תגית: השפעה

איש אחד.
איש אחד נולד בהונגריה, בשני לספטמבר 1936.
הוא שרד את השואה והיגר עם משפחתו לארה"ב.
שם הוא למד וסיים כמה תארים.
אחרי כמה שנים הוא פגש כמה חברים שרצו שיעבוד אתם.
הוא הסכים.
ב 1968 כשהחברים שלו עזבו, הוא בחר ללכת איתם
ולהיות העובד הראשון בחברה החדשה שהם הקימו.
אינטל.
ב 1974 הוא היה חלק מהחלטה לפתוח סניף קטן של החברה בישראל.
היום מתפרנסים מהסניף הזה מעל עשרת אלפים משפחות.
והוא היצואן הפרטי הכי גדול במדינת ישראל.
לפני כמה שנים קראתי את אחד הספרים שלו – "רק הפרנואידים שורדים".

איש אחד.
אנדי גרוב.
אתמול הוא נפטר.
לא הכרתי אותו אישית.
חבר שלי הכיר.
חבל שלא הכרתי אותו.
הרבה מדברים עליו עכשיו.
על האופי שלו. החדות. היושרה. האומץ.
איש אחד.
השפעה אינסופית.

**
איש אחד.
איש אחד נולד ברומניה בשישי לאוקטובר 1934.
עלה לארץ כשלושים שנה לאחר מכן,
עם אשתו והתינוק שבבטן.
לא הקים את אינטל או משהו בסדר גודל כזה.
לא כתב ספרים.
לא שינה את המדינה או העולם.
הקים משפחה,
השתתף בכמה מלחמות,
פיתח קריירה,
בנה תשתית למשפחה,
צפה בטלויזיה,
התרגז מפוליטיקה,
שיחק שח,
אהב את הילדים שלו.

איש אחד.
אבא שלי.
בדיוק לפני שש שנים הוא נפטר.
בבוקר, כשהילדים הלכו מחופשים לבית הספר,
חיכינו עם ההודעה כדי לא להרוס להם.
הכרתי אותו אישית.
זכיתי.
אני מתגעגע.
איש אחד.
השפעה אינסופית.

חיים מלאים. יום יום.

1. הסיפור של תא"ל אופק בוכריס הוא לא העסק שלך.
2. אין לך באמת מושג מה קורה ומי האנשים.
3. גם אם אתה חושב או בטוח שיש לך מושג, אין לך.
4. תפקידך אינו לשפוט, להאשים או לזכות אותו, אותה, את התקשורת, את הצבא או את העולם.
5. יש הרבה אינטרסים להרבה אנשים שתחשוב שהסיפור הזה הוא העסק שלך ושתמשיך להתעסק בו.
6. ההתעסקות בסיפור הזה לא שונה מהותית מצפייה בתכנית ריאליטי כזו או אחרת. זה אולי רק יותר צהוב ויותר מסוכן.
7. בכל רגע שאת עסוקה בעסק הזה, את לא עסוקה בעסקים שלך (המשפחה, הבריאות, הקריירה, הלימודים, הכסף, החברים, ההתפתחות, האחריות, ההשפעה שלך)
8. הרבה יותר קל ופשוט להתעסק בעסק הזה מאשר בעסקים שלך.
9. הסיפור הזה הוא טריגר חזק עבורך המייצר אצלך תגובה רגשית ומתחבר לדברים שחשובים לך.
10. הבנת הטריגר והחיבור תעזור לך לחזור להתעסק בעניינים החשובים שלך.

חיים מלאים. יום יום.

שיטה א' לניהול זמן:
20% מיילים.
20% ישיבות.
20% וואטסאפים והודעות.
20% מעברים בין דברים ומרדף אחרי הזנב של עצמך.
20% טלוויזיה, פייסבוק, יוטיוב, Ynet וכו'.
20% להתמקד במה שבאמת חשוב בעבודה.
20% אוכל, שינה, פעילות גופנית, למידה, מערכות יחסים, השקעה בעצמך.

הוראות לשיטה א':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– להיות מחובר וזמין כל הזמן. לכל דבר ולכל אדם.
– בכל פעם שנכנס משהו לעצור הכול ולתת לו עדיפות.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שיטה ב' לניהול זמן:
30% להתמקד במה שחשוב.
20% טיפוח תנאים מיטביים: מנוחה, תזונה, פעילות גופנית, מערכות יחסים וכו'.
20% למידה משמעותית.
20% לשיקול דעתך. כולל משחק, תחביבים, חגיגות וכו'…
10% כלום. מרחב פתוח. שוטטות.

הוראות לשיטה ב':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– לשמור על ניתוק מהסביבה ועל נוכחות מלאה עם הדבר או האדם שבוחרים לתת לו תשומת לב כרגע.
– בכל פעם שנכנס משהו חדש לבדוק האם הוא מספיק חשוב ולפעול בהתאם.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שתי מיומנויות קריטיות:
1. ניהול "השקעות תשומת לב".
2. סינון רעשים.

חיים מלאים. יום יום.

כשאין אמון, או כשמידת האמון נמוכה,
קשה מאוד לעבוד ביחד.
גם פתרונות פשוטים לבעיות פשוטות ייתקלו בחשד ובשיפוטיות
ויתקשו לקבל שיתוף פעולה.

**
כשיש אמון מסוים,
אפשר לעבוד ביחד,
לקדם פתרונות פשוטים לבעיות פשוטות
ולנסות להתמודד גם עם בעיות בעלות רמת מורכבות בינונית.

**
כשרמת האמון גבוהה,
וכשיש כוונה הדדית אמיתית,
אפשר להתחיל לעסוק גם בבעיות מורכבות.

**
אמון הוא תנאי הכרחי ולא מספיק לעיסוק בבעיות מורכבות.
זה נכון למערכת יחסים שבין שני אנשים, בין מספר קבוצות ולכל מה שביניהם.
זה נכון לענייני משפחה, עבודה, חברה, מדינה ולכל נושא אחר.

**
מספר המלצות מעשיות:
• אם חשוב לך לטפל בבעיה מורכבת – בדוק שמתקיימת רמת אמון גבוהה בין האנשים הרלוונטיים.
• אם רמת האמון אינה גבוהה וחשוב לך לטפל בבעיה, התחל לבנות אמון. זה ייקח את הזמן שלו. צעד אחר צעד. מחווה אחר מחווה. אין דרכי קיצור.
• אם רמת האמון אינה גבוהה וחשוב לך לטפל בבעיה אבל אין לך את הרצון, הזמן והאנרגייה כדי לבנות אמון, שקול לוותר. ברצינות. או לבחור בעיה פשוטה יותר.
• אמון גבוה לא נבנה ביום אחד. אם חשוב לך לטפל בבעיה מורכבת התחל לבנות את האמון ואת מערכת היחסים כבר עכשיו. בעיות מורכבות באמת מצריכות תשתית אמון של חודשים, שנים ואפילו דורות.
• אם אתה עוסק בבעיה מורכבת מאוד, שאינה סובלת דיחוי, בתוך מערכת שבה רמת האמון נמוכה – למד לחיות עם הפער שלא ייסגר בקרוב: הכר במורכבות. תאם ציפיות עם עצמך.הפסק לחפש פתרונות קסם. שמור על עצמך. הפסק להאשים אחרים. קח אחריות. התחל לשנות ולהשפיע כמיטב יכולתך. התמקד בשינוי מגמה. בנה אמון כל יום.

חיים מלאים. יום יום.

בעיה מסוג ראשון: להגיד "כן" למשהו שהוא "לא"
להגיד "כן" למועמד שלא מתאים.
להגיד "כן" ללקוח שאינו מתאים.
להגיד "כן" לפעילות שאינה מתאימה
להגיד "כן" למערכת יחסים שאינה מתאימה.
המחיר של בעיה מסוג ראשון הוא ברור, כבד וכואב.

**
בעיה מסוג שני: להגיד "לא" למשהו שהוא "כן"
להגיד "לא" למועמד שמתאים מאוד.
להגיד "לא" ללקוח חשוב מדויק.
להגיד "לא" לפעילות שיכולה לשרת, לקדם ולתרום.
להגיד "לא" מוקדם מדי למערכת יחסים משמעותית או פוטנציאלית.
המחיר של בעיה מסוג שני פחות מורגש ופחות כואב. לפעמים אפילו לא נדע שאנו משלמים אותו.

**
בעיה מסוג שלישי: לא לראות משהו שהוא "כן"
מועמד פוטנציאלי שיכול להתאים לא מגיע לראיון עבודה מכיון שלא "עלינו" עליו.
לקוח חשוב ומדויק לא פונה מכיון שהוא לא שמע על השירות או המוצר שלנו.
רעיון לפעילות מסוימת שיכולה לשרת, לקדם ולתרום בכלל לא עולה.
אדם או מערכת יחסים פוטנציאלית חולפים על פנינו מבלי שנשים לב אליהם.
המחיר של בעיה מסוג שלישי, במצבים מסוימים, הוא בסדרי גודל החשוב והמשמעותי ביותר.

פוטנציאל ההשפעה של הדברים שאיננו רואים ושאיננו מודעים להם (בתוכנו ומסביבנו) הוא עצום.

חיים מלאים. יום יום.

היום הוא היום האחרון של השנה האזרחית הנוכחית.

ב- 17/3/2015 מליוני אנשים ניצבו בפני בחירות חשובות.

מספר פעמים בחיינו אנו ניצבים בפני החלטות קריטיות: חתונה, לימודים, קריירה, בית ועוד.

**
היום האחרון של השנה הוא בסך הכול עוד יום. לא יותר מיוחד או משמעותי מכל יום אחר.

הבחירות היומיומיות שלנו חשובות הרבה יותר מהבחירות הרגעיות של ה – 17/3/2015.

ההשפעה של אינספור ההחלטות הנלקחות לפני או אחרי הגעתנו לצומת (חתונה, לימודים, קריירה, בית) גדולה יותר מהשפעה של החלטה נקודתית כזו או אחרת. קריטית ככל שתהיה.

להתראות ב 2016,
חיים מלאים. יום יום.

הבוקר פגשתי אותה שוב.
פתאום שמתי לה שהיא שם אתי.
היא היתה שם אתי כבר כמה ימים אבל רק הבוקר הבחנתי בה.
הנוכחות שלה משפיעה עלי תמיד והשפיעה עלי גם הפעם.
לפעמים לוקח לי זמן להבחין בה.
היא יכולה להגיע בשקט, לשמור על פרופיל נמוך ולהתחזק לאט לאט.
לאחר שהיא גדלה וצוברת מספיק אנרגיה,
קל יותר להבחין בה וקשה יותר להיפטר ממנה.
זיהוי מוקדם מסייע גם פה.

תחושת קורבנות.

"אכלו לי, שתו לי,
עשו לי משהו שלא היו אמורים לעשות לי,
לא מבינים אותי,
לא רואים אותי,
לא אכפת להם ממני.
אני מסכן.
הם אשמים."

כשתחושת הקורבנות עולה בהקשרים כלליים מסוימים
(לדוגמא: המערכת, הממשלה, הטייקונים, העולם) זה לא כיף.
אבל, כשתחושת הקורבנות נכנסת ביננו לבין אנשים ספציפיים וקרובים,
זה יכול להיות ממש הרסני (לדוגמא: בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה).

תחושת הקורבנות מחלישה אותנו.
היא מזריקה רעל לתוכנו ולמערכת היחסים.

הבוקר פגשתי אותה שוב.
הופתעתי מהעוצמה שלה ועד כמה היא נוכחת.
היא עלתה בהקשר של חבר מסוים.
רצף של כמה אירועים וכמה ימים.
ברגע שראיתי אותה אני יכול לבחור.
לבחור את החשיבה שלי.
לבחור את התגובה שלי.
לבחור לעבור מקורבנות להתמודדות, השפעה ולקיחת אחריות.
וכשהבחירות הללו מתבצעות היא נעלמת מייד.
הבהירות הזו שינתה מיידית משהו בתחושה ובחשיבה שלי.

אני יודע מה אני הולך לעשות עם זה היום.
ברור לי איך אני הולך להיות בקשר עם אותו אדם וביחס לאותו נושא.
חגיגה גדולה.

אף פעם לא כיף לי לפגוש אותה בתוכי.
אבל אם היא כבר שם אני מעדיף לראות אותה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

חיים מלאים. יום יום.