תגית: מורכבות

6 שיעורים משמעותיים מהשבוע

מאמן כדורסל מקבל מאות החלטות במשחק.
ההחלטות הללו הן ביטוי של מחשבותיו, הדברים שהוא מאמין בהם ושל סדרי העדיפויות שלו.
ההחלטות הללו משפיעות על המשחק ועל השחקנים, קובעות ומגדירות במידה רבה איזה מאמן הוא.
מאמן כדורסל מקבל החלטות רבות גם באימונים, לפני ואחרי המשחק.

בדומה למאמן כדורסל, אדם מקבל אינספור החלטות במהלך יום נתון בחייו.
החלטות היכן להשקיע את תשומת לבו, מה לומר ומה לא, איפה להיות, מה לעשות,
איך לנהוג, אלו דברים לתעדף גבוה ואלו דברים לתעדף נמוך.
ההחלטות הללו הן ביטוי של האדם.
מהן ניתן ללמוד עליו ועל תהליכים שהוא עובר וחווה.
ההחלטות והבחירות הן השתקפויות של האמונות, הערכים וסדרי העדיפויות של האדם.
חיים נוצרים ומעוצבים ברגעי החלטה.
כל יום.
בכל רגע נתון.

**
השבוע בחרתי לפרסם פוסט בפייסבוק בנוגע לנושא טעון, כואב ומורכב.
הפוסט היה טריגר חזק עבור אנשים רבים.
חלקם בחרו להגיב בפומבי או בפרטי.

כ-30 שעות מפרסום הפוסט, לאחר שיחות והתכתבויות עם לא מעט אנשים, 
בחרתי לפרסם התייחסות נוספת לנושא. 

מספר למידות ושיעורים משמעותיים שלי מהשבוע:

1. שיעור בענווה.

השקעתי לא מעט מחשבה לפני הפוסט הראשון.
כתבתי, מחקתי, שוב כתבתי ושוב מחקתי.
הוא לא נכתב בשליפה או לאחר יד.
היה לי ברור מה אני רוצה לומר והקדשתי זמן לניסוח של זה.
האמנתי שזה יעבור בצורה הרבה יותר ברורה וחלקה ממה שקרה בפועל.
נושאים מסוימים מורכבים מדי וכל נגיעה בהם יכולה להציף הרבה כאב וקושי.
כשנוגעים בנושא טעון ומורכב הסיכוי שדברים יובנו כפי שאנו רוצים, קטן משמעותית.
כשנוגעים בנושאים מורכבים חשוב לזכור שנקודת המבט שלנו מוגבלת וההבנה שלנו מצומצמת.
אנו מודעים למה שאנו מודעים ואיננו מודעים למה שאיננו מודעים.

** 
2. שיעור במורכבות.

אנו מתורגלים בחשיבת שחור ולבן, בתפיסת "או-או", בבחירת צד, 
בקטלוג של האם מישהו נגדנו או בעדנו, אשם או זכאי, טועה או צודק.
אנחנו מחפשים שורות תחתונות, סיבות פשוטות ופתרונות ברורים.
קשה להחזיק ולהקשיב למחשבות מורכבות.
קשה להיות נוכח ולהישאר נוכח במצבים מורכבים.

** 
3. שיעור באחריות.

כשאנו בוחרים לכתוב או לומר משהו, אנשים שונים יפרשו את זה בצורות שונות.
אין לנו שליטה על כך.
זה לא מוריד מהאחריות שלנו.
הצורה שבה נבחר לכתוב, להתבטא או לפעול, משפיעה על הדרך שבה אנשים ישמעו או יראו אותנו.
אין לנו שליטה ויש לנו השפעה.
לאחר פרסום הפוסט הראשון, התלבטתי האם לכתוב התייחסות נוספת או לוותר על זה.

סיפרתי לבתי שאני שוקל לתת לפוסט "לדעוך" מבלי לפרסם התייחסות נוספת,
מפני שפלטפורמת הפייסבוק מקשה על קיום דיונים מורכבים ומעודדת קיצוניות והתלהמות. 
התשובה של בתי היתה: "אם בחרת לכתוב את הפוסט בפלטפורמה הזו,
קח אחריות ותמשיך גם עם ההבהרה שלך באותה פלטפורמה".

** 
4. שיעור בהשפעה.

השבוע הבנתי שיותר אנשים קוראים את הפוסט, מאשר אלו שמגיבים אליו בצורה כלשהי.
פוסטים בפייסבוק הם רק דוגמא.
אנחנו על "הבמה".
לדברים שאנו אומרים או עושים יש השפעה.
ההשפעה יכולה להיות שלילית או חיובית, ובכל מקרה היא קיימת.
אותה התנהלות יכולה להשפיע בצורה שונה על אנשים שונים.
על-פי "מבחן העיתון" כדאי לנו לבדוק עם עצמנו כיצד היינו מרגישים אם מה שאנו אומרים או עושים היה מתפרסם בעיתון. 
היום, בעידן הרשתות החברתיות והמכשירים הסלולריים, הנראות והחשיפה הרבה יותר גבוהים מבעבר.
לדרך שבה שאנו פועלים יש השפעה.
בין אם אנו מכירים בכך ובין אם לא.

**
5. שיעור בחברות.

השבוע זכיתי לדבר ולהתכתב עם מספר חברים.
חלקם לא אהבו את הפוסט שכתבתי או לא הסכימו איתו, והיה חשוב להם לשתף אותי בכך.
לאחרים היה פחות חשוב להתייחס לפוסט ויותר חשוב לבדוק לשלומי.
יש בי הכרת תודה על חוויות של חברות היכולה להחזיק מורכבות, 
ועל דיאלוג מחבר הממשיך להתקיים גם במצבים טעונים.
חברות היא ערך חשוב בעיני.

מישהי שאלה אותי למה הנקודה הזו כ"כ נגעה בי.
התשובה שלי פשוטה…אפילו קצת מביכה… :
אנחנו רוצים להרגיש רצויים ואהובים.
אנחנו רוצים שיראו, יבינו ויקבלו אותנו.
אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בקשרים החשובים שלנו.

וכשמישהו נמצא שם איתנו ועבורנו, זה מרגש. ולא מובן מאליו.

** 
6. שיעור בערכים.

השבוע חזרתי לפוסט "6 הערכים המובילים שלי" שפרסמתי לפני מספר שבועות.
למידה, שירות, אחריותיות, חמלה, הכרת תודה, שמחה.
השבוע הזה סיפק לי מראה חזקה + הרבה הזדמנויות לנסות לחיות עפ"י הערכים הללו.
לא תמיד זה קל. 
לפעמים זה אפילו קשה.
בקטעים הללו אין 100%.

כולנו בני אדם בתהליך…
חשוב לטפח חמלה לא רק כלפי אנשים אחרים, אלא גם, ובמידה רבה כלפי עצמנו…

בתי שאלה אותי השבוע האם אני מתחרט על כתיבת הפוסט. 
אני לא. 
הכוונה שממנה נכתב הפוסט והדברים שניסיתי לומר בעינם עומדים. 

האם הייתי מתנסח אחרת? בוודאי. 
הדרך שבה נכתבו הדברים היתה טריגר חזק ועוררה הרבה אי הבנות וכאב שצר לי עליהם.

** 
החיים שלנו נבנים ברגעי החלטה.
בכל רגע נתון יש לנו את האפשרות לבחור.
הבחירות שלנו משקפות את הערכים שלנו ויוצרות מערכות היחסים שלנו ואת חיינו.

הלוואי הלוואי הלוואי שכולנו נדע פחות סבל ויותר שמחה. 
פחות כאב ויותר שלווה.
פחות שנאה ויותר אהבה.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ההר שלך, המסע שלך

העזרה שתוכל לקבל ממומחה עולמי לעיניים היא מוגבלת,
אם הבעיה שאתה מתמודד איתה היא בעיית מעיים.
הערך שתקבלי ממומחה עולמי לפסיכולוגיה יהיה מועט,
אם העניין שאת מתמודדת איתו הוא אורתופדי.

**
בשונה מהדרך שלפיה מחולקות הפקולטות באוניברסיטאות,
או הצורה שבה מאורגנות המחלקות בבתי החולים,
לאתגר שאתה מתמודד איתו אין כותרת ברורה, אחת ויחידה.
אולי אפילו לא כותרת עיקרית.
לא בטוח שאפשר להכניס אותו לקופסה מוכרת.

**
יכול להיות שגם למומחים המובילים בתחומם,
לא יהיה פתרון מובהק שיעזור לך עם העניין שלך,
בטח לא אחרי עשר דקות של שיחה.
לצפרדע שלך לא מחכה הנסיך המנשק המתאים.

**
זה ההר שלך.
קח אחריות, קח אויר.
בקש עזרה.
היה פתוח ללמידה.
המשך לטפס.
צעד ועוד צעד.

**
זה המסע שלך.
את מובילה ואת לא לבד.
המשיכי לנוע ולגלות.
את הדרך.
את עצמך.
יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שיחות משמעותיות בעולם מורכב

1.
" יש את הנושא הזה.
הוא חשוב ואני רוצה שנדבר עליו.
אין לי דעה ברורה לגביו עדיין.
אני אפילו לא לגמרי בטוחה האם יש בעיה,
או האם אנו צריכים לעשות משהו בשלב הזה.
שום דבר לא דחוף לכאורה,
ויש לנו נושאים יומיומיים אחרים לדבר עליהם.
זו בדיוק הסיבה שאני רוצה שנדבר על הנושא המסוים הזה.
הוא מספיק חשוב ולא מאוד דחוף.
חשוב לי לשתף אותך במחשבות ראשוניות שלי
ומעניין אותי לשמוע את הפרספקטיבה הראשונית שלך.
אני רוצה שנניע ביחד את החשיבה המשותפת שלנו על הנושא.
שנעמיק ונחדד אותה.
האם אפשר להקצות חצי שעה בשבוע הקרוב לחשיבה ראשונית,
כנראה בלי שורות תחתונות? "

**
2.
" אני רוצה לשתף אותך בתפישה שלי לגבי X.
יש לי תפישה ברורה ומוצקה בנושא הזה.
היא מבוססת על עקרונות חשובים שאני מאמין בהם.
היא לא כל-כך שגרתית במסגרת שאנו חלק ממנה,
ודווקא בגלל זה חשוב לי לשתף אותך בה.

א. אני רוצה שתכיר אותה, ושתדע שאני מחזיק בה.
במיוחד לאור העובדה שהיא לא הכי שגרתית.
אולי אפילו לא הכי מקובלת.

ב. אני רוצה לבדוק את עצמי ולשמוע את דעתך הכנה.
למרות שהקדשתי לכך לא מעט מחשבה ושהדעה שלי מוצקה יחסית,
יכול להיות שאני מפספס משהו.
חשוב לי שתאתגר אותי.
אתה פתוח לדבר על זה כמה דקות? "

**
שתי שיחות מעניינות.
שני דיאלוגים חשובים.
שני תהליכי חשיבה שונים,
מבוססי הקשבה ושיתוף, פתיחות וסקרנות,
מוכווני הבנה והעמקה.

שיחות משמעותיות בעולם מורכב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איש, מקל, כישרון ואושר

האיש והמקל

"איש אחד קיבל מכה ממקל בתוך קהל רב והתחיל לקלל את המקל.
מישהו אמר לו, 'מדוע אתה מקלל את המקל? הוא לא פועל לבדו. קלל את היד שמחזיקה במקל.'
האיש הסכים עמו והחל לקלל את היד.
אמרו לו, 'מדוע לקלל את היד? היא אינה פועלת לבדה. קלל את האדם שהיד שייכת לו.'
הוא השתכנע והחל לקלל את האדם.
אמרו לו, 'מדוע לקלל את האדם? הוא אינו פועל לבדו. קלל את הגורמים שגרמו לו לפעול כך.'

די בכך שתבין לעומק כי אינך יכול להצביע על נקודה יחידה כלשהי בתור גורם למשהו שקרה,
מפני שכל דבר משפיע על דברים אחרים וכל דבר מושפע מדברים אחרים.
הדבר משול לתפיסת קצה הקרחון כאילו היה הקרחון השלם.
אינך יודע כיצד פועל העולם באמת, ואין לך מושג קלוש לגבי ההשפעות הרבות-מספור הקיימות בין תופעות."

~ מתוך "להכיר במציאות. לדעת שלווה." מאת יונתן הריסון

הנטייה האנושית שלנו היא לחפש סיבה מרכזית אחת.
למצוא משהו אחד לא בסדר שגורם לבעיה.
לזהות מישהו אחד שבגללו הכול קרה.
אם רק היה אפשר למצוא מישהו אשם מתחבר לזה.

**
את ד"ר יאיר כספי פגשתי לראשונה לפני מספר שנים.
זכיתי ללמוד איתו ואצלו במסגרת תכנית "פסיכולוגיה ביהדות" שלו.
בשבועות האחרונים הוא מעלה בפייסבוק פוסטים מעוררי מחשבה בנושא "הכישרון ל…".
כל פוסט מוקדש לכישרון כלשהו, שבדרך כלל איננו נוהגים להתייחס אליו ככישרון,
ומביא נקודת מבט אחרת שונה מזו המקובלת או הנפוצה.
את "הכישרון להיות לא מאושר" שיאיר העלה השבוע אהבתי במיוחד:

הכישרון להיות לא מאושר / ד"ר יאיר כספי

"הכישרון להיות לא מאושר:
האנשים שלא חייבים להיות מאושרים זכו בחופש לעשות את מה שצריך לעשות, 
בלי לבדוק כל הזמן אם טוב להם או לא. 
הם יכולים לבחור משימות קשות. 
לעבוד קשה במשך שנים לפני שיראו תוצאות. 
לשאת תקופות של תסכול. 
לשמור על מקום עבודה מרתק ששכרו לא רב. 
לעבור מחסור. 
לשמור על זהות נבדלת באלפיים שנות גלות. 
לבחור שותף מצוין לאהבה וברית שאולי בדבר אחד, אינו מתאים. 
לצלוח עם ילדיהם את גיל ההתבגרות. 
לשמוח באוכל פשוט. 
ליהנות ממזג אוויר נחמד. 
בקיצור, האנשים שלא חייבים להיות מאושרים נהנים יותר.

הכישרון להיות לא מאושר הוא המפתח לשלוות נפש, החסרה דבר מה, תמיד.
עד לעת החדשה אנשים שמחו אם הייתה להם פת לחם, קורת גג, ומישהו לחלוק בהם עמו. 
במאה העשרים כשהיה נדמה לנו שהשגנו שליטה מלאה בחיים, 
התחלנו לדרוש מעצמנו להיות מאושרים. 
חשוב שאדם ידע לדאוג לצרכיו. 
טוב לשאוף לחיות חיים מלאים. 
לשמוח ולהתענג על טובו של העולם. 
לעזוב מקום שעושה אותנו אומללים.

אך האושר, שהייה פעם כמיהה, נעשה לתביעה מעצמנו ומהעולם. 
אומרים שאפשר לזכות בו, אם מפתחים לו כישרון. 
ומי שלא הגיע אליו, אשם. 
אנשים כל שעה בודקים אם טוב להם או לא. 
האושר נעשה לאחד העריצים הקשים של הזמן. 
האנשים שלא זכו בכישרון לא להיות מאושרים שואלים את עצמם כל בוקר אם הם מאושרים. 
אם התשובה שלילית, הם ממשיכים ושואלים, האם זו העבודה, שלא מתאימה לי. 
ואולי צריך להחליף את מקום המגורים. 
או לקנות משהו שאין לי. 
או להתגרש. 
או להחליף את המין.
אושר נעשה למקצוע לימודים. 
בקורס לאנשים מאושרים ישנו דבר אחד על מצב האדם שאותו מעלימים: 
רוב התלמידים יצאו מן העולם לפני שתהיה בידיהם חצי מתאוותם.

האנשים שחייבים להיות מאושרים אומללים כשהם מקבלים חדר רגיל במלון. 
כשהשירות איטי. 
כשהצ'יפס סתמיים. 
לא מחשיבים שמחות בינוניות. 
שעות של אושר אינן נחשבות בעיניהם אם עדיין לא הגיע האושר המושלם. 
יתקשו להחזיק מעמד לאורך זמן במקום שיש בו קשיים. 
לא כדאי להתחתן אתם כי לא יישארו אתנו אם נחלה, או נאבד את כספנו, או נזדקן. 
כדי להכריח את האושר שהובטח להם לבוא יתמכרו לתרופות וסמים. 
סופם שהם נעשים מדוכאים, כי אינם מאושרים."

**
ביום ג' השבוע יצא לדרך מחזור א' של תכנית "שלושים יום".
22 משתתפות ומשתתפים בחרו לקפוץ פנימה.
בהמשך לטקסט של ד"ר יאיר כספי, 
משתתפים בוחרים לעצמם עשייה חשובה 
ומתחייבים להתמיד בה לאורך זמן. 
כל יום.
גם כשלא הכי מתחשק להם.
גם כשלא הכי נוח או מתאים להן.
גם כשאין פרס מובטח.
יכול להיות (אף אחד לא מבטיח) ששמחה וסיפוק יגיעו מעצם העשייה המתמדת.
ששלווה תצמח מכך שפשוט עושים במקום להתלבט כל יום אם כן או לא.

ההיענות לתכנית מרגשת.
22 משתתפות ומשתתפים נרשמו בתוך ארבעה ימים ופתחו ב 1/5 חודש של עשייה יומית.
בניתוח ראשוני, נראה שרוב (ואולי כל) הפעולות היומיות שמשתתפים בוחרים לעצמם
הם פעולות מ"הרביע השני" (עפ"י מטריצת ניהול הזמן של סטיבן קובי) – 
הרביע של הדברים החשובים והלא דחופים.
אותם דברים שאיננו מגיעים אליהם ביום יום מפני שהם "נדרסים" ע"י דברים אחרים.
ואולי גם כאלו שאנחנו מגיעים אליהם פה ושם אבל מתקשים להתמיד בהם.

התחייבתי בפני עצמי לפתוח שלושה מחזורים רצופים של "שלושים יום".
אני מאמין בעשייה עקבית ובלמידה מתמדת לאורך זמן.
בשימור של מה שעובד טוב ובשיפור של מה שעובד פחות טוב.

מחזור ב' יצא לדרך ביום ו' ה – 1/6/18.
במוצ"ש 30/6 כשילדי בית הספר היסודי יצאו לחופש הגדול,
יחגגו משתתפי מחזור ב' 30 ימים של עשייה רצופה.
ואולי אפילו 61 ימים (לאלו ממחזור א' שימשיכו לחודש נוסף).

עלות התכנית: "דמי רצינות" 90 שקלים.

פרטים והרשמה כאן

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

התכווננות

התכווננות

שמעתי אודותיכם.
אני חושב עליכם.
יש בי כבוד אליכם.
יש בי הערכה להתמודדות שלכם.
אני רוצה לשרת אתכם.
חשוב לי לתת לכם משהו בעל ערך.
אשתדל כמיטב יכולתי.
אני מקווה שאצליח.
איני בטוח.

לילה טוב.
ניפגש מחר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לסבך דברים

"אנחנו נוטים לסבך דברים בכדי להצדיק את אי-הפעולה שלנו" / בן קיני

"We tend to complicate things to justify our inaction" / Ben Kinney

~ Source: "The One Thing" Podcast

**
יכול להיות שעדיין לא עשית את זה
לא בגלל שזה מסובך אלא בגלל שהתעצלת להפשיל שרוולים?

**
יכול להיות שעדיין לא קיבלת החלטה
לא בגלל שזה מורכב אלא בגלל שפחדת לקחת אחריות?

**
יכול להיות שלא אמרת את מה שרצית
לא בגלל שלא ידעת מה לומר אלא בגלל שחששת מהתגובות?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשנגיע לגשר

בואו נטפל בדבר אחר.
בדבר המסוים הזה עדיף לא לגעת כרגע.

בואו נתמקד בעניין ההוא.
לעניין הזה לא כל כך ברור איך לגשת.

בואו נקדם את הנושא ששם.
הנושא שכאן מורכב ומאיים מדי.

**
כשנגיע לגשר נעבור אותו.
או שלא.
אולי כשנגיע לגשר נחפש גשר אחר.
או שנמצא סיבה להישאר על הגדה הזו.
או שנמשיך ללכת עוד ועוד בלי להגיע.
או שנחפש לנו נהר אחר.
עם גשר חדש ורחוק.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלושה דברים להחזיק

שלושה דברים להחזיק.
שלוש מיומנויות שאפשר וכדאי לפתח.
שלוש איכויות הובלה חשובות בעולם דינמי ומורכב.

**
להחזיק מורכבות
לעיתים אין תשובות פשוטות.
כמעט אף פעם זה לא שחור או לבן.
העולם אינו נחלק לטועים וצודקים, רעים וטובים.

**
להחזיק אי-נוחות
כשהפתרון רחוק מלהיות מושלם.
כשאין בינינו הסכמה מלאה על כל הנקודות.
גם כשברגע נתון צרכים מסוימים שלנו אינם מתמלאים.

**
להחזיק כוונה
לדיאלוג מקרב המחפש להבין.
להתקדמות מיטיבה למרות הקשיים, האילוצים והחסמים.
לטוב המשותף (מה שזה לא יהיה), גם כשלא ברור איך והאם אפשר…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ט אלול – סופת חול

סרט שחושבים עליו גם ביום שאחרי.
משפט שהולך אתך הרבה אחרי שהוא נאמר.
אפשרות להבין את העולם קצת אחרת.
87 דקות המחברות בין עולמות.
יצירה מחוללת שינוי.

**
כמה מחשבות על הסרט הנפלא והמטלטל "סופת חול":

• רע וטוב הם עניין של נקודת מבט.
• אך ורק נקודת מבט.
• גם אמיץ ופחדן, חזק וחלש, קורבן ותוקף, חבר ואויב, עני ועשיר…
• מה שרואים משם לא רואים מכאן.
• בחירות יוצרות חיים ומעצבות אותם.
• כל יום. כל יום. כל יום. כל יום.
• תמיד יש ברירה.
• אף פעם לא חייבים.
• זה במידה רבה עניין של לקיחת אחריות.
• של מוכנות או אי – מוכנות לשלם מחיר.
• לתרבות ולקהילה יש השפעה עצומה.
• לפעמים יותר ממה שנדמה.
• לפעמים רק מעצם היותם.
• חופש אינו מובן מאליו.
• גם חופש הוא רק עניין של נקודת מבט.
• קשה לפרוץ מעגל.
• כבוד למורכבות.
• כבוד לתרבות.
• כבוד לאנשים.
• למה שהם עוברים.
• למה שעובר עליהם.
• למה שעובר בתוכם.

**
תודה לעילית זקצר שיצרה את "הפרויקט" הזה במשך עשר שנים
ושנשמתה מושקעת בכל frame ו- frame בסרט (ציטוט מדבריה).

הערב "סופת חול" מתמודד בטקס פרסי אופיר.
בהצלחה !!!

בלי קשר להחלטת השופטים,
נראה שההשפעה של היצירה הזו
תהיה הרבה מעבר לפרס רשמי
כזה או אחר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ז תמוז – Best Case ,Worst Case ומה שביניהם

אם ברור לכם מה צריך לעשות
וכולם מאמינים שזה מה שצריך לעשות
ויש הסכמה שזה בסדר עדיפות גבוה
וכולם מוכנים לשתף פעולה כדי שזה יקרה
ויש מחויבות גבוהה לביצוע
ומה שאתם רוצים לעשות נמצא בשליטה מלאה שלכם
ואין מתחרים או גורמים אחרים שמפריעים לכם
ויש לכם את הידע, היכולת והמשאבים הנדרשים
והזמן שלכם אינו מוגבל
ואין דברים נוספים המעסיקים אתכם ומתחרים על תשומת לבכם…

אם כל זה מתקיים (best case) ,
אז יש סיכוי גבוה שמה שאתם רוצים לעשות יקרה.

**
אם לא לגמרי ברור לכם מה צריך לעשות
ולא כולם מאמינים שזה מה שצריך לעשות
ויש ביניכם חילוקי דעות לגבי סדר העדיפות של זה
ולא כולם מוכנים לשתף פעולה כדי שזה יקרה
ויש מחויבות משתנה לביצוע
ומה שאתם רוצים לעשות לא נמצא בשליטה מלאה שלכם
ויש מתחרים או גורמים אחרים שמפריעים לכם
ואין לכם את כל הידע, היכולת והמשאבים הנדרשים
והזמן שלכם מוגבל
ויש דברים נוספים המעסיקים אתכם ומתחרים על תשומת לבכם…

אם כל זה מתקיים (worst case),
אז יש סיכוי נמוך שמה שאתם רוצים לעשות יקרה.

**
אם אתה מוצאים עצמכם במצב best case
תהנו מהתנאים המיוחדים והנדירים.
לא בטוח מתי תפגשו בהם שוב….

אם אתם מוצאים עצמכם במצב worst case
מומלץ לתאם ציפיות עם עצמכם ועם הסביבה.
ענווה וכבוד למורכבות במצב הזה יכולים לעזור.

בכל מצב אחר,
תוכלו לבחור האם להתלונן שאתם לא ב best case
או להתנחם שאתם לא ב worst case
ומשם לצאת לפעולה.

תודה רבה לאילונה שפגשתי אתמול על ההשראה לפוסט הזה 🙂

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter