוי

ל"ו הצדיקים [תקן זמני]

סב מספר לנכדתו סיפור:

"זהו סיפור עתיק מאוד, מתקופת הנביא ישעיהו:
לפי הסיפור אלוהים אמר שהוא ירשה לעולם להתקיים כל עוד יהיו בו שלושים ושישה צדיקים, 
אנשים המסוגלים להיענות לסבל שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי.
אותם שלושים ושישה איש קרויים "ל"ו הצדיקים". 
אם בזמן כלשהו יהיו בעולם פחות משלושים ושישה צדיקים, הוא יגיע אל קיצו."

"האם אתה יודע מי האנשים האלה, סבא?", שואלת הנכדה, בטוחה שהוא ישיב בחיוב.
הסב נד בראשו.

" לא נכדתי," הוא אומר, "רק אלוהים יודע מי הם הלמד ו"וניקים. אפילו הם בעצמם אינם יודעים על תפקידם בקיום העולם. 
הם נענים לסבל לא כדי להציל את העולם, אלא מפני שסבלם של אחרים נוגע לליבם.
אותם ל"ו צדיקים יכולים להיות חייטים או מרצים באוניברסיטה, מיליונרים או אביונים, מנהיגים רבי-עוצמה או קורבנות חלושים. 
כל זה לא חשוב. 
מה שחשוב הוא יכולתם להרגיש את הסבל הקולקטיבי של הגזע האנושי ולהגיב לסבל שסביבם.
ומפני שאיש אינו יודע מי הם נכדתי, כל אחד שתפגשי עשוי להיות אחד מאותם שלושים ושישה אנשים שבזכותם אלוהים משמר את העולם, 
וחשוב להתייחס לכל אחד כאילו הוא אחד מהם."

~ הסיפור הועתק מתוך הספר "ברכות סבי" מאת רחל נעמי רמן

יכול להיות שהאדם שאנו רואים מולנו הוא מל"ו הצדיקים…? 
יש מצב שזה אנחנו…??

**
"תגיד, אומרים שאתה אחד מל"ו הצדיקים, זה נכון?", 
שאל, בחוצפה של גיל הנעורים, הסופר חיים באר את רבי אריה לוין.

הרב חשב קצת ואמר: "כן, לפעמים."
ואז הסביר של"ו הצדיקים זה לא משרה או תפקיד, זה תקן.
לא מינוי או תואר שמקבלים באקדמיה הלאומית לכל החיים, אלא רק תקן לזמן מסוים.
וכל אחד יכול.
כשאתה עושה מעשה טוב – באותם שנייה, או שעה, או שבוע – 
אתה הוא אחד מל"ו צדיקים, אלה שבזכותם העולם קיים.
"כשאני עושה דברים טובים, אני צדיק," אמר ר' אריה לוין, 
"ואחר כך מישהו אחר מאייש את התקן."

~ הציטוט מתוך הספר "נדיבות טובה" מאת רחל מראני

יכול להיות שברגע זה, בדרך שבה פועלים עכשיו, אנחנו חלק מל"ו הצדיקים…?
איך אנו בוחרים לפעול או להיות כרגע, במצב הזה, בכדי למלא את "התקן" באופן זמני…?

** 
תקן זמני ולא תפקיד קבוע.
פועל ולא תואר.

אחת המנהלות בקבוצה שהנחיתי השבוע שיתפה שהיא לא מחזיקה מעצמה אדם פרואקטיבי.
יש משהו מגביל, אולי אפילו מסוכן בחשיבה הזו, שעלולה להתפתח לנבואה שמגשימה את עצמה.
במקום לחשוב במונחים סטטיים של אני "X" או "Y", 
אפשר לחשוב במונחים דינמיים של "איך אני כרגע".
"האם אני נוהג בפרואקטיביות כרגע…? באיזה אופן… ?"

אחריות היא פועל.
פרואקטיביות היא פועל.
כנות היא פועל.
אכפתיות היא פועל.
אהבה היא פועל.
וכן הלאה…

**
חדשות טובות 1#

אף אחד לא נדיב/אוהב/מתחשב/חכם/רגיש/פרואקטיבי/ממוקד/…, כל הזמן בכל מצב.
אף אחד לא מושלם.
ממש כמונו.
וזה בסדר.

**
חדשות טובות 2#

הדברים ברי-שינוי.
אנחנו ברי-שינוי.
בני אדם בתהליך.

בכל רגע נתון יש לנו את האפשרות לפעול בדרך שאנו רוצים.
בדרך שאנו מאמינים שהיא נכונה, מתאימה, מדויקת, ערכית, מוסרית, …
בדרך שיכולה להיות שונה מהדרך שפעלנו בה עד כה.
גם עכשיו.
וזה לא מאוחר מדי.

**
למרות שאין לי וודאות של 100%, 
אני די בטוח שזכיתי לפגוש השבוע, לכמה רגעים, 
מספר אנשים בתקן זמני של ל"ו הצדיקים.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

דוגמא אישית לא מושלמת + הזמנה לתכנית

חבר שאני אוהב ומעריך שיתף אותי השבוע:

"בשבועות האחרונים הגדרתי לעצמי איך אני רוצה שהקשר שלי עם ילדיי ייראה.
ניסחתי לעצמי בכמה משפטים את 'תמונת ההצלחה' של הנושא הזה שכל-כך חשוב לי.
התהליך ארך מספר שבועות כשבכל פעם דייקתי את זה קצת יותר.
השבוע סיפרתי על כך לילדיי הבוגרים ושאלתי אם יעניין אותם לראות את זה.
לאחר שהשיבו בחיוב, שיתפתי אותם בחזון ההורות שכתבתי והזמנתי אותם לתת לי משוב.
הסברתי להם שזה המקום שאני שואף אליו ולא המקום שאני נמצא בו כעת.
שהם יכולים לסייע לי בכך שהם יזכירו לי את זה ביום-יום ויעזרו לי לראות מצבים שבהם מתקיים פער בין מה שכתבתי לאיך שאני מתנהג, כמו גם מצבים שבהם ההלימה גבוהה.
אני כל כך שמחתי שעשית את זה (גם הניסוח וגם השיתוף). אני בהיי !!!"

באישורו של החבר, אני משתף את המשפט המסכם שלו מאותו חזון:

"אני מהווה דוגמא אישית משמעותית ולא מושלמת לילדיי המשפיעה עליהם והתורמת לרווחתם ולהתפתחותם."

אתם יכולים לדמיין את ההשפעה של התהליך הזה על חיי החבר וילדיו? על הקשר ביניהם?

**
גם הפעם, כמו בכל שבוע, ש. ואני דיברנו על "האבנים הגדולות" שלה לשבוע הקרוב.
"האבנים הגדולות" הן מושג המסמל את סדרי העדיפויות הגבוהים שחשוב לך לקדם.
בשיחות עם ש. אנחנו מתמקדים ב-"אבנים הגדולות" שלה בעבודה.
ש. התבאסה שבמהלך השבועיים האחרונים היא לא התפנתה לטפל באחת האבנים הגדולות שהיא הציבה לעצמה.
חלק מזה נובע מאירועים לא מתוכננים וזמינות מוגבלת וחלק מזה מהתחמקות מהתמודדות.

המשמעות עבור ש. היא, שנושא שהיא מגדירה אותו כחשוב מאוד, לא קיבל מספיק תשומת לב.

שני דברים קורים כשאנו עובדים על בסיס קבוע עם "אבנים גדולות":
א. אנו הרבה יותר ממוקדים בדברים הממוקמים גבוה בסולם העדיפויות שלנו.
ב. אנו מרגישים הרבה יותר אי-נוחות בריאה כשאותם דברים לא "מטופלים" על ידנו.

יותר קל לראות. יותר קשה לברוח.

**
בסיום סדנה שהנחיתי השבוע, הזמנתי את המשתתפים להתחייב בפני עצמם,
לביצוע תהליך מסוים שהוצג בסדנה ושהם התלהבו ממנו (כחצי שעה בשבוע).

ההתחייבות היא לחודש אחד בלבד.
לאחר מכן הם יוכלו לבחור אם להמשיך בכך.
הסברתי להם שהם לא "צריכים" להתחייב.
שהם נמצאים בפני נקודת בחירה כרגע, שיכולה להשפיע על חייהם בחודש הקרוב.

ביקשתי מהם שיתחייבו בשני תנאים:
1. רק אם הם מאמינים שזה משרת אותם.
2. אם הם באמת מתכוונים לעשות זאת.

כשליש מהאנשים בחדר הרימו ידיים.

**
חדשות טובות:

א. זה באחריותנו.
ב. אנו יכולים לבחור.
ג. מה שאנו עושים משנה.

אין לנו שליטה על הקלפים שאנו מגרילים.
אנחנו יכולים לבחור איך אנחנו בוחרים לשחק איתם.
אנחנו יכולים לבחור האם להמשיך לשחק במגרש הזה או במגרש אחר.

החדשות הטובות הן שזה בידיים שלנו.

החדשות הפחות טובות:
אם לא ניקח אחריות, נבחר ונעשה, אנחנו מקטינים משמעותית את הסיכוי שמה שאנו רוצים יקרה. 

בריחה מאחריות, האשמת אחרים והתקרבנות יכולות לזכות אותנו לפעמים בקצת סימפטיה ובנוחות זמנית.
הן כנראה לא יקדמו אותנו.

דוגמא:
כשאני ניצב בצומת קריירה ומתלבט בין 3 אפשרויות שונות, זה בידיים שלי.
לעתים, אף אחת מהאפשרויות לא תהיה מיטבית עבורי.
בכל אחת מהן יש סיכוי שאשלם מחיר כלשהו.
אולי אפילו מחיר גבוה.

ועדיין, זו אחריותי.
יש לי יכולת לבחור.
מה שאעשה, ישנה.

ההווה שלי הוא שיקוף של בחירות ופעולות מהעבר.
הבחירות והפעולות שלי בהווה יוצרות את העתיד שלי.

היום זה זמן טוב ליצור את העתיד שלי.

**
הקטעים שלמעלה מתחברים ל-3 ההרגלים הראשונים ב"7 הרגלים":

1. "היה פרואקטיבי" הוא הרגל האחריות והבחירה.
2. "התחל מהסוף" הוא הרגל המנהיגות: מה תחשב הצלחה בחייך?
3. "העיקר להתחיל בעיקר" הוא הרגל הניהול: יישום והוצאה לפועל של תמונת ההצלחה.

הרגלים 4-6 מחזיקים עבורי את המהות של תקשורת מקרבת:

4. "חשוב מנצח-מנצח" – הרגל הכוונה ההדדית.
5. "שאף קודם להבין, ורק אח"כ להיות מובן" – הרגל ההקשבה.
6. "צור סינרגיה" – הרגל שיתוף הפעולה.

העוצמה וייחוד שאני מוצא במודל של סטיבן קובי נובעים מהאיזון החשוב שבין המימדים:
חשיבה ורגש.
טווח ארוך וטווח קצר.
מהות ופרקטיקה.
תהליך ותוצרים.
מערכות יחסים ותוצאות.

**
תכנית "7 ההרגלים" תיפתח בקרוב, יום ראשון 27.10, ממש אחרי החגים.

אני מקווה שבעקבות הפוסט הזה 5 אנשים נוספים יצטרפו לקבוצה:
לתהליך בן 12 מפגשים (10 בוידאו + 2 פרונטליים) של לימוד ועבודה במסגרת קבוצתית איכותית, תומכת ומדרבנת.

הגשת שאלון כוונות המהווה תנאי הצטרפות לתכנית אפשרית עד ערב סוכות, ביום ראשון ה 13/10.

הפרטים המלאים על התכנית וקישור לשאלון הכוונות בקישור הבא.

בכדי לעודד הרשמה החלטתי לתת הנחה של 1500 ₪ למשתתפים שיירשמו בזוג:
5,400 ₪במקום 6,900 ₪.

אם אתם מתלבטים ורוצים לשוחח אנא שלחו לי מייל חוזר ואצור אתכם קשר.
(כל עוד יישארו מקומות פנויים בקבוצה).

**
עקרון המסדרון:
(בהשראת בריאן טרייסי)

כשאתה עומד במבואה, ומביט אל תוך המסדרון, אין לך סיכוי לראות את הדלתות השונות שלאורכו.
רק אם תבחר לעשות צעד, להיכנס למסדרון ולהתחיל ללכת בו, תוכל להבחין בדלתות שלאורכו.
חלקן תהיינה פתוחות ואחרות תהיינה סגורות.
חלקן תהייה צפויות ואחרות מפתיעות.
תוך כדי תנועה תוכל לבחור האם להיכנס מבעד לאחת מהן או להמשיך הלאה.
יש בזה משהו שיכול להלחיץ: חוסר וודאות, שחרור שליטה, יציאה מאזור נוחות.
מרתיע להיכנס למסדרון שאיננו רואים את כולו ואיננו יודעים לאן הוא מוביל.
התנועה קדימה מייצרת משהו…

תכנית "7 ההרגלים" היא "מסדרון" שאפשר להתחיל לצעוד בו.
תהליך שניתן להצטרף אליו ולעבור אותו.

זה באחריותנו.
יש לנו בחירה.
מה שאנחנו עושים משנה.

זמן לקבל החלטה

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לולאות של אגו

משהו שנוכח כרגע:
השעה 17:02.
חשוב לי לשלוח את הפוסט הזה לפני כניסת השבת.
הוא כבר 90% מוכן, אבל משהו עדיין חסר…
אני לא בטוח מה בדיוק וזה מעכב אותי.
בחצי השעה האחרונה אני מתבחבש עם זה.
לא בטוח שזה מתקדם ואני מתחיל לאבד סבלנות.

כמו ב"מאסטר-שף", 
משהו בי רוצה להתגבר על העיכוב, לצאת מהתקיעות…
ומשהו נוסף בי רוצה להגיע לפוסט שמרגיש מדויק ומשמעותי…

הרגע הזה הוא דוגמא להרבה רגעים אחרים:
בחלקים ניכרים של חיינו אנו מחכים שמשהו יעבור או מצפים שמשהו יגיע.

**
מתי זה כבר יעבור… ???
מתי הכאב ייעלם,
השיעור יסתיים,
המבחנים ייגמרו,
המשכנתא תיסגר,
החורף/הקיץ יחלוף,
הלחץ ירד,
לחץ הדם ירד,
המחלה תעבור,
הפקק ישתחרר…???

**
מתי זה כבר יגיע…??
מתי נקבל את התואר,
נקבל החלטה,
נתחתן, נקנה דירה,
נזכה למספיק שעות שינה,
יגיע סוף השבוע/הסתיו/האביב,
נעלה בדרגה,
ניכנס להריון,
נצא לחופשה,
נצא לפנסיה,
נעלה לאוויר עם הפרויקט,
נגיע כבר ליעד…???

**
בחלקים ניכרים של חיינו אנו מחכים שמשהו יעבור או מצפים שמשהו יגיע.

לחכות שמשהו יעבור זה לדחות את מה שכאן ועכשיו.
לצפות שמשהו יגיע זה להשתוקק למשהו שאינו כאן ועכשיו.

שני מצבי אי-קבלה: דחיית ההווה או השתוקקות לעתיד.
בשני המצבים, מה שכאן ועכשיו לא מספיק טוב.

אנחנו לא רוצים את מה שיש לנו או רוצים את מה שאין לנו.

הלולאות הללו אינן מסתיימות לעולם:
תמיד יש משהו קיים שאנו רוצים שייעלם או משהו חסר שאנו כמהים להשיג.

**
אקהרט טולה כותב על כך נפלא בספרו "ארץ חדשה":

"האגו מטפל ברגע ההווה בשלוש דרכים: כאמצעי להשגת מטרה, כמכשול או כאויב."

"בשביל האגו רגע ההווה הוא רק אמצעי להשגת מטרה.
הוא לוקח אתכם לרגע עתידי כלשהו שנראה חשוב מאוד,
אף שהעתיד לעולם אינו מגיע אלא כרגע ההווה, ולכן הוא לעולם אינו יותר ממחשבה בראשכם.
במילים אחרות, לעולם אינכם נמצאים כאן לגמרי, כי אתם תמיד עסוקים בניסיון להגיע למקום אחר."

"כאשר דפוס זה נעשה בולט יותר, וזה שכיח מאוד, רגע ההווה נתפש כמכשול שיש להתגבר עליו.
עקב כך מתעוררים חוסר סבלנות, תסכול ומתח, ובתרבות שלנו אלה המציאות היומיומית והמצב הרגיל של אנשים רבים.
החיים, שהם העכשיו, נתפשים כ'בעיה', ואתם מוצאים את עצמכם בעולם מלא בעיות שיש לפתור את כולן כדי לחוש שמחה, להרגיש סיפוק, או להתחיל לחיות באמת – לפחות כך נדמה לכם.
הבעיה היא שכנגד כל בעיה שנפתרת צצה אחת חדשה.
כל עוד רגע הווה נתפש כמכשול, לא יהיה סוף לבעיות."

"במקרה הגרוע ביותר, וגם זה שכיח מאוד, רגע הווה נתפש כאויב.
כאשר אתם שונאים את מה שאתם עושים; מתלוננים על סביבתכם; מקללים דברים שקורים או שקרו;
כאשר הדיאלוג הפנימי שלכם מורכב מ'אני חייב לעשות או לא לעשות' – 
אתם מתווכחים עם מה שהווה, מתווכחים עם הדבר שקיים ממילא.
אתם הופכים את החיים לאויב, והחיים אומרים: 'אתם רוצים מלחמה, אז תקבלו מלחמה.'
המציאות החיצונית, שתמיד משקפת לכם את מצבכם הפנימי, נחווית אז כמציאות עוינת."

"חשוב שתשאלו את עצמכם לעתים תכופות: אילו יחסים יש לי עם רגע ההווה?
היו ערניים לתשובה.
האם אני מתייחס לעכשיו רק כאמצעי להשגת מטרה כלשהי? 
האם אני רואה בו מכשול? 
האם אני הופך אותו לאויב?
היות שרגע ההווה הוא כל מה שאי-פעם יהיה לכם, היות שהחיים הם בלתי נפרדים מן העכשיו,
משמעות השאלה היא בעצם: אילו יחסים יש לי עם החיים?"

**
מעניין… אז מה עושים עם זה..?

זהירות מלכודת…

הניסיון להתגבר על מצב מסוים (לדוגמא: להיות בהלך רוח תמידי של דחייה או ציפייה),
כמו גם הניסיון להגיע למצב מסוים (לדוגמא: לקבל את רגע הווה),
הוא דוגמא נוספת ללולאות הדחייה והמשיכה של האגו…

**
ובכל זאת…?

אפשר להתחיל מהתבוננות סקרנית, מהפניית תשומת לב לתחכום ולחמקמקות שבה האגו "מנהל" אותנו:
– עד כמה אני שבע רצון מהמקום ומהמצב שאני נמצא בו כרגע?
– באילו חלקים מזמני אני מנסה להתגבר על משהו או להשיג משהו, ובאילו חלקים אני בנוכחות ובהכרת תודה עם ההווה?
– אם אני בהכרת תודה ובשביעות רצון, כמה זמן זה "מחזיק"?
– אם אני בדחייה או בציפייה, מה "האובייקטים" שמושכים/דוחים אותי ובאיזו מהירות הם מתחלפים עבורי?

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשאנו מאמצים כלב או חתול…

כשאנו מאמצים כלב או חתול, אנו מתחייבים לטיפול יומיומי.
גם כשאין לנו חשק, כשאנו עייפים או כשזה פחות נוח.
גם כשאנו בחו"ל או פחות פנויים לזה.
זה כולל איסוף צואה בשקית.
לא לטפל זו לא אפשרות.

**
כשאנו שותלים או זורעים משהו בגינה שלנו, אנו מחויבים לטיפול מתמשך ומתמיד.
ניכוש, עישוב, השקיה, טיפוח, …
אין לנו ציפייה שהשתיל או הזרע יצמחו מעצמם.
כל שתיל וזרע צריכים את הטיפול שלהם.
המשמעות של אי-טיפול ברורה.
אין סימני שאלה.

**
כשאנחנו רוצים לייצר שינוי, לטפח מיומנות או לגדל יכולת,
בין אם מדובר בבריאות, בקריירה, או במערכות יחסים,
גם כשזה נוגע בנושאים שאנו אומרים (ומאמינים) שהם הכי חשובים בחיינו,
אנחנו "מרשים לעצמנו" לא להתמיד.
אנחנו "מרשים לעצמנו" פעם כן ופעם לא.

**
בדומה לכלב או חתול, אפשר לאמץ הרגל.
בדומה לזרע או שתיל, אפשר לזרוע ולטפח שינוי.

**
רגע לפני שאנחנו מתרצים או מלקים את עצמנו,
רגע לפני שאנו מנסים להבין למה זה קורה ואולי אפילו להסביר את זה,
כדאי לראות את זה.
ולהכיר בכך.

**
(מה זה ה"זה" שכ"כ חשוב לי ושאני מתמיד בו פחות משהייתי רוצה …?)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שינוי מבוסס כבוד

"עשה פעולה יומית קטנה אחת, במקום להתפנק בשאלות הגדולות.
כשאנחנו נותנים לעצמנו להתפלש בשאלות הגדולות, איננו מוצאים את התשובות הקטנות.
אנחנו מדברים כאן על מושג של שינוי המבוסס על כבוד –
כבוד למקום שבו אתם נמצאים וכבוד למקום שאליו אתם רוצים להגיע.
איננו מבקשים תנופות שינוי אדירות – למרות שאלו עשויות לבוא –
אלא את מעשה היצירה, המזין את כל הנמצא בהווה: עבודה זו, בית זה, יחסים אלה."

~ מתוך "דרך האמן" / ג'וליה קמרון

**
צעד ועוד צעד.
רגע ועוד רגע.
פעולה ועוד פעולה.
מפגש ועוד מפגש.

עבודה זו…
בית זה…
יחסים אלה…

רק היום.
רק עכשיו.
רק הפעם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

".. ויש את העניין הזה.."

"… ויש את העניין הזה …
אני מבינה שהוא בעיה ושחשוב מאוד לטפל בו.
אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה."

את המילים הללו שמעתי השבוע ממנהלת שאני מלווה.
לכולנו יש ברגעים מסוימים "עניינים כאלה".
"העניין הזה" יכול להיות קשור למערכת יחסים כלשהי בחיינו,
לעבודה ולקריירה שלנו, למשהו בריאותי, כלכלי או לכל דבר אחר.

**
המילים משנות.
"עניין", "אתגר", "בעיה" ו"משבר", 
הן ארבע מילים שונות היכולות להתייחס לדבר הזה שמעסיק אותנו עכשיו.
המילים שאנו משתמשים בהן לתאר את "זה" משנות.
הן משפיעות על מה שנחשוב ונרגיש ואולי גם על איך שנגיב.

**
המילים שאנחנו משתמשים בהן לתאר את "זה",
מרמזות על הדרך שבה אנו תופסים את הדבר (המצב או האדם) שאליו אנו מתייחסים.
ל"עניין", "אתגר", "בעיה" ו"משבר", יש דחיסות שונה ומטענים אנרגטיים שונים.
המילים שאנו בוחרים להשתמש בהן מרמזות על התפיסה שלנו לגבי חומרת המצב או הדחיפות שבה יש לפעול.
איננו מגיבים למה שקורה, אנחנו מגיבים לסיפור שלנו על מה שקורה.
התפיסה שלנו (ניתן להתייחס אליה כפרשנות שלנו למה שקורה) משנה.
משנה אותנו, משנה את המצב, משנה את חיינו.

**
זה מעבר למילים.
מעבר לתפיסה שלנו, לפרשנות שנבחר ולמילים שנאמר, לעניינים יש "חיים משלהם".
בזוגיות, זה לא רק איך אנחנו תופסים את המצב. יש שם גם את בן או בת הזוג שלנו, ואנשים/עניינים נוספים שמשפיעים.
בעבודה, זה לא רק איך המנהלת תופסת את המצב. יש שם גם את העובד שעליו היא חושבת, את המנהל שלה ואת כל המערכת.
בבריאות, זה מעבר למחשבות שלי על הנושא. מאות תהליכים מסונכרנים מתרחשים בכל רגע נתון גם ללא המודעות שלי. 
המצב הכלכלי שלי מושפע לא רק מתפיסתי, אלא גם ממה שקורה מסביבי בארגון שלי, בשוק, בעולם.

**
"… ויש את העניין הזה …
אני מבינה שהוא בעיה ושחשוב מאוד לטפל בו.
אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה."

לכאורה נראה, שהמשפט הזה משדר "אימפוטנטיות" או אי-עשייה.
לא רק שאיני עושה כלום, גם אין לי מושג מה לעשות בעתיד.
למעשה, המשפט הזה מעיד על תנועה משמעותית.

הכרה במשהו היא צעד חשוב בדרך.
להכיר בכך שמשהו הוא בעיה או אתגר עבורנו, וגם שאין לנו מושג מה לעשות איתו,
שונה מלהתעלם או לא להכיר בבעיה,
ושונה גם מלהכיר בה, אבל לא להכיר בפחד, בחוסר האונים שלנו, או באי-יכולתנו להתמודד איתה כרגע.

**
עדיין

"אין לי מושג עדיין איך לגשת לזה או מה לעשות עם זה."
"אין לי את הכוחות עדיין."
"אני עדיין לא פנויה לכך."
לא הצלחתי עדיין."

עדיין היא מילה "חזקה".
היא מזכירה לנו את זמניות הדברים והמצבים ומשאירה פתח לשינוי המשך.
היא מעבירה אותנו מחשיבה סטטית ומקובעת לחשיבה דינמית גמישה.
"עדיין" מאפשרת שינוי ומזמינה התפתחות.
למרות שעכשיו אין לי מושג איך לגשת לזה, ייתכן שבעוד רגע, או שבוע יהיה לי.

**
כל סדנה שאני מנחה, כל תהליך שאני מלווה, עוסקים בשינוי.
יש כאלו המאמינים שכל אחד יכול להשתנות.
יש כאלו המאמינים שדברים מסוימים ניתן לשנות ודברים אחרים לא.
יש כאלו המאמינים שאנשים מסוימים יכולים להשתנות ואנשים אחרים לא.
בסדנה שהנחיתי בשבוע שעבר, חיכתה "לי" בחדר מתנה שמישהו השאיר.
דף מודפס ועליו המילים הבאות: ThisAbility to Change

ThisAbility בשונה מ Disability

המילה Disability מעלה קונוטציות של מוגבלות או אי-יכולת.
לעומתה, ThisAbility, מזכירה שלכל אדם, בכל מצב או רגע נתון, יש את היכולת "הזו" להשתנות.
גם לנו, כרגע, במצב הזה, יש את היכולת "הזו" להשתנות.
ייתכן שהיא שונה מהיכולת שהיינו רוצים שתהיה לנו או מזו שאנו חושבים שאמורה להיות לנו.
זה מה יש כרגע.

ל ThisAbility to Change יש השפעה מרגיעה עבורי.
בדומה ל"עדיין", המשפט לוקח אותי ממחשבה סטטית (אפשר או אי-אפשר) למחשבה דינמית.
ממחשבה דיכוטומית (יש/אין, טוב/רע, בסדר/לא-בסדר…) למחשבה הוליסטית.
ממחשבה שיפוטית ("הוא/אני אמור לעשות… והוא/אני לא…" ) למחשבה חומלת ("זה מה שביכולתו/ביכולתי כרגע..").

**
אני מקווה שהפוסט הזה משמעותי עבורכם, נוגע או מעורר תנועה.
הוא נכתב מתוך כוונה להרבות "טוב" (רוגע, בהירות, חיבור..) ולהפחית "רע" (לחץ, בלבול, ניכור..), 
ומתוך אמונה שאין לי מושג לאן הוא יגיע ואיך הוא ישפיע.

אתם מוזמנים להעביר אותו הלאה…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

נישואים מאושרים ושש-בש ב 69.80

"זהו לדעתי הספר הטוב ביותר בעולם היום לאלה הרוצים לשפר את הקשר הזוגי שלהם.
זה לא מובן מאליו, כי הוא שייך לסוגה ספרותית פופולרית שאני לא מחבב במיוחד – ספרי העזרה העצמית.
אבל בניגוד לספרים רבים בקטגוריה זאת, כמעט כל הכתוב ב –'7 העקרונות לנישואים מאושרים' מתבסס על מחקרים מדעיים ברמה גבוהה, מחקרים שאני סומך עליהם.
המחקרים האלה, שנעשו לאורך עשרות שנים, מצאו תשובות כמותיות ובלתי צפויות לשתי שאלות ישנות, נפוצות מאוד וכואבות מאוד, שזוגות רבים שואלים את עצמם, בכל הגילים ובכל העולם:
מדוע כל כך קשה לנו לחיות יחד? ומה אפשר לעשות כדי שיהיה לנו טוב יחד?"

את המילים הללו כתב פרופסור יורם יובל בפתיחת המבוא למהדורה העברית של הספר.
אחרי פתיחה מסקרנת כזו, קשה שלא להקדיש לפחות עוד כמה דקות לספר הזה…

**
על ד"ר ג'ון גוטמן קראתי לראשונה לפני 14 שנה בדיוק בספרו הנהדר של מלקולם גולדוול "ממבט ראשון".
על סמך נתונים שהוא אוסף על זוגות במשך 15 דקות במעבדה שלו ("מעבדת האהבה"),
במהלך ריב רגיל בין שני בני הזוג ובתוספת תשובות למספר שאלונים,
גוטמן מצליח לנבא בדייקנות של 91% אם הקשר שלהם יסתיים בגירושים בעוד שנים אחדות, או שיחזיק מעמד.
הוא עושה זאת בעזרת ניתוח דפוסי התקשורת, הטון, התוכן, שפת הגוף ומעקב אחרי מספר מדדים פיזיולוגיים במהלך רבע שעה.

91% דיוק בניתוח של רבע שעה..??? מפחיד…. !!!

הפעם האחרונה ששמעתי על ג'ון גוטמן היתה בתחילת השבוע,
כשהאזנתי לספרה החדש, המרגש ומעורר ההשראה של ברנה בראון, "Dare to Lead".

בין מלקולם גולדוול לברנה בראון, פגשתי את גוטמן פעמים רבות לאורך השנים, 
בעשרות ספרים, פודקאסטים, מאמרים ואזכורים, הוכחה חברתית המחזקת את התוקף והקרדיט של החוקר הזה.

**
מתוך המחקר פורץ הדרך שהוא הוביל במשך עשרות שנים,
חילץ ד"ר ג'ון גוטמן שבעה עקרונות מפתח ששימוש בהם משפר משמעותית את איכות הקשר הזוגי.
עבורי יש בספר קריאת תיגר על חלק מהתפישות המקובלות וכמה עקרונות מרעננים ומפתיעים.

לדוגמא:
גוטמן מבחין בין בעיות פתירות לבעיות שאינן פתירות:
"בעיות פתירות" הן כאלו שניתן להגיע בהן לפשרה או להסכמה ולמצוא פתרון המקובל על שני בני הזוג.
"בעיות בלתי פתירות" הינן חילוקי דעות חשובים ומהותיים, הנובעים מהבדלים בערכים מרכזיים, באמונות יסוד ובהשקפות עולם.

על-פי גוטמן, בכל מערכת זוגית, ישנן גם בעיות פתירות וגם בעיות שאינן פתירות.
העיקרון החמישי מציע כלים לפתרון הבעיות הפתירות.
העיקרון השישי מציע דרכים לחיים עם הבעיות הלא פתירות (שתהיינה לכל אורך הקשר).

**
עפ"י הסינים, הזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני 20 שנים.
הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו.

חבל שלא פגשתי בספר הזה לפני 20 שנים.
איזה יופי שפגשתי בו השבוע.

בדומה לתחומים אחרים, מניעת הבעיה או תחזוקת מצב בריא קיים, חשובות לא פחות מטיפול בבעיה לאחר היווצרותה.
שבעת העקרונות של גוטמן רלוונטיים לא רק לזוגות במשבר, 
אלא גם לזוגות בתחילת דרכם ולכאלו ששבעי רצון מהקשר שלהם ורוצים להמשיך לטפח אותו.

**
אנחנו חיים בעידן מיוחד.
בכל פעם מחדש אני נפעם מידע ייחודי, עמוק ומעשי שיכול להיות זמין עבורנו אם רק נבחר לגשת אליו ולקבל אותו.

בעשרות שקלים בודדים, ולפעמים גם בחינם,
אנחנו יכולים להנות מפירות (ספרים, סרטים,הרצאות וכו') שפותחו ע"י מומחים מובילים בעולם,
לפעמים במשך עשרות שנים או חיים שלמים.

49.90 ₪ בכפר השעשועים.
שניים ב-99 ₪ בצומת ספרים.

**
חמש צפרדעים ישבו על שפת אגם.
שלוש מתוכן החליטו לקפוץ למים.
כמה צפרדעים נשארו על הגדה?

אם עניתם "שתיים", טעיתם.
התשובה היא חמש.

שאלה מעניינת אחת היא עד כמה זה רלוונטי עבורנו ומה אנו יכולים לקחת מזה.
שאלה מעניינת וחשובה יותר, היא מה ניקח מזה ומה נעשה עם זה בפועל.

יש הבדל גדול בין להחליט לקפוץ לבין לקפוץ.
יש הבדל גדול בין לקרוא פוסט או לקנות ספר, לבין לעשות עבודה ולייצר שינוי. 

**
הפגישה שלי עם "שבעת העקרונות לנישואים מאושרים" של גוטמן היתה חצי אקראית.
לא שמעתי על הספר לפני כן, והוא פשוט "קפץ" עלי כשנכנסתי עם בני לאחד מסניפי "כפר השעשועים".

זה היה גילוי נחמד ומפתיע עבורי, ביום שפתח את חופשת השבתון שלקחתי לעצמי.
בדיוק מסוג המפגשים (עם אנשים, נושאים, רעיונות…) שקיוויתי שיקרו בתקופה הזו.

ומיד אחרי הספר "קפץ" עלי גם לוח שש-בש.
חלק מהעניין זה להנות מלזרוק קוביות ו"לתת בראש" בלי לחשוב יותר מדי.

המפתח לחיים מאושרים: 
שבעת העקרונות לזוגיות ב 49.90 ושש-בש ב 19.90.

**
במהלך השבוע האחרון נשאלתי ע"י מספר אנשים שונים האם אני יכול ללוות אותם באתגר זוגיות שהם חווים.
התשובה היא "לא".
למרות שהנושא מעניין אותי וחשוב לי, עבודתי מתמקדת בחברות וארגונים:

אני עוזר למנכ"לים והנהלות לפתור בעיות ולהתמודד עם אתגרים בתחומים של תקשורת, מערכות יחסים, עבודת צוות ואמון.

רלוונטי עבורכם…? מוזמנים ליצור איתי קשר דרך האתר.

חג שבועות שמח,
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כוח בלתי מוגבל

סירי לינדלי (Siri Lindley) היא אלופת העולם בטריאתלון בשנים 2001-2002, ונחשבת כיום למאמנת הנשים הטובה בעולם לטריאתלון. 
היא גם עומדת בראשה של עמותה שהקימה, שייעודה הצלת סוסים מהתעללות והזנחה, הענקת טיפול רפואי אוהב והכשרה, והכשרתם לסיוע לאנשים ומשפחות.

מייקל מליו (Michael Melio) הוא איש משפחה, אדם עשיר והנשיא של חברת Western Piedmont Metal Inc, אחת מחברות מיחזור המתכת המובילות בצפון אמריקה.

היתה לי הזכות לפגוש את סירי ומייקל בשבוע שעבר בסמינר של טוני רובינס שבו השתתפתי, כשהם עמדו על הבמה המרכזית בפני 15,000 איש.

סירי סיפרה שכאשה צעירה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, במהלך לימודיה בקולג', היא היתה חרדתית: חשה סבל ומצוקה רבים והיתה בעלת ביטחון עצמי נמוך מאוד.

מייקל עבר בילדותו התעללות, אלימות והזנחה, חי ברחובות בעוני ורעב מתמידים, ובמשך שנים עבד בעבודות בעלות שכר נמוך מאוד בכדי לספק לעצמו צרכים פיזיים מינימליים לקיומו.

עד ש….

נקודת המפנה עבור סירי ומייקל היתה המפגש עם ספר מסוים שמישהו נתן להם והמליץ להם לקרוא אותו.
ברגע שהם קיבלו את הספר הם קראו את כולו בנשימה עצורה במשך מספר שעות.
לדבריהם, הספר עורר בהם שינוי חשיבתי-רגשי עמוק, הפיח בהם תקווה ושינה את מסלול חייהם לעד.

השיתוף של סירי ומייקל הזכיר לי שלפני כ-15 שנים, בדצמבר 2004, במהלך שבוע של נסיעה עסקית בארה"ב, קראתי גם אני בדיוק את אותו ספר.
גם עבורי הספר היה משמעותי מאוד, וההשפעה שלו על חיי היתה גדולה.
לשמחתי, המקום בחיי שבו הייתי בזמן קריאת הספר, היה שונה מאוד מהמקום שסירי ומייקל היו בו.

ביום שלישי השבוע, כששבתי הביתה, ניגשתי לארון ושלפתי את הספר שהיה ממורקר כולו. 
עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שעיינתי בו והתחשק לי לחזור ולקרוא בו.
ביום רביעי, כבר רכשתי לעצמי את העותק שלו בעברית, והתחלתי לקרוא אותו מהתחלה.
כשם שאי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים, כך חווית הקריאה היום, כשאני במקום אחר בחיי, שונה מאוד מזו שלפני עשור וחצי.

הספר נכתב ע"י טוני רובינס.
שמו באנגלית – Unlimited Power.
העותק המתורגם נקרא – "כוח בלתי מוגבל".

**
הנה קטע מתוכו:

"רמת שליטתך בתקשורת בעולם החיצון תקבע את רמת ההצלחה שלך עם אחרים – אישית, רגשית, חברתית וכספית.
מה שחשוב יותר, רמת ההצלחה שאתה חווה בתוכך – האושר, העליזות, ההתלהבות, האהבה, או כל דבר אחר שאתה רוצה בו – היא התוצאה הישירה של הדרך בה אתה מתקשר עם עצמך.
אופן הרגשתך אינה תוצאה של מה שקורה בחייך – הוא הפרשנות שלך למה שקורה.
חייהם של מצליחנים הראו לנו שוב ושוב, שאיכות חיינו נקבעת לא ע"י מה שקורה לנו, אלא ע"י מה שאנו עושים בנוגע למה שקורה לנו.

אתה הוא המחליט איך להרגיש ולפעול, על בסיס אופני תפיסתך את חייך.
לשום דבר אין משמעות כלשהי, פרט למשמעות שאנו מעניקים לו.
רובנו העברנו תהליך זה של פרשנות למצב אוטומטי, אך אנו יכולים לקחת את הכוח הזה חזרה ולשנות מידית את חוויית העולם שלנו.

ספר זה עוסק בביצוע סוגי הפעולות הנרחבות, הממוקדות, העקביות, המובילות לתוצאות מדהימות.
אם הייתי מגדיר לך בשתי מילים את מהות הספר הזה, היית אומר: השגת תוצאות !
חשוב על זה.
האין זה מה שאתה מעוניין בו?
ייתכן שאתה רוצה לשנות את דרך הרגשתך לגבי עצמך ועולמך.
ייתכן שאתה רוצה להיות מתקשר יותר טוב, לפתח מערכת יחסים אוהבת יותר, ללמוד במהירות גדולה יותר, להיות בריא יותר, להרוויח יותר כסף.
תוכל לעשות את כל הדברים הללו למען עצמך, והרבה יותר מכך, על ידי שימוש יעיל במידע המובא בספר זה.
לפני שתוכל להגיע לתוצאות חדשות, יהיה עליך להבין שאתה כבר מייצר תוצאות, רק שייתכן שהן אינן התוצאות שאתה רוצה בהן.
רובנו חושבים על המצב השכלי שלנו ועל רוב מה שקורה במוחנו, כעל דברים הקורים חוץ לשליטתנו.
אולם האמת היא, שביכולתך לשלוט על פעולותיך השכליות ועל דרכי התנהגותך, במידה שמעולם לא האמנת שתוכל להגיע אליה.
אם אתה מדוכא, אתה הוא זה שיצרת את ההצגה הקרויה דיכאון. 
אם אתה נלהב, גם את זה יצרת בעצמך.

חשוב לזכור שרגשות כדיכאון אינם קורים לך.
אינך "תופס דיכאון".
אתה יוצר אותו, ככל תולדה אחרת בחייך, על ידי פעולות שכליות וגופניות מסוימות.
כדי להיות מדוכא, עליך להביט בחייך באופנים מסוימים.
עליך לומר לעצמך דברים מסוימים בגוני קול נכונים.
עליך לאמץ תנוחה ותבנית נשימה מסוימות.
למשל, אם ברצונך להיות מדוכא, יעזור לך מאוד לשמוט את הכתפיים ולהביט הרבה למטה.
דיבור בקול עצוב וחשיבה על התסריטים האפשריים הגרועים ביותר לחייך, עוזרים גם הם.
אם אתה יוצר מהומה בביוכימיה שלך, על ידי כניסה לדיאטה דלה או על ידי צריכת אלכוהול או סמים מופרזת, אתה עוזר לגופך לייצר רמת סוכר נמוכה בדם, ובכך, למעשה, מבטיח את קיומו של הדיכאון.

הנקודה שאני מעלה כאן, היא שיש צורך במאמץ ליצירת דיכאון.
זו עבודה קשה, והיא דורשת נקיטה בסוגי פעולות מוגדרים.
יש אנשים שיצרו מצב רוח זה לעתים כה קרובות, שכבר קל להם ליצור אותו.
למעשה, הם קשרו לעתים קרובות תבנית זו של תקשורת פנימית לכל סוגי המאורעות החיצוניים.
יש אנשים המשיגים זכויות משניות רבות כל כך – תשומת לב מאחרים, אהבה, אהדה וכולי – 
עד כדי כך שהם מאמצים את סוג התקשורת הזה כמצב הרוח הטבעי לחייהם.
אחרים חיו עם מצב רוח זה זמן רב כל כך, עד שהם חשים אתו בנוח.
הם הופכים למזוהים עם מצב הרוח המסוים.
אנו יכולים, מכל מקום, לשנות את הפעולות המנטליות והפיזיות שלנו, ועל ידי כך לשנות באופן מידי את רגשותינו והתנהגותנו."

**
אני מניח שהציטוט הזה מעורר תגובות רגשיות שונות בקרב אנשים שונים.
חלקכם אולי מהנהנים בהסכמה, חשים התלהבות, מתרגשים וחווים זריקת מוטיבציה.
אחרים אולי חשים כעס על הדרך שבה מוצג הנושא, דרך שאתם מאמינים שעלולה להיות מסוכנת ואשר שונה מאוד מנקודת המבט שלכם.
ייתכן שאתם חשים כאב, כיוון שאתם חווים או חוויתם דיכאון, והמילים הללו נוגעות בכם בנקודה רגישה.
יכול להיות שאתם חשים אשמה או ביקורת פנימית, ואתם מפרשים את הקטע כ"אני עושה משהו לא בסדר".

**
מה שזה לא יהיה, שימו לב שזו התגובה והפרשנות שלכם, וייתכן שיכולות להיות תגובות ופרשנויות אחרות.
הקטע המצוטט הינו רק טריגר עבורכם, מספר משפטים כתובים, שניתן לייחס להם משמעות כזו או אחרת.

בחרתי לשתף בו משתי סיבות עיקריות:

א. אני חוויתי אותו כעוצמתי ומעורר השראה עבורי.
עבורי הוא תזכורת חשובה לאחריות שיש לי למצב הפיזיולוגי-רגשי-מנטלי שלי, לאפשרות האמיתית לפתח מיומנות שליטה התורמת לחיי ומשרתת אותם, ולהשפעה העצומה שלו על חיי ועל חיי האנשים סביבי.

ב. אני מחזיק כוונה, שהשיתוף בו, ירבה טוב בעולם: יעצים שמחה ותקווה ויפחית סבל וכאב.
לפוסטים שאני כותב ושולח, נחשפים אלפי אנשים.
אני מקווה שהפוסט הזה והחשיפה לציטוט ולספר, יתרמו בצורה משמעותית וחשובה לחייהם של מספר אנשים, כשם שהם תרמו לסירי, למייקל ולי.

**
"52 הכלים לתקשורת ויחסים" ממשיך להסתובב בעולם ולהגיע למחוזות שונים.
מעל 600 נרשמים כבר מקבלים את הכלים הללו לתיבת הדואר שלהם.

"52 הכלים", הם מהכלים הכי אפקטיביים שאני מכיר ועובד איתם ביום-יום, כלים שאני מאמין שיכולים לעשות שינוי עצום במערכות יחסים במשפחה, בעבודה ובשאר מימדי החיים.

אם טרם עשיתם זאת, תוכלו להירשם כאן ולקבל מיידית את הכלי הראשון למייל שלכם.

**
אם מתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים ולשתף איפה הקטע הזה פוגש אתכם ומה הוא מעורר בכם, יעניין אותי לקרוא…
אתם מוזמנים להעביר את המסר הזה הלאה, להשתמש בו ולהפיץ את הציטוט…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

על אמונה

את המשפט הבא שמעתי לראשונה, ומאז שוב ושוב מאנטוני רובינס:

"איכות חיינו = איכות מערכות היחסים שלנו."

ובאופן דומה, איכות מערכות היחסים שלנו = איכות התקשורת שלנו.

התקשורת שלנו מורכבת מהתקשורת שלנו עם אחרים וגם מהתקשורת שלנו עם עצמנו
הדרך שבה אנו חושבים, מקשיבים ומבטאים את עצמנו.

הדבר העיקרי ואולי היחיד המשותף לכל מערכות היחסים שלנו הוא אנחנו.
ולכן, התקשורת הכי חשובה שלנו היא התקשורת שלנו עם עצמנו:
מה אנו חושבים על עצמנו, איך אנחנו מקשיבים ומה אנחנו אומרים לעצמנו.

**
אמונה היא אחד הדברים המשפיעים ביותר על התקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים, על מערכות היחסים שלנו ועל איכות חיינו.
אמונה היא בסך הכול תוצר של מחשבה שחשבנו שוב ושוב ושוב ושוב עד שהתחלנו להאמין בה.
אמונה היא פילטר שדרכו אנו רואים, מסננים ומעבדים את העולם.

אנו מודעים לאמונות מסוימות שלנו (= אמונות גלויות),
כמו למשל "כסף לא גדל על העצים" או "צריך להיזהר מזרים"
ולא מודעים לאמונות אחרות שלנו (= אמונות סמויות),
כמו למשל "אני לא ראויה לאהבה" או "אני לא מספיק…"

אמונות מסוימות שלנו קיבלנו בירושה מהורינו, מאנשים אחרים או מהחברה שאנו חיים בה.
אמונות אחרות אנו יוצרים בעצמנו תוך כדי תנועה, מתוך פרשנויות וסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה ועל מי שאנחנו.

**
האמונות שלנו על עצמנו, כמו למשל מי אנחנו ומי אנחנו לא, 
מה מגיע או לא מגיע לנו, מה אנו מסוגלים או לא מסוגלים לעשות,
משפיעות על כל מה שאנו רואים, חושבים, מרגישים ועושים.
הן יכולות לשרת אותנו או לפגוע בנו.

מרגע שאנו מחזיקים באמונה מסוימת (ואולי ליתר דיוק היא מחזיקה בנו),
נוכל למצוא בקלות אינספור הוכחות לנכונותה,
ויהיה לנו קשה מאוד לראות הוכחות לאי נכונותה.
גם כשהן נמצאות ממש מול עינינו.

**
אנו יכולים לבחור לעצמנו את אמונות היסוד שלנו ולהחליף אמונות קיימות באחרות.

שינוי אמונה בודדת יכול לשנות חיים שלמים.

שלושה שלבים לשינוי אמונה:
1.להיות מודע לקיומה ולהבין שהיא לא יותר ממחשבה שחשבנו שוב ושוב ושוב, שהסכמנו לקבל מאחרים או שיצרנו לעצמנו.
2. להפסיק לחשוב אותה שוב ושוב ושוב.
3. להתחיל לחשוב במקומה מחשבה אחרת, שונה או מנוגדת, שוב ושוב ושוב עד שנתחיל להאמין בה.

שינוי אמונה אינו פשוט והוא אפשרי.

2 שאלות למחשבה:
א. איזו אמונה מודעת שאת/ה אוחז/ת היית רוצה לשנות…?
ב. איזו אמונה משפיעה במידה רבה על חייך למרות שאינך מודע/ת אליה…?

**
בהשראת ספר על מערכות יחסים שנכתב ע"י אסתר וג'רי היקס,
העליתי השבוע פוסט ובו 4 תזכורות חשובות בנוגע לגידול ילדים.
אם תרצו, אפשר לקרוא להן גם 4 אמונות יסוד חשובות:

1. הם מושלמים כפי שהם, וממשיכים לצמוח …
2. הם לא נמצאים כאן בכדי לספק את הצרכים שלנו…
3. באחריותנו לעבוד עם הפרשנויות שלנו לגבי מה שהם עושים או לא עושים…
4. זו לא האחריות שלהם לרצות אותנו…

יונית כתבה לי שהיא מתחברת מאוד והוסיפה אמונה חמישית:

5. זו לא האחריות שלנו לרצות אותם…

**
השבוע זכיתי לסיים תהליך בן 6 מפגשים עם צוות ההובלה של בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
פתחתי וסגרתי את המפגש בשני שירים שנגעו בי ושפגשתי לראשונה לפני מספר ימים.
השירים נכתבו ע"י עידית ברק שנחשפתי אליה תודות לאסנת.

הנה הם:

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת
לפתוח את מה שסגר
להיכנס כדי לגלות
לצאת בשביל לחפש
לסגור על מנת להניח
אדם זקוק לדלת אחת
לתלות עליה שלט
לקרוא לה בשם
אדם זקוק לדלת
כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה
לשמוע מישהו בצדה השני
עונה לו: יבוא"

==

"האם אתה מרוצה ?
שאלתי את העץ
אינני חושב על זה 
ענה
אני צומח״

**
אם השירים של עידית ברק נוגעים גם בכם,
תוכלו למצוא רבים נוספים ברחבי הרשת ובספרי השירה שלה.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

הזמנות:

– להזמנת הרצאה או סדנה בנושאי ניהול, מנהיגות ותקשורת מקרבת ניתן ליצור איתי קשר דרך האתר.

– להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת פוסטים שבועיים + קורס תקשורת מקרבת בן 9 שיעורים במייל ניתן להירשם באתר או לבקש (במייל חוזר) שאוסיף אתכם.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter