י"ז אב – תהיי המילה שלך

אם הבטחת – תקיימי.
אם אמרת שתעשה – תעשה.
גם היום.
גם כשקשה.
עם חשק או בלי.

**
לפעמים,
"זה מרגיש לי לא מדויק… ", או
"אני לוקח את הזמן לבדוק את זה לעומק…"
הם רק בריחה.

**
קח אחריות על מה שיוצא לך מהפה.
תהיי המילה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

ט"ז אב – אולי הכול בסדר

אולי הכול בסדר.
אולי הכול כבר בסדר.
עכשיו.
כמו שזה.
כמו שאת.
כמו שאתה.
כמו שאני.

**
אולי המלחמה נגמרה.
אולי אפשר לצאת כבר מהמקלטים.
אולי אפשר להוריד את רמת הכוננות.
אולי אפשר להסיר את השריון.
אולי אפשר להירגע.
אולי אפשר לנוח.
לנוח באמת.
לנשום.

**
רגע לפני שזה קורה,
כך מספרים,
מגיעה הבהירות.
מגיע השקט.
ואז רואים את מה שבאמת.
מעבר לקליפות.
מעבר למסכות.
מעבר לדרמות.
מעבר לבלבול.

חיים מלאים. יום יום.

ט"ו אב – אב ובנו

"אני זוכר ערב שביליתי עם שניים מבניי לפני כמה שנים.
זה היה בילוי של אב ובניו שקבענו מראש וכללנו בו התעמלות,
משחקי האבקות, נקניקיות, משקאות קלים וסרט – בקיצור, הכול.

באמצע הסרט נרדם שון, שהיה אז בן ארבע.
אחיו הגדול ממנו, סטיבן, שהיה אז בן שש,
נשאר ער ושנינו צפינו בסרט עד תומו.
כשהסתיים הסרט, הרמתי את שון בזרועותיי, נשאתי אותו למכונית
והשכבתי אותו במושב האחורי.
היה לילה קר מאוד, פשטתי את מעילי ועטפתי בו את שון.

כשהגענו הביתה הבאתי את שון במהירות פנימה והכנסתי אותו למיטה.
אחרי שסטיבן לבש את הפיג'מה שלו וצחצח את שיניו
שכבתי לצדו ושוחחנו על בילוי המשותף שלנו.

"איך היה, סטיבן? " שאלתי אותו.
"בסדר," ענה.
"נהנית? "
"כן."
"ממה הכי נהנית? "
"אני לא יודע. אולי הטרמפולינה. "
"זה היה כיף, כל הגלגולים והקפיצות באוויר, נכון? "
הוא לא התייחס לדבריי.
מצאתי את עצמי מדבר והתפלאתי מדוע סטיבן,
שבדרך כלל מתלהב מדברים כאלה, שותק.
הייתי מאוכזב.
הרגשתי שמשהו לא בסדר;
הוא היה שקט מדי בדרך הביתה, ומיהר להיכנס למיטה.
במיטה מיהר להפנות את פניו אל הקיר.
לא ידעתי מדוע, והתרוממתי כך שהצלחתי לראות את הדמעות בעיניו.

"מה קרה חמודי? "
הוא הסתובב וחשתי נבוך בשל הדמעות והרעד בשפתיו ובסנטרו.
"אבא, אם היה לי קר היית מכסה גם אותי במעיל שלך? "

מכל אירועי הערב שבילנו יחדיו הדבר החשוב ביותר בשבילו
היה אותה מחווה קטנה של חמימות –
סימן רגעי ולא מודע של אהבה לאחיו הקטן. "

– ציטוט מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"
מאת סטיבן קובי (עמודים 217-218).

**
סטיבן קובי הוא אחד המורים המשפיעים על חיי.
"שבעת ההרגלים" הוא אחד הספרים ששינו את חיי.
אם טרם קראתם את הספר הזה, רוצו לספריות או לחנויות וחפשו אותו !

שבת של שלום,
חיים מלאים, יום יום,
רוני ויינברגר

יד' אב – אפשר

אפשר להתנתק מדי פעם מהטכנולוגיה.
(לא חייבים להיות מחוברים לכל דבר כל הזמן).

ניתן להעניק תשומת לב מלאה למי שאיתנו באינטראקציה.
(……. מ – ל – א – ה ……. )

מותר לסגור לעצמנו זמן אישי נטול–הפרעות.
(לחשיבה, יצירה, משחק, עבודה, מנוחה…).

מומלץ לעשות שימוש מתאים במכשירים ובכלים השונים.
(במקום שהם יעשו שימוש בנו).

**
כמו דברים רבים אחרים, זה לגמרי אפשרי.
כמו דברים רבים אחרים, בכדי שזה יקרה צריך לבחור ולעשות.
כמו דברים רבים אחרים, זה לא תמיד פשוט

**
ההשראה לפוסט הגיעה מהמאמר של לינדה סטון על "תשומת לב חלקית מתמשכת".
שאליו הגעתי בזכות המאמר של נירית כהן על "הרעב לזמן".

חיים מלאים. יום יום.

יג' אב – משחקים שלא ניתן לנצח

חמשת החוקים של משחקים שלא ניתן לנצח בהם:

א. מטרת המשחק: לעשות הכול, כמה שיותר, באיכות מעולה ובזמן.

ב. הצלחה = 100% מהדברים נעשים באיכות מעולה, בזמן ולשביעות רצון של כולם.
(דברים = משימות, שיחות, פרויקטים, מערכות יחסים, מטלות ועוד).

ג. כישלון = פחות מ 100% מהדברים נעשים באיכות מעולה, בזמן ולשביעות רצון של כולם.
(99.9% = כישלון).

ד. במקרה של כישלון יש לחפש את האשמים ולהעניש אותם.
ד-1. במסגרת חיפוש האשמים אנחנו מועמדים מרכזיים.
ד-2. עונשים יכולים להיות מגוונים ויצירתיים. בושה, רגשות אשם וייסורי מצפון הן רק 3 דוגמאות.

ה. הצלחה היא רגעית בלבד.
ה-1. במקרה של הצלחה יש להמשיך מייד הלאה (שהרי תמיד יש עוד מה לעשות).
ה-2. לחגיגה ולעצירה אין מקום, שכן הן מתכון בטוח לכישלון עתידי.

**
בהערכה גסה, לפחות 85% מהאנשים שאני מכיר
משחקים את המשחק הזה או את אחת הגרסאות שלו.
לפעמים לאורך כל חייהם.

התמודדות לאורך זמן במשחק שלא ניתן לנצח בו היא הרסנית.

אפשר לשחק אחרת.

חיים מלאים. יום יום.

יב' אב – אמונות יסוד

קבוצה א':
1. העולם מקום מסוכן.
2. אין מספיק לכולם.

קבוצה ב':
1. העולם מקום בטוח.
2. יש מספיק לכולם.

**
שתי קבוצות של אמונות יסוד.
בכל קבוצה שתי אקסיומות המגדירות חיים שלמים.

לכל קבוצה שירשת או שפיתחת לאורך השנים
ניתן למצוא אינסוף הוכחות שהיא הקבוצה הנכונה.
התקשורת והרשתות החברתיות לשרותך.
כל קליק ולייק יקרבו לך עוד מאותו סוג.

**
– איזו קבוצה ירשת מהבית?
– האם שינית או פיתחת קבוצה בעצמך לאורך השנים?
– איך הקבוצה הזו מנהלת אותך ואת חייך ביום – יום?
– איך הקבוצה הזו מנהלת אותך ואת חייך ממש כרגע?

חיים מלאים. יום יום.

יא' אב – איך היה לך?

שאלה ישירה, קצרה וחשובה:

"איך היה לך?"

איך היה לך בפגישה?
איך היה לך הסופ"ש?
איך היה לך הפרויקט?
איך היה לך הסרט?
איך היה לך היום?
איך היתה לך הארוחה?

**
אחרי שאלת "איך היה לך?"
נשענים אחורה ומקשיבים בסקרנות…
מספר מחשבות לדוגמא היכולות לעלות לפני או אחרי השאלה (למרות שהן נוכחות, ייתכן שהן לא תהיינה מדוברות):

*
(אכפת לי ממך ומעניין אותי מה עובר עלייך.
יש לי ניחוש כלשהו לגבי המקום שאת נמצאת בו,
מה עברת ואיך את רואה את הדברים,
אבל אני לא לגמרי בטוח.
ואני רוצה לדעת.
זה חשוב לי כי את חשובה לי.)

*
(יש סיכוי שלא אסכים עם כל מה שתגיד
וסביר להניח שאנו רואים דברים אחרת.
דווקא בגלל זה חשוב לי מאוד לשמוע ממך
ולהבין את נקודת מבטך ואת מה שעובר עליך.)

*
(אני שם לב שמשהו בי חושש ממה שתגידי
כיון שיכול להיות שחלק מזה יהיה מכוון "נגדי"
ויכיל ביקורת על ההתנהלות שלי.
אני משתדל להיות מודע לאותו משהו בתוכי שחושש,
ועם זאת לא לתת לא לנהל אותי. לא תמיד זה קל.
לפעמים האינסטינקט שלי הוא לברוח ולקוות שיהיה בסדר.)

*
(אם אצליח לפנות לכמה רגעים את המרחב בינינו
משלל הדעות, המחשבות, השיפוטים, החוויות והתחושות שלי,
אולי אוכל להקשיב לך ולהיות יותר נוכח אתך.
איני בטוח שאצליח אבל אני רוצה לנסות.
כי באמת חשוב לי להיות אתך, לראות אותך, להבין אותך.)

איך היה לך לקרוא את הפוסט הזה… ?

חיים מלאים. יום יום.

י' אב – עזרה באישור בלבד

"עזרה באישור, אהבה חופשי"
אחד השיעורים החשובים שקיבלתי בלימודי הרייקי.
שיעור בענווה ובכבוד.

גם אם נראה לך שאתה יכול לסייע,
גם אם את בטוחה שאת יכולה לטפל,
עזרה – באישור בלבד.

גם במחלות קשות ומאיימות,
גם במשברים מאתגרים במיוחד,
עזרה – באישור בלבד.

ניתן להציע או לחכות שיבקשו,
בכל מקרה ובכל מצב …
עזרה – באישור בלבד.

אנחנו לא אלוהים וגם לא הסגנית שלו.
אין לנו מושג מה באמת עובר עליה ואיך המצב הזה משרת אותו.
עזרה – באישור בלבד.

כשהוא מסרב לקבל את עזרתינו,
כשהיא מעדיפה להתמודד בלעדינו –
אנחנו מכבדים אותם ומכבדים את בחירתם.

עזרה – באישור בלבד.
אהבה – חופשי וכמה שיותר.

חיים מלאים. יום יום.

ט' אב – הלשון והחץ

"נמשל הלשון לחץ, ולמה?
שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו,
הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים,
מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקה.
אבל החץ, כיוון שירה אותו והלך,
אפילו מבקש להחזירו, אינו יכול להחזיר."
(מדרש שוחר טוב, תהילים, פרשת ק"כ).

**
בשונה מקורנפלקס של יוניליוור
ומסלטים של שמיר,
למילה,
מרגע שהשתחררה לאויר העולם,
לא ניתן לעשות recall.

חיים מלאים. יום יום.

ח' אב – תיאום ציפיות בחמש שורות

תיאום ציפיות לשיחה.
חמש שורות. שלוש דוגמאות.

א.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
הבקשה שלי היא רק שתקשיב ושתנסה להבין אותי.
אני לא מצפה ממך לפתרונות כלשהם (הקשבה vs. פתרונות).
וברור לי שאולי אתה רואה את הדברים בצורה אחרת ממני (הבנה vs. הסכמה).
האם מתאים לך להקשיב לי בעשר הדקות הקרובות ולנסות להבין אותי…? "

ב.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
יש לי דילמה מסוימת וחשוב לי לשמוע ממך מה היית עושה במקומי.
בשלב הזה אני לא מחפש אמפטיה, חיזוק או תמיכה נפשית.
ברור לי לגמרי שאת זה לא אני. אני משחרר אותך מכל אחריות להחלטה.
האם מתאים לך להקשיב לי בדקות הקרובות ולהגיד לי מה היית עושה במקומי…? "

ג.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
אני חווה בלבול כרגע וחושבת ששיחה אתך אולי תעזור לי.
אני לא מצפה ממך שתעשה לי סדר או או שתפתור לי את העניין.
חשוב לי רק שתהיה איתי בדקות הקרובות, תקשיב לי ותגיד לי מה אתה שומע.
האם מתאים לך להקשיב לי בחצי השעה הקרובה ולשתף אותי במה אתה שומע ורואה…? "

**
צ'קליסט תיאום ציפיות לשיחה:
– מה מטרת השיחה הקרובה ?
– מה התפקידים שלך ושלו/ה בדקות הקרובות ?
– מה היית רוצה לקבל ממי שאתך במפגש הזה ?
– האם העיתוי מתאים לשניכם ?

חיים מלאים. יום יום.