תגית: התפתחות

איך מגדלים אהב"ה בארגון ?

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

אחריות, שותפות וערבות הדדית –
אנחנו בעסקי "הביחד".
בעסקי "הגם וגם".
גם צרכי העובד וגם צרכי הארגון.

בעולם מורכב, אינטנסיבי ודינמי אי אפשר לבד.
מערכות היחסים, האכפתיות והערבות ההדדית הם תנאי להצלחה.
לכל אחד מאיתנו יש רק 100% אחריות על הדבר הזה.

כשאנחנו שותפים לדרך,
בלי קשר לדרגות ולתארים שלנו,
חשוב לי שאת תצליחי ושיהיה לך טוב
וחשוב לך שאני אצליח ושיהיה לי טוב.
שותפים מנסים להצליח ביחד.
גם כשזה מאתגר ולא פשוט.

בלי אחריות, שותפות וערבות הדדית
לא יכולה להיות אהב"ה.

 

התפתחות אישית ומקצועית –
התפתחות, שינוי, גדילה ולמידה.
אישית ומקצועית.
כבני אדם וכאנשי מקצוע.
התפתחות שלנו, של העסק שלנו ושל הארגון.

העולם זז, משתנה ומתהווה כל הזמן.
גם בני אדם.
גם אנחנו.

אם בחרנו להיות שותפים,
סעיף מרכזי בחוזה שלנו הוא התפתחות.
הקשבה, שיחות משמעותיות, משוב והתבוננות
כתהליכים התומכים ומאיצים התפתחות.
אנחנו תורמים לתהליכי ההתפתחות זו של זה
ומחויבים להתפתחות הבריאה של הדבר שאנו חלק ממנו.

במקום שבו לא תהיה התפתחות, אישית ומקצועית
אהב"ה לא תתקיים לאורך זמן.

 

בחירה וחיבור –
זה מתחיל בבחירה להיות כאן, להיות חלק מזה.
הבחירה היא תמיד 100% שלנו.
לא ניתן לכפות אותה או לאלץ אותה.
ברמה מסוימת היא בחירה יום – יומית.
חיבור הוא חלק מכך.
חיבור למקצוע, לאנשים, לארגון.
חיבור לפרויקט, לערך, לערכים ולמשמעות.
חיבור לדבר שאני משקיע בו כל-כך הרבה שעות מזמני.

במקום שבו הבחירה היא רק או בעיקר מתוך השרדות, פחד או חוסר ברירה
לא יהיה חיבור. ולא תהיה אהב"ה.

 

הכרת תודה, שמחה והנאה –
בכל רגע נתון יש את חצי הכוס המלאה ואת חצי הכוס הריקה.
בכל מצב אפשר לראות את מה שכבר מתמלא ואת מה שעדיין חסר.
מה אתה רואה?
למה את מתייחסת?
הכרת תודה היא יכולת נרכשת.
שריר שניתן וכדאי לפתח.

ללמוד להכיר תודה.
להרגיש נוח לעשות את זה.
למישהו.
על משהו.
לשותפים שלנו.
לעובדים ולמנהלים שלנו.
ולא פחות חשוב,
לעצמנו.
במיוחד לעצמנו.

הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
המסע חשוב לא פחות מהיעד.

במקום שבו לא תהיה הכרת תודה, שמחה והנאה, לא באמת תהיה הצלחה.
ובטח שלא אהב"ה.

**
דעתי האישית:

ארגון הוא לא משפחה.
ולעולם לא יהיה.

הניסיון להציג אותו ככזה מטעה ומבלבל.
ועם זאת, אהב"ה אמיתית, עוצמתית ומרגשת
יכולה להתרחש גם במקום עבודה, בארגון או בחברה.
לא במקום אהבה במשפחה, אלא לצדה.
אהב"ה עם ראשי תיבות ואהבה בלי ראשי תיבות.
וכשזה קורה, כולם מרוויחים.

אני יודע כי אני חלק מארגון שכזה.
חלק ממחלקה שיש בה הרבה אהב"ה. והמון אהבה.
אני יודע, כי אני חווה את זה יום יום כבר שנים.
אני יודע, כי אני רואה את זה בארגונים נוספים שאתם אני עובד ושאותם אני מלווה.

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

צרו קשר אם אתם רוצים לגדל אהב"ה גם אצלכם.
מקסימום נצליח.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

 

לא בכל יום פוגשים כשרון.
לא בכל יום פוגשים רעב ללמידה ולהתפתחות.
לא בכל יום פוגשים ענווה.
לא בכל יום פוגשים מוכנות לעבודה קשה.

**
הרגע שבו פוגשים בכשרון + רעב ללמידה + ענווה + מוכנות לעבודה קשה
הוא רגע מרגש.
נדיר.

בראיון עבודה.
במגרש הספורט.
אפילו בתכנית ריאליטי.

**
הרגע שבו פוגשים את יובל דיין או את בניה ברבי הוא רגע כזה.
תשאלו את מירי שלומי, שרית, אביב, רמי ואברהם.

הרגע שבו כשרון + רעב ללמידה + ענווה + מוכנות לעבודה קשה
פוגשים מורה מתאים + הזדמנות גדולה הוא לא פחות ממופלא.

https://www.youtube.com/watch?v=PoYhZuCT-bU

חיים מלאים. היום.

הוא: הפוסט הזה נכתב ביחד.

היא: בתור קוראת אדוקה של הבלוג כבר הרבה זמן שרציתי להתארח.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהקשב מופנה למה שמתפתח (ולא רק לתכנית המקורית שהבאנו מהבית).

היא: אני עוד עסוקה בהאם אצליח להישמע כמוך, ביכולות הניסוח והיכולת להגיד אמירות בעלות משמעות חינוכית לכולנו…

הוא: לפעמים אנחנו מאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים, לבצע פרויקט, להיות בקשר, לכתוב פוסט…

היא: לקחת לי את שלוש הנקודות (:
אני תוהה האם זה שריר, האם נגיד הבלוגים שלך נהיו יותר ויותר כאלה או שזה כשרון מולד לכתוב באופן כזה זורם וממלא בהשראה.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהדיאלוג הוא עם השותף והשותפה וחלק ממנו הוא (כל הזמן) עם עצמנו.
כרגע אני נמתח בין להיות איתך בדיאלוג לבין להקשיב לעצמי ולפוסט שמתהווה.

היא: איכשהו יוצא לי תפקיד המראיינת, אולי כי אני כל כך סקרנית לגבי זה ועם תחושת מסוגלות נמוכה באזור הזה.
רוצה לשאול עוד ועוד… ללמוד… על זה, עליך ועל עצמי.

הוא: כשעושים דברים ביחד, לפעמים התפקידים מתקבעים.
מישהו מתכנן ומישהו מוציא לפועל, מישהי שואלת ומישהו עונה. אפשר לשנות את זה… אם בוחרים…

היא: וכרגיל אני לומדת כאן. תודה על האירוח.

הוא: תודה על החוויה המדהימה, היצירתית, הלא צפויה ופורצת הדרך.
(וגם על שעזרת לי לסגור את "הפינה" היומית בכיף כל כך גדול).

היא: בפעם הבאה בחרוזים (:

חיים מלאים. יום יום.

להסכים להיות "בשטח".
להסכים לעשות.
להסכים לנסות.
להסכים לפגוש את העולם.
להסכים לפגוש אנשים.
להסכים לפגוש את עצמך.

**
להסכים להימתח.
להסכים לצאת ממרחב הנוחות.
להסכים להתמודד. לפעמים באומץ.
להסכים להתמסר.

**
להסכים להצליח.
להסכים להיכשל.
להסכים לחוות.
להסכים לחגוג.
להסכים להתאבל.

**
להסכים ללמוד.
להסכים להיפתח למשוב. לחפש אותו. לבקש אותו.
להסכים לגדול. גם כשמהנה וגם כשכואב.
להסכים להשתנות.

**
להסכים לעצור.
להסכים להוריד הילוך.
להסכים לנוח.
להסכים לנשום.

חיים מלאים. יום יום.

אנשי ה"להגיע" מאמינים
שהסיבה שזה לא לגמרי עובד בקבוצה עכשיו,
שיש אי הבנות, שכולם חווים קושי
ושיש קונפליקטים בין חברי הצוות
היא פשוט מפני שהדברים לא מספיק ברורים
והתפקידים לא מספיק מוגדרים.

בכדי לתקן את המצב הזה,
חשוב לעשות סדר, לייצר בהירות,
למצוא את התכנית המתאימה ולהוציא אותה לפועל.

הקטע עבורם הוא להבין איפה נמצאים כרגע,
להגדיר לאן רוצים להגיע, לתכנן את הנתיב,
לצעוד ולהגיע.

**
אנשי ה"להתקדם" מאמינים,
שהסיבה שזה לא לגמרי עובד עכשיו (בדיוק באותה קבוצה),
שיש אי הבנות, שכולם חווים קושי
ושיש קונפליקטים בין חברי הצוות
היא פשוט מפני שהם והקבוצה בתהליך מתמיד,
עוברים שינויים ומתמודדים עם אתגרים.

בכדי להתמודד עם המצב הזה,
חשוב ללמוד, לדייק, לכוונן תוך כדי תנועה,
ולהתאים עצמם למצב המשתנה כל הזמן.

הקטע עבורם הוא דרך מתמשכת, חיה ודינמית
ללא נקודת התחלה או סיום,
שחשוב פשוט להתקדם בה תוך שיפור מתמיד.

**
אנשי ה"להגיע"
רוצים לראות ולהבין כדי שיהיה אפשר ללכת.
See-to-Move

אנשי ה"להתקדם"
רוצים להתחיל ללכת כדי שיהיה אפשר לראות ולהבין.
Move-to-See

**
חלק גדול מהתסכול, המתח והלחץ שאנשי ה"להתקדם" ואנשי ה"להגיע" חווים,
נובע פחות מהמצב האובייקטיבי,
ויותר מהתפיסות השונות שלהם על העולם ועל חבריהם.

להכיר בשונות שבין אנשי ה"להתקדם" ואנשי ה"להגיע"
ולתת מענה לצרכים של כולם
הם שני צעדים להורדת המתח ולהגברת האפקטיביות.

חיים מלאים. יום יום.

אילוף לצייתנות

1. למדו את מה שאני (המורה, המערכת, המשרד ) החלטתי ללמד. לא את מה שחשוב לכם, מעניין אתכם או מושך אתכם.
2. שננו את החומר, העובדות והמספרים. כדי שתוכלו לעבור את המבחן המסוים, לקבל ציון גבוה או תעודה.
3. תשובות שוות הרבה יותר משאלות. נקודות מקבלים רק על תשובות נכונות.
4. אי-ידיעה וטעות הם מצבים בעייתיים ולא תקניים. על אי-ידיעה וטעויות מורידים נקודות.

**
למידה והתפתחות

1. למידה היא בחירה. לא ניתן ללמד את מי שלא בוחר ללמוד.
2. שאילת שאלות מגייסת וממקדת תשומת לב וחשיבה.
3. אי–ידיעה וספק מביאים לפריצות דרך ולהתפתחות.
4. התנסות בטעויות ולמידה מהן מאיצות ומעמיקות תהליכים.

חיים מלאים. יום יום.

נהיגה אחרי שתייה.
הירדמות בשמירה.
תפקיד מוכר ללא למידה, אתגר והתפתחות.
הצמדות לדפוסים הרסניים.
צייתנות ללא שיקול דעת.
הזנחה לאורך זמן.
דברים נוחים עלולים להיות מסוכנים.

**
קפיצת באנג'י.
עלייה על במה.
פרוייקט חדש.
התמודדות עם קושי. קונפליקט.
קבלת ונתינת משוב.
התמודדות על תפקיד.
יציאה ממרחב הנוחות אינה בהכרח יציאה גם ממרחב הבטיחות .

**
התפטרות מעבודה או פתיחת עסק ללא שיקול דעת.
הלוואה בשוק האפור. הימורים.
מאמץ גופני חריג ללא פיקוח.
חצייה של קו לבן. או אדום.
מחלה קשה.
מלחמה.
יציאה ממרחב נוחות יכולה להיות מסוכנת.

**
האם את/ה במרחב נוחות או אי-נוחות כרגע?
האם זה מרחב בטוח או מסוכן?

יש משהו מרגיע ומאפשר במרחב אי-נוחות שאינו מסוכן מדי.

חיים מלאים. יום יום.

צ'קליסט התאמה לבחירת העבודה הבאה שלך:

– האם העבודה תאפשר לך לגדול ולהתפתח כאדם ?
– האם העבודה תאפשר לך לגדול ולהתפתח כאיש מקצוע ?
– האם יש בעבודה הזו משהו שמרגש אותך? מושך אותך? מפחיד אותך? מאתגר אותך?
– האם תוכלי להביא לידי ביטוי את החוזקות הייחודיות שלך בעבודה הזו?
– האם העבודה והארגון שתהיי חלק ממנו בהלימה לערכים החשובים שלך?
– האם העבודה תתרום לבריאות שלך ולשמחת חייך או תפגע בהם?
– האם האנשים בעבודה הם כאלו שתהנה לעבוד אתם ולצדם במהלך השבוע?
– האם למנהל שלך בעבודה הזו יהיה אכפת ממך וממה שחשוב לך?
– האם העבודה הזו תאפשר לך להקדיש תשומת לב גם לדברים החשובים הנוספים בחייך?
– האם במהלך העבודה הזו תגדילי את הערך שאת מביאה לאנשים ולעולם?
– האם בעבודה הזו תקבל שכר ותנאים המאפשרים לך לשרוד כלכלית ולמלא את צרכיך הבסיסיים?
– האם בעבודה הזו תקבלי שכר ותנאים המאפשרים רווחה כלכלית ונוחיות שמעבר להישרדות?

**
נקודות בעלי חשיבות משנית לבחירת העבודה הבאה שלך:

– איך יראו קורות החיים שלך לאחר העבודה?
– מה תהיה הדרגה שלך?
– איזה תואר רשמי תקבל?
– איך זה יראה מהצד ומה יחשבו?
– כמה מקבלים על עבודה כזו במקום אחר?

חיים מלאים. יום יום.

המורים שלי.
רשימה חלקית בלבד. סדר אלפביתי.

אלי נבון, אן וייזר קורנל, אנטוני רובינס, אסף רולף בן שחר,
אסתר וג'רי היקס, אקהרט טול, ביירון קייטי, ג'וליה קמרון,
ג'יי אברהם, ג'יימס אלטוצ'ר, גיל פרץ, ג'ים קולינס, דון מיגל רואיז,
דורית יעקובי, דיפאק צ'ופרה, דן מילמן, דנה גניהר-רז,
הדי שלייפר, זיג זיגלר, זיו פלג, טום פיטרס, טיך נהאת האן,
יאיר כספי, יוג'ין ג'נדלין, ישי גסטר, ליאו בוסקאליה, לילי הררי,
מאזי עמוס, מארשל רוזנברג, מורי שוורץ, מיקי קשתן,
מירי שפירא, משה ריין, נפוליאון היל, סטיבן קובי, סילביה הסקביץ',
סנדרה סיגל, סת' גודין, פיטר סנג'י, פרדריק ללו, צביקה ברגמן, רובין שארמה,
רוברט קיוסאקי, רחל נעמי רמן, שמוליק מרחב, שרון דויל.

המורים שלי.
פותחי שערים.
מאפשרים.
פורצי דרך.
מנחים.
מדריכים.
מאיצי תהליכים.
מלווים.

המורים שלי.
רשימה חלקית בלבד.
הרשימה לא כוללת מורים שהם גם בני משפחה.
הרשימה לא כוללת מורים שהם גם חברים ושותפים לדרך, לעשייה, לגילוי וליצירה.
הרשימה לא כוללת מאות (אולי אלפי) מורים משמעותיים שפגשתי לאינטראקציה בודדת (מפגש אחד, ספר אחד, שיחה אחת).

המורים שלי.
בחלקם בחרתי. אחרים בחרו בי.
יש כאלו שהנסיבות הפגישו בינינו.
לפעמים מורה מוביל למורה.
את חלקם אני מכיר אישית, אחרים רק וירטואלית.
רבים מהם לא יודעים שהם המורים שלי.

המורים שלי.
מכולם קיבלתי משהו משמעותי.
שהשפיע עלי, שתרם לחיי, ששינה ועיצב אותי.
מחלקם אני עדיין ממשיך לקבל.
הכרת תודה עצומה.
וואוו. איזו רשימה. איזו דרך. איזה שפע. כמה נתינה…

למעט מורה אחת (תודה לילי !!!) שלשמחתי ולמזלי פגשתי במסגרת חינוכית רשמית, את רוב המורים המשמעותיים והמשפיעים על חיי פגשתי במסגרות אחרות.
תעודת הוראה, תואר או תפקיד רשמי של "מורה", לא מבטיחים שאת/ה באמת מורה.
היעדר תעודת הוראה או תפקיד רשמי, לא מרמזים על כך שאינך מורה.

רוב "המפעלים התעשייתיים" ו"פסי הייצור" למבחנים, ציונים, תעודות ותארים כבר לא רלוונטיים ללמידה.
למרבה הצער, הם גם הרבה פחות רלוונטיים מבעבר לביטחון תעסוקתי ולקריירה מוצלחת.
בחלק מהמוסדות הללו מלמדים היום בעיקר אילוף, צייתנות וראש קטן.

בינתיים, עד שהמערכות הלא רלוונטיות שקורסות תשתנינה,
אפשר להפסיק להאשים את מערכת החינוך, את הממסד ואת העולם.
היום, יותר מאי פעם, מי שרוצה ללמוד יכול.
מטובי המורים בעולם,
את החומרים הכי חשובים והכי מתקדמים בכל נושא שהוא,
גם ללא עלות או בעלות נמוכה.

עד לפני כמה שנים, אנאלפביתים היו אלו שלא ידעו קרוא וכתוב.
היום, בעולם החדש, אנאלפביתים הם אלו שלא יודעים (או לא רוצים) ללמוד.

חיים מלאים יום יום.

0 – לא פתוח בכלל. ולא מעניין אותי מה שיש לך לומר. מי אתה בכלל ???

1- לא פתוח. אם לא תהיה ברירה אעשה את עצמי כאילו אני מקשיב לך.

2 – פתוח תלוי. אני פתוח לפעמים, במיוחד לאחר שעשיתי משהו שאני מרוצה ממנו.

3 – פתוח קצת. חשוב לי להבין מה אתה חושב עלי ועל העבודה שלי אבל אני חושש לשמוע את מה שיש לך לומר.

4 – פתוח חלקית. בעיקר לדברים החיוביים שיש לך לומר. לא באמת פתוח לדברים הפחות חיוביים.

5 – די פתוח. אני מכיר בחשיבות של המשוב ורוצה לקבל אותו. קצת חושש ממה שיעלה ומקווה שאוכל להקשיב לזה.

6 – פתוח ממוקד שיפור. אני רוצה להבין איפה אתה עומד. תן לי רק את מה שצריך לשפר ומה שלא היה מספיק טוב. השאר זה בזבוז זמן.

7 – פתוח מאוזן. אני רוצה לקבל ממך גם את החיובי, גם את השלילי וכל דבר אחר. כולם משרתים למידה וחשוב שלכולם יהיה חלק בשיחה.

8 – פתוח לגמרי. מעניין אותי מאוד איך חווית אותי ואת העשייה שלי ומה אתה חושב. אני מבין שזו נקודת המבט שלך ולא לוקח את זה אישית.

9 – פתוח ורעב לזה. אזמין אותך לנתינת משוב (לא אחכה שאתה תציע את זה). אני מבין שזה כלי התפתחותי ממדרגה ראשונה עבורי ומתנה יקרת ערך שתוכל להעניק לי.

10 – פתוח +++. משוב ממך זו דרך מדהימה עבורי לגדול ולהתפתח + לחזק את הקשר ואת מערכת היחסים בינינו. עוד הזדמנות לשיחה משמעותית ומקרבת.

חיים מלאים. יום יום.