תגית: קורבנות

על צחצוח שיניים ומדע טילים

השבוע זכיתי להנחות עם רונה קורס בן יומיים בנושא תרבות ארגונית ועבודת צוות.
אחד הדברים הראשונים שאמרנו למשתתפים (ושחזרנו עליהם שוב ושוב),
הוא שהם לא הולכים ללמוד שום דבר חדש שהם לא מכירים:
מתן וקבלת משוב, מעבר מתפיסת קורבנות ללקיחת אחריות,
מודעות רגשית, ניהול אנרגיה, להיות כאן ועכשיו, סגנונות תקשורת,
ביטוי הערכה והכרת תודה, ניהול זמן וסדרי עדיפויות,
הפחתת שיפוטיות והגברת סקרנות.

למה להשקיע (או לבזבז) יומיים על נושאים מוכרים שכבר שמענו עליהם בעבר?

**
מאותה סיבה שאנו אוכלים, מתקלחים ומצחצחים שיניים כל יום.

יש הבדל גדול בין להכיר ולהבין נושא מסוים, לבין ליישם אותו.

**
אחד התרגולים בקורס הוא מתן משוב.

קבלו הצצה לתרגיל:

מתחלקים לזוגות ועושים את הדבר הבא –
המשתתף הראשון אומר לבן זוגו ב-60 שניות מספר דברים שהוא מעריך בו ובעבודה שלו.
לאחר מכן, ב-60 שניות נוספות הוא משתף אותו בדברים שלדעתו הוא יכול לשפר או לפתח.
אחרי 2 הדקות הללו מתחלפים.

בתוך פחות מחמש דקות כל אחד מהמשתתפים בחדר נותן ומקבל משוב ישיר ומשמעותי.
הזמן שלוקח לעשות את זה, זה בערך כמו לצחצח שיניים.
קל להבין את זה.
כולם מכירים בחשיבות של זה.
כמה עושים את זה בפועל, בשגרה?
למה…?

**
4 סיבות עיקריות לכך שזה קורה פחות ממה שהיינו רוצים:

1. אנחנו עסוקים מדי ואין לנו זמן לכך.
(זה תירוץ כמובן… שכן נדרשות דקות בודדות בלבד לפעולה הזו.)

2. זה לא מספיק חשוב לנו.

3. אנו מרגישים מבוכה או חשש לתת משוב ישיר וממוקד לאדם אחר.

4. אנו חוששים או מתביישים לבקש משוב.

**
מה עושים כשרוצים לשנות משהו אבל זה מרגיש לנו מאולץ?

לדוגמה:
מה לעשות אם אני רוצה לפתח את ביטוי הכרת התודה שלי לאחרים ומרגיש שזה מלאכותי?

אחת ההמלצות היא Fake it until you make it – 
תעשה משהו גם אם אתה "מזייף" אותו עד הוא יהפוך להיות "אמיתי".

המשפט הזה הקפיץ מאוד את אחד המשתתפים בקורס.
הוא חווה את זה כשקר. כהעמדת פנים לא אותנטית.

ההמלצה שלי: Practice it until you make it – 
אל תבטא הכרת תודה אם אינך מרגיש אותה. 
אבל… אם יש בך הכרת תודה ואתה מרגיש לא נוח לבטא אותה, 
צא מאזור הנוחות ותרגל את זה שוב ושוב ושוב.
עד שהשריר המסוים הזה יתפתח ויהפוך להרגל.

**
אנשים מבלבלים בין "טבע" ל"הרגל".

בדרך כלל כשאומרים "זה לא טבעי לי" או "זה לא בטבע שלי",
מתכוונים להגיד "אני לא מורגל בזה".

לצחצח שיניים זה לא בטבע שלנו.
זה בהרגל שלנו.

**
כמנחה, אם יש פער בין הדיבור שלך להתנהלות שלך, הקבוצה תראה את זה מייד.
לא רק כמנחה.
גם כהורה. 
גם כמנהל.

המעשים שלנו מדברים הרבה יותר חזק מהמילים שלנו.

בשני העשורים האחרונים הנחיתי מאות סדנאות בתחומים של תקשורת בינאישית, מערכות יחסים, עבודת צוות ופיתוח מנהלים.

אחת הסיבות המרכזיות שאני בוחר לעסוק בתחום הזה היא התזכורת המתמדת עבור עצמי,
המאפשרת לי להעמיק בנושאים הללו ולתרגל אותם שוב ושוב ושוב.
ברמה מסוימת זו אסטרטגיית "צחצוח השיניים היומי" שלי.

עבודה יומיומית בדרך אינסופית…

**
הנה השורה התחתונה לשינוי משמעותי:

א. לבחור משהו חשוב שאנו רוצים לשפר או לפתח בחיינו.
ב. לתפור לעצמנו תהליך, אסטרטגיה או דרך פעולה שיאפשרו לנו להכניס את זה לחיים.
ג. לתרגל לתרגל לתרגל לתרגל לתרגל.

לא מדע טילים.

**
חגיגות והכרות תודה שחיות עכשיו:

תודה לחברי הקבוצה על השתתפות ערה, פתוחה ומאתגרת ביומיים הללו.
תודה לרונה, שי ושירלי על התמיכה, הייעוץ והשותפות בהנחייה.
תודה לסטפן שליווה אותנו השבוע ושתרם להתפתחות המקצועית שלנו בעזרת משוב בונה ומקדם.
תודה למסגרת שאני חלק ממנה ואשר מאפשרת לי לעבור ולהעביר תהליך שכזה.
תודה על הגמישות המשפחתית שאפשרה לי לצאת מוקדם ולחזור מאוחר בימים הללו.
תודה על למידות משמעותיות מתוך חוויות והתנסויות בזמן אמת.
חגיגה על עוד צעד משמעותי בדרך.

**
רוצים סדנה חווייתית ומשמעותית בנושאים הללו לארגון שלכם…?
שלחו לי מייל חוזר או צרו קשר דרך האתר.
**
בעוד כשבועיים תתקיימנה שתי סדנאות התקשורת המקרבת בהנחיית סילביה הסקביץ' ומייקל דליו.
סדנת ערב ביום ה' בירושלים + סדנת שישבת בעין שמר.
הזדמנות ייחודית ללמוד עם שני מנחים בינלאומיים.
ניתן עדיין להירשם. 
נותרו מקומות אחרונים.
הפרטים המלאים ותחילת הרשמה בקישור הבא.
(השאירו פרטים ומישהי מאנשי הצוות המארגן תחזור אליכם)

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מלכודות מסוכנות

מלכודות מסוכנות

איך לא רואים אותי.
איך רואים אותי אבל לא מעריכים אותי.
איך מעריכים אותי אבל לא מעריכים אותי מספיק.
איך מעריכים אותי מספיק אבל לא מתגמלים אותי מספיק.
איך רואים, מעריכים ומתגמלים אותי מספיק אבל פחות מאת הסובבים אותי…

**
זרעים של קורבנות.
זרעים של שיפוטיות תוקפנית.
מלכודות השוואה מסוכנות.

**
לעצור.
לשים לב.
לגלות אחריות.
להפסיק לנוע בכיוון.
לגדר את האזור בזהירות.
להתרחק מהמקום במהירות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חמש סיבות ועשרה שקרים על עבודה

חמש סיבות שכדאי לעבוד בגללן:

1.להרוויח כסף שיספיק לחיים שאנו בוחרים לחיות.
2.ללמוד, לגדול ולהתפתח כבני אדם וכאנשי מקצוע.
3.לעשות משהו משמעותי ולתרום לאנשים או לעולם.
4.לעשות משהו שאוהבים.
5.להיות חלק מסביבה חברתית שרוצים ולהנות ממערכות יחסים.

**
עשרה שקרים שלא כדאי לעבוד בגללם:

1.כי אין ברירה.
2.כי חייבים.
3.כי ככה כולם עושים.
4.כי רגילים.
5.כי מכורים.
6.כי זה נוח.
7.כי מסוכן מדי לעזוב.
8.כי זו דרך טובה לברוח מהבית או המשפחה.
9.כי זו דרך מצוינת לברוח מעצמך.
10.כי מרוויחים המון כסף ותנאים שאי אפשר להשיג במקום אחר.

**
עבודה (בשכר או שלא בשכר) יכולה להיות
אסטרטגיה יעילה לחיים מלאים, מהנים ומשמעותיים,
או אסטרטגיה יעילה לקורבנות, הסרת אחריות, בריחה מהתמודדות ומוות בייסורים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בחירה מלאה

זו תמיד הבחירה שלנו.
תמיד.

**
גם כשאנו מאמינים שאין לנו ברירה,
גם כשנדמה לנו שאנו נאלצים לעשות משהו בניגוד לרצוננו,
גם כשאנו מעדיפים להיכנע, לשתוק, לבלוע או לספוג,
גם אז, כמו תמיד,
זו הבחירה המלאה שלנו.
רק שלנו.
רק ב 100% מהמקרים.

**
כשאנו מספרים לעצמנו
ש"אין אף אפשרות נוספת",
ש"חייבים לפעול כך ולא אחרת",
או ש"מכריחים אותנו לעשות משהו",
אנו משקרים.
בעיקר לעצמנו.
משקרים, מתקרבנים ובורחים מאחריות.
אנו מסירים מאיתנו אחריות
ומלבישים אותה על אחרים.
אחריות לבחירות שלנו.
אחריות להשלכות של הבחירות שלנו.

**
ייתכן שברגע נתון יש לנו פחות אפשרויות
ממה שהיינו רוצים.
במצבים מסוימים, האפשרויות הזמינות לנו
רחוקות מלהיות מיטביות עבורנו.

גם ברגעים ובמצבים הללו,
הבחירה תמיד בידינו.
בחירה בין אפשרויות.
בחירה בתגובה, בגישה, בפרשנות.
בחירה בסיפור שנספר לעצמנו ולאחרים.

**
יש משהו מרתיע
ברעיון של 100% בחירה
ושל אחריות מלאה.
לא קל לפקוח עיניים.
קשה להתעורר.

**
לוחם האור מתעורר עכשיו מחלומו.
הוא חושב: "איני יודע כיצד להתמודד עם האור הזה, שגורם לי לגדול"
האור, בינתיים, אינו מתפוגג.
הלוחם חושב: "יהיה צורך בהרבה שינויים שאין לי הרצון לעשותם."
האור ממשיך לזרוח, משום שהרצון היא מילה מלאה בתחבולות.
אז העיניים והלב של הלוחם מתחילים להתרגל לאור.
האור כבר לא מפחיד את הלוחם והוא מתחיל לקבל את ייעודו,
גם אם פירוש הדבר להסתכן.
הלוחם ישן זמן רב.
טבעי שיתעורר לאטו."

~ פאולו קואלו / "המדריך ללוחם האור"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"א אלול – אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים

"אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים
בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים.
שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּהֶם מַחֲצִית הַיּוֹם.
אָסְרוּ עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, גַּם לִצְחֹק
הָיָה אָסוּר עֲלֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים.
כֻּלָּם שָׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים.
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁפוּי לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ לֹא רָצָה לְהֵחָשֵׁב מְטֹרָף.

אֵין זוֹ חָכְמָה
לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם.

אָז לֹא יָדַעְנוּ אֶת מַה
שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים הַיּוֹם."

**
העתקתי את הטקסט שנכתב על ידי אלי אליהו
מתוך פוסט שמצאתי בפייסבוק אתמול.
הוא מלווה אותי כבר יממה.
למילים יש כוח.

לעצור.
להתבונן. פנימה.
לחשוב.
להרגיש.

בלי להתלהם.
בלי להאשים.
בלי להתקרבן.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יג' אדר א' – זו הבחירה שלך. או הבריחה שלך.

זו הבחירה שלך האם לעשות את זה או לא.
זו הבחירה שלך האם להשמיע את קולך או לשתוק.
זו הבחירה שלך האם לנסות או לוותר.
זו הבחירה שלך האם להגיע או להיעדר.
זו הבחירה שלך האם לנוע הלאה או להישאר.

**
זו הבחירה שלך.
הבחירה המלאה שלך.
רק שלך.
כן, יש לך ברירה…
לא, את לא חייבת…

**
זו הבחירה שלך. או הבריחה שלך.
ותר על אנרגיית המסכנות הקורבנית של "צריך-חייב-מוכרח".
התחברי לאנרגיית העוצמה של "בוחרת-רוצה-מחליטה".

**
קחי על זה אחריות.
הבן שזו 100% הבחירה שלך.
הפסיקי להאשים אחרים במצבך.
הכר בכך שלבחירה הזו יש השפעה ומשמעויות. קח אחריות גם עליהם.

**
קצת פחות דרמה.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר אחריות.
קצת יותר חופש.
הרבה יותר שקט.
הרבה יותר שמחה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ב' שבט – קורבנות ותוקפנות

מישהו אומר או עושה משהו.
אתם לוקחים את זה באופן אישי ובטוחים שהוא עשה את זה בגללכם או נגדכם.
אתם אפילו "יודעים" למה הוא התכוון מעבר למלים או לפעולה.
בשניה הזו נוצר מרחק ביניכם לבינו.
מרחק בין הסיפור שאתם מספרים לעצמכם לבין מה שקורה באמת.
המרחק הזה מהווה צעד בטוח בדרך לקורבנות או לתוקפנות.

קורבנות ותוקפנות – שני קצוות של אותו דבר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט' טבת – הבוקר פגשתי אותה שוב

הבוקר פגשתי אותה שוב.
פתאום שמתי לה שהיא שם אתי.
היא היתה שם אתי כבר כמה ימים אבל רק הבוקר הבחנתי בה.
הנוכחות שלה משפיעה עלי תמיד והשפיעה עלי גם הפעם.
לפעמים לוקח לי זמן להבחין בה.
היא יכולה להגיע בשקט, לשמור על פרופיל נמוך ולהתחזק לאט לאט.
לאחר שהיא גדלה וצוברת מספיק אנרגיה,
קל יותר להבחין בה וקשה יותר להיפטר ממנה.
זיהוי מוקדם מסייע גם פה.

תחושת קורבנות.

"אכלו לי, שתו לי,
עשו לי משהו שלא היו אמורים לעשות לי,
לא מבינים אותי,
לא רואים אותי,
לא אכפת להם ממני.
אני מסכן.
הם אשמים."

כשתחושת הקורבנות עולה בהקשרים כלליים מסוימים
(לדוגמא: המערכת, הממשלה, הטייקונים, העולם) זה לא כיף.
אבל, כשתחושת הקורבנות נכנסת ביננו לבין אנשים ספציפיים וקרובים,
זה יכול להיות ממש הרסני (לדוגמא: בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה).

תחושת הקורבנות מחלישה אותנו.
היא מזריקה רעל לתוכנו ולמערכת היחסים.

הבוקר פגשתי אותה שוב.
הופתעתי מהעוצמה שלה ועד כמה היא נוכחת.
היא עלתה בהקשר של חבר מסוים.
רצף של כמה אירועים וכמה ימים.
ברגע שראיתי אותה אני יכול לבחור.
לבחור את החשיבה שלי.
לבחור את התגובה שלי.
לבחור לעבור מקורבנות להתמודדות, השפעה ולקיחת אחריות.
וכשהבחירות הללו מתבצעות היא נעלמת מייד.
הבהירות הזו שינתה מיידית משהו בתחושה ובחשיבה שלי.

אני יודע מה אני הולך לעשות עם זה היום.
ברור לי איך אני הולך להיות בקשר עם אותו אדם וביחס לאותו נושא.
חגיגה גדולה.

אף פעם לא כיף לי לפגוש אותה בתוכי.
אבל אם היא כבר שם אני מעדיף לראות אותה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כט' תשרי – הכול אישי

מישהו אומר או עושה משהו.
אתם לוקחים את זה באופן אישי ובטוחים שהוא עשה את זה בגללכם או נגדכם.
אתם אפילו "יודעים" למה הוא התכוון מעבר למלים או לפעולה.
בשניה הזו נוצר מרחק ביניכם לבינו.
מרחק בין הסיפור שאתם מספרים לעצמכם לבין מה שקורה באמת.
המרחק הזה מהווה צעד בטוח בדרך לקורבנות או לתוקפנות.
שתיהן, קורבנות ותוקפנות, הן קצוות של אותו דבר.

*****

זה נכון שהכול אישי.
כל מה שאדם אחר אומר או עושה הוא באמת אישי.
אישי ביחס אליו ולא אישי ביחס אליכם.
הכול נובע מהאמונות, הפרשנויות, המחשבות, המצב הרגעי, הרגשות, הכאבים, הלקחים והניסיון המצטבר.
שלו.
ביחס לעצמו.

*****

לא התקבלתם לתפקיד שרציתם ואתם בטוחים שמישהו הכשיל אתכם בכוונה.
מישהו מבקש מכם משהו ואתם מאשימים אותו בכך שהוא מצפה מכם לעשות דברים שאתם לא אמורים.
מישהו שואל אתכם שאלה ואתם מתעצבנים על שהוא לא מכבד את הזמן שלכם.
מישהו לא מתייחס אליכם ואתם חוששים שאולי פגעתם בו.
אפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד…

*****

לא לקחת דברים באופן אישי ולא להניח הנחות הן שתיים מתוך "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיז.
אם טרם קראתם, תנו לעצמכם את המתנה הנפלאה הזו.

מה אתם לוקחים באופן אישי כרגע…?

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter