"ניהול ביצועים" – מחשבות והמלצות

אתגרי ניהול הביצועים שמנהלים מתמודדים איתם הם תמיד פרי של פעולות עבר מתמשכות.

הדבר שאנו פוגשים היום הוא תוצר של דברים שעשינו ולא עשינו בעבר.
משוב שנתנו או לא נתנו.
אמירות שאמרנו או נמנענו מלומר.
החלטות שקיבלנו ובחירות שבחרנו.

לכל דבר שאנו אומרים ועושים יש השפעה.
לדרך שבה אנו מתייחסים לדברים מסוימים שמתרחשים יש השפעה.
התמודדות עם "בעיית ביצועים" של עובד המדווח אלינו היא תמיד תוצר-משותף של שני אנשים לפחות.
שלו ושלנו.
אף פעם זו לא רק בעיה שלו. או באשמתו.
אף פעם זו לא רק בעיה שלנו. או באשמתנו.

ב- 100% מהמקרים יש פה תרומה משותפת שבזכותה הגענו למצב הזה.

**
כמנהלים חשוב שנכיר בתרומה ובאחריות שלנו.

שנמצא את הקו העדין המשלב אמפתיה, רגישות ואכפתיות
לצד הגדרת ציפיות ברורות ומתן משוב בונה ובהיר.
כשאנו בוחרים להעלים עין, להנמיך ציפיות, להתפשר,
להימנע מלהעביר מסר או לקחת על עצמנו אחריות שאינה שלנו,
אנו זוכים (אולי…) בהקלה רגעית וזורעים זרעים למצב קשה, מורכב וכואב יותר לניהול בעתיד.

**
ניהול "ביצועי עובדים"
(איני אוהב את המושג הזה ומחפש מושג אחר, מדויק עבורי יותר…)
הוא קודם כל ניהול עצמי:
ניהול התפיסות שלנו והדרך שבה אנו מעבדים את העולם.
ניהול הפרשנויות והשיפוטים שלנו.
ניהול הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו.
מודעות לרגשות ולצרכים שלנו,
למה שאנו מקווים להשיג,
למה שאנו רוצים או לא רוצים לחוות,
למה שאנו חוששים שיקרה.

**
ניהול "ביצועי עובדים" הוא קודם כל ניהול עצמי.
קודם כל ולא רק.
ניהול ביצועי עובדים הוא ניהול עצמי והרבה מעבר לכך.

בעבודה הניהולית, אנו נוגעים באנשים ובחיים של אנשים.
אנחנו משפיעים עליהם ועל משפחותיהם.
לא רק במצבי "קצה" של גיוס או פיטורין.
בדומה למערכות יחסים אחרות, גם מערכת היחסים שבין עובד/ת ומנהל/ת
מזמנת ברמה יום-יומית אתגרים, עימותים, קשיים ומתחים,
לצד אינספור הזדמנויות לגדילה, צמיחה, חיבור והתפתחות.

בעבודתי עם מאות רבות של מנהלים בשנים האחרונות,
(וגם מתוך החוויה האישית שלי כמנהל)
אני למד שאתגרי "ניהול ביצועים" הם מהיותר קשים, מאתגרים ומורכבים למנהלים.
וגם מהיותר חשובים, משפיעים ומשמעותיים.

**
המלצה אישית וארגונית לסיכום:

המלצה אישית –

אם ניהול הוא מקצוע שבחרת לעצמך ושחשוב לך לעסוק בו,
מצא/י את הדרך ללמוד, להתמודד ולהשתפר בניהול ביצועי העובדים שלך.
זו כנראה אחת ההשקעות היותר משתלמות בטווח הארוך.
הן ברמה העסקית-מקצועית והן ברמה האישית-התפתחותית.

המלצה ארגונית –

מנקודת מבט ארגונית, לניהול הביצועים ב"קצוות" יש השפעה אדירה:

א. "הקצה העליון" – אותם עובדים שאנו מרוצים מאוד מהתפקוד שלהם
ומזהים את פוטנציאל הצמיחה וההתפתחות הגבוה שלהם הרחוק ממיצוי.

ב. "הקצה התחתון" – אותם עובדים שאנו לא שבעי רצון מהתפקוד שלהם
ומסיבות שונות משיכים להתנהל איתם בדרך שאינה מקדמת אותם, את המצב או את הארגון.

על פי חוק פארטו (20-80), 20% מהפעולות שלנו מייצרות 80% מהתוצאות שלנו.

"ניהול ביצועים בקצוות" הוא חלק מרכזי ב"קבוצת ה- 20% החשובים" שמשפיעים על 80% מהתוצאות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

הצצה

מה שהערכתי שקורה אצלך,
ושבגללו אמרתי מה שאמרתי,
החלטתי מה שהחלטתי
ופעלתי כפי שפעלתי
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכתי.

**
מה שהערכת שקורה אצלי,
ושבגללו אמרת מה שאמרת,
החלטת מה שהחלטת
ופעלת כפי שפעלת
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכת.

**
לעתים יש לנו הזדמנות לקבל הצצה.
להבין מה באמת קורה.
היום זכיתי להצצה שכזו בזכות מישהי שדיברה גם איתי וגם אתך.
הצצה שכזו היא מתנה יקרה במיוחד.
מתנה שמלמדת אותנו משהו על עצמנו וגם על אחרים.
שיוצרת חיבור ומקרבת אותנו אל המציאות.

**
אפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל את הסיכוי שהן תתרחשנה
באמצעות הזמנה של אדם שלישי שיפגוש גם אותך וגם אותי
ויעזור לשנינו לראות ולהבין מה באמת קורה.

**
ואפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל סיכוי
באמצעות פנייה ישירה, שלי אליך או שלך אלי.
הזמנה לדיאלוג.
בדיקה אמפטית.
שיתוף והקשבה.
סקרנות ובירור.

**
איים נפלאים של בהירות, צלילות וחיבור,
שטים בים של אי-הבנות, קונפליקטים, סרטים מדומיינים ופרשנויות שגויות.

חיים מלאים. היום.

לפתע פתאום.. ברגע אחד…

חשבת על זה מספר פעמים בעבר,
היום החלטת שאתה רוצה לקחת את זה על עצמך.
ברכותיי…

**
דיברנו על זה לא אחת בחודשים האחרונים.
הרגיש לי שהיום זה היה שונה ושאת מתכוונת להיכנס בזה הפעם.
סחתיין …

**
ממש התרגשת כששיתפת אותי בזה היום.
נראה שמשהו התחדד, התחבר והתיישב לך אחרת פתאום.
בהצלחה עם זה…

**
תהליכים פנימיים, לפעמים בלתי נראים,
של קינון, דגירה, בישול והתהוות
נחשפים לפתע פתאום.
מופיעים ברגע אחד.

חיים מלאים. היום.

בן אלמוות

בן אלמוות

"צ'יף רומן-נוז משבט השאיין וכל אנשיו האמינו שהוא בן אלמוות.
הוא והם צדקו בכל יום מימי חייו,
פרט לאחד."

~ הסופר ריצ'ארד האייט (ציטוט מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד)

**
"אין ראייה נכונה אחת, אין עמדה מוקדמת נכונה.
ראייה נכונה היא ראייה שאין בה קיבעון,
שאין בה הנחה מוקדמת על אודות נכון ולא נכון."

~ אסתר פלד, "להרבות טוב בעולם"

**
גם המחשבה על אי-היאחזות במחשבות שלנו היא מחשבה.
גם התפיסה שאין ראייה נכונה היא תפיסה.
או שלא.

**
מעניין לאן יוביל השביל שאצעד בו היום…
מעניין איך תתפתח הדרך שנפתחת היום…

חיים מלאים. היום.

איך מייצרים שינוי עמוק בשעתיים?

איך מייצרים שינוי עמוק בשעתיים?

איך עושים משהו משמעותי, עמוק, פרקטי, אפקטיבי, מהנה, קליל, מעורר השראה וזורם לעשרים מנהלים בשעתיים?
איך מייצרים שינוי אמיתי, מקדמים נושאים חשובים ומתמודדים עם בעיות מורכבות בארגון בשני מפגשים קצרים?
איך מגבירים מוטיבציה, בונים אמון, יוצרים חיבור ופותרים קונפליקט עם עובד בשיחה בודדת אחת?

**
זה לא עובד ככה.
לא עושים את כל זה בשעתיים.
לא מייצרים את זה, מקדמים את זה ומתמודדים עם זה בשני מפגשים.
לא מגבירים, בונים, יוצרים ופותרים את זה בשיחה בודדת אחת.

**
מחזיקים כוונה.
ניגשים בקצת יותר ענווה.
מתאמים ציפיות עם עצמנו ועם אחרים.
מחדדים את מה שהכי חשוב (כי הרי הכול חשוב…).
מתחייבים לזה.
מתמקדים בזה.
מפשילים שרוולים ומתחילים לעבוד בזה:
שעה ועוד שעה, פגישה ועוד פגישה, פעולה ועוד פעולה, יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב

ילדותו של ג'ף היתה מלאת עניין במידה יוצאת דופן,
ולהרבה מכך היתה אחראית אמו, ג'קי.
ג'ף נולד שבועיים לאחר יום הולדתה ה-17 של ג'קי.
'לכן לא היו לי מראש הרבה רעיונות לגבי מה שאני אמורה לעשות', סיפרה לי.

**
היא זוכרת שישבה על המדרכה עם חברה ביום שבו החליט ג'ף
לבנות קוביית אינסוף – מערך מראות ממונעות אשר משקפות זו את זו עד אינסוף.
"ג'ף ניגש אלינו והסביר את הכול מבחינה מדעית.
אני הקשבתי והנהנתי, ומדי פעם שאלתי שאלות.
לאחר שהוא הלך לדרכו שאלה אותי חברתי אם הבנתי משהו.
אמרתי, 'מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב' "

**
הקטעים מצוטטים מהספר "גריט" (עמודים 122-123) שנכתב ע"י אנג'לה דאקוורת.
ג'ף הקטן הוא לא אחר מאשר ג'ף בזוס: מייסד, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של חברת אמזון.

"מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב"

חיים מלאים. היום.

"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

לפעמים משהו קורה.
אירוע מתרחש.
משהו או מישהו חודר לחיינו.
משנה לנו תכניות.
משפיע.

**
הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה.
לא ראיתי אותו מגיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב.
קונפליקט הוא איום. והזדמנות.
קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות.
על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
בלילה שבין שני לשלישי, בזמן שישנו, פרצו לביתנו.
גם את זה לא ראיתי מגיע.
פתאום זה הופיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס חלק גדול מתשומת הלב.
גם פריצה היא איום. והזדמנות.
יש לנו אפס שליטה על מה שקרה ומעט מאוד (אם בכלל) שליטה על מה שיקרה.
יש לנו הרבה השפעה על מה שקורה ועל מה שיקרה.

**
כל שעות העבודה של יום רביעי הוקדשו לפגישת הנהלה.
בפגישה כזו יש סיכוי רב שמשהו חדש יופיע.
דברים יכולים להתפתח בצורה שלא צפינו או תכננו.
פגישת הנהלה העוסקת בדברים חשובים,
יכולה לעורר בין היתר גם קונפליקטים ואתגרים.
ישיבת הנהלה יכולה להיות איום. והזדמנות.
כשנכנסים לפגישת הנהלה יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
ישנן שתי גישות התייחסות קיצוניות
למצבים שאנו פוגשים ולאירועים המתרחשים בחיינו:

1. לספר לעצמנו ש – "זה כלום".
שהכול בדיוק אותו דבר. שזה לא רלוונטי. לא משפיע בכלל.

2. לספר לעצמנו ש – "זה סוף העולם".
שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. שזה משנה הכול.

לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו יש עוצמה רבה.
הסיפורים שלנו משפיעים על חיינו ועל חיי אנשים סביבנו.
סיפורים יוצרים חיים ומעצבים אותם.

אני מעדיף סיפור שלישי.
סיפור שונה היכול לשרת אותנו.
הסיפור שאני אוהב לספר לעצמי הוא ש-"קורה הרבה והחיים ממשיכים".

**
"קורה הרבה"

בתוכנו ומסביבנו.
בזמן האירוע (קונפליקט / פריצה / ישיבת ההנהלה…) ולאחריו.
יכול להיות שאנו חווים עצב, קושי, פחד, כעס, בלבול, חוסר אונים או אובדן.
יכול להיות שאנו חווים שמחה, הכרת תודה, בטחון, אהבה, תמיכה או אמון.
האמת היא שקורה הרבה.
החיים מלאים.
בלי דרמה.
קורה הרבה.
כל הזמן.
גם עכשיו.
חשוב להכיר בזה.
לתת לזה מקום.
להיות עם זה.
עם הקושי ועם החגיגות.

**
"החיים ממשיכים"

זה לא סוף העולם.
זה לא סוף החיים.
יכול להיות שזה סוף של משהו.
משהו שהיינו רוצים שיימשך.
משהו או מישהו שלא רצינו לאבד,
משהו או מישהו שלא רצינו להיפרד ממנו.
הכול זז ומשתנה כל הזמן.
גם עכשיו.
החיים ממשיכים.
ממש עכשיו.
בין אם נרצה ובין אם לא.
גם כשלא ברור איך בדיוק.

**
"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

יכול להיות שקורה משהו שלא רצינו שיקרה.
אולי לא קורה משהו שקיווינו שיקרה.
קורה הרבה.
עכשיו.

כשמשהו קורה כדאי לבדוק:
– מה בדיוק קורה?
– מה המשמעות של זה עבורנו?
– מה אנחנו צריכים?
– מי יכול לעזור לנו?

במיוחד אם קורה משהו שהוא לא סתם "עוד משהו"
במיוחד כשזה לא דבר פעוט וחולף,
במיוחד אם הוא משפיע עלינו ועל תכניות שהיו לנו.

עכשיו אפשר לבחור.
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

(מעניין לבדוק:
מה הם אותם מקומות החשובים לנו עכשיו?
מי הם אותם אנשים שחשוב לנו להיות איתם עכשיו?
מה הם אותם דברים שחשוב שנתמקד בהם עכשיו?
איך אפשר להיות במקומות הללו, עם האנשים הללו, על הדברים הללו?)

**
כשהתעוררתי ביום רביעי בבוקר,
שמחתי (אפילו קצת הופתעתי) לראות את הסלולר החלופי שלי
מונח בדיוק באותו מקום שבו השארתי אותו בלילה לפני.
משהו שהיה מובן מאליו עבורי במשך שנים,
הפך להיות לא מובן מאליו בלילה אחד.
הסלולר שלי חשוב לי הרבה פחות מדברים אחרים בחיי.
דברים אחרים שגם אותם אני לוקח כמובן מאליו,
יותר מכפי שהייתי רוצה.

**
השבוע התחדדה לי שוב תחושת הארעיות.
אנחנו כאן לזמן מוגבל ואין לנו שליטה.
בכל רגע דברים יכולים להשתנות.
המחשבה הזו יכולה להלחיץ ולשתק.

אותי היא מחזקת ומחדדת.
מעמיקה את הכרת התודה שלי.
מזכירה לי שוב ושוב מה חשוב.
מדרבנת אותי לבחור:
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

**
באופן טבעי,
הפוסטים היומיים שהעליתי השבוע קשורים לאירועים שחוויתי.
אתם יכולים לקרוא אותם באתר הבלוג היומי שלי.

מעניין לעבור על השבוע שעבר בדיעבד:
– "שינוי יסודי ביחסנו אל החיים" נכתב במוצ"ש.
– "אולי היום זה לא הזמן", בראשון בבוקר, עם אנרגיה נמוכה.
– "עד אתמול זה לא היה קיים", שני בבוקר, לאחר הקונפליקט ולפני הפריצה.
– "מחשבות אחרי פריצה", שלישי בלילה, לאחר יום אינטנסיבי במיוחד.
– "הצייד", התפתחות מפתיעה שחוויתי ברביעי.
– "לבחור להיות", תוצר של מספר החלטות שהתפתחו תוך כדי השבוע.

ניתן להירשם לבלוג היומי ולקבל את הפוסטים למייל מייד עם יציאתם…

שבת של שלום,
הרבה נוכחות,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר