תגית: ניהול

"ניהול ביצועים" – מחשבות והמלצות

אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות.

הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר.
משוב שנתנו או לא נתנו.
אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר.
החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו.

לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה.
לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים שמתרחשים יש השפעה.
התמודדות עם "בעיית ביצועים" של עובד המדווח אלינו היא תמיד תוצר-משותף של שני אנשים לפחות.
שלו ושלנו.
אף פעם זו לא רק בעיה שלו. או באשמתו.
אף פעם זו לא רק בעיה שלנו. או באשמתנו.

ב- 100% מהמקרים יש פה תרומה משותפת שבזכותה הגענו למצב הזה.

**
כמנהלים חשוב שנכיר בתרומה ובאחריות שלנו.

שנמצא את הקו העדין המשלב אמפתיה, רגישות ואכפתיות
לצד הגדרת ציפיות ברורות ומתן משוב בונה ובהיר.
כשאנו בוחרים להעלים עין, להנמיך ציפיות, להתפשר,
להימנע מלהעביר מסר או לקחת על עצמנו אחריות שאינה שלנו,
אנו זוכים (אולי…) בהקלה רגעית וזורעים זרעים למצב קשה, מורכב וכואב יותר לניהול בעתיד.

**
ניהול "ביצועי עובדים"
(איני אוהב את המושג הזה ומחפש מושג אחר, מדויק עבורי יותר…)
הוא קודם כל ניהול עצמי:
ניהול התפיסות שלנו והדרך שבה אנו מעבדים את העולם.
ניהול הפרשנויות והשיפוטים שלנו.
ניהול הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו.
מודעות לרגשות ולצרכים שלנו,
למה שאנו מקווים להשיג,
למה שאנו רוצים או לא רוצים לחוות,
למה שאנו חוששים שיקרה.

**
ניהול "ביצועי עובדים" הוא קודם כל ניהול עצמי.
קודם כל ולא רק.
ניהול ביצועי עובדים הוא ניהול עצמי והרבה מעבר לכך.

בעבודה הניהולית, אנו נוגעים באנשים ובחיים של אנשים.
אנחנו משפיעים עליהם ועל משפחותיהם.
לא רק במצבי "קצה" של גיוס או פיטורין.
בדומה למערכות יחסים אחרות, גם מערכת היחסים שבין עובד/ת ומנהל/ת
מזמנת ברמה יום-יומית אתגרים, עימותים, קשיים ומתחים,
לצד אינספור הזדמנויות לגדילה, צמיחה, חיבור והתפתחות.

בעבודתי עם מאות רבות של מנהלים בשנים האחרונות,
(וגם מתוך החוויה האישית שלי כמנהל)
אני למד שאתגרי "ניהול ביצועים" הם מהיותר קשים, מאתגרים ומורכבים למנהלים.
וגם מהיותר חשובים, משפיעים ומשמעותיים.

**
המלצה אישית וארגונית לסיכום:

המלצה אישית –

אם ניהול הוא מקצוע שבחרת לעצמך ושחשוב לך לעסוק בו,
מצא/י את הדרך ללמוד, להתמודד ולהשתפר בניהול ביצועי העובדים שלך.
זו כנראה אחת ההשקעות היותר משתלמות בטווח הארוך.
הן ברמה העסקית-מקצועית והן ברמה האישית-התפתחותית.

המלצה ארגונית –

מנקודת מבט ארגונית, לניהול הביצועים ב"קצוות" יש השפעה אדירה:

א. "הקצה העליון" – אותם עובדים שאנו מרוצים מאוד מהתפקוד שלהם
ומזהים את פוטנציאל הצמיחה וההתפתחות הגבוה שלהם הרחוק ממיצוי.

ב. "הקצה התחתון" – אותם עובדים שאנו לא שבעי רצון מהתפקוד שלהם
ומסיבות שונות משיכים להתנהל איתם בדרך שאינה מקדמת אותם, את המצב או את הארגון.

על פי חוק פארטו (20-80), 20% מהפעולות שלנו מייצרות 80% מהתוצאות שלנו.

"ניהול ביצועים בקצוות" הוא חלק מרכזי ב"קבוצת ה- 20% החשובים" שמשפיעים על 80% מהתוצאות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

המורה של המדינה

המורה של המדינה / מתוך הספר "שביל בעולם" (עמוד 215) מאת חילי טרופר:

"לא פגשתי אותה מעולם, רק שוחחנו בטלפון פעמיים.
אך בסיומן של השיחות ידעתי כי מדובר בדמות חינוכית יוצאת דופן, שהתברכו בה תלמידיה.

תחילתו של הסיפור בשיחת טלפון מאיש מאחד היישובים בצפון.
האיש סיפר כי הוא אב לתלמיד בבית הספר האזורי ולדאבון לבו
המחנכת האהובה על ילדו ועל יתר תלמידי הכיתה פוטרה בשבוע האחרון.

לבית הספר חזרו כמה מורות משנת שבתון וכד' 
ובנוהל של מערכת החינוך "האחרונה להיכנס היא הראשונה לצאת".
נוהל שיש בו מן העיוות ובעצם אינו מביא בחשבון את טיב ואיכות המורה 
אלא רק את העובדה שהוותיקים מקבלים עדיפות בכל מקרה ותמיד על פני הצעירים.

הבחור סיפר כי מדובר במורה יוצאת דופן 
שעברה ועוברת תקופה קשה בחייה ולא ייתכן מבחינה אנושית להשלים עם פיטורים אלה.
הוא סיפר על כך שיש לה ילדה חולה במחלה קשה וכן שלפני חודש וחצי היא עברה טרגדיה משפחתית קשה.
הוא סיפר שהורי התלמידים בכיתה החליטו להיאבק לטובתה ובתוך כך גם לטובת ילדיהם.

הסיפור כמובן לא הותיר אותי אדיש וביקשתי את פרטי המורה כדי שאוכל לשוחח גם עמה.
לאמת פרטים, להבין את התמונה הרחבה לפני שאנסה לסייע.
התקשרתי למורה, הצגתי את עצמי, 
סיפרתי לה בישירות ובתמציתיות על שיחת הטלפון מההורה של התלמיד שלה 
ואמרתי לה שאשמח אם היא תוכל להשלים לי את התמונה.

בעדינות ובאצילות נפש יוצאת דופן היא גוללה בפני את הסיפור.
היא סייגה שוב ושוב את דבריה בכך שאינה נאבקת 
משום שמבינה שזה הנוהל ואינה רוצה לפגוע באף אחד.
אך לכשעצמה כמובן חשוב לה להמשיך ולהיות המחנכת של הילדים המדוברים.
היא אוהבת אותם, נקשרה אליהם, ולמרות התקופה הקשה שעוברת עליה היא רוצה להיות איתם.
היא אמרה שהיא מתרגשת מכך שההורים מנסים לעזור והיא תשמח אם בסוף תימצא הדרך לסייע לה, 
אך שוב, היא מכבדת כל החלטה, לא רוצה לקבל משהו שאינו מקובל וכמובן מודה לי על הנכונות לסייע.

לכאורה היא לא אמרה שום דבר מיוחד, אך היה משהו כל כך מיוחד בדרך שבה דיברה.
בבחירה שלה לא להציג את עצמה כקורבן, בצניעות ובאצילות שבקעו מכל מילה שלה,
ביכולת שלה להבין מורכבויות ולרגע לא לייצר דרמה, למרות שעל פניו מצויים כאן כל החומרים לדרמה.
היא לא נופפה בקשיים הפרטיים שלה, לא ניסתה להרים את דגל ההורים הנאבקים,
רק דיברה באהבה גדולה על תלמידיה ועל מלאכת חינוך הכיתה וביקשה להעריך את המאמץ.
הרוח שנשבה מהשיחה היתה חזקה מכל מילה שאמרה או בעיקר בחרה שלא לומר, והתגייסתי לעזרתה.

כעבור חצי שעה כבר הודיעה לי מנהלת המחוז שנמצא פתרון,
שהמורה תוכל להמשיך לחנך את הכיתה.
היתה זו דוגמה נוספת למחויבות ולרגישות של מנהלי המחוזות ושל פקידים רבים במשרד.
התקשרתי אליה להודיע לה שהנושא סודר ובצורה טובה וישרה.

אמרתי לה בישירות שהיא תוכל להמשיך ולחנך את הכיתה,
ומהצד השני של הקו נשמעו רק רסיסי מילים והרבה התרגשות.
היא התקשתה להאמין, 
היא שאלה שוב ושוב מה זאת אומרת והסברתי לה שזה אומר שהיא תוכל להמשיך לחנך את כיתתה האהובה.
אחרי שהיא הסדירה מעט את נשימתה היא סיפרה שעבורה זה טלפון מרגש הרבה יותר מטלפון של אראלה ממפעל הפיס.
עבורה בתוך התקופה האיומה שהיא חווה, להמשיך ולחנך תלמידים בישראל שווה יותר מכל דבר אחר.
אחר כך גם התקשרתי להורה שבחר שלא להשלים עם הפיטורים והודעתי לו. 
גם הוא התרגש מאוד, סיפר לי שהוא ובנו מוחים דמעות של אושר.

אני יכול להפליג עוד על ההתרגשות שאחזה בהם, אך לא זה הסיפור.
הסיפור הוא על מורה אצילת נפש, מלאת רוח, מסורה וטובה, 
שהדבר שהיא הכי רוצה זה לחנך תלמידים וניתנה לה האפשרות לעשות זאת.
מורה מהסוג שאולי בפעם הבאה שנבקש להטיל רפש במורי ישראל נשתהה עוד רגע,
שהרי גם היא אחת ממורי ומורות ישראל."

**
לעצור.
לנשום.
לקחת אויר…

מספר דברים שיש כאן עבורי:

• פרואקטיביות. הורה אחד שלוקח אחריות, עושה מעשה ויוצר שינוי.
• אנושיות. אינטראקציות אנושיות מרגשות. קשר בין אנשים. כאב ושמחה.
• דברים טובים קורים לאנשים טובים. מסירות והשקעה רבת שנים שאלו פירותיה.
• מנהיגות. מורה אמיצה ולוחמת, מתמודדת עם קשיים, לא מוותרת, לא מתקרבנת.
• בחירה. במה מתמקדים. מתוך איזו אנרגיה פועלים. איזה חצי של הכוס רואים.
• אנרגיית בעד. בעד המורה ולא נגד המערכת. אנרגיה של אכפתיות ורצון לעזור ולא של כעס ורצון להרוס.
• אהבה. של אישה לעבודה שלה. של מורה לתלמידיה. של תלמידים ומשפחות למורה. 
• תקווה. אנשים שרוצים טוב ועושים טוב במערכת החינוך. בעיה שנפתרת. 
• פרספקטיבה. עולמי ועולמה. סביבתי וסביבתה. האתגרים שלי והאתגרים שלה.
• השראה והכרת תודה. לחילי טרופר. על הסיפור על זה. על מאות סיפורים נוספים בשני ספריך. על עשייה חינוכית בעלת השפעה אינסופית. על התרומה שלך לחיי.

**
המלצה אישית:

קצת פחות חדשות, תכניות ריאליטי או תכניות תחקירים מזעזעות.
קצת פחות לשון הרע, זלזול, התנשאות או הקטנה של אחרים.

קצת יותר אחריות, כבוד ודוגמא אישית.
קצת יותר בחירה מודעת ממה ניזונים, מה קוראים וממי לומדים.

חילי טרופר עם "מקום בעולם" ו"שביל בעולם".
לפתוח את הבוקר או לסגור את הלילה.
סיפור או שניים ביום.
חמש דקות יספיקו.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ללמוד, להתאמן, להשתפר

קשה למצוא רופאה מצטיינת שמרשה לעצמה להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר, גם לאחר שהיא כבר הוסמכה.
קשה למצוא ספורטאי על שמרשה לעצמו להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר, גם לאחר שהוא כבר חתם על חוזה או זכה בתואר.
קשה למצוא מפתחי תוכנה, אנשי כספים, שפים או אומנים מהשורה הראשונה שמרשים לעצמם להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר בתחומי העיסוק שלהם.

**
קל למצוא מנהלים שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בניהול.
קל למצוא הורים שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בהורות.
קל למצוא בני ובנות זוג שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בזוגיות.

**
"או שיש לך או שאין לך את זה",
"יש דברים שאי אפשר ללמוד",
"יש דברים שלא צריכים להילמד",
הם שלושה מיתוסים מופרכים.
אולי אפילו מסוכנים.

**
את הדברים החשובים בחיים,
אפשר וכדאי להמשיך ללמוד. עוד ועוד ועוד.
בדברים החשובים בחיים,
מומלץ להמשיך להתאמן ולשאוף להשתפר.

**
לא תמיד זה קל.
לפעמים זה אפילו קשה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך לגדל עובדים?

איך לגדל עובדים עצלנים ובעלי ראש קטן בארבעה צעדים?

1. תן להם אחריות כלשהי.
2. בדוק אותם לפרטי פרטים, עם או בלי ידיעתם.
3. מצא משהו לא בסדר במה שהם עושים (קטן ככל שיהיה).
4. תן להם קצת פחות אחריות (שהרי אי אפשר לסמוך עליהם).

וחוזר חלילה…

**
איך לגדל עובדים חסרי יוזמה בשלושה צעדים?

1. בקשי מהם לבוא עם הצעה למשהו.
2. מצאי ליקויים בהצעה שלהם (קטנים ככל שיהיו).
3. העלי הצעה "יותר טובה" משלך ובקשי מהם ליישם אותה.

וחוזר חלילה…

**
איך לגדל עובדים חסרי מוטיבציה בשני צעדים?

1. התעלם או התייחס כמובן מאליו לכל דבר שהם עושים שעומד בציפיות או עולה עליהן.
2. הער להם על כל דבר (קטן ככל שיהיה) שאינו עומד בציפיות.

וחוזר חלילה…

**
100% הצלחה מובטחת.
שיטה מוכחת, אחריות מלאה לתוצאות.
מתאים לעובדים ולמנהלים בכל דרג שהוא.
עובד גם על בני/בנות זוג, ילדים, תלמידים וחברים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עשר למידות מהשבוע

1. ניהול עצמי

ניהול עצמי לפני ניהול אחרים:

סדרי עדיפויות.
קבלת החלטות.
בריחה או התמודדות.
משמעת. עשייה.
עמידה במילה שלך.
נאמנות לערכים שלך.
מחויבות. מוכנות לתת.
מוכנות לבקש. מוכנות לקבל.
אחריות אישית. למידה.
שליטה עצמית. החזקה עצמית.
אהבה עצמית.
אומץ.
תקווה.

שוב אותו שיעור…

**
2. החלטות

אם אתה כבר יודע, חבל להתמהמה.
אם כבר הגעת להחלטה, לכי על זה.
יש מחיר לדחיינות.
עכשיו זה יותר יקר מאז.
והרבה פחות נוח.

**
3. אחריות

אנחנו יוצרים את המציאות שלנו ומאפשרים אותה.
כל הזמן.
בכל רגע נתון.
בכל אינטראקציה, פעולה, החלטה ושיחה.
בכל פעם שאנו בוחרים לומר משהו או לשתוק.
לעשות או להימנע מעשייה.
גם עכשיו.
במיוחד עכשיו.

**
4. דיוק

פעולה אחת… שהגיעה זמנה.
שיחה אחת…שעושה הבדל.
בחירה אחת…שמשנה מסלול.

להיות במקום.
לעשות את הדבר.

**
5. טריגר

אני שם לב לכעס שבי.
עליך, על הפעולות שלך, על ההתנהלות שלך.
משהו בי מאשים אותך בכל מיני דברים שהיית או לא היית אמור לעשות.
יש בתוכי שיפוטים על כפיות טובה, אנוכיות וחוסר הוגנות.

השיח הפנימי הזה מוכר לי.
אני פוגש אותו מדי פעם.
יותר מכפי שהייתי רוצה.
אתה מעורר אותו עבורי עכשיו.
שולח אותי לעשות עבודה.
עם עצמי.
אתך.
עם אחרים.

להתראות בקרוב…

**
6. המשכיות

אין דבר כזה "דף חדש".
כל דף הוא הדף הבא לדף שלפניו
והדף הקודם לדף שאחריו.

אנחנו קוצרים היום מה שזרענו וגידלנו.
אנחנו יוצרים עתיד עכשיו.

**
7. תרומה הדדית

ההצעה שקיבלת השבוע
נובעת בין היתר מההתנהלות שלך בשנים האחרונות.
מעניין לאן היא תוביל אותך בשנים הקרובות…

ההצעה שקיבלת השבוע
נובעת בין היתר מההתנהלות שלי בשנים האחרונות.
מעניין לאן היא תוביל אותי בשנים הקרובות…

**
8. דרך

הדרך היא המטרה.
בסוף… כשנסתכל אחורה…
שזה יהיה שווה את זה.

**
9. בלבול

שלשום הלכתי לישון בתחושה מבאסת שאולי "הרעים מנצחים".
חילקתי לעצמי את העולם לרעים ולטובים.
לניצחונות ולהפסדים.

זה באמת יכול לייאש כשמאמינים בזה…

**
10. ריענון

השבוע כשעבדתי עם קבוצת לוחמים שמשתחררים בקרוב,
שאלנו כמה שאלות:
– "מה תחשב הצלחה בחיים עבורכם?"
– "מה ערכי החיים המובילים שלכם?"
– "איפה אתם נמצאים כרגע?"
– "לאן אתם מכוונים?"

שאלות חשובות.
לא רק לחיילים משתחררים.

אולי הגיע הזמן לשאול אותן שוב…
להיזכר… לבדוק…לרענן…

 

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אירוע אחד ועשרה שיעורים חשובים

אירוע אחד ועשרה שיעורים חשובים
(מחשבות לפני הרצאת "קריירה בעולם החדש")

הרגע ההוא שהתכוננתי אליו שעות רבות בכדי להציג משהו להנהלת המחלקה…
ההמתנה המלחיצה במשך דקות מחוץ לדלת עד שיגיע תורי ויקראו לי…
הדקות שהפכו ליותר משעה, הרבה אחרי שהזמן המתוכנן עבר…
ההבנה שהיום זה כבר לא יהיה…
ההפתעה כשהדלת נפתחה בסיום הישיבה וכולם פשוט זרמו החוצה להמשך עיסוקיהם…
הפנייה לזו שהזמינה אותי לקבל קצת התייחסות ואמפטיה והתסכול למשמע תשובתה: "לא הסתדר היום… נתאם מועד אחר…"

**
לקחים מאותו אירוע, בפרספקטיבה של כמה שנים אחרי:
(מתוך היכרות אישית של כל המשתתפים)

• לא מדובר באנשים "רעים", "נצלניים" או כאלו שלא אכפת להם.
• מדובר באנשים עסוקים שאכפת להם.
• אנשים עסוקים שלפעמים מחמיצים משהו בזמן שהם עסוקים בענייניהם.
• ישיבות הנהלה יכולות להתפתח בצורות שונות, לא ניתן לתכנן כל דבר מראש, על הדקה.
• בזמן שאת בישיבת הנהלה, מישהו יכול להיות מחוץ לדלת: מתכונן. לחוץ. דרוך. מתוח.
• שינוי שגרתי אצלך (ביטול, עדכון, דחייה, …) יכול להיות שינוי עצום אצלו.
• זכרי שהוא שם. התאמץ לראות אותו.
• אי אפשר לבנות על זה שיראו אותך, יזכרו אותך או יחשבו עלייך ב 100% מהמקרים.
• חשוב לקחת אחריות על עצמנו. לא לזרוק אותה על אחרים.
• משפט אחד, שנאמר או שלא נאמר יכול לעשות הבדל עצום. לכאן או לשם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

קצת יותר אהבה…

בסוף הסמינר אתמול, 
י. הציע שנסתכל במראה ונבחר משהו אחד שחשוב לנו לשפר בעצמנו.
"משהו אמיתי !" הוא הדגיש.
לא כמו "פרפקציוניזם", "עקשנות" או "אין לי גבולות" 
שמקבלים בראיונות עבודה כשמבקשים ממועמדים לתאר את החולשות שלהם.
לא לעשות לעצמנו הנחות.
לא לחפף.
אני מכיר את הגישה הזו.
עבדתי איתה שנים.
גדלתי עליה.
היום אני יודע שהיא לא מספיקה.
זו דרך אפקטיבית מאוד לשיפור ולהתפתחות.
ודרך לא מספיק אפקטיבית לשמחה. 
ולאהבה.

אם כבר מסתכלים במראה,
למה לא לחפש גם משהו שאני מעריכים בעצמנו ?
כזה שאנו ממש גאים בו.
אבל אמיתי.
לא לחפף.

לחלק מהאנשים שאני פוגש הקטע המסוים הזה קשה מאוד.
לאחרים הוא כמעט בלתי אפשרי.
כרגע.
אחרי שנים של "אילוף" ביקורתי.
כמו הרבה דברים אחרים,
אפשר ללמוד ולפתח את זה.

קצת יותר אהבה…

בעצם, הרבה יותר אהבה.
לא במקום השיפור.
לצד השיפור.
לפני השיפור.

**
ט. , מנכ"ל מצליח ועתיר ניסיון , שיתף אותי שהשיטה שלו היא לחפש מנהלים "רעבים".
כאלו שיש להם "חור פנימי" שהם כל הזמן מנסים למלא.
מנסים בלי סוף ואף פעם לא מצליחים.
זו הדרך שלו להבטיח שהם ימשיכו לרוץ ללא הפסקה.
שביעות רצון יכולה להיות מסוכנת.
ט. ואני מכירים כבר שנים.
בחוויה שלי, אכפת לו מאוד מאנשיו.
הוא דואג להם.
בטח שהוא לא מנצל אותם. 
אבל הוא ממשיך לחפש את אלו עם "החורים".
כי גם הוא כזה.
כך הוא מעיד על עצמו.
ט. הוא אחד המנהלים שאני יותר מעריך. 
אדם שאני אוהב.
עצוב לי לשמוע אותו מדבר על זה כך.

קצת יותר אהבה…

קודם לעצמנו.
ועוד קצת לעצמנו.
וגם ולאחרים.

**
מורה אחת נתנה לתלמיד אחד מתנת פרידה השבוע.
"תיבת אוצרות".
היא ביקשה ממנו לפתוח אותה רק לפני השינה.


בלילה, במיטה, כשהוא פתח בסקרנות את הקופסא,
הוא גילה בתוכה שוקולדים ופתקים. 
בכל פתק כתבה המורה "תכונת אוצר" אחת שהיא מזהה בו.
על פתק אחד למשל נכתב "יש לך לב זהב".
על פתק אחר, "יצירתי ואלוף במשחקי דמיון".
על פתק שלישי, "בעל חוש הומור וכיף להיות במחיצתך".
והיו גם פתק רביעי, חמישי ושישי.

המורה הסבירה לתלמיד שהיא זיהתה רק חלק קטן מהאוצרות שלו
ושבכל פעם שהוא מוצא אוצר נוסף של עצמו,
שיכתוב על פתק ויכניס לקופסא.

באותו לילה אותו תלמיד של אותה מורה בכה מהתרגשות.
הוא כבר מתגעגע אליה ועצוב לו שנגמרת השנה.
כבר בבוקר שלמחרת הוא הוסיף לעצמו שלושה פתקים חדשים לקופסת האוצרות שלו.
יש סיכוי סביר שאותו תלמיד, כשיגדל,
לא יעבוד אצל מנהלים כמו ט. כי "החור הפנימי" שלו לא יהיה מספיק גדול.

הלוואי שלכל ילד וילדה יהיה לפחות מישהו אחד 
שיראה אותם כמו שאותה מורה רואה את אותו תלמיד.

קצת יותר אהבה…

קצת יותר מוקדם.

הלוואי שלכל אדם יהיה לפחות מישהו אחד
שרואה אותם כמו שאותה מורה רואה את אותו תלמיד.

קצת יותר אהבה…

גם עכשיו.
במיוחד עכשיו.

**
תרגיל מומלץ לילדים בני 25 ומעלה – 

קחו דף ועט וגשו להוריכם (אם הם עדיין בחיים):
בקשו מהם לציין חמישה דברים שהם מעריכים בכם ואוהבים אצלכם
ודבר אחד שהם מציעים לכם לשים אליו לב.
זה היחס – 1:5.
תנו להם זמן עיכול ומחשבה.
כמה ימים אם צריך.
כתבו את מה שהם אומרים ושמרו במקום בטוח.

אם יש יותר מחמישה דברים שהם מעריכים ואוהבים, אפשרו את זה.
אם יש יותר מדבר אחד לשיפור, בקשו מהם לבחור את האחד הכי חשוב.

"המולקולה" המיוחדת של חיים שמחים, מלאים ומשמעותיים
מכילה חמש יחידות אהבה (5L) על כל יחידת שיפור (I)
L5I

זו הזמנה נדירה שאתם יכולים להעניק להם
ומתנה עצומה שאתם יכולים לקבל מהם.

אף פעם לא מאוחר מדי, 
לקבל ממישהו שמצליח לראות אותנו
פתקים לתיבת האוצרות שלנו.

קצת יותר אהבה…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

האתגר הנוכחי של המין האנושי

"בעוד כמה מאות שנים, כאשר ההיסטוריה של זמננו תיכתב מנקודת מבט ארוכת טווח,
סביר להניח כי האירוע החשוב ביותר שההיסטוריונים יראו לא יהיה טכנולוגיה, האינטרנט או מסחר אלקטרוני.
האירוע הינו שינוי חסר תקדים במצב האנושי.
בפעם הראשונה – פשוטו כמשמעו – למספר הולך וגדל במהירות ובאופן משמעותי של אנשים יש אפשרויות בחירה.
בפעם הראשונה, הם יצטרכו לנהל את עצמם.
והחברה לגמרי לא מוכנה לכך."

~ פיטר דרוקר (תרגום חופשי…)

**
"In a few hundred years, when the history of our time will be written from a long-term perspective,
it is likely that the most important event historians will see is not technology, not the Internet, not e-commerce.
It is an unprecedented change in the human condition.
For the first time – literally – substantial and rapidly growing numbers of people have choices.
For the first time, they will have to manage themselves.
And society is totally unprepared for it."

~ Peter Drucker

**
בעולם הנוכחי, הדינמי, המחובר והמשתנה,
אנו חשופים להרבה מאוד מידע, אפשרויות ורעש.

יש לנו הרבה בחירה:
מה לקרוא, מה לאכול, מה ללמוד, מה לעשות, במה לעבוד,
מה לראות, איך להתנהל, במה להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.
וגם מה לא.
מה לא לקרוא, מה לא לאכול, מה לא ללמוד, מה לא לעשות, במה לא לעבוד,
מה לא לראות, איך לא להתנהל, במה לא להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.

**
החדשות הטובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושאנחנו יכולים לנהל את עצמנו.
החדשות הפחות טובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושלא פשוט לנהל את עצמנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

4 דברים שאי אפשר לנהל

אי אפשר לנהל זמן.
אפשר להתייחס לזמן ולכבד אותו.
אפשר לבחור מה לעשות עם זמן.

**
אי אפשר לנהל אנשים.
אפשר (אולי) לנהל עבודה או פרוייקט.
אפשר לעבוד עם אנשים.

**
אי אפשר לנהל מערכת יחסים.
אפשר להיות במערכת יחסים.
אפשר להשקיע במערכת יחסים.

**
אי אפשר לנהל קריירה.
אפשר לעשות משהו שאוהבים.
אפשר לגדול, ללמוד ולשרת אנשים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter