תגית: שינוי

פתאומיות
היא הדרגתיות שלא שמנו לב אליה.
תהליך מתמשך של התהוות והשתנות שלא היינו מודעים לקיומו.

חיים מלאים. היום.

לעולם לא אומר משהו שלא יוכל להיחשב כדבר האחרון שאמרתי

בנג'מין זאנדר הינו מנצח, מרצה, סופר ואדם מעורר השראה.
בפברואר 2008 הוא העביר הרצאת TED בת כעשרים דקות 
שתורגמה לארבעים וחמש שפות ונצפתה ע"י מיליוני אנשים ברחבי העולם.
הנה תמלול החלק האחרון של אותה הרצאה מרגשת (ההרצאה המלאה בקישור הבא):

מה שאנו אומרים באמת משפיע.
המילים שיוצאות מפינו משנות.
למדתי זאת מאישה ששרדה את אושוויץ,
אחת מהניצולות הבודדות.
היא הלכה לאושוויץ כשהיתה בת 15,
אחיה היה בן 8, הוריה אבדו.
והיא סיפרה לי זאת.
היא אמרה:
"היינו ברכבת לאושוויץ ואני הבטתי למטה,
וראיתי שנעליו של אחי נעלמו.
ואמרתי, 'איזה טיפש. למה אינך שומר על הדברים שלך, אלוהים אדירים!'
כמו שאחות גדולה מדברת אל אחיה הקטן.

למרבה הצער, זה היה הדבר האחרון שהיא אמרה לו,
כי היא לא ראתה אותו שוב. 
הוא לא ניצל.
אז כשהיא ניצלה מאושוויץ, היא נדרה נדר.
כך היא סיפרה לי.
היא אמרה: "יצאת מאושוויץ אל החיים ונדרתי נדר.
והנדר היה שלעולם לא אומר משהו 
שלא יוכל להיחשב כדבר האחרון שאמרתי."

האם אנו יכולים לעמוד בנדר שכזה?
כנראה שלא.
אנו עוד נטעה, נפגע בעצמנו ונפגע באחרים.
אך זו אפשרות שראוי לשאוף אליה.

**
מסכנה אמא שלו

השבוע, לקראת יום הזיכרון,
התפרסם בידיעות אחרונות מכתב שכתב שלמה בראבא לליאור וישינסקי ז"ל
שנהרג בשנת 2004 בפעילות מבצעית ברפיח, ובו הוא מספר לו על אביו שלמה וישינסקי.
להלן חלק מאותו מכתב:

"אני זוכר שתפסו אותו בדרך להצגה ואמרו לו בשידור חי:
'חיסלנו מהאוויר חולית מחבלים,
ואנחנו שמחים לבשר לך שאחד מהם הוא באופן ודאי
המחבל שירה את הטיל שגרם למותו של בנך.
מה יש לך להגיד על כך?'
ואבא שלך ענה:
'מסכנה אמא שלו'."

~
"מסכנה אמא שלו."

כל כך מעט מילים.
כל כך הרבה כאב.
כל כך הרבה חמלה.
כל כך הרבה תקווה. 

**
מבט אחר על יום הזיכרון

הרב מנחם בומבך, עומד בראש המדרשה החסידית שאותה הקים בביתר עלית.

בסרטון הבא (5:24 דקות)
מקדיש הרב בומבך את השיעור ליום הזיכרון.
הוא מתווך לתלמידיו נקודות מבט חדשות,
חושף אותם לסיפורים על חללי צה"ל,
נוגע בחשיבות של הכרת התודה לחיילים
ומבקש מהם לקרוא תהלים לזכרם.

זהו אינו עוד סיפור על פילוג ושנאה.
זהו סיפור אמיתי על חיבור ועל תקווה.
על לקיחת אחריות, על עשייה, על שינוי מציאות.

**
חוגגים 70, בונים 100

"בעולם גדוש כל כך בסכסוכים וביריבויות,
שבו כל צד נחוש כל כך לדבוק בנקודת מבטו,
מצאתי קרן אור נדירה.
בלב המזרח התיכון, בסביבה רגישה מבחינה חברתית,
במקום בו הקצה הדרומי של הגדה המערבית
צופה אל עבר עיירות פיתוח הגובלות ברצועת עזה,
קבוצת יזמים חברתיים בעלי חזון
החליטה להגדיר את חלום החלוציות של היום
ולהאיר את המדבר."

כך פותח לארי קינג את הסרטון הקצר (פחות מ-4 דקות) הבא.

יש אנשים שעסוקים בלהאשים אחרים.
יש אנשים שעסוקים בלהסביר למה אי אפשר.
יש אנשים שעסוקים בלתרץ תירוצים.

רוני פלמר, מייסד ומנכ"ל תנועת אור, ואנשיו, עסוקים ביצירת שינוי.
בפיתוח חזון ארוך טווח, בעשייה יומיומית בשטח, 
וברתימת כל מי שצריך כדי שהשינוי שהם מכוונים אליו יקרה.

כשאני רואה סרטון מעורר השראה,
אני תוהה לפעמים עד כמה הוא אמתי.
בסרטים הכול נראה יפה ואופטימי יותר.

לשמחתי, במקרה המסוים הזה, 
יש לי הזכות להכיר אישית את רוני פלמר.
הבן אדם אמתי.
הארגון אמתי.
הסרטון מסתיים במילים "חוגגים 70, בונים 100."
שילוב נדיר של הסתכלות ארוכת טווח (חזון 2048),
יכולת ביצוע יוצאת דופן,
עבודה יומיומית לאורך שנים שרק הולכת ומתפתחת
ואנרגיה עצומה שלא נגמרת.

מכירים משפחה שרוצה להצטרף לחזון ולעבור לנגב או לגליל?
שלחו להם את המייל הזה או ספרו להם על תנועת אור.

**
בנג'מין זאנדר ושורדת אושוויץ.
שלמה וישינסקי ובנו ליאור ז"ל.
הרב מנחם בומבך והמדרשה החסידית.
רוני פלמר ותנועת אור.

סיפורים אמיתיים.
על אנשים אמיתיים.
על חמלה.
על כאב.
על לקיחת אחריות.
על יצירת שינוי.
על אפשרות.
על תקווה.

הסיפורים נגעו בכם?
מוזמנים לכתוב לי כמה מלים ולהעביר אותם הלאה…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

No Blaming

When you plant a tree, if it doesn’t grow well, you don't blame the tree.
You look into the reasons it isn't doing well.
It may need fertilizer or more water or less sun.
We never blame the tree.
Yet we're quick to blame our child.
If we know how to take care of her, she will grow well, like a tree.
Blaming has no good effect at all.
Never blame, never try to persuade using a reason and arguments;
They never lead to any positive effect.
That it my experience.
No argument, no reasoning, no blaming, just understanding.
If you understand, and you show that you understand, you can love, and the situation will change.

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
ללא האשמה

"כשאתה נוטע עץ, אם הוא אינו צומח היטב, אתה לא מאשים את העץ.
אתה מסתכל על הסיבות שבגללן הוא לא צמח היטב.
ייתכן שהוא זקוק לדשן או ליותר מים או לפחות שמש.
אנחנו אף פעם לא מאשימים את העץ.
אולם אנחנו מהירים בלהאשים את הילדה שלנו.
אם אנו יודעים איך לטפל בה, היא תצמח היטב, כמו עץ.
להאשמה אין שום השפעה טובה.
לעולם אל תאשימו, לעולם אל תנסו לשכנע באמצעות ויכוחים;
הם אף פעם לא מובילים לשום השפעה חיובית.
זה הניסיון שלי.
ללא ויכוח, ללא שכנוע, ללא האשמה, רק הבנה.
אם אתה מבין, ואתה מראה שאתה מבין, אתה יכול לאהוב, והמצב ישתנה."

~ מתוך "איך להירגע" מאת טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר).

חיים מלאים. היום.

מתחת לאף

תודה על מורה שחלפתי לידה פעמים רבות
וזכיתי להכיר לראשונה השבוע.

תודה על ספר שעברתי לידו פעמים רבות
וקראתי לראשונה השבוע.

**
מתנות יקרות מתחת לאף, שקופות ובלתי נראות,
עד שאנו מסוגלים להבחין בהן…
עד שאנו מוכנים לפגוש ולקבל אותן…

חיים מלאים. היום.

שינוי ארגוני
משפיע גם על אנשים
ולא רק על שקפים של מצגות
על תאים בגיליון אקסל
או על עצי דיווח מטריציוניים.

**
אנשים הם לא
"ראשים" (Headcount)
וגם לא "משאבים" (Resources).

**
להיות אכפתי מרחוק או מלמעלה
ולהיות אכפתי מקרוב
הם שני דברים שונים.

**
אם קיבלת אחריות להוביל אנשים
חשוב שתתהפך לך הבטן
במצבים מסוימים.

חיים מלאים. היום.

שני סוגים של מצבים זמניים

1.
האירוע הזה שאנו חווים עכשיו הוא זמני.
בעוד דקה או שעתיים, יום, שבועיים או חודשיים, הוא יחלוף.
דברים הולכים להשתנות ולהתפתח בקרוב.
בדרך שנרצה או בדרך שלא נרצה.

**
2.
האירוע הזה שאנו חווים עכשיו הוא זמני.
יכול להיות שאנו נכנסים לשלב חדש בחיינו.
למצב שיהיה חלק מהמציאות שלנו בשנים הקרובות או עד יומנו האחרון.
גם זה זמני, חולף ומשתנה.
כשם שאנו זמניים, חולפים ומשתנים.

חיים מלאים. היום.

"השיעבוד שלנו מונע מאיתנו ללכת בעקבות הטוב שבנו, והוא העבדות הפנימית.
אנו לכודים בתחושות של חוסר ערך והערכה עצמית, של תשוקה, חמדנות או בורות,
משועבדים למושגי קורבן או זכות.
זהו סיפור על הפחד משינוי, על היצמדות למקומות מוכרים ולהתנהגויות קטנות ומזיקות,
רק מפני שהשחרור מהם משמעותו עימות עם הלא נודע."

**
"הבחירה היא אף פעם לא בין עבדות לחירות.
תמיד נצטרך לבחור בין עבדות לבין הלא נודע.

החירות מפחידה עכשיו כשם שהיתה לפני אלפי שנים.
היא תמיד תדרוש נכונות להקריב את המוכר ביותר למען האמיתי ביותר.
יתכן שכדי להיות חופשיים, נצטרך לפעול ביושר ובאמון ולעיתים במשך זמן רב."

**
"מעטים מאיתנו חופשיים באמת.
כסף, פרסום, כוח, הערצה, נעורים – כל אלה משעבדים אותנו.
לעיתים קרובות אנו משרתים אדונים אלה באופן לא מודע.
רבים מהדברים המשעבדים אותנו מגבילים את לחיות את חיינו במלואם ולעומקם.
הם גורמים לנו לסבול ללא צורך.
הארץ המובטחת יכולה להיות דברים שונים לאנשים שונים.
לאחדים זו בריאות שלמה ולאחרים זו חירות מרעב או מפחד, מאפליה או מאי-צדק.
אבל אולי ברמה העמוקה ביותר, הארץ המובטחת זהה בשביל כולנו,
והיא היכולת לדעת לחיות על פי הטוב שבתוכנו,
להעניק ולהשתייך זה לזה ולחיים."

~ ציטוטים מתוך "ברכות סבי" / רחל נעמי רמן

*****
אנחנו יוצאים לדרך חדשה היום.

יוצאים לפגוש זה את זה.
יוצאים לפגוש את עצמנו.
מתקדמים אל הלא-נודע.

לפעמים זה יהיה נעים, משעשע, כיף, ממלא, מרגש או מרומם.
לפעמים זה יהיה מאיים, מאתגר, מעייף, מכאיב או מעצבן.

שנדע לחיות על פי הטוב שבתוכנו.
להעניק ולהשתייך זה לזה.
ולחיים.

בהצלחה לנו…

חיים מלאים. היום.

"אנו דומים לא מעט לסרטן.
בעל חיים זה גדל תוך שהוא מפתח שורה של שריונים קשים המגינים עליו, ומשיר אותם מעליו בזה אחר זה.
בכל פעם שהוא גדל ומתרחב מבפנים, הוא מוכרח להפטר מן השריון המגביל אותו.
תקופת מה הוא נותר ערום ופגיע, עד שגדל שריון חדש ומחליף את קודמו.
גם אנו חייבים להשיר מעלינו שריון מגן בעת שאנו עוברים משלב אחד בתהליך הגידול למשנהו.
גם אנו נשארים תקופת מה עירומים ופגיעים – ועם זאת תופחים וגדלים, ומסוגלים להתפשט בכוונים שלא ידענום לפנים.
הסרת השריון עשויה להימשך שנים אחדות ואף יותר.
עם זאת, בכל פעם שאנו מגיחים ונחלצים מתוך מעבר ממעברי חיינו, אנו פותחים בתקופה ארוכה ויציבה יותר,
שבה אנו יכולים לצפות לשלוות נפש מסוימת ולהחזיר לעצמנו את תחושת איזוננו."

מתוך "מעברים" / גייל שיהי

**
הנה זה מגיע שוב:

לקלף עוד חלק מהשריון שלנו.
להסכים להיות קצת יותר חשופים.
לבחור להיות קצת פחות מוגנים.
לשחרר חלק מהשליטה שדמיינו שיש לנו.
לעבור דרך חוסר הוודאות.
לתהות לאן כל זה הולך. האם זה מה שנכון לנו??
לחוש בדפיקות הלב המואצות.
להיות עם ההתרגשות, השמחה והתקווה.
להיות עם הקושי, הכאב והחשש.
לפחד ללכת לאיבוד.
לפחד להיכשל.
לפחד להיפגע.
לפחד למות.
לא לדעת.
להתבחבש.
ליפול.
לקום.
להמשיך לנוע.
לגלות.
לגדול.
להשתנות.

חיים מלאים. היום.

"כשאנו מתייחסים ל'שכל' או ל'תודעה', יש מבחר רב של סוגי שכל או תודעה.
הדבר דומה לתנאים או לאובייקטים חיצוניים,
שמקצתם מועילים מאוד, מקצתם מזיקים מאוד, ואחרים ניטרליים.
כשאנו עוסקים בדברים חיצוניים,
תחילה אנו מנסים להגדיר אלו מהחומרים ומהכימיקלים שבהם מועילים,
כדי שנוכל לטפחם, להגדילם ולהשתמש בהם, ואילו מהם מזיקים, כדי שנוכל להיפטר מהם.
באופן דומה כשאנו מתייחסים לתודעה, קיימים אלפי סוגי מחשבות, או 'סוגי תודעה'.
כמה מהם מועילים מאוד, ועלינו לשמור עליהם ולהזין אותם.
אחרים שליליים מאוד, מזיקים מאוד. את אלה עלינו לנסות לצמצם במידת האפשר.

לכן הצעד הראשון בחיפוש אחר האושר הוא למידה.
תחילה עלינו ללמוד כיצד רגשות והתנהגויות שליליים מזיקים לנו,
וכיצד רגשות חיוביים מועילים לנו.
עלינו להבין שרגשות שליליים הם רעים ומזיקים לא רק לאדם אחד,
אלא לחברה בכללותה ולעתיד העולם כולו.
הבנה מסוג זה מגבירה את נחישותנו להתמודד אתם ולהתגבר עליהם.
עם זאת קיימת הכרה בצדדים המועילים של רגשות ושל צורות התנהגות חיוביות.
ברגע שנבין את היתרונות שבהם,
נהיה נחושים בדעתנו להוקיר, לטפח ולחזק אותם מתוך שאיפה פנימית עמוקה,
ויהיה הדבר קשה כל שיהיה.
בתהליך זה של למידה, שבו אנו מבחינים אילו מחשבות ורגשות מועילים ואילו מזיקים,
אנו מטפחים בהדרגה החלטה נחושה להשתנות
ומרגישים ש'המפתח לאושרי ולעתידי נמצא עכשיו בידיי.
אסור לי להחמיץ את ההזדמנות הזאת !' "

~הדאלאי לאמה, מתוך "אמנות האושר", עמוד 35-36.

**
חידוד כוונה.
לקיחת אחריות.
תהליך מתמשך של למידה.
עבודה יומיומית.
הזנה מתמדת.
100% בחירה.

חיים מלאים. היום.

נקודת ההיפוך

היום, 21 לדצמבר,
הוא היום הכי קצר והלילה הכי ארוך בשנה.
החמה זרחה רק ב 6:37 ותשקע כבר ב 16:40.

היום, 21 לדצמבר,
הוא היום שבו משתנה המגמה.
קשה להבחין בכך.
שינויים קלים בלבד,
הבדלים של דקות בודדות.

ובכל זאת, היום הרשמי הראשון של החורף
הוא גם היום שבו נולדים האביב והקיץ.
אפשר להתחיל לחגוג.

**
סיפרת לי אתמול על מה שאת עוברת בימים האחרונים.
על שינוי המגמה שאת בוחרת לייצר.
במיוחד עכשיו, בעיצומה של תקופה מלאת כאב,
היה חשוב לך להרים את הראש
ולעשות משהו עבור מישהו.

חיים גדולים מתחילים בכאב.
סוף הוא תמיד גם התחלה.
אפילו כשקשה להבחין בזה.
גם כשזה לא מרגיש כך.

חיים מלאים. היום.