זמינות למה שחשוב
ש: מה חשוב?
ת: הכול חשוב !
ש: מה הכי חשוב?
ת: זה וזה וזה וזה הכי חשוב.
ש: מה הכי חשוב עכשיו?
ת: זה וזה הכי חשוב.
ש: מבין שניהם, מה יותר חשוב כרגע?
ת: זה.
זמינות לזה.
כרגע.
חיים מלאים. היום.
מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
זמינות למה שחשוב
ש: מה חשוב?
ת: הכול חשוב !
ש: מה הכי חשוב?
ת: זה וזה וזה וזה הכי חשוב.
ש: מה הכי חשוב עכשיו?
ת: זה וזה הכי חשוב.
ש: מבין שניהם, מה יותר חשוב כרגע?
ת: זה.
זמינות לזה.
כרגע.
חיים מלאים. היום.
מולטי-טסקינג היא אגדה אורבנית.
מיתוס מסוכן והרסני.
כשאת גם כאן וגם שם
את לא כאן ולא שם.
היי איפה שאת.
במקום אחד ויחיד.
התמקדי בדבר.
התמקדי ב"הדבר".
זהו המפתח לאפקטיביות.
לפשטות.
לאיזון.
לבריאות.
לקלות תנועה.
להנאה מהדרך.
לשלווה.
לשמחה.
**
היה במקום שאתה נמצא בו.
במקום אחד ויחיד.
בחר.
קח אחריות.
התמקד בדבר אחד.
התמקד ב"הדבר".
הקדש לו את מלוא תשומת הלב.
את האנרגיה.
ואז עבור הלאה.
אחרי רגע או שעה.
לדבר "האחד" הבא.
**
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
איך שזה.
איך שאת.
איך שאתה.
חיים מלאים. היום.
"בכל מקום בו אתם נמצאים, היו שם באופן מוחלט.
אם אתם מוצאים שהכאן ועכשיו שלכם בלתי נסבל וגורם לכם אומללות,
יש שלוש אפשרויות:
צאו ממנו, שנו אותו או קבלו אותו במלואו.
אם אתם רוצים לקחת אחריות על חייכם,
עליכם לבחור אחת משלוש האפשרויות האלה,
ועליכם לבחור עכשיו.
אז קבלו את התוצאות.
בלי תירוצים.
בלי שליליות.
בלי זיהום רגשי.
שמרו על ניקיון המרחב הפנימי שלכם."
~ אקהרט טולה, "כוחו של הרגע הזה", עמוד 71.
חיים מלאים. היום.
א. יותר מדי, פחות מדי
יותר מדי :
יותר מדי רעשים.
יותר מדי הפרעות.
יותר מדי מיילים.
יותר מדי הודעות.
יותר מדי מטלות.
יותר מדי בריחה.
יותר מדי נושאים להתעסק בהם.
יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר.
יותר מדי לחץ.
יותר מדי ציפיות.
יותר מדי דרמה.
יותר מדי דיבורים.
יותר מדי תלונות וביקורת.
יותר מדי שיפוטיות והאשמות.
יותר מדי חצי כוס ריקה.
פחות מדי :
פחות מדי שקט.
פחות מדי האטה ומנוחה.
פחות מדי מיקוד.
פחות מדי כוונה.
פחות מדי בחירה.
פחות מדי מחשבה.
פחות מדי כבוד.
פחות מדי התמודדות.
פחות מדי אחריות.
פחות מדי חמלה.
פחות מדי אהבה עצמית.
פחות מדי הקשבה.
פחות מדי הכרת תודה וחגיגה.
פחות מדי פרגון ונדיבות.
פחות מדי חצי כוס מלאה.
**
ב. מספר עקרונות חשובים שהתחדדו (שוב) השבוע:
1.
"תפסת מרובה לא תפסת" –
מה הכי חשוב?
מה פחות חשוב?
הויתור על משהו כואב.
אי – הויתור כואב יותר.
ויקר מאוד.
במה התעסקת השבוע?
למה נתת עדיפות?
לאלו אנשים הקדשת זמן?
למי ולמה אמרת "לא"?
למי ולמה אמרת "כן"?
2.
"חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה" –
אמת מוחלטת לא קיימת.
אנחנו אחראים לפרשנות שלנו.
אנחנו בוחרים מה לראות.
כל מה שאנו בוחרים ומשקיעים בו אנרגיה הולך ומתעצם.
רק ב 100% מהמקרים.
החיים לא מושלמים.
החיים שלמים.
החיים מלאים.
3.
"ואהבת לרעך כמוך" –
אהבה.
גם לאחרים וגם לעצמנו.
מתחילים מעצמנו.
גם כשמצליחים וגם כשנכשלים.
אהבה.
וגם כבוד.
וגם אכפתיות.
וגם רגישות.
וגם חמלה.
**
ג. מאיר בנאי
תודה.
על יצירה.
על נגיעה בלב.
על רגעים שהיית איתי.
על "שער הרחמים".
על "גשם".
על "כמה אהבה".
על רבים רבים אחרים.
היה שלום.
יהי זכרך ברוך.
שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר
באותו ערב דיברנו על אחוזים.
סטטיסטית, אם לא תעשי כלום,
7% שזה יקרה השנה, 93% שלא.
זה המצב.
עכשיו תבחרי.
**
מעניין שפחות משעתיים אחרי,
כבר הייתי הרבה יותר מוטרד
מסדנת המנהלים שלמחרת
ומאירוע המחלקה שבשבוע הבא.
המנגנונים עובדים…
חיים מלאים. היום.
ארבע אפשרויות להשתתף במשחק
א. לעלות למגרש ולשחק מכל הלב.
ב. להיות על המגרש ולהעביר את הזמן.
ג. להתבונן מהצד מבלי להתערב.
ד. לשבת ביציע ולצחוק/לצעוק על השחקנים.
**
לעלות למגרש ולשחק מהלב יכול להרגיש מסוכן.
לכאורה, שאר האפשרויות בטוחות יותר.
האמנם…?
הכדור בידיים שלכך.
איך אתם בוחרים לשחק היום..?
חיים מלאים. היום.
כיום, על מוצרי מזון מצויינים הערכים התזונתיים שהם מכילים.
ניתן להשוות בין מוצרים ולבחור את זה שעם פחות שומן או את ההוא שעם יותר חלבון.
לפני מספר שנים השקיפות הזו היתה מדע בדיוני.
**
תארו לכם שיתחילו לסמן ערכים אנרגטיים על מוצרי תוכן.
לדוגמא:
בפוסט X בפייסבוק: 50% כעס, 30% תסכול, 20% שעמום.
בפוסט Y בפייסבוק: 40% שלווה, 30% יצירתיות, 30% הומור
פרק The Voice : 40% אהבה, 20% עצב, 20% פרגון, 10% לחץ, 10% נדיבות
טוקבקים לכתבה ב Ynet: 80% שנאה, 20% פחד.
סרט קולנוע מסוים: 40% כאב, 30% שמחה, 20% תקווה, 10% השראה.
**
תארו לכם שאנשים יבחרו מוצרי תוכן על פי הערכים האנרגטיים שהם מכילים
ועל פי ההתכווננות האנרגטית של מי שיצר אותם.
עם הזמן מוצרים בעלי ערכים אנרגטיים גבוהים ילכו ויתרבו
ומוצרים בעלי ערכים נמוכים או שליליים ייזנחו ויתמעטו.
מדע בדיוני…?
אולי…
ואולי לא…
**
אולי בשונה מערכים תזונתיים, בערכים אנרגטיים קל מאוד לחוש.
אם רק רוצים.
בעולם שבו יש אינסוף מוצרי תוכן, רבים מהם חינמיים, קל מאוד לבחור.
אם רק רוצים.
כבר עכשיו.
הפוסט הזה נכתב עם 50% אהבה, 20% דמיון, 15% נדיבות ו 15% תקווה 🙂
חיים מלאים. היום.
לבחור לעצור.
לשאול את עצמי למי מתחשק לי לומר כמה מילים מהלב.
לחשוב מה אני רוצה לכתוב לו.
להתגבר על המבוכה והציניות.
לקחת מעטפה ומכתב.
להתיישב.
להתכוון.
לכתוב.
לתת.
**
הרגע שבו מאה מעטפות
פגשו עשרים ושניים אנשים
הוא מסוג הרגעים שרוצים לזכור.
חצי השעה היום שבה עשרים ושניים אנשים
נענו להזמנה וכתבו מאה מכתבים
היתה מרגשת במיוחד.
חיים מלאים. היום.
במיוחד בימים כאלה,
כשעמוס, מורכב ואינטנסיבי,
כשהקשב והזמן שלך מוגבלים,
כשאתה לא מגיע לכל מה שהיית רוצה,
כשאת מג'נגלת המון כדורים מסוגים שונים,
כשדברים מתפתחים בצורה שונה ממה שתכננת …
במיוחד בימים כאלה:
יותר תשומת לב.
יותר אחריות.
יותר גבולות.
יותר נוכחות.
יותר בחירה.
יותר לנשום.
יותר רוגע.
יותר הערכה.
יותר אהבה עצמית.
חיים מלאים. היום.
לפני כשנתיים למדתי ממורתי דורית יעקובי ששיעורים חשובים ניתן ללמוד בבחירה או בכפייה.
בלמידה מתוך בחירה אנו בוחרים לקבל את השיעור או להתמודד עמו גם כשאיננו חייבים, גם שהוא לא נעים, מאתגר או קשה.
למידה בכפייה מגיעה הרבה פעמים לאחר שהתעקשנו לא ללמוד מבחירה.
הכפייה תגיע מגורם חיצוני, מהגוף שלנו או ממקור אחר שיאלץ אותנו ללמוד את השיעור ולחוות אותו.
החדשות הטובות הן שיש אינסוף הזדמנויות ללמידה של שיעור חשוב. לא באמת ניתן לפספס אותו.
החדשות הפחות טובות הן שלפעמים הזדמנויות הלמידה שתגענה לפתחנו לא תהייה הכי נעימות.
חלקן יכולות להיות אפילו מאתגרות במיוחד.
**
כשם שניתן ללמוד בבחירה או בכפייה,
כך גם ניתן לעצור ולהתנתק.
היום, אחרי 449 ימי כתיבה רצופים, הבלוג היומי יוצא להפסקה מבחירה.
מחר ובימים הקרובים לא יפורסם פוסט.
עצירה להעמקה.
התנתקות לחיבור.
הפחתת קשב החוצה להגברת קשב פנימה.
פחות מחויבות ויותר גמישות.
להתראות בהמשך.
מתישהו…
חיים מלאים. היום.