תגית: החלטה

לפתע פתאום.. ברגע אחד…

חשבת על זה מספר פעמים בעבר,
היום החלטת שאתה רוצה לקחת את זה על עצמך.
ברכותיי…

**
דיברנו על זה לא אחת בחודשים האחרונים.
הרגיש לי שהיום זה היה שונה ושאת מתכוונת להיכנס בזה הפעם.
סחתיין …

**
ממש התרגשת כששיתפת אותי בזה היום.
נראה שמשהו התחדד, התחבר והתיישב לך אחרת פתאום.
בהצלחה עם זה…

**
תהליכים פנימיים, לפעמים בלתי נראים,
של קינון, דגירה, בישול והתהוות
נחשפים לפתע פתאום.
מופיעים ברגע אחד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לסבך דברים

"אנחנו נוטים לסבך דברים בכדי להצדיק את אי-הפעולה שלנו" / בן קיני

"We tend to complicate things to justify our inaction" / Ben Kinney

~ Source: "The One Thing" Podcast

**
יכול להיות שעדיין לא עשית את זה
לא בגלל שזה מסובך אלא בגלל שהתעצלת להפשיל שרוולים?

**
יכול להיות שעדיין לא קיבלת החלטה
לא בגלל שזה מורכב אלא בגלל שפחדת לקחת אחריות?

**
יכול להיות שלא אמרת את מה שרצית
לא בגלל שלא ידעת מה לומר אלא בגלל שחששת מהתגובות?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להיות מספר 1 או מספר 2

להיות מספר 1 או מספר 2

כשג'ק וולש לקח את ההובלה על חברת GE 
הוא החליט לעשות סדר במאות העסקים שנוהלו תחת התאגיד.
האסטרטגיה שלו היתה חדה:
נישאר בעסק קיים מסוים רק אם אנו מספרי 1 או 2 בשוק.
אם איננו מספרי 1 או 2 עדיין, אבל אנחנו מסוגלים להיות, 
נתקן ונשנה מה שצריך בכדי להגיע לשם.
ואם לא, נמכור או נסגור.

עפ"י ג'ק וולש או שאתה מספר 1, או שאתה מספר 2 או שאתה לא.

**
בספרה "גריט" מתארת אנג'לה דאקוורת סיפור מעורר מחשבה על וורן באפט:

"באפט פנה לטייס הנאמן שלו ואמר לו שיש לו ודאי חלומות גדולים יותר
מאשר להטיס את באפט לכל מקום שאליו הוא צריך להגיע.
הטייס הודה שזו האמת.
כן, יש לו חלומות.
ואז באפט לימד אותו את שלושת השלבים.
ראשית, כותבים רשימה של 25 מטרות קריירה.
שנית, חושבים היטב, עורכים חשבון נפש ומסמנים את חמש המטרות עם העדיפות הגבוה ביותר.
רק חמש.
שלישית, מסתכלים היטב על עשרות המטרות שלא סומנו ונמנעים מן המטרות האלה בכל מחיר.
הן מה שמסיח את דעתנו.
הן גוזלות מאיתנו זמן ואנרגיה ומסיטות את מבטנו מן המטרות החשובות יותר."

נראה שהן עבור באפט והן עבור וולש, 
מיקוד בתחומים הכי החשובים הינו מרכיב מפתח באסטרטגיית ההצלחה.

**
כשמרחיבים את העדשה ופותחים את הפרספקטיבה, 
עסקים וקריירה הם רק חלק מהתחומים החשובים בחיים.
האם ניתן להכיל את השיטות של וולש ובאפט על תחומי חיים חשובים נוספים
כגון זוגיות, הורות, בריאות, תרומה לקהילה, רווחה כלכלית והתפתחות אישית?

אולי אנחנו יכולים לשאול את עצמנו שתי שאלות: 
1. מה הם אותם תחומי החיים הכי חשובים עבורנו?
2. מה תיחשב הצלחה בהם?

שאלות חשובות שכדאי לשאול ושקשה לענות עליהן.

**
מבחן דרוקר

פיטר דרוקר נהג לאתגר את המנהלים שאותם הוא ליווה במבחן קשה במיוחד.
הוא שאל אותם את השאלה הבאה:
"אם לא הייתם כבר בעסק הזה, האם הייתם בוחרים להיכנס אליו היום?"
לתשובת "לא", היה שולף פיטר את שאלת ההמשך המתבקשת:
"מה אתם מתכוונים לעשות בנידון?"

אני אוהב את המבחן הזה.
הוא עוזר ליצור בהירות אמיצה ומעודד לקחת אחריות.

בין אם התשובה עליו היא "כן" ובין אם התשובה עליו היא "לא",
חשוב שנתכוונן ונעשה משהו בנידון.

בכל תחום שהגדרנו כעדיפות עבורנו.
לא רק בעבודה, בעסקים או בקריירה.

**
בדומה לאסטרטגיות של וולש, באפט ודרוקר,
אני מאמין שאם הגדרנו עסק (או תחום חיים) כבעל עדיפות עליונה,
חשוב לעבוד בו ברמה יומיומית כדי להתקדם להצלחה שהגדרנו לעצמנו.
ושאם משהו אינו מוגדר כבעל עדיפות גבוהה מספיק,
חשוב להימנע מלהשקיע בו עבודה, זמן, אנרגיה ותשומת לב.

בשונה מהאסטרטגיה של וולש, להיות מספר 1 או מספר 2 אינה תמיד המטרה.
לפעמים זה אפילו פוגע במטרה ובא על חשבון דברים חשובים אחרים.
בתחומים מסוימים ההשוואה לשוק או לאחרים אינה משרתת אותנו.

אסטרטגיית "1 או 2" יכולה להיות מסוכנת, הרסנית ולא בריאה.

**
אסטרטגיה חלופית: "להיות מספר 1 או מספר 2 או להיות מספיק"

האם אפשר להיות מספר 1 בזוגיות, בהורות או ברווחה כלכלית? מה זה אומר?
האם כדאי לכוון להיות מספר 1 בבריאות, בהתפתחות אישית, בתרומה לקהילה או בקריירה?

ואולי במקום זאת, כדאי לחדד לעצמנו מה זה מספיק.

מהו אותו מרחב, שאליו אנו מכוונים בדברים החשובים בחיינו, שאינו פחות מדי ואינו יותר מדי.
שכשנהיה בו או נחווה אותו נדע שהגענו.
נפסיק את המרדף המתיש, המרוקן והבלתי פוסק אחר מטרות חמקמקות
העומדות תמיד בינינו ובין ההצלחה שלנו. 
בינינו ובין האושר שלנו.

איפה חשוב להיות מספר 1 או 2 ואיפה חשוב להיות מספיק?
לא מספיק של בינוניות, ויתור עצמי, הסרת אחריות ובריחה מהתמודדות.
מספיק של מצוינות, לקיחת אחריות, הכרת תודה, איזון, בהירות ופרואקטיביות.

**
אולי להיות מספר 8 או 27 או 126 זה מספיק?

האם חשוב לך להיות המנכ"ל, המטפלת, עורך הדין, הרופאה הכי הכי בארץ או שמספיק לך להיות בעשירייה הראשונה? השלישית? 
ואם תהיה מספר אחד בארץ, איזה מספר תהיה בעולם?
(מי בכלל קובע איזה מספר אתה..?)

האם חשוב לך להחזיק בשיא צפיות/מכירות או שמספיק לך לגעת בצורה משמעותית בכמה מאות אנשים/לקוחות?
(מה זה לגעת בצורה משמעותית…?)

האם חשוב לך להרוויח את השכר הכי גבוה בסביבתך, או את השכר שייתן מענה לצרכים החשובים שלך?
(מה זה סביבתך – קבוצת השווים במחלקה שלך? בארגון כולו? בשכונה שלך? בשוק?)

**
פול אוטליני, מנכ"ל אינטל בשנים 2005 – 2013, נפטר השבוע בביתו, בגיל 66.
הלך לישון ולא התעורר.

מתישהו זה מגיע. 
בגיל מבוגר או צעיר.
כשאנחנו מוכנים לזה או כשאיננו.
גם הדרגה, התפקיד וחשבון הבנק שלנו לא יכולים למנוע את זה.

ואולי זה לא "מגיע מתישהו".
אולי זה כבר כאן.
תמיד כאן.
תמיד איתנו.

לאה גולדברג כתבה על כך ב"שארית החיים":

בְּכָל דָּבָר יֵשׁ לְפָחוֹת שְׁמִינִית
שֶׁל מָוֶת. מִשְׁקָלוֹ אֵינוֹ גָּדוֹל.
בְּאֵיזֶה חֵן טָמִיר וְשַׁאֲנָן
נִשָּׂא אוֹתוֹ אֶל כָּל אֲשֶׁר נֵלֵךְ.
בִּיקִיצוֹת יָפוֹת, בְּטִיּוּלִים,
בּשִׂיחַ אוֹהֲבִים, בְּהֶסַּח-דַּעַת
נִשְׁכָּח בְּיַרְכְּתֵי הֲוָיָתֵנוּ
תָּמִיד אִתָּנוּ. וְאֵינוֹ מַכְבִּיד.

**
כנראה שהיום זה יום טוב.

יום טוב לשאול שאלות חשובות.
יום טוב לנסות לענות.
יום טוב לבחור.
יום לקחת אחריות.
יום טוב להכיר תודה.
יום טוב לחגוג.
יום טוב לחוות.
יום טוב לחיות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשאני אומר לך "לא"

כשאתה בוחר להתמקד בדברים החשובים בחייך,
אתה בוחר להקדיש פחות תשומת לב, זמן וקשב לדברים אחרים.

כשאת בוחרת לומר "כן" לאנשים ולנושאים מסוימים,
את בוחרת לומר "לא" לאנשים ולנושאים מסוימים.

**
לא תמיד זה קל, נעים או נוח.
זה לא הכי מנומס או מקובל.
לא כולם מבינים או רואים את זה בעין יפה.
לקחת אחריות על הבחירות שלנו,
זה לא בהכרח כיף או סקסי.
יש לכך משמעויות.
ומחירים.

**
כשאני אומר לך או למה שאתה מציע "לא",
אני יודע שאולי תיקח את זה אישית.

כשאני לא אומר "כן" לך או למה שאת מציעה,
אני יודע שאולי תיפגעי או תכעסי.

אני מקווה שלא.

**
זה נוגע יותר אלי ופחות אליך.
למה שהכי חשוב לי כרגע.
למה שעובר עלי עכשיו.

לקח לי זמן ללמוד את זה.
ועוד יותר זמן להרשות לעצמי להתחיל ליישם את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלא נתבלבל…

שלא נתבלבל…

אתה נמצא כאן עכשיו רק מפני שאתה בוחר להיות כאן.
אתה יכול להישאר, או לקום וללכת.
יש לך ברירה.

את עושה את זה רק מפני שאת בוחרת לעשות את זה.
את יכולה להמשיך או להפסיק לעשות את זה.
אף אחד לא מכריח אותך.

**
כעת, כשאנחנו מבינים את זה,
איך אתם רוצים להמשיך מכאן?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

התחלה היא רק מילה

התחלה היא רק מילה.
רעיון שאינו מחובר למציאות.
ניסיון לתאר משהו כנפרד באמצעות חלוקת העולם למה שקדם לו ולמה שמגיע אחריו.

**
לעולם איננו מתחילים דבר.
לעולם איננו מסיימים דבר.
שום דבר מעולם אינו מתחיל.
שום דבר מעולם אינו מסתיים.

**
התחלה וסוף הן מילים שרירותיות שהומצאו בכדי לסייע לתאר עולם
מבעד למשקפיים מעוותים המבוססים על תפישות הנפרדות והלינאריות.

כל רגע יכול להיקבע באופן שרירותי כהתחלה או כסוף.
זוהי בסך הכול כותרת המנסה להכניס את העולם לתבניות מילוליות.
התחלה וסוף הן המצאות תפישתיות.
אף אירוע אינו התחלה, אף אירוע אינו סוף.

**
ההחלטה שלנו לגבי סוף והתחלה מייצרת דרמות ומעוררת רגשות
רק משום שאנו מאמינים שיש כאן התחלה או סוף של משהו.

הכוח החזק ביותר שניתן לתת למשהו או למישהו הוא להאמין בו.
כך זה עם אנשים.
כך זה עם רעיון.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא אעשה את זה…

לא אעשה את זה
כי איני בטוח שזה נכון
או
כי אני בטוח שזה נכון
אבל איני בטוח שאני יכול
או
כי אני בטוח שזה נכון ושאני יכול
אבל איני בטוח שזה ישנה משהו
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול ושזה ישנה משהו
אבל איני בטוח שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול, שזה ישנה משהו למישהו,
ואפילו שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
אבל בזמן שאעשה את זה, לא אעשה משהו אחר,
אולי חשוב יותר.

ספק יכול לשתק.
יש אינספור סיבות למה לא לעשות את זה.

**
אעשה את זה
כשאבחר לעשות את זה.

גם אם איני בטוח
שזה נכון,
שאני יכול,
שזה ישנה,
שזה מספיק,
שזה הכי חשוב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הצעה אחת. החלטה אחת. צעד אחד.

הצעה אחת. החלטה אחת. צעד אחד.

הצעה ללכת ביחד למופע של אביתר בנאי – החלטה – קניית כרטיסים
צורת התארגנות חדשה – חמש דקות יומיות – מערכת יחסים חדשה בין חמישה אנשים – אינטראקציה שונה – נגיעות …
התכווננות – התפתחות ספונטנית – שינוי – אדוות –התרחשות – הדהודים – השפעה אינסופית – ….

**
תודה על אתמול.
תודה על ההזמנה.
תודה על יצירת המרחב.
תודה על פתיחת הדלת, על ההכנסה פנימה.
תודה על חיבור.
תודה על נוכחות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

באותו ערב דיברנו על אחוזים

באותו ערב דיברנו על אחוזים.
סטטיסטית, אם לא תעשי כלום,
7% שזה יקרה השנה, 93% שלא.
זה המצב.
עכשיו תבחרי.

**
מעניין שפחות משעתיים אחרי,
כבר הייתי הרבה יותר מוטרד
מסדנת המנהלים שלמחרת
ומאירוע המחלקה שבשבוע הבא.

המנגנונים עובדים…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter