תגית: חברות

תודה לך.

תודה לך.

על העבודה סביב השעון בימים האחרונים.
על המחשבה, היוזמה והיצירתיות.
על הדחיפה קדימה.
על האחריות, הירידה לפרטים וסגירת הפינות.
על המסירות.
על ההתגייסות מכל הלב.
על הנוכחות שלך בכל המגרש.
על הביטחון והרוגע שאת משרה.
על העזרה השקטה מאחורי הקלעים.
על ההובלה.
על המקצועיות.
על התמיכה.
על השותפות.
על החברות.

זכות גדולה לעבוד אתך ולצדך.
ניפגש בעוד כמה שעות…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הזמנה להרצאה חינמית: "פיתוח קריירה בעולם החדש"

ביום ראשון הוזמנתי להעביר הרצאת קריירה בפני קהל של כמה עשרות נשים באחת החברות הגדולות בארץ.
בחרנו (זו שהזמינה אותי ואני) לקרוא להרצאה "פיתוח קריירה בעולם החדש" והזמן שעמד לרשותנו היה 40 דקות.
מכיוון שאין לי הרצאת מדף מלוטשת ויש לי הרבה מחשבות בנושא,
מצאתי עצמי בתהליך איסוף, חידוד ודיוק נקודות להרצאה.
לאחר זמן מה, זיקקתי 11 נקודות מרכזיות שהיה חשוב לי לגעת בהן.
כשפתחנו את ההרצאה שיתפתי שיש לי רק שקף אחד ובו 11 נקודות
ושלא בטוח שנצליח לגעת בכולן בזמן העומד לרשותנו.
היה פחות חשוב לי להעביר את כל החומר ויותר לגרות מחשבה ולפתח דיון בעל ערך.

אחד מהעקרונות המרכזיים שאני מאמין בהם בהקשר של עבודה הוא עיקרון ה-HMV.
HMV = High Mutual Value,
ופירושו ערך הדדי גבוה לכל בעלי העניין באינטראקציה (עבודה/פעילות/היקשרות משותפת),
לדוגמא: ספקים ולקוחות, מעסיקים ומועסקים, עובדים ומנהלים וכו'.

בכדי ליישם את העיקרון הזה חשוב שמספר דברים יתקיימו:
1) שתהיה כוונה אמיתית לערך הדדי גבוה.
2) שיהיה ברור מה זה ערך גבוה עבור כל אחד מהצדדים.
3) שתהיה הסכמה "לעשות עסקה" במקרה שערך הדדי גבוה מתקיים, 
ולא "לעשות עסקה" במקרה שלא.

העיקרון המסוים הזה, הינו דוגמא לתת-סעיף אחד תחת אחת מ-11 הנקודות 
והוא מהווה בעיני שינוי תפישתי-תודעתי ב"חוזי עבודה" מקובלים.
יש לו השלכות רבות על הדרך שבה אנשים חושבים, מתקשרים ופועלים,
כמו גם השפעות משמעותיות על היבטים שונים של קריירה ופיתוח קריירה.

לאחר כ-35 דקות (5 דקות לתום ההרצאה) סיימנו לעבור על הנקודה השלישית…
חשפתי את 8 הנקודות הנוספות והזמנתי את הקהל לבחור מתוכן את הנקודה האחרונה להיום.
באופן לא מפתיע הן הלכו על "הבעיה עם איזון בית-עבודה",
נקודה שעוררה לא מעט רגשות ומחלוקות בחדר ועזרה לנו "לגנוב" עוד מספר דקות הארכה.

אותו מפגש בתחילת השבוע עורר בי חשק לעוד…
היה מעניין מאוד להיות בהרצאה הזו, לשתף בנקודות ובדוגמאות,
וגם, לא פחות, להקשיב למה שעולה ומתפתח בחדר.

אז הנה זה כאן – 
אני בוחר להביא (לראשונה) את הגרסה המעודכנת של "פיתוח קריירה בעולם החדש"
כהרצאה וירטואלית לקהל הרחב:
הרצאה בת כשעה ורבע – שעה וחצי (מפיקים לקחים…) המיועדת לשכירים, בעלי עסקים, עצמאים, 
פנסיונרים, לא-עובדים-כרגע ומתנדבים, שנושא הקריירה מעסיק אותם.

בהרצאה אשתף בנקודות מפתח מרכזיות שהתחדדו אצלי במהלך השנים האחרונות 
תוך כדי עיסוק מתמשך בנושא הזה.
כל הנקודות שתוצגנה הן תוצר של ניסיון אישי מצטבר, ליווי אנשים רבים אחרים, 
קריאת חומרים ו-"למידת שטח" מתמדת תוך כדי חיכוך יום-יומי עם המציאות.

חלק מהנושאים שאני מתכנן לגעת בהם:
• מה בין עבודה, קריירה לייעוד ?
• ההבדל היחיד שבין עבודה בשכר לעבודה שאינה בשכר.
• א"ב בפיתוח קריירה (ובחיים).
• שינויי תפישה תודעתיים בנושא קריירה.
• "קריירה מבוססת ערך" – מאפיינים מרכזיים.
• מעבר (beyond) להגדרות ולתפקידים.
• על חוזים חדשים ותעודות ביטוח פגות תוקף.
• לשמור ולשבור חוקים בארגון.
• הבעיה עם איזון בית-עבודה.

ההרצאה תתקיים ביום ד' 26/7/17 בשעות 21:00-22:30.
תוכלו לצפות בה ולהקשיב לה מהמחשב או מהסלולרי שלכם.

ההרצאה הינה ללא תשלום ובהרשמה מראש מהקישור הזה

הקלטה תישלח לכל הנרשמים, כך שגם אם זמן ההרצאה אינו מיטבי עבורכם, 
עדיין כדאי לכם להירשם ולקבל את ההקלטה.

עקב מגבלת תוכנה, מספר המקומות בהרצאה מוגבל ל-200 משתתפים בלבד.

מוזמנים להירשם להרצאה כאן וגם להעביר את ההזמנה הזו הלאה.
מייד לאחר ההרשמה יישלח אליכם מייל אישור, 
ומספר ימים לפני ההרצאה תקבלו מייל עם תזכורת ופרטי התחברות.

הנה שוב הקישור להרשמה – "פיתוח קריירה בעולם החדש"

ניפגש וירטואלית ב-26/7 … ?

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום, 
רוני ויינברגר

קישור להרשמה – הרצאת "פיתוח קריירה בעולם החדש"

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שאלות קריירה בין אדם למקום

שאלות קריירה בין אדם למקום

מה המקום שלי ?
האם יש לי מקום כרגע ?

**
האם אני במקום שבו:
– רואים אותי ?
– מקשיבים לי ?
– אכפת לאנשים ממני ?
– מתייחסים אלי בכבוד ?
– מעריכים אותי ?
– אוהבים אותי ?

**
עד כמה אני במקום המאפשר לי :
– לעשות עבודה חשובה ?
– לעשות עבודה שאני אוהב ?
– לעשות עבודה שאני טוב בה ?
– לקבל שכר ראוי בעבור עבודתי ?
– להביא לידי ביטוי את חוזקותיי ויכולותיי ?
– חופש תנועה, ביטוי ויצירה ?
– ללמוד, לגדול ולהתפתח ?
– לקיים קשרים חברתיים משמעותיים ?

**
במקום שבו אני נמצא/ת כרגע:
– עד כמה אני ערה / מודעת / מוקירה / רואה / חווה את כל זה ?
– עד כמה אני מדחיק / מתעלם / מסרב לראות ?
– עד כמה אני לוקחת דברים כמובן מאליו ?
– עד כמה אני במרדף אינסופי אחרי הדבר הבא ?
– האם זה זמן לשינוי במקום שבו אני נמצא ?
– האם זה זמן למעבר למקום אחר ?
– איך אפשר לדעת… ?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ט אלול – סיום אתגר

לסגור שנה.
לסיים אתגר.
לעמוד במילה שנתת.
בעיקר לעצמך.
להעז.
להשמיע קול.
לצאת לדרך.
להסכים לצעוד.
להתמסר.
לחיות.

**
את המסר האחרון באתגר אני בוחר להקדיש למספר הכרות תודה:

לסת' גודין שהיה ההשראה עבורי לאתגר הזה.
ולא רק לזה.

לטכנולוגיה שאפשרה למסרים להגיע מדי יום למאות ולאלפי אנשים
ללא תלות במקום שבו הייתי באותו רגע.
ללא תלות במקום שבו הם היו.

לאינטל, החברה שאני עובד בה, וללקוחות שאני משרת בצורה עצמאית
על כל מה שאני מקבל מכם ברמה החומרית והכלכלית (כמובן שזה לא הדבר היחיד…).
בזכותכם יש לי את החופש ואת האפשרות להשקיע זמן, אנרגיה ותשומת לב בדברים שחשובים לי
ושאינם מתורגמים בצורה ישירה לשכר או להכנסה.

לשנה המעוברת שהרחיבה את האתגר מעט
והעמידה אותו על 385 ימים רצופים.
הזדמנות לעוד קצת. למשהו מעבר.

למשפחה, לחברים ולשותפים לדרך שאתכם אני פוגש בשבילי החיים בכל יום.
השפעתכם עלי ותרומתכם לחיי עצומה.
הייתם אתי כמעט בכל פוסט שפורסם במהלך השנה הזו.

לחברים לבלוג שפרגנו, הגיבו, שיתפו, התייחסו
ונתנו משוב משמעותי ורוח גבית חשובה וממלאה.

לחברים חדשים שלא הכרתי לפני כן ושזכיתי לפגוש במהלך השנה.
בני אדם, רעיונות, תפישות, חוויות, ספרים ועוד.

לגוף שלי שהרבה בזכותו התאפשר האתגר הזה.
יום אחר יום.
שנה שלמה.
בלי מחלות. בלי השבתות. בלי הפסקות.
לא מובן מאליו.

למשאבים שעמדו לרשותי, פנימיים וחיצוניים,
שאפילו איני יודע להפריד ביניהם או לכנותם בשם.
בזכותם התאפשר לי "לעלות כל יום לאוויר" עם מסר כזה או אחר.
איכשהו נוצר חיבור למעיין יצירתי שלשמחתי קיבלתי גישה אליו.

להחלטה לצאת לדרך הזו בלי לדעת כיצד היא תתפתח, האם אצליח ואיך יהיה…
מעולם לא עשיתי משהו כזה בעבר.
ההשקעה באתגר היתה גדולה משהערכתי. וכך גם הרווח והתגמול.

**
זהו. שנה מלאה.
בכל סיום של פרק יש חגיגה ואבל.
גם כאן.
חגיגה על סיום והשלמה של אתגר. על דרך. על התפתחות.
אבל על פרידה מאתגר שהפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים.

**
במהלך האתגר הקפדתי לכתוב בכל יום את המסר של אותו יום.
בלי לתכנן.
בלי להכין מראש.

מה יקרה מחר?
לא יודע.
נחיה ונראה.
קודם נחיה ואז נראה.

תודה על הנוכחות שלכם בחיי.
חג שמח ושנה מבורכת.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ד' תמוז – חמישים ושש דקות

לפנות לעצמך מרחב שקט,
לקחת את הזמן,
לעצור לשעה את המרוץ,
להתרווח ולהאזין.

חמישים ושש דקות.

**
היא משהו אחר.

בגיל 14 אלופת ישראל בג'ודו.
בגיל 19 אלופת עולם בגלישת רוח.
בהמשך, אלופת עולם שלוש פעמים נוספות.
ברצף.

**
דיאלוג מקרב.
היא והוא.

על אהבה ועל חיבור.
לאנשים.
לים.
למקצוע.
למוסיקה.

על למידה.
על ידיעה.
על מציאת המקום שלך.
על סביבה שמתאימה.
על חברות.
על קבלה.

על נצחונות ועל כשלונות.
על תחרות ועל יריבים.
על התמודדות.
על כאב ועל מחלה כרונית.
על נשימה.

על כבוד לעצמך, לאחרים, לסביבה.
על ענווה.
על חיים מלאים.

**
לי קורזיץ

חמישים ושש דקות.
במקום שיטוט אקראי בפייסבוק,
במקום בהייה בטמבלוויזיה,
במקום עצבים בפקק.
בלי פרסומות ובלי מכירות.

תודה ללי, לבן שני, ל-iCast ול-"אנשים בלילה"
על מתנה מרגשת ויקרה כל-כך.
ששווה המון ואינה עולה דבר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ט אייר – 5 חגיגות שכמעט ופספסתי השבוע …

(**בתחתית מסר זה ישנה הזמנה לסדנאות תקשורת מקרבת למנהלות ומובילים**)

1.
התשובה שקיבלתי מרופאת המשפחה
לגבי נקודת החן שהסרתי לפני מספר שבועות.
הכול בסדר.
היא תקינה.
וגם האזור.
הרופאה עדכנה אותי בעשר שניות.
כמה מילים.
לא היו זיקוקין דינור.
תוצאות הבדיקה לא מפתיעות.
לא הייתי לחוץ.
הערכתי שזה המצב.

ועדיין…
באותן כמה מילים ועשר שניות
חיי היו יכולים לקבל מסלול אחר.
כמעט ושכחתי מזה
שכן כמה דקות אחרי כן,
כבר הייתי עסוק בדבר הבא.
חגיגה.

2.
משחק כדורגל השבוע.
הפסדנו וסיימנו את חלקנו בטורניר.
זה לא כיף.
מתסכל.
אני מעדיף לנצח.

אבל…
השבוע שיחקתי,
לראשונה מזה מספר שבועות,
משחק שלם.
הגוף החלים מהמתיחה בשריר
ואפשר לי לרוץ, לנוע, לשחק,
בחופשיות יחסית.
משהו שכל-כך היה חסר לי בחודש האחרון
ושהתגעגעתי אליו.
חגיגה.

3.
שתי סדנאות בכנס הקלפים של אלה ומירי השבוע.
ברגע שאחרי יצאתי לא הכי מרוצה.
קצת מאוכזב.
מעצמי, מהסדנה, מההתנהלות.
עלתה בי מחשבה שההשקעה הרבה לא בהכרח השתלמה.
התעוררו כמה סימני שאלה להמשך.

עד ש …
תשומת הלב עברה למשהו מיוחד שקרה הפעם:
ההצטרפות של בני לסדנאות וליום כולו –
ארגון החדר והשולחנות ביחד,
הציפייה לפני שכולם נכנסים,
ההנחיה המשותפת,
השיחות בינינו לפני, תוך כדי ואחרי.
האינטראקציה עם המשתתפים,
ההתלהבות, התרגשות, הגאווה.
שלו.
ושלי.
משהו שמעולם לא עשינו עד כה.
חגיגה.

4.
יציאה לתהליך משותף עם הנהלה של ארגון מסוים.
מפגש פתיחה שהתפתח ששונה ממה שדמיינתי.
תוך כדי הסשן שמתי לב למתח וללחץ.
לקושי של משהו להתקדם.
לחשש שאנשים יתאכזבו, יתנתקו.
יאבדו אמון.
בתהליך.
בי.

ואז…
לאחר המפגש לקחתי כמה רגעים עם עצמי
והתחלתי לראות :
את השותפות שנבנתה ומתפתחת
עם מנהל הארגון ועם מנהלת משאבי האנוש.
את המוכנות והאומץ להתמודד
עם אתגר מורכב, חי ומשמעותי.
את ההתלהבות והבהירות שזה "שדה"
שאני "משחק" בו וששם אני רוצה להמשיך.
את הגדילה והלמידה שנמצאת במקום הזה.
עבורי. ועבורם.
חגיגה. 

5.
השיחה
שבה שיתפנו במשהו שמעסיק אותנו
ושחי בנו כרגע.
שיחה "רגילה" של כמה דקות.

אלא ש…
היה באמת חשוב לנו לראות זה את זו
והצלחנו להקשיב.
ולכמה רגעים,
הצלחנו לצאת מהמרוץ,
היית אתי והייתי אתך,
ומשהו זז.
כשאני מצליח לעצור,
אני נזכר שוב ושוב,
איזו זכות זו עבורי שאנחנו חברים,
ושאנו מצליחים לייצר את זה בינינו
פעם ועוד פעם.
חגיגה.

*****
החגיגות הכי גדולות
שכמעט ופספסתי השבוע
היו הרגעים הללו ואחרים שדומים להם.
די טרגי בעיני שכל כך קל להחמיץ
חגיגות כה משמעותיות.

הפוסט היומי שכתבתי אתמול
"האתגר האמיתי של חצי הכוס"
מתייחס לזה מזווית נוספת.

באתר הבלוג היומי שלי
תמצאו פוסטים נוספים שנכתבו השבוע:
במבחן התוצאה, אני נאלצת לדחות את פגישתנו,
כשנפגשנו היום, 387 צעדים, ערך לא שקוף.

ניתן להירשם לבלוג בקישור הבא
ולקבל את הפוסט ישירות למייל
יום – יום, טרי טרי.
( אם אתם רשומים והפסקתם לקבל את המיילים,
בדקו בספריית ה spam שלכם… )

*****
במהלך חודש יוני אעביר 3 סדנאות תקשורת מקרבת
המיועדות למנהלות, מובילי שינוי, מנהיגות ויזמים
אשר תתמקדנה בעולם העבודה, פרויקטים והובלת שינוי.

– יום רביעי הקרוב 1/6 במושב מזור
– יום חמישי 9/6 באלון הגליל
– יום חמישי 23/6 בקיבוץ גת.

עד כה נרשמו לכל אחת מהסדנאות כעשרה משתתפות ומשתתפים.
נותרו מספר מקומות אחרונים בכל סדנה.

פרטים מלאים והרשמה בקישור הבא.

שתהיה שבת של שלום,
עם הרבה עצירות וחגיגות,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ד' שבט – לחגוג לפני שזה קורה

לחגוג לפני שזה קורה
עכשיו זה הזמן.
לא לחכות לאחרי.
להפסיק לפחד מעין הרע ולוותר על הצניעות החסודה.
לחגוג עכשיו.
לפני שזה מתחיל.

**
לחגוג את הדרך.
את המאמץ.
לחגוג את עבודת הצוות.
את השותפות.
לחגוג את ההתמודדות עם האתגר.
את היצירתיות.
לחגוג את פריצת הדרך.
את התעוזה.
לחגוג אלף פעולות ומחוות שאינן מובנות מאליהן,
שאף אחד לא באמת יבין, יכיר או יעריך,
ושאפילו אנחנו נשכח את רובן.

**
לזכור מאיפה א. עלתה לשיחה הבוקר.
לזכור כמה שעות ג. ישנה הלילה וכמה שקט היא נותנת לכולנו עם חזרתה.
לזכור את המשפט של נ. בתחילת המפגש אתמול (לפני פריצת הדרך) ובסוף המפגש (אחרי הפריצה).
לזכור את החדות של א. שכל-כך קידם אותנו ברבע שעה של חשיבה.
לזכור את הרמת הכפפה של ע.
לזכור את ה"תרומות הנקודתיות" בימים האחרונים של א., ע., נ., ד., מ., וא. שכל אחת בתורה חידדה והובילה אותנו לצעד הבא.
לזכור את עשרות השעות הארוכות, המצחיקות, המתישות וההזויות עם ש., מ. וא.
לזכור את המסע המפותל בחודשים האחרונים עם התשיעייה המקומית + הדוד מאמריקה.

**
להכיר בשעות האינטנסיביות ובלחץ שעברנו.
להסתכל מסביב ולחגוג את השותפות הזו.
לחגוג את זה שאנחנו אחרי כל זה.
ביחד.
מוכנים.

לחגוג עכשיו.
זה הזמן.
לפני ש"המופע" מתחיל.

מי יודע איפה נהיה בעוד כמה שעות… 🙂

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter