תגית: הקשבה

הצצה

מה שהערכתי שקורה אצלך,
ושבגללו אמרתי מה שאמרתי,
החלטתי מה שהחלטתי
ופעלתי כפי שפעלתי
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכתי.

**
מה שהערכת שקורה אצלי,
ושבגללו אמרת מה שאמרת,
החלטת מה שהחלטת
ופעלת כפי שפעלת
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכת.

**
לעתים יש לנו הזדמנות לקבל הצצה.
להבין מה באמת קורה.
היום זכיתי להצצה שכזו בזכות מישהי שדיברה גם איתי וגם אתך.
הצצה שכזו היא מתנה יקרה במיוחד.
מתנה שמלמדת אותנו משהו על עצמנו וגם על אחרים.
שיוצרת חיבור ומקרבת אותנו אל המציאות.

**
אפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל את הסיכוי שהן תתרחשנה
באמצעות הזמנה של אדם שלישי שיפגוש גם אותך וגם אותי
ויעזור לשנינו לראות ולהבין מה באמת קורה.

**
ואפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל סיכוי
באמצעות פנייה ישירה, שלי אליך או שלך אלי.
הזמנה לדיאלוג.
בדיקה אמפטית.
שיתוף והקשבה.
סקרנות ובירור.

**
איים נפלאים של בהירות, צלילות וחיבור,
שטים בים של אי-הבנות, קונפליקטים, סרטים מדומיינים ופרשנויות שגויות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב

ילדותו של ג'ף היתה מלאת עניין במידה יוצאת דופן,
ולהרבה מכך היתה אחראית אמו, ג'קי.
ג'ף נולד שבועיים לאחר יום הולדתה ה-17 של ג'קי.
'לכן לא היו לי מראש הרבה רעיונות לגבי מה שאני אמורה לעשות', סיפרה לי.

**
היא זוכרת שישבה על המדרכה עם חברה ביום שבו החליט ג'ף
לבנות קוביית אינסוף – מערך מראות ממונעות אשר משקפות זו את זו עד אינסוף.
"ג'ף ניגש אלינו והסביר את הכול מבחינה מדעית.
אני הקשבתי והנהנתי, ומדי פעם שאלתי שאלות.
לאחר שהוא הלך לדרכו שאלה אותי חברתי אם הבנתי משהו.
אמרתי, 'מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב' "

**
הקטעים מצוטטים מהספר "גריט" (עמודים 122-123) שנכתב ע"י אנג'לה דאקוורת.
ג'ף הקטן הוא לא אחר מאשר ג'ף בזוס: מייסד, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של חברת אמזון.

"מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא שקוף

לא שקוף

"אמרת לי שאין טעם לשאול את התלמידים מה שלומם,
שהרי ממילא התשובה היא על פי רוב קצרת רוח ובת מילה אחת: "בסדר".
לכל היותר שתי מילים, "הכול בסדר".
ורציתי להגיד לך שטעם השאלה אינו תלוי בהכרח באיכות התשובה.

עצם השאלה מעבירה מסר של אכפתיות, תשומת לב, רגישות.
עצם השאלה מאפשרת את חווית השותפות, את תחושת הנראות.
עצם השאלה לשלומו, גם אם לא ענה לך, כפי שיקרה ברוב המוחלט של המקרים,
היא שמותירה את התחושה שהוא אינו שקוף.

כאשר חורגים מעצמנו, עושים משהו שהוא מעט מעבר לנדרש, מעט מעבר לנימוס המחייב –
משהו באזור טוב הלב האנושי מרחיב מעט את מידות הלב.
כאשר עובר עליו משהו, או אפילו בסתם יום של חול מבחינת נפשו,
יש מי שרואה אותו. יש מי שדואג לו. יש מי שעבורו הוא חשוב.
המסרים האלה עברו בעצם השאלה ואינם תלויים בתשובה."

~ חילי טרופר, "שביל בעולם", עמוד 112

**
"מה שלומך?"
"איך את/ה?"
"מה נשמע?"

בין מורים ותלמידים.
בין בני זוג, הורים וילדים.
בין מנהלים ועובדים.
בין חברים ובני אדם.

**
בדיקת דופק.
שאלה עם כוונה ולא ריטואל של נימוס.
בדיקה אכפתית ולא יציאה ידי חובה.
הזמנה לחיבור ולא ציפייה לדיווח.
רגע של נוכחות שעושה הבדל.

תודה לחילי טרופר על עוד ספר מרגש, מעשיר, מחדד ומחזק.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להקשיב לשתיקות

להקשיב לשתיקות

"הדבר הכי חשוב בתקשורת הוא לשמוע את מה שלא נאמר” / ~ פיטר דרוקר

**
– מה אתה לא אומר כשאתה אומר את מה שאתה אומר…?
– על מה אנחנו לא מדברים כשאנחנו מדברים…?
– מה אומרת זו ששותקת…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הדבר האמיתי

לקחת נשימה.
לפתוח דלת.
להיכנס פנימה.
עם החשש.
עם חוסר הוודאות.

לנשום…

לגעת בנקודות.
בדיוק שם.
לא ליד.
לא מסביב.
בלי לברוח.
בלי למשוך זמן.
בלי להעמיד פנים.
בלי לשחק משחקים.

לנשום…

לבוא בטוב.
להחזיק כוונה.
להקשיב בפתיחות.
בלי לתקוף.
בלי להתגונן.
לשים לב למה שעולה.
גם כשמכעיס.
גם כשקשה.
גם כשכואב.

לנשום….

לבוא בטוב.
להחזיק כוונה.
לדבר את האמת שלך.
באומץ.
ברגישות.
באחריות.

לנשום…

לתת כבוד.
לעצמך.
לאחרים.
למצב.
למורכבות.
להתמודדות.

לנשום…

לזכור מי אנחנו.
לזכור למה אנחנו כאן.
לזכור מה באמת חשוב.

לעצור כשמגיע הזמן.
עד כאן להפעם.
להתראות בינתיים.
נמשיך בקרוב…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הקשבה אמפטית, עבודה פנימית וקבלה

הקשבה אמפטית יכולה להיות אסטרטגיה נוחה לבריחה מביטוי עצמי
או אסטרטגיה ליצירת חיבור והעמקת קשר.

עבודה פנימית יכולה להיות אסטרטגיה נוחה להימנעות מעבודה חיצונית ומקונפליקט עם אחרים
או אסטרטגיה ללקיחת אחריות ולהובלת שינוי משמעותי.

קבלה של אנשים ושל מצבים יכולה להיות אסטרטגיה נוחה לאי-התמודדות,
או אסטרטגיה להגברת נוכחות ולהתפתחות אישית.

**
איך הקשבה אמפטית, עבודה פנימית וקבלה משרתות אותך עכשיו?
איך את "משתמשת" בהן היום?
איך אתה "מנצל" אותן כרגע?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

6 מיומנויות צרכים חשובות

שלום,
בשבוע וחצי האחרונים זכיתי לטייל עם משפחתי באוסטריה.
טבע, הרים, טיולים, אגמים, נחלים, ירוק, קניות, ירוק, אוכל, ירוק, ירוק ועוד ירוק.
עשרה ימים אינטנסיביים כאלו יוצרים חוויה יוצאת דופן ומהנה ברגעים מסוימים, 
כמו גם מאתגרת, מורכבת וקשה ברגעים אחרים.
איך "מבשלים" ומוציאים לפועל טיול מוצלח עבור חמישה אנשים בעלי גילאים, העדפות ורצונות שונים?

תוך כדי הטיול וביום-יומיים שאחריו התחדדו לי 6 מיומנויות צרכים חשובות. 
הנה הן כאן לפניכם:

1. מודעות לצרכים שלך
מה אתה צריך כרגע? מודעות לצרכים חשובים שלך שמתמלאים או שאינם מתמלאים.
הבנת ההבדל שבין צרכים לבין אסטרטגיות פעולה.
הכרה בלגיטימיות של הצרכים שלך ובחשיבות של למלא אותם.

2. מסוגלות לבטא את הצרכים שלך
בצורה בהירה שתגביר את הסיכוי שהדברים יישמעו כפי שאתה רוצה שהם יישמעו.
בדרך אסרטיבית שאינה שיפוטית, מאשימה או כזו הזורקת אחריות על אחרים.
שילוב של יכולת ומיומנות לבטא את עצמך לצד תעוזה ומוכנות לעשות זאת גם כשלא בטוח איך זה יתקבל.

3. המיומנות למלא צרכים חשובים
לקיחת אחריות וביצוע פעולות פרואקטיביות למילוי צרכיך החשובים.
היכולת לשתף פעולה עם אחרים בעזרת בקשות אפקטיביות המאפשרות בחירה.
גמישות בחשיבה ובפעולות המאפשרת למצוא דרכים שונות ויצירתיות למילוי צרכים.

4. הקשבה לצרכים של אחרים
היכולת להקשיב לצרכים של אחרים, גם כשהם אינם מבטאים אותם בבהירות.
היכולת לזהות ולהבין את הצרכים האנושיים החשובים העומדים בבסיס הפעולות של האחר.
חיבור אמפטי לצרכים מבלי לקפוץ לייעוץ, שיפוט, הסבר, הצטדקות, חינוך, עידוד וכיוצא בזה.

5. החזקת כוונה למילוי צרכים הדדי
הכרה בשוויון הערך שלך ושל האחרים, בחשיבות הצרכים שלך והצרכים שלהם.
הרצון למצוא דרך שתיתן מענה לצרכים החשובים של כולם.
המוכנות והמחויבות לחיפוש הדרך הזו, גם כשלא ניתן לראות אותה וגם כשלא בטוח שהיא קיימת.

6. פיתוח נוכחות במצבים שבהם צרכים אינם מתמלאים
היכולת להחזיק מתח וכאב ברגע נתון ולאורך זמן במצבים שבהם צרכים (שלך או של אחרים) אינם מתמלאים.
היכולת להישאר נוכח ומחובר במצבים כאלו מבלי להתנתק או להיעלם.
היכולת להמשיך עם חמש המיומנויות שהוזכרו למעלה גם במצבים שבהם צרכים אינם מתמלאים.

***
המיומנויות הללו אינן רלוונטיות לטיולים משפחתיים בלבד.
הן רלוונטיות לכל מפגש אנושי שהוא, עם עצמנו, עם אדם אחר ובקבוצה.
לכל אינטראקציה שהיא, חד פעמית או מתמשכת.
במשפחה, בעבודה, ברחוב ובכל מימד חיים.

6 המיומנויות הללו נוגעות הן ברמה המנטלית (מודעות, הבנה), 
הן ברמה הרגשית (רצון, כוונה) והן ברמה הפיזית (עשייה, דיבור).
אני מאמין שגם הרמה הרוחנית "מכוסה" כאן.

החדשות המעודדות הן שאת כל המיומנויות הללו ניתן ללמוד ולפתח.
מניסיוני – אין פה דרגת מומחיות שניתן להגיע אליה ולקבל תעודה.
הלימוד, התרגול וההתפתחות אינם מסתיימים.

**
מספר שאלות לבדיקה עצמית :
– אילו מבין המיומנויות הללו יותר מפותחות אצלכם ואלו פחות ?
– האם יש מיומנות שקלה או קשה עבורכם במיוחד?
– האם מיומנות מסוימת ברשימה הזו מפתיעה אתכם או חדשה לכם? 
– האם יש מיומנות צרכים שהייתם מוסיפים לרשימה או מוציאים ממנה?

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחשבות חיות על מסע משותף

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשכולם נגד

כשהעלית את הרעיון לתהליך, במבט ראשון היה נראה שכולם נגדו.
אף אחד לא בעדו.

אחרי בדיקה קצרה, הדברים נראו קצת אחרת:

אחד היה נגד משום שהוא חושב שזו טעות שתפגע בארגון.
שניה היתה נגד משום שיש לה קושי אישי להשתמש בתהליך שאתה מציע.
שלישי היה נגד משום שהוא חושש לתקשר את התהליך ולחטוף התנגדות מעובדיו ולקוחותיו.
רביעית היתה נגד משום שהיא עמוסה עכשיו ואין לה פניות לשינויים.
חמישי היה נגד משום שהוא הבין את התהליך אחרת ממה שהתכוונת.
שישית היתה נגד משום שלדעתה לעצם ההתעסקות בנושא תהיה תקורה גבוהה מדי שאינה מוצדקת.
שביעי היה נגד כי הוא מאמין שאם משהו עובד (גם אם לא בצורה אופטימאלית), עדיף לא לגעת.
שמינית היתה נגד, כי בשונה ממך, היא לא חושבת שיש בעיה כפי שאתה חושב.
תשיעי היה נגד כי אתה זה שהצעת אותו.
עשירית היתה נגד כי היא מעדיפה לקחת את עמדת הרוב / הניהול הבכיר בחדר.
אחד עשר לא היה נגד אבל גם לא בעד. הוא אדיש ולא אכפת לו.
שתים עשרה חושבת שזה יכול לעבוד אבל היא לא בטוחה בכך ויש לה קושי לנקוט עמדה.
שלושה עשר היה דווקא די בעד אבל הוא התקשה להשמיע את דעתו מפני שכולם דיברו.
ארבע עשרה חשבה שזה רעיון טוב אבל העדיפה לא לעמוד מול כולם בעמדת מיעוט.

**
לפני שאתה מוותר על הרעיון שלך או מחליף אותו באחר,
מומלץ להקשיב קצת יותר לעומק מה באמת קורה בחדר
ומה עומד מאחורי "הלא" שאתה שומע.

**
כשאת פוסלת או מתנגדת לרעיון של מישהו אחר,
מומלץ לחדד לעצמך ולמי שהציע אותו ממה נובעת ההתנגדות שלך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter