נקודת ההיפוך

נקודת ההיפוך

היום, 21 לדצמבר,
הוא היום הכי קצר והלילה הכי ארוך בשנה.
החמה זרחה רק ב 6:37 ותשקע כבר ב 16:40.

היום, 21 לדצמבר,
הוא היום שבו משתנה המגמה.
קשה להבחין בכך.
שינויים קלים בלבד,
הבדלים של דקות בודדות.

ובכל זאת, היום הרשמי הראשון של החורף
הוא גם היום שבו נולדים האביב והקיץ.
אפשר להתחיל לחגוג.

**
סיפרת לי אתמול על מה שאת עוברת בימים האחרונים.
על שינוי המגמה שאת בוחרת לייצר.
במיוחד עכשיו, בעיצומה של תקופה מלאת כאב,
היה חשוב לך להרים את הראש
ולעשות משהו עבור מישהו.

חיים גדולים מתחילים בכאב.
סוף הוא תמיד גם התחלה.
אפילו כשקשה להבחין בזה.
גם כשזה לא מרגיש כך.

חיים מלאים. היום.

בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה

"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה.
לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה,
כי אם בראשיתה.
לידת השאיפה היא מות הנשיפה.
מות הנשיפה היא לידת השאיפה.
פגישה היא מגע
ומגע הוא החיים 
וחיים הם תנועה 
ותנועה היא שינוי
ושינוי הוא פרימה 
ופרידה.
כי פרידה היא 
פגישה, ואי אפשר 
אחרת.
ואף
על 
פי 
כן
געגוע."

את הקטע הזה, שכתבה ד"ר נעמה אושרי, מצאתי אתמול בעמוד "שותפים למסע"…

**
הוא התחבר לי למספר דברים שקרו השבוע.
התחלות, סיומים, שינויים…
התרחשות והתהוות מתמדת…
זרעים ופירות…

רשימה חלקית:

השבוע התחלנו להיפרד ממישהי יקרה ואהובה שעבדה אתנו בתקופה האחרונה.
היא מסיימת לימודים וממשיכה הלאה.
המקום שאנו נמצאים בו היום כצוות, שונה מאוד מהמקום שהיינו בו כשהיא הגיעה.
התרומה שלה לשינוי שעברנו גדולה ומובהקת.
איני בטוח עד כמה היא מבינה את זה…

השבוע מישהי עדכנה אותנו שהיא מתכננת לעזוב בעוד כחודשיים.
מבאס. מפתיע. 
העדפנו שזה לא יקרה.
סיום תקופה משמעותית של כמה שנים ביחד.

השבוע מישהו קיבל מאתנו הצעת עבודה.
אם הוא יגיד "כן", זו תהיה התחלה של תקופה משותפת חדשה.
ואולי לא בדיוק התחלה… 
אולי המשכיות אחרת.

השבוע פגשנו שתי מועמדות חדשות במהלך ראיון עבודה.
לא הכרנו לפני כן. 
עד המפגש, לא היינו קיימים בעולמם של האחר/ת.
אני ממש ממש מקווה שנתחיל לעבוד ביחד בקרוב.

**
בתחילת השבוע נזכרתי בקטע שהעליתי לפני כשנה וחצי.
פוסט אחד מתוך מאות שכתבתי בשנים האחרונות.
אחד הקטעים הכי יקרים לליבי.
תזכורת חשובה לחיים.

מוזמנים לקרוא:

"לנהל עובד שאיננו"

שום דבר אינו מובן מאליו…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

 

זמן מדבר

זמן מדבר

לא אהבת את העדכון שקיבלת אתמול.
משהו שקיווית שיקרה לא קרה.
יש בך אכזבה, תסכול וכעס.
עליהם ואולי גם על עצמך.
חרטה ועצב.
בהירות.
חוסר וודאות.
פחד.

**
הגיע הזמן.
פרק משמעותי עומד להסתיים.
אתה יודע מה לא יקרה.
אין לך מושג מה כן.
זמן מדבר עכשיו.
פרק חדש מתהווה.

**
שותפיך העתידיים,
שעדיין לא מכירים אותך,
יכולים להתחיל לחגוג
את הפרק החדש שלהם אתך.

היום נזרע הזרע.
תן לו קצת זמן לנבוט.

**
אביתר כתב עבורך:

"חיים גדולים נולדים בכאב
ראיתי את זה מספיק כדי להאמין
(גם כך יהיה הפעם)
כנראה עומס יתר
כנראה צריך לתקן
כנראה תקופה חדשה מתקרבת

עכשיו הזמן שלך למשוך למעלה
להפוך את האדמה
תנועה כל הזמן
זמן לחברים עד שהלב נפתח
להיזכר בכוח
לשים שיר ולרקוד
תנועה כל הזמן "

**
לא…לא מאוחר מדי…
זמן טוב לדייק.
זמן טוב לתקן.

כנראה תקופה חדשה מתקרבת…

חיים מלאים. היום.

כשהשבוע התחיל, לא היה לי מושג…

כשהשבוע התחיל, לא היה לי מושג.

ביום ראשון לא היה לי מושג שאתם מחכים לילדה.
וגם לא שניפגש השבוע בהלוויה של אמך.

ביום שני בצהריים שמעתי עליך לראשונה.
יש סיכוי שנעבוד ביחד בשנים הקרובות.

ביום שלישי אחה"צ, עד שהתקשרת, לא היית קיימת.
אני מקווה שבקרוב ניגע ביחד בחיים של אנשים.

עד לפני שבועיים לא הכרתי אותך. ביום רביעי הצלחתי להשיג את הטלפון שלך.
ביום חמישי התכתבנו וביום שישי הסכמת להגיע למפגש המנהלים המתוכנן.

**
אין לנו מושג.

דלתות מסתובבות, נפתחות ונסגרות.
דרכים מצטלבות ונפרדות.
חיים משתנים.

חיים מלאים. היום.

לפתע פתאום.. ברגע אחד…

חשבת על זה מספר פעמים בעבר,
היום החלטת שאתה רוצה לקחת את זה על עצמך.
ברכותיי…

**
דיברנו על זה לא אחת בחודשים האחרונים.
הרגיש לי שהיום זה היה שונה ושאת מתכוונת להיכנס בזה הפעם.
סחתיין …

**
ממש התרגשת כששיתפת אותי בזה היום.
נראה שמשהו התחדד, התחבר והתיישב לך אחרת פתאום.
בהצלחה עם זה…

**
תהליכים פנימיים, לפעמים בלתי נראים,
של קינון, דגירה, בישול והתהוות
נחשפים לפתע פתאום.
מופיעים ברגע אחד.

חיים מלאים. היום.

7 הפעלים המרכזיים של מערכות – יחסים

כשנפגשתי עם מירי ביום ראשון,
סיפרתי לה שחלק ממה שמאפיין את החודשים האחרונים שלי,
הוא שדברים משמעותיים מאוד שאני נחשף אליהם או חווה תוך כדי השבוע,
אינם שם בתחילתו.
לצד העבודה המתוכננת, האנשים שאני מכיר והנושאים שכבר על הצלחת,
בכל שבוע מופיעים, מתגלים ונוצרים, רעיונות, אנשים ונושאים חדשים,
שאיני מכיר, שלא היו שם קודם או שלא הייתי מודע לנוכחותם בעולם.
כשאני פותח שבוע, אני יודע שבסבירות גבוהה זה יקרה,
למרות שאין לי מושג מה זה יהיה או מהיכן זה יגיע.
זה קורה כמעט בכל שבוע.
זה קרה גם השבוע.

**
בבוקר יום שני (מספר שעות לאחר המפגש עם מירי),
במהלך נסיעה לעבודה, זכיתי להכיר את אסתר פרל – Esther Perel.
(אסתר לא זכתה להכיר אותי עדיין…).
נחשפתי אליה תוך כדי הקשבה לפודקסט בנושא מערכות יחסים:
כחמישים דקות (באנגלית) שבמהלכן אסתר משתפת בתפיסת העולם שלה,
בניסיונה רב-השנים ובכלים המעשיים שאותם היא פיתחה ושאיתם היא עובדת.
קפסולות מרוכזות של מידע ואנרגיה לחיים שלמים.
מסוג החומרים שאני מצטער שלא נחשפתי אליהם
לפני 25 שנים, או 15, או 10, או 5,
ושיש בי הכרת תודה על שנחשפתי אליהם היום.

**
כשלומדים שפה חדשה,
ישנם פעלים מרכזיים נפוצים החוזרים שוב ושוב בתדירות גבוהה.
השליטה בפעלים אלו והיכולת להשתמש בהם,
מאיצה את קצב לימוד השפה ואת מיומנות השימוש בה.

גם מערכת יחסים היא שפה.
עפ"י אסתר, בשפת "מערכת היחסים" ישנו מספר פעלים מרכזיים, חשובים במיוחד,
שמיומנות השימוש בהם משפיעה בעוצמה על איכות מערכות היחסים.

שבעת הפעלים המרכזיים במערכות יחסים:

1. לבקש
2. לקבל
3. לקחת
4. לתת
5. לסרב
6. לשתף
7. לשחק

1. לבקש
איך אתה מבקש?
כמה קל או קשה לך לבקש?
ממי אתה מבקש וממי לא?
מה המשמעות של לבקש עבורך?

2. לקבל
עד כמה קל או קשה לך לקבל?
איך אתה מקבל? ממי אתה מקבל?
איך זה מרגיש לך כשזה קורה?
מה המשמעות של לקבל עבורך?

3. לקחת
האם את מרשה לעצמך לקחת?
איך את לוקחת?
באילו מצבים זה קורה ובאילו לא?
מה המשמעות של לקחת עבורך?

4. לתת
איך אתה נותן?
מה אתה נותן ולמי?
עד כמה קשה או קל לך לתת?
מה המשמעות של לתת עבורך?

5. לסרב
עד כמה קל או קשה לך לסרב?
באילו מצבים את מסרבת ובאילו את נמנעת מכך?
איך את מסרבת?
מה המשמעות של לסרב עבורך?

6. לשתף
עד כמה קל או קשה לך לשתף?
מתי אתה משתף? במה? במה לא?
מה ההבדל בין לשתף ולתת עבורך?
מה המשמעות של לשתף עבורך?

7. לשחק
מתי ואיפה את משחקת?
איך את משחקת? איך המשחק שלך בא לידי ביטוי?
עד כמה קל או קשה לך לשחק?
מה המשמעות של לשחק עבורך?

כשעוברים על הרשימה הזו, אפשר לבדוק בסקרנות:

– באילו פעלים המיומנות שלכם גבוהה ומרגיש לכם נוח וזורם?
– באילו פעלים המיומנות שלכם נמוכה ומרגיש לכם קשה ומאתגר?
– האם יש פועל מסוים שחשוב לכם להתמקד בו?
– איזו מיומנות הייתם רוצים לפתח בתוככם?

**
כשם שניתן ללמוד מיומנויות נהיגה, נגינה או בישול
כך גם ניתן ללמוד מיומנות של מערכות יחסים.

– איפה למדת מערכות יחסים?
– מי לימד אותך להיות בעל, אישה, אימא או אבא?
– איפה למדת לבקש I לקבל I לקחת I לתת I לסרב I לשתף I לשחק?
– מי לימד אותך איך לעשות זאת ועד כמה זה רצוי, מקובל או אסור ?

כולנו למדנו את זה.
כשם שלמדנו את "זה",
כך אנו יכולים ללמוד משהו אחר.
כשם שלמדנו ממישהו מסוים,
כך אנו יכולים ללמוד ממישהו אחר.
שינוי אפשרי.
זה לא מאוחר מדי.
שינוי יכול להיות קל, זורם ומיידי.
שינוי יכול להיות קשה, מפחיד והדרגתי.
מודעות היא תנאי הכרחי ולא מספיק לשינוי.
מודעות יכולה להיות כואבת ומשמחת בעת ובעונה אחת.
לאט לאט.
להמשיך לנשום…
גם כוונה היא תנאי הכרחי לשינוי. הכרחי ולא מספיק.

מודעות + כוונה + למידה + יישום = שינוי

**
עד בוקר יום שני השבוע,
אסתר פרל לא היתה קיימת בחיי.
אולי גם בחייכם.
מרגע "הגילוי" ועד עתה,
אסתר ואני בילינו כמה וכמה שעות ביחד.
מאותו בוקר יום שני השבוע,
היא כנראה תישאר בחיי ותשפיע עליהם.
אולי גם על חייכם.

ניתן להקשיב לפודקסט המלא (כ-50 דקות) כאן.
אם זה ימצא חן בעיניכם, תמצאו אחד נוסף שלה באותו מקום.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

===================

הרצאת "להרבות טוב בעולם"

בקרוב תיערך הגרלת 3 הרצאות חינמיות של "להרבות טוב בעולם".
תודה לארגונים העסקיים, החברתיים והציבוריים שכבר פנו והביעו עניין להשתתף בהגרלה.
ההרצאה מיועדת לקהל של כמה עשרות משתתפים לפחות (אפשר גם מאות…).
בין היתר היא תיגע בנושאים הבאים:
• אופטימיות מעשית ותקווה אמיתית בעולם פסימי, ציני, חשדן ומלא כאב.
• להרבות טוב ולהפחית רע בכל יום – בבית, בעבודה, בסופר ובפקק התנועה.
• חגיגות ואבל – הגברת נוכחות עם שמחה וסבל.
• אחריות אישית ופוטנציאל השפעה אינסופי אמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.
• החשיבות והלגיטימיות של עשיית טוב גם לעצמנו.
• פלטפורמות לעשיית טוב (ורע) בעולם.

במידה ואתם מעוניינים להשתתף בהגרלת הרצאת "להרבות טוב בעולם" חינמית
(עלותה המלאה של ההרצאה אלפי שקלים) אנא צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר 
וכתבו כמה מילים על הארגון שלכם.

5 דרכים לשנות מצב קיים

5 דרכים לשנות מצב קיים

1. לשנות פעולות.
לעשות משהו אחר ממה שעשינו עד כה.

2. לשנות תקשורת.
לדבר אחרת, להקשיב אחרת. עם עצמנו ועם אחרים.

3. לשנות מחשבות.
להחליף את הפרשנויות, השיפוטים, הניתוחים והמסקנות שלנו.

4. לשנות כוונה.
האם אנו מתכוונים לנצח, להוכיח, לחנך, להעניש? או להתחבר, להבין, לסייע, למצוא טוב משותף?

5. לשנות תפיסת עולם.
העדשות (חוויות חיים, אמונות גלויות וסמויות, דימוי עצמי… ) שדרכן אנו קולטים את העולם.

**
כשהפעולות משתנות, משתנה גם המצב.
כשהתקשורת משתנה, משתנות איתה גם הפעולות.
כשהמחשבות משתנות, משתנות איתן גם התקשורת והפעולות.
כשהכוונות משתנות, משתנות איתן גם המחשבות, התקשורת והפעולות.
כשהתפיסה משתנה, משתנות איתה גם הכוונות, המחשבות, התקשורת והפעולות.

שינוי תפיסה הוא הדרך הכי אפקטיבית והכי קשה לביצוע
מנגנונים פנימיים וחיצוניים רבי עוצמה נלחמים לשמר את המצב הקיים.

**
איזה שינוי את/ה מנסה לייצר ללא הצלחה?
באיזה מימד את/ה תקוע/ה?

חיים מלאים. היום.

סוגר שנתיים

סוגר שנתיים.
שנתיים של כתיבה יומית.
726 פוסטים בדיוק.
בא' תשרי תשע"ו, 14/9/2015, בחרתי לעצמי אתגר.
התחייבתי לשנה שלמה של כתיבה.
יום יום.
יום יום.
בלי סיפורים. בלי תירוצים. בלי הנחות.
גם בחגים, חופשות ושבתות.
תוך כדי תנועה גיליתי שזו שנה מעוברת.
הרווחתי עוד חודש.

**
כשעינת סיפרה לידיד שלה על האתגר הזה,
הוא שאל אותה "למה לעזאזל הוא עושה את זה לעצמו?"
ארבע סיבות:
1. כי זה מדליק אותי.
2. כי אני לא בטוח שאני יכול.
3. כי חשוב לי להשתחרר יותר וכשכותבים יום-יום יש פחות זמן לעריכה, לליטוש ולביקורת.
4. כי זאת נראית לי אחלה דרך לחדד מודעות ולהגביר קשב פנימה.

**
נתתי לעצמי חופש לכתוב על כל נושא שמתחשק לי, בלי להתחייב לתחום כזה או אחר.
הבטחתי לעצמי לכתוב על מה שמעסיק אותי וחי בי, ללא תלות במידת הפופולריות או העניין שהוא יעורר.
סיימתי כל פוסט במילים הבאות: "חיים מלאים. יום יום".

**
בכ"ט אלול תשע"ו, 2/10/2016 , אחרי 385 ימים ו-385 פוסטים יומיים הסתיימה לה השנה.
הפוסט האחרון הוקדש לחגיגה ולהכרת תודה.

בסיומו לא לקחתי על עצמי מחויבות חדשה לשנה נוספת.
במקום זאת, בחרתי לבחור.
לבחור כל יום האם לכתוב או לא.
לא היה לי מושג אם זה ימשיך או לאן זה ילך.

**
בא' תשרי תשע"ז, 3/10/2016 נכתב הפוסט הראשון של השנה הנוכחית.
בשונה מהשנה שקדמה לה, בחרתי לסיים כל פוסט במילים "חיים מלאים. היום."
שחררתי את "יום יום" ונשארתי רק עם "היום".
היום כן.
אין לי מושג מה יהיה מחר.
כשאגיע אבחר.

השנה הראשונה היתה שנה של אתגר ומחויבות.
השנה השניה, היא שנה של בחירה ושל שינוי.

**
הפוסט הזה, פוסט מספר 726, סוגר שנתיים של כתיבה יומית.

תודה לסת' גודין על דוגמא אישית ועל השראה לצאת למסע הזה.
תודה לטכנולוגיה המאפשרת לי לכתוב ולהגיע לאנשים שונים שאת חלקם איני מכיר.
תודה על מכרים ואנשים שפגשתי בזכות ובמהלך המסע הזה.
תודה לקוראים, שותפים, חברים ומשפחה שמגיבים, מפרגנים, מעודדים, משתפים ומעירים.
תודה על שלל ספרים, אירועים ואנשים שנגעו בי ונתנו לי המון חומרים וחיים.
תודה על לקוחות, על עבודה ועל הכנסה שנכנסו בזכות הכתיבה היומית.
תודה על הזכות והאפשרות להיות משמעותי, לגעת, להשפיע, לתרום.
תודה על חיבור למעיין יצירתי נובע ומתמשך שמפתיע אותי שוב ושוב ושוב.
תודה על עוד שנה שבה כל זה התאפשר.
כל-כך לא מובן מאליו…

שתהיה שנה טובה ומבורכת.
שנה של חיים מלאים.

חיים מלאים. היום.