לאף אחד אין זכות. גם לא לך.

יש אנשים שאתה גאה להיקרא חבר שלהם.
יש מקומות שאתה שמח שלא ביקרת בהם.
יש מצבים שאין לך סיכוי להבין.

**
פציעה אנושה ושיקום ארוך
יכולים להיות אסטרטגיה יעילה
לחיים
עם עצמך

**
המטענים הקטלניים
שפגשת באותו לילה
מתגמדים ביחס
למטענים השקופים
הכבדים מנשוא
שאתה סוחב

לבד

כל רגע מאז

**
אף אחד לא היה שם כמוך.
אף אחד לא מסוגל להבין מה עבר עליך.
לאף אחד אין זכות לשפוט אותך.

גם לא לך.

**
בזכותך
שוב נזכרתי אתמול
מי אני
כל-כך קל לי
לשכוח את
עצמי

חיים מלאים. היום.

לא צריך יותר

לא צריך יותר
משלוש דקות
בכדי שגם כנפי הפרפר
של העטלפים
יתחילו לטלטל עולמות

כשהלכתי הביתה אתמול
לקחתי איתי
את לחיצת היד שלך
ואת המבט

אני שמח שנפגשנו

חיים מלאים. היום.

המלחמה נעלמה

מזמן לא היו איתה
כמו שהיית איתה היום
כששאלת בפשטות
אם עצוב לה
להיות
לבד

**
מזמן לא היו איתה
כמו שהיית איתה היום
כשהקשבת בסקרנות
בין ביס לביס
והמשכת
הלאה…

**
בלי דרמה
לכמה רגעים
המלחמה נעלמה

חיים מלאים. היום.

בואו נשחק משחק

בואו נשחק משחק

מ – ת – ח – י – ל – י – ם…

כלל 1: המשחק ייגמר מתישהו. יום אחד. לא ברור מתי. נדע כשנדע. לפעמים נראה את זה מגיע. לפעמים נקבל את זה בהפתעה כשזה יבוא. זה יכול לקרות בכל רגע. גם היום.

כלל 2: תוך כדי משחק נשכח שזה משחק. נתבלבל. נשכח מי אנחנו ומה תפקידנו. לא נזכור מי משחק איתנו ולידינו. מי הם ומה תפקידם. מדי פעם ניזכר. אולי.

כלל 3: יש לנו השפעה אינסופית על המשחק, על ההתפתחות שלו ועל מה שיקרה במהלכו. יש לנו השפעה אינסופית על מה שיקרה לנו בתוכו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור מה לעשות ואיך להגיב.

כלל 4: אנחנו מוגבלים. בכל סיבוב של המשחק יש דברים שהם מעבר לשליטתנו. בכל רגע נתון יש דברים שהם מעבר ליכולותינו.

כלל 5: אנחנו קובעים את מטרת המשחק שלנו. אנחנו מגדירים מהי הצלחה ומהו כישלון, מהו ניצחון ומהו הפסד.

כלל 6: את המשחק הזה משחקים ביחד. אפשר לבחור עם מי לשחק, איפה ואיך. אפשר לבחור עם מי לא לשחק, איפה לא ואיך לא. תמיד.

**
רוצים לשחק ?
התחלנו מזמן …
אנחנו כבר עמוק בתוכו…
(כלל 2)

חיים מלאים. היום.

הדגל השחור הוחלף באדום בהיר

הדגל השחור הוחלף באדום בהיר
הסערה הצטננה ונרגעה
טפטופים קלים לפרקים
הבלחות של שמש

הרוח ששככה עדיין זוכרת

הים אותו הים
חי, פראי, רוחש
מתרחש…

גדול מכל דגליו
בועט בחזאיו
צוחק למשורריו

חיים מלאים. היום.

כל נשימה מתנה

ציפיות. חשבונאות.
סיפורים. שיפוטים.
בלבול. חוסר שקט.
ניסיון לשלוט, לארגן ולסדר.
קדושת הרגע.
ארעיות.
נוכחות.
כל נשימה מתנה.

לא הכרתי את השיר הזה.
נחשפתי אליו רק בימים האחרונים.

**
"שביר"
מילים ולחן: אביתר בנאי

אני לא עשיתי אותי,
אני לא עשיתי אותך,
בכל זאת עדיין אני מצפה
שהכל ילך כמו שאני רוצה.
יושב על הכיסא ומסדר,
מי לא עשה לי וכמה לא פייר

אני לא עשיתי ת'ים
אני לא יודע לאן
בכל זאת עדיין אני מרגיש
רק את עצמי ולכולם אדיש.
עומד במרכז והכל שלי –
העולם, הזמן ומי שאיתי

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

ציפור עפה מעליי
צל ציפור עובר בי
מלון אורחים, עובר דרך
רומס ת'חצר, מתוודה בערך
קרון ברכבת, קטר צורח,
מנגן וזוכר ואז שוב שוכח

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה
שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

**
מוזר הקטע הזה.
חי לו שיר כזה בעולם
ואין לי מושג שהוא קיים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר

הצעה אחת. החלטה אחת. צעד אחד.

הצעה אחת. החלטה אחת. צעד אחד.

הצעה ללכת ביחד למופע של אביתר בנאי – החלטה – קניית כרטיסים
צורת התארגנות חדשה – חמש דקות יומיות – מערכת יחסים חדשה בין חמישה אנשים – אינטראקציה שונה – נגיעות …
התכווננות – התפתחות ספונטנית – שינוי – אדוות –התרחשות – הדהודים – השפעה אינסופית – ….

**
תודה על אתמול.
תודה על ההזמנה.
תודה על יצירת המרחב.
תודה על פתיחת הדלת, על ההכנסה פנימה.
תודה על חיבור.
תודה על נוכחות.

חיים מלאים. היום.

לא ראיתי את זה מגיע…

לא ראיתי את זה מגיע…
וגם לא את זה.
יכול להיות שזה משנה כמה דברים.
זה כאן.

**
הדבר ההוא שאמרת אתמול הפתיע אותי…
לא צפיתי אותו.
הוא לוקח אותי ואותנו למקומות חדשים.
זה כאן.

**
המחשבה שחשבה אותי אתמול לראשונה…
לא חשבה אותי לפני כן.
לא בצורה הזו.
היא כאן.

**
היום פעמיים…
ככה.
כאן.

חיים מלאים. היום.