תגית: הקשבה

במהלך השבוע הזכרתי את ד"ר רחל נעמי רמן בשתי סדנאות שונות שהעברתי.
המלצתי בחום על ספריה "חוכמה משולחן המטבח" ו"ברכות סבי".
ד"ר רמן (ילידת 1938) הינה רופאה אונקולוגית יוצאת דופן.
בספריה ניתן למצוא שלל סיפורים מרגשים ומעוררי השראה בנושא חמלה, נתינה, קשר, ריפוי ואנושיות.

אחד הסיפורים, "הברכה" (עמוד 27, "ברכות סבי"), תפס אותי שוב הבוקר:

"כשסבא היה מסיים לשוחח עם אלוהים הוא היה פונה אלי ואומר: 'בואי, נשומהל'ה'.
נעמדתי לפניו והוא היה מניח את ידיו בעדינות מעל ראשי.
הוא התחיל בהודיה לאל עלי, ועל שעשה אותו סבא שלי.
הוא תמיד הזכיר את מאבקי במהלך השבוע וסיפר לאלוהים משהו אמיתי על אודותי.
כל השבוע חיכיתי לשמוע מה הוא יספר הפעם.
אם טעיתי במהלך השבוע הוא היה מציין את היושר שלי.
אם נכשלתי, הוא היה מעריך את מאמצי הקשים.
אם נרדמתי, אפילו לזמן קצר, ללא כותונת הלילה שלי, הוא חגג את אומץ ליבי על שינה בחושך.
ואז בירך אותי וביקש מהאימהות שהכרתי מסיפוריו – שרה, רבקה, רחל ולאה – לשמור עלי.

היו אלה הרגעים היחידים בשבוע שהם חשתי בטוחה ונינוחה.
משפחתי, שכולם בה היו רופאים ואנשי מקצוע, תמיד נאבקו ללמוד יותר, להיות יותר.
תמיד היה עוד משהו ללמוד וזה אף פעם לא היה מספיק.
כשקיבלתי ציון 98 במבחן, אבי היה שואל: 'ומה קרה לשתי הנקודות הנותרות?'
במשך כל ילדותי רדפתי אחרי אותן שתי נקודות.
אבל לסבא שלי לא היה אכפת מדברים כאלה.
אני הספקתי לו.
וכאשר הייתי איתו, ידעתי בביטחון מלא שאכן זה כך.

סבי מת כשהייתי בת שבע.
מעולם קודם לכן לא חייתי בלעדיו וזה היה לי קשה מאוד.
הוא היה מסתכל עלי באופן שאיש לא ראה אותי,
וקרא לי בשם מיוחד – נשומהל'ה – 'נשמה קטנה ואהובה שלי'.
לא נותר איש שיקרא לי כך.
בתחילה פחדתי שבלי סבא שראה אותי ודיבר עלי עם אלוהים, אני עלולה להיעלם.
אבל לאט לאט, במשך הזמן, הבנתי שבדרך מסתורית כלשהי למדתי לראות את עצמי דרך עיניו.
ושאם בורכנו פעם, נישאר מבורכים לנצח.

שנים רבות אחר כך, כשאמי היתה זקנה מאוד והחלה לפתע להדליק נרות ולדבר עם אלוהים,
סיפרתי לה על הברכות האלה ועל משמעותן בשבילי.
היא חייכה אלי בעצב.
'אני בירכתי אותך כל יום מחיי, רייצ'ל, ' היא אמרה לי.
'פשוט לא הייתי חכמה דיי כדי לעשות זאת בקול.' "

**
הסיפור הזה מרגש אותי מאוד ומעורר בי מספר שאלות:

– איפה ועם מי אני מרגיש בטוח ונינוח? 
– היכן אני חווה תחושת קבלה ונראות?
– מי השפיע/משפיע על חיי בדומה לסבה של רחל? 
– על חייו של מי אני משפיע כך?
– איפה בחיי אני עדיין רודף אחרי "שתי הנקודות הנוספות" ואיפה כבר לא?
– את מי אני מברך ומי מברך אותי?
– האם זה נעשה בשקט או בקול רם?
– האם אני רוצה לשנות את זה?

**
הספר "ברכות סבי" מסתיים במשפט הבא:

"ולבסוף, ברכה לסבי האהוב, רבי מאיר זיסקינד,
שהכיר אותי לפני שהכרתי את עצמי ואהב אותי מספיק בשביל כל החיים."

משפט של אישה בת כשמונים לסבה, שממנו היא נפרדה לפני שבעים ושלוש שנים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

הדרכת הקשב הרביעית

דיבור אוהב והקשבה עמוקה – טיך נהאת האן
(תרגום חופשי: רוני ויינברגר, הטקסט המקורי למטה)

מתוך מודעות לסבל שנגרם ע"י דיבור ללא תשומת-לב וחוסר היכולת להקשיב לאחרים, אני מחויב לטפח דיבור אוהב והקשבה בחמלה, כדי להקל על סבל ולקדם פיוס ושלום בתוכי, באחרים ובקרב אומות וקבוצות אתניות ודתיות שונות.

ביודעי שמילים יכולות להסב אושר או לגרום סבל, אני מתחייב לדבר בכנות ולהשתמש במילים המעוררות בטחון, שמחה ותקווה.
כשכעס מתהווה בתוכי, אני נחוש לא לדבר.
אתרגל נשימה והליכה מודעת כדי לזהות את הכעס שלי ולהתבונן עמוק לתוכו.
אני יודע ששורשי הכעס יכולים להימצא בתפיסותיי השגויות ובחוסר ההבנה שלי את הסבל שבי ובאחר.

אדבר ואקשיב באופן שיעזור לי ולאחר להתמיר סבל ולראות את הדרך לצאת ממצבים קשים.
אני נחוש לא להפיץ ידיעות שאיני בטוח באמיתותן ולא להשתמש במילים שעלולות לגרום למחלוקת או לפירוד.
אתרגל מאמץ נכון כדי לטפח את יכולתי להבנה, לאהבה, לשמחה ולהכללה, ובהדרגה להתמיר כעס, אלימות ופחד השוכנים עמוק בתודעתי.

**

The 4th Mindfulness Training

Loving Speech and Deep Listening – Thich Nhat Hanh

Aware of the suffering caused by unmindful speech and the inability to listen to others, I am committed to cultivating loving speech and compassionate listening
in order to relieve suffering and to promote reconciliation and peace in myself and among other people, ethnic and religious groups, and nations.

Knowing that words can create happiness or suffering, I am committed to speaking truthfully using words that inspire confidence, joy, and hope.
When anger is manifesting in me, I am determined not to speak.
I will practice mindful breathing and walking in order to recognize and to look deeply into my anger.
I know that the roots of anger can be found in my wrong perceptions and lack of understanding of the suffering in myself and in the other person.

I will speak and listen in a way that can help myself and the other person to transform suffering and see the way out of difficult situations.
I am determined not to spread news that I do not know to be certain and not to utter words that can cause division or discord.
I will practice Right Diligence to nourish my capacity for understanding, love, joy, and inclusiveness, and gradually transform anger, violence, and fear that lie deep in my consciousness.

הזנה יומית

להסתכל בעיניים.
לראות בן אדם.
להקשיב באמפטיה.
לדבר באהבה.
לגעת.

**
איך יהיה העולם, אם כל אדם בעולם
יקבל ויחווה עשרים דקות הזנה יומית ?
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום אנו נזכה לעשרים דקות הזנה
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)
שבהן אדם אחד לפחות:
יראה אותנו,
יקשיב לנו באמפטיה,
ידבר אתנו באהבה
ויגע בנו?

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום, אנו נתרום להזנתו של אדם אחד לפחות:
נראה אותו,
נקשיב לו באמפטיה,
נדבר אתו מאהבה
וניגע בו?

**
איך יהיו חיינו, אם בכל יום,
(בתוך שפע הקונפליקטים, הכאבים,
העניינים הלא סגורים והמטלות שלא הספקנו)
נכיר תודה לאדם אחד לפחות שתרם להזנתנו
ונוקיר פעולת הזנה אחת לפחות שלנו לאדם אחר?

חיים מלאים. היום.

ככה… פשוט…

לרצות ששנינו נרוויח.
להתכוונן לטוב משותף.
להקשיב למה שחשוב לה.
לשים על השולחן את מה חשוב לי.
לבדוק בכנות, בסקרנות ובפתיחות אם יש התאמה.
להיכנס לשיתוף פעולה אם יש.
להיפרד בידידות אם אין.

**
ככה… פשוט…
פתוח, אותנטי, ישיר.

בלי לשחק משחקים,
בלי תרגילים והסתרות,
בלי מניפולציות שיווקיות,
בלי אסטרטגיות מתוחכמות,
בלי לבזבז אנרגיות מיותרות.

חיים מלאים. היום.

אין לנו מושג

אין לנו מושג האם זה טוב או רע.
אין לנו מושג מה בדיוק קורה עכשיו.
אין לנו מושג מה יקרה מחר.
אין לנו מושג איך זה משפיע.
אין לנו מושג איך זה יתפתח.
אין לנו מושג מה עובר עליה.
אין לנו מושג מה הסיפור שלו.
אין לנו מושג מאיפה היא מגיעה.
אין לנו מושג לאן הוא הולך.
אין לנו מושג למה הוא כתב את זה.
אין לנו מושג למה היא אמרה את זה.
אין לנו מושג למה הוא עשה את זה.
אין לנו מושג למה היא לא עשתה את זה.
אין לנו מושג…

**
לכתוב כל יום מאה פעמים על לוח הלב ולשנן:

אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו מושג
אין לנו…

**
גם כשאנו בטוחים שאנו יודעים,
במיוחד כשאנו משוכנעים שאנו מבינים,
ממש לא בטוח שיש לנו מושג…
סביר להניח שדווקא אז יש לנו אפילו פחות…

Be Kind, for everyone you meet is fighting a hard battle

חיים מלאים. היום.

יש משהו בדבריך

יש משהו בדבריך.
אני יכול לראות איך משהו שעשיתי תרם למצב כפי שהוא עכשיו.
כשאני בודק את עצמי ביושר ובכנות,
אני יכול למצוא חלקים בתוכי שבאמת מתאימים באופן כלשהו
למה שאתה אומר ולדרך שבה אתה חווה את הדברים.

**
יש משהו בדברייך.
יכול להיות שזה משהו קטן, לא לגמרי מדויק או שזה רק חלק מהעניין…
אולי אפילו לא החלק המרכזי או החשוב…
ועדיין זה שם.
יש משהו במה שאת אומרת.
את באמת צודקת ברמה מסוימת.

**
כשאני מודע לכך שיש משהו בדבריך,
אני פחות עסוק בלהצדיק את עצמי ולהגן על הדעה שלי.

כשאני מאמין שיש משהו בדברייך,
אני יותר פתוח להקשיב לך ופחות עסוק בלהוכיח שאת טועה.

ואז… כשמשהו בי נפתח, נרגע ומשתנה,
אולי גם משהו בך ובקשר שלנו ייפתח, יירגע וישתנה.

חיים מלאים. היום.

הקשר בין שחייה, נשימה ובעיות שמיעה

כשמישהו טובע ומתקשה להחזיק את הראש מעל המים
הוא יתקשה לשמוע, להבין וליישם את העצות החכמות וההגיוניות שלך.

כשמישהי מתקשה לנשום וסובלת מחוסר חמצן
היא תתקשה לשמוע אותך ואת השיטות המעולות והמדהימות שלך.

**
לא בטוח שזה הזמן להגיד את מה שיש לך להגיד.
לא בטוח שמה שעובד לך מתאים למי שלידך.

אם באמת חשוב לך לעזור,
כדאי להתחיל בלראות את מי שנמצא מולך.

חיים מלאים. היום.

בדיקת ראייה עצמית

1 – מה אני רואה ?
2 – מה אני רואה ולא רוצה לראות ?
3 – מה אני רואה ומספר/ת לעצמי שאני לא רואה ?
4 – מה אני עדיין לא רואה וחשוב שאראה ?
5 – מה אחרים רואים שאני לא רואה ?

**
הוראות לבדיקת הראייה:

– להמתין דקה לפחות בין שאלה לשאלה.
– להקשיב בסקרנות למה שעולה.
– אפשר למקד את השאלות בנושא מסוים.
– או לא.

חיים מלאים. היום.

איך מעבירים למישהו תקוע משוב שהוא תקוע
כשהוא תקוע ומתקשה לקבל את זה?

איך מעבירים למישהו פידבק שיש לו פער מודעות
בין איך שהוא תופס את עצמו לאיך שהסביבה תופסת אותו,
כשהוא לא מודע לזה ומסרב להכיר בכך?

איך מעבירים למישהו מסר שהוא לא פתוח לקבל משוב
כשהוא מתנגד לזה וטוען שהוא מאוד מאוד פתוח?

**
בתור התחלה בודקים את המניעים שלנו ואת המקום שממנו אנו מגיעים.
האם אנו מתכוונים לתקן, להוכיח, לנצח, לבקר או אולי לעזור, לתרום, לתמוך?

לאחר מכן בודקים את הפרשנויות ואת השיפוטים שלנו,
את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על אותו אדם שאליו מכוון המשוב.

בשלב הבא מסתכלים פנימה ובוחנים בסקרנות
היכן אנו תקועים, בעלי פער מודעות וסגורים למשוב (כולנו מראות…).

כעת.. אם עדיין חשוב לנו להעביר את המשוב,
מחזיקים כוונה, מדייקים את המסר ונכנסים לדיאלוג אמפטי וקשוב.

חיים מלאים. היום.

מה שהערכתי שקורה אצלך,
ושבגללו אמרתי מה שאמרתי,
החלטתי מה שהחלטתי
ופעלתי כפי שפעלתי
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכתי.

**
מה שהערכת שקורה אצלי,
ושבגללו אמרת מה שאמרת,
החלטת מה שהחלטת
ופעלת כפי שפעלת
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכת.

**
לעתים יש לנו הזדמנות לקבל הצצה.
להבין מה באמת קורה.
היום זכיתי להצצה שכזו בזכות מישהי שדיברה גם איתי וגם אתך.
הצצה שכזו היא מתנה יקרה במיוחד.
מתנה שמלמדת אותנו משהו על עצמנו וגם על אחרים.
שיוצרת חיבור ומקרבת אותנו אל המציאות.

**
אפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל את הסיכוי שהן תתרחשנה
באמצעות הזמנה של אדם שלישי שיפגוש גם אותך וגם אותי
ויעזור לשנינו לראות ולהבין מה באמת קורה.

**
ואפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל סיכוי
באמצעות פנייה ישירה, שלי אליך או שלך אלי.
הזמנה לדיאלוג.
בדיקה אמפטית.
שיתוף והקשבה.
סקרנות ובירור.

**
איים נפלאים של בהירות, צלילות וחיבור,
שטים בים של אי-הבנות, קונפליקטים, סרטים מדומיינים ופרשנויות שגויות.

חיים מלאים. היום.