תגית: נוכחות

כך הלוחם לומד לאהוב

"מספרים לנו על הכאב שבמרדף אחר הנאה, ועל חוסר התועלת שבבריחה מפני כאב.
אנחנו שומעים על שמחת ההתעוררות, על הבנת הקשר ההדדי, 
על נתינת אמון בפתיחת לבנו ותודעתנו.
אך כמעט שלא מספרים לנו על ההימצאות במצב הביניים הזה,
שבו איננו יכולים עוד להסתפק בנחמות הישנות שלנו ממקור חיצוני, 
אך עוד לא הגענו למצב של שהייה מתמשכת בתוך תודעה שוות יחס וחמימות.

חרדה, שברון לב ורוך הם סימניו של מצב הביניים.
זה מסוג המקומות שאנו בדרך כלל רוצים להימנע מהם.
האתגר הוא להישאר באמצע, במקום להיגרר למאבק או לתלונה.
האתגר הוא להניח למצב לרכך אותנו במקום להפוך אותנו לקשים ומפוחדים.
יצירת אינטימיות עם התחושה המעיקה של הימצאות-באמצע-שום-מקום 
גורמת ללבנו להיות רך יותר.
כאשר אנחנו מספיק אמיצים כדי להישאר במצב הביניים הזה, החמלה מתעוררת מעצמה.
כאשר אנחנו לא יודעים מה מתרחש, אנחנו לא מקווים לדעת, 
ואנחנו לא מעמידים פנים שאנו יודעים – אנחנו יוצרים נגישות אל החוסן הפנימי שלנו.

ואף על פי כן נראה הגיוני לשאוף להקלה כלשהי.
אם רק נוכל להגדיר את המצב כנכון או לא נכון, 
אם רק נוכל למפות אותו איכשהו, כי אז נעמוד על קרקע מוכרת.
אבל משהו זעזע את הדפוסים הרגילים שלנו, ופעמים רבות הם אינם עובדים יותר.
הישארות עם האנרגיה הנדיפה הזו הופכת בהדרגה להיות נוחה יותר מאשר החצנה או הדחקה שלה.
המקום הרך והפתוח הזה נקרא בודהיצ'יטה.
השהות בתוכו היא זו שמביאה מרפא.
היא מאפשרת לנו להרפות מהחשיבות העצמית שלנו.
כך הלוחם לומד לאהוב."

~ "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון (עמודים 168-169)

**
אני סוגר שבוע של חיים מלאים.
חיים מלאים בשלוש מסגרות: בית, בית-חולים, עבודה.
פמה צ'ודרון ו"המקומות שמפחידים אותך" מלווים אותי:

שעות מרובות בבית-החולים.
התאוששות מניתוח במשפחה. 
צעד ועוד צעד.
מנהלות. סידורים. עניינים.
תמיכה משפחתית וחברית.
נוכחות מוגברת עם אי-וודאות.
היכרות והכרת תודה לצוות מסור ואנושי.
סלט ארומה ירוק קטן שעושה הבדל גדול.

**
עבודה "שוטפת": מגוונת, מורכבת, מאתגרת.
חזרה משמחת לפעילות של חברת צוות לאחר היעדרות.
עזרה עצומה משותפה לעבודה שדוחפת פתרון לבעיה מציקה.
הוקרה מיוחדת למישהי יוצאת דופן.
חגיגות ואבל במחלקה.
הרצאת פיתוח קריירה בחברת ebay. 
נוכחות עם מורכבות ועם חוסר וודאות.

**
זמן משפחה. 
זמן בית.
יום הולדת 18 לבתנו הבכורה.
ימי שמש. 
ניצנים של אביב.
ספר מרגש, מחזק ומעורר השראה.
התענגות על קפה.
זמן עם עצמי.
אימון מתמשך.
תרגול יומיומי.

**
מצב ביניים…?

חיים מלאים בגם וגם וגם.
מעברים…
להיות בתהליך…
להיות בדרך…

"אני בסדר".

נוכחות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אני בסדר

"בכל פעם ששאלו מורה זן לשלומו, הוא ענה, 'אני בסדר.'
לבסוף אחד מתלמידיו אמר, 'רושי, איך אתה יכול להיות תמיד בסדר?
אף פעם אין לך ימים רעים?'
מורה הזן ענה, 'ודאי שיש לי.
בימים הרעים, אני בסדר.
בימים הטובים, אני גם בסדר.' "

~ מתוך "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון

**
היום אנחנו בסדר.

את חוגגת יום הולדת 18. את בסדר.
בעוד מספר שעות תהיי בהלוויה של אחיינך. את בסדר.
את מאושפזת ומחכה לתשובות. את בסדר.
את חוזרת לעבודה אחרי היעדרות בת מספר שבועות. את בסדר.
קיבלת (או לא קיבלת) את הקידום שציפית לו. אתה בסדר.
אתה תקוע בפקק תנועה. אתה בסדר.
אתה מוכן (או לא מוכן) לפגישה. אתה בסדר.
אתה מלווה את הוריך בעניין רפואי מאתגר. אתה בסדר.
השמש זורחת והשמיים כחולים. את בסדר.
הגשם שוטף והשמיים שחורים. אתה בסדר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תקופה חדשה

נכנסים לתקופה חדשה.
זה השלב.
זה המצב.
עכשיו אני כאן.
אנחנו כאן.
זה מה יש.
אפשר להיות עסוקים במה שאולי יהיה,
אפשר להיות עסוקים במה שיכול היה להיות
ואפשר לבחור להיות עסוקים במה שעכשיו.

**
אין לי מושג מה יהיה מחר.
אין לי מושג איך זה יתפתח.
אין לי מושג מה עדיף.
אין לי מושג.
אני כאן.
עכשיו.

**
משהו נגד כאבים.
לפעמים יש משהו נגד כאבים שאפשר לתת.
או לקחת.
כשיש משהו כזה, זה יכול לעזור.
וכשאין, אין.

**
באופן מפתיע אפשר לפעמים להרגיש רוגע גם עכשיו.
והכרת תודה.
הרבה הכרת תודה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להיות מוכנים להגעתה

להיות מוכנים להגעתה

לצפות לבואה.
לפנות לה מקום.
להתכונן להגעתה.
להיות מוכנים לקבל אותה.
לפתח סקרנות: מהיכן היא תבוא?
לגלות ערנות: יכול להיות שהיא כבר כאן…?
להרגיש את ההתקרבות שלה.
להכיר בה כשהיא מופיעה.
לברך אותה לשלום.
לתת לה להיכנס.
להיות איתה.
ליהנות מנוכחותה.
להכיר תודה על היותה.

**
להיות מוכנים לבריאות.
להיות מוכנים לשמחה.
להיות מוכנים לרגיעה.
להיות מוכנים לשלווה.
להיות מוכנים לאהבה.
להיות מוכנים להקלה.
להיות מוכנים לקבלה.
להיות מוכנים להתפתחות.

**
למי אתם מצפים…?
האם אתם מוכנים…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חיים מספיקים ומלאים

"ההיפך מחוסר אינו שפע, אלא מידה מספקת.
אמפתיה אינה משאב מתכלה,
חמלה אינה פיצה שיש ממנה רק שמונה משולשים.
כשאנחנו נוהגים במישהו באמפתיה ובחמלה, הן לא אוזלות.
להפך. 
אהבה היא הדבר האחרון בעולם שצריך לחסוך בו.
הפליטה מסוריה לא תרוויח שום דבר מזה שתשמרי את טוב הלב שלך רק עבורה
ותמנעי אותו משכן שמתמודד עם גירושים.
כן, בפירוש יש מקום לפרספקטיבה.
אבל אני בהחלט מאמינה שמותר להתלונן – 
כל עוד אנחנו מקפידים לשמור על מעט פרספקטיבה גם בשעת ההתבכיינות.
כאב זה כאב, ובכל פעם שאנו מכירים בערך הקושי שלנו או של הזולת ובכוח החמלה והאמפתיה,
התוצאה היא ריפוי המשפיע על כולנו."

**
את הקטע הזה העתקתי מתוך הספר "לקום מחוזקים" שנכתב ע"י ד"ר ברנה בראון.

הוא החזיר אותי לסיפור ששיתפתי לפני מספר שנים – "אני מאחלת לך מספיק".

אתם יכולים לקרוא את הפוסט המלא עם הסיפור המרגש בקישור הבא.

אני נוהג לסיים את הפוסטים שלי בברכת "חיים מלאים".
"חיים מלאים" שונה מברכות אחרות כגון חיים טובים, שמחים, נפלאים או מדהימים.
"חיים מלאים" מסמלת את השילוב של שמחה ועצב, עונג וכאב, חגיגה ואבל.
הדגש הוא על חיים. 
ועל מה שבעד חיים.
"חיים מלאים" זו עסקת חבילה.
כשאנחנו נפתחים ל"חיים מלאים" אנחנו מוכנים לקבל ולחוות גם וגם.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כוונון תדרים

כוונון תדרים

כשאני מכוון את התדר לגלי צה"ל – אני שומע תכניות של גלי צה"ל.
כשאני מכוון את התדר לרשת ג' – אני שומע תכניות של רשת ג'.
כשאני מכוון את התדר ל 103FM – אני שומע תכניות של 103FM.

**
כשאני מכוון את התדר לכעס – אני שומע, רואה וחווה יותר כעס.
כשאני מכוון את התדר לשנאה – אני שומע, רואה וחווה יותר שנאה.
כשאני מכוון את התדר לדאגה – אני שומע, רואה וחווה יותר דאגה.
כשאני מכוון את התדר לפחד – אני שומע, רואה וחווה יותר פחד.

כשאני מכוון את התדר לחמלה – אני שומע, רואה וחווה יותר חמלה.
כשאני מכוון את התדר לאהבה – אני שומע, רואה וחווה יותר אהבה.
כשאני מכוון את התדר לשמחה – אני שומע, רואה וחווה יותר שמחה.
כשאני מכוון את התדר לשלווה – אני שומע, רואה וחווה יותר שלווה.
כשאני מכוון את התדר להכרת תודה – אני שומע, רואה וחווה יותר הכרת תודה.

**
כל התדרים נוכחים בעולם.
כל התדרים שנוכחים בעולם זמינים עבורי.
לכל תדר שאבחר אמצא אינספור תכנים ותכניות המשודרים בו.
כשאני מורגל להאזין לתדר מסוים, אני נחשף ליותר ויותר תכנים וחומרים ממנו.
התכנים והחומרים שאני נחשף אליהם שוב ושוב משפיעים על חיי ומשנים אותם.

**
לאיזה תדרים אני מכוונן היום…?
מי מכוון את התדרים שאני מאזין להם…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שבעה קטעים משבוע סוער

את השבוע הזה יתאים לך לשכוח.

לא מסוג השבועות שאיחלת לעצמך.
כשנכנסת אליו לא תיארת לעצמך איך הוא יתפתח.
איך הוא עדיין מתפתח.
בהתמקדות למדתי, שאנחנו לא יכולים לנוע יותר מהר מהחלק הכי איטי שלנו.
לפעמים החלק הכי איטי שלנו הוא ממש איטי.
הרבה יותר איטי ממה שהיינו רוצים שהוא יהיה.
איטי וכואב ונמוך ועצוב.
וכבד ועייף ומותש וחלש.

[כאן יכולים להיכנס משפטי עידוד, חיזוק, חשיבה חיובית ופרספקטיבה. 
נוותר עליהם.]

זה השלב שלך עכשיו.
עניינים מסוימים צריכים את הזמן שלהם.
אולי אפילו נצח.
בהצלחה עם סוף השבוע.
בטח יהיה לך קשה.
אני כאן. 
אתך.

**
הדברים שעשית השבוע ייזקפו לזכותך לעולמי עולמים.

מרחל נעמי רמן למדתי, 
שעזרה מייצרת בתוכנו סיפוק ושנתינה מייצרת בתוכנו הכרת תודה.
אני לא יודע מה הכותרת למה שעשית ולאיך שהיית השבוע.
אולי קדושה.

**
מותר לך.

מותר לך לפנות זמן לעצמך.
מותר להיות עם המשפחה שלך.
מותר לך לצחוק, ליהנות, לבלות, לחגוג.
מותר לך לעצור. מותר לך לנוח.
מותר לך לרדת מכוננות 24/7.
מותר לך להוריד את הגלובוס מהכתפיים שלך.
לא נשכרת להציל את העולם.
מותר לך להגיד לא לאחרים.
מותר לך להציב גבולות.
מותר לך לבקש עזרה. 
מותר לך להתפרק.
מותר לך להישען.
גם לך.
אפילו לך.

**
הסיפור שאנו מספרים יוצר את חיינו ומעצב אותם.

הדרך שבה נספר אותו לאחרים ישפיע על התגובה שלהם אלינו ועל מערכת היחסים בינינו.
יכול להיות שהסיפור שנספר יביא לנו את התפקיד הבא או ירחיק אותו מאתנו.
חשיבות הסיפור החיצוני שאנו מספרים לאחרים גדולה.
חשיבות הסיפור הפנימי שאנו מספרים לעצמנו עצומה.
"שלושה פרויקטים מרתקים ומשמעותיים בסביבות עבודה שונות" 
ו- "דשדוש קריירה ומעבר בין תפקידים זמניים"
הם שני סיפורים שונים המתארים את אותה מציאות.
אחד מהם יכול להוביל להתלהבות, פתיחות, התקדמות והכרת תודה,
השני לחוסר שקט, מתח, תסכול, לחץ, תקיעות וחוסר ביטחון.

**
אנחנו לא אלוהים ולא הסגן שלו.

יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות, לסדר, לארגן, ללהק, לביים.
התפקיד שלנו אינו להניע אנשים לעשות משהו שאנו בטוחים שהוא נכון.
התפקיד שלנו אינו לגרום לדברים לקרות בסדר המסוים שאנו מאמינים בו.
גם כשאנו מאוד רוצים, זה לא תפקידנו וזה מעבר ליכולתנו.
יש משהו מלחיץ בלשכוח את זה.
יש משהו משחרר בלהיזכר בזה.

**
לפני השינה הוא ואני מתאמנים בהכרת תודה.

ביום טוב אנחנו מוצאים שלושה דברים להכיר עליהם תודה.
ביום פחות טוב, אנחנו מוצאים חמישה.
וביום ממש רע, אנחנו מתחילים משבעה.

**
תאהבו את הילדים שלכם.
תאהבו את בני ובנות הזוג שלכם.
תאהבו את ההורים שלכם.
תאהבו את עצמכם.
תכבדו את החיים.
עכשיו זה הזמן.
היום זה היום.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

העניין המרכזי הוא לא אנחנו

כשאנחנו חושבים איך אנחנו יכולים לעזור
ומה אנחנו יכולים לעשות
הדגש הוא יותר עלינו
ופחות על האדם האחר.

**
הכול מכוונות טובות:
אכפת לנו.
אנחנו דואגים.
באמת חשוב לנו לעזור.
אבל העניין המרכזי הוא לא אנחנו.
העניין המרכזי הוא האדם האחר.

**
במצבים מסוימים אין לנו תפקיד ראשי.
לפעמים זה זמן לפנות את הבמה.
להסכים להיות בתפקיד משני.
לדאוג למנהלות.
לפנות מרחב.
לסגור פינות.
לייצר שקט.

**
במצבים שבהם אין הרבה שאנחנו יכולים לעשות
אחד הדברים החשובים הוא לנהל את עצמנו.
אם אנחנו לא יכולים לעזור, לפחות שלא נפריע.
אם אנחנו לא יכולים להקל, לפחות שלא נעמיס.
חשוב שנחזיק את חוסר האונים, הלחץ והדאגה שלנו.
שניקח אחריות על הצורך שלנו לעזור ולהיות משמעותיים.
כך שהעיסוק ברגשות ובצרכים שלנו לא יהפוך לעוד מעמסה על מישהו אחר.
כך שהאדם שצריך עזרה יוכל להתעסק יותר בענייניו ופחות בענייננו.

ואולי לנהל את עצמנו ולהתעסק בענייננו זה לא מעט.
אולי זה אפילו הרבה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

נוכחות

לפעמים אנחנו לא בטוחים
מה עדיף.
איך להמשיך מכאן.
איך נכון להתנהל.
מה אפשר לעשות.
האם אפשר לעשות.

**
במצבים מסוימים,
העשייה הכי חשובה שלנו היא נוכחות.
להיות.
להיות עם.
לשבת ליד.
להושיט יד.
לאהוב.
לקבל.
להקשיב.

**
לעזור להחזיק את המתח, את הכאב.
לתת מקום לעצב, לפחד, לחוסר הוודאות.
להיות עם חוסר האונים.
בלי להיבהל יותר מדי.
בלי לדעת לאן זה הולך.
להמשיך להאמין.
להישאר קרוב.

רק עוד יום.
רק היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אנו דומים לא מעט לסרטן

"אנו דומים לא מעט לסרטן.
בעל חיים זה גדל תוך שהוא מפתח שורה של שריונים קשים המגינים עליו, ומשיר אותם מעליו בזה אחר זה.
בכל פעם שהוא גדל ומתרחב מבפנים, הוא מוכרח להפטר מן השריון המגביל אותו.
תקופת מה הוא נותר ערום ופגיע, עד שגדל שריון חדש ומחליף את קודמו.
גם אנו חייבים להשיר מעלינו שריון מגן בעת שאנו עוברים משלב אחד בתהליך הגידול למשנהו.
גם אנו נשארים תקופת מה עירומים ופגיעים – ועם זאת תופחים וגדלים, ומסוגלים להתפשט בכוונים שלא ידענום לפנים.
הסרת השריון עשויה להימשך שנים אחדות ואף יותר.
עם זאת, בכל פעם שאנו מגיחים ונחלצים מתוך מעבר ממעברי חיינו, אנו פותחים בתקופה ארוכה ויציבה יותר,
שבה אנו יכולים לצפות לשלוות נפש מסוימת ולהחזיר לעצמנו את תחושת איזוננו."

מתוך "מעברים" / גייל שיהי

**
הנה זה מגיע שוב:

לקלף עוד חלק מהשריון שלנו.
להסכים להיות קצת יותר חשופים.
לבחור להיות קצת פחות מוגנים.
לשחרר חלק מהשליטה שדמיינו שיש לנו.
לעבור דרך חוסר הוודאות.
לתהות לאן כל זה הולך. האם זה מה שנכון לנו??
לחוש בדפיקות הלב המואצות.
להיות עם ההתרגשות, השמחה והתקווה.
להיות עם הקושי, הכאב והחשש.
לפחד ללכת לאיבוד.
לפחד להיכשל.
לפחד להיפגע.
לפחד למות.
לא לדעת.
להתבחבש.
ליפול.
לקום.
להמשיך לנוע.
לגלות.
לגדול.
להשתנות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter