ארכיון חודשי: אוגוסט 2017

אל תשכחי את הרשימה שלך

אל תשכחי את הרשימה שלך.
יום אחרון של החופש הגדול.
מחר חוזרים ללימודים.

**
אל תשכח את הרשימה שלך.
עוד היום.
מחר כבר יהיה מאוחר.

**
הכרות תודה על החופש הגדול:

– תודה על העזרה בסידורים עם הילדים.
– תודה על הקייטנה.
– תודה על יותר זמן ביחד.
– תודה על האירוע ההוא.
– תודה על היציאה ההיא.
– תודה על ים ועל בריכה.
– תודה על מזגנים שהופכים את החיים ליותר קלים.
– תודה על הטיול המשפחתי.
– תודה על שהיתה לנו יכולת לצאת אליו.
– תודה על גמישות בעבודה שאפשרה את זה.
– תודה על ימי אור ארוכים ועל ערבים מאוחרים.
– תודה על בקרים יותר רגועים בלי סנדוויצ'ים ועניינים.
– תודה על הורדת הילוך ועל יותר נינוחות.
– תודה על פחות תנועה בכבישים.
– תודה על שכולם נסעו וחזרו בשלום.

**
תודה על חופש גדול נוסף.
עכשיו זה הזמן לרשימה שלך.
מחר יום חדש.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מעבר

כבר לא כאן ועדיין לא שם.
מרחב המעבר שבין לבין.

רגעים של נוכחות:

שמחה והכרת תודה על מה שהיה.
ועדיין.

עצב ותסכול על מה שהתפספס.
על מה שלא היה… ואולי גם כבר לא יהיה.

מתח לקראת מה שצפוי,
לקראת חזרה למציאות יום-יומית "רגילה",
בעוד מספר שעות וכמה מאות קילומטרים.

פרק נוסף במסע מסתיים.
פרק חדש כבר מתחיל…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שיעור מפיצריה במינכן

21:30,  פיצריה בפרבר של מינכן –
אני: "יש לך גם בירה שאפשר לקחת עם הפיצה?"
הוא: "כן, אני יכול למכור לך אבל לא תוכל לשתות כאן."
[מעניין למה מותר למכור אבל אסור לשתות… אולי בגלל השעה…]

21:45, כשהפיצה מגיעה –
אני: "למה אסור לשתות כאן?"
הוא: "מפני שאין לנו שירותים. מותר לשתות רק במקום שיש בו שירותים"

**
– המציאות והפרשנות שלנו כשני נתיבים נפרדים. לפעמים נפגשים ולפעמים לא.
– מה שלנו נשמע מוזר, לאחרים יכול להיות ברור, הגיוני ומובן מאליו.
– חוקים ונורמות יוצרים תרבות. אחריות לטיפוח רחובות כדוגמא.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחשבות חיות על מסע משותף

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תיאום ציפיות וחידוד כוונות

בתיאום ציפיות,
אני אומר לך מה הציפיות שלי ממך
ואת אומרת לי מה הציפיות שלך ממני.

**
בחידוד כוונות,
אני משתף אותך בכוונה שאני מחזיק עבור הפעילות המשותפת שלנו
ואת משתפת אותי בכוונה שאת מחזיקה עבור אותה פעילות.

**
בתיאום ציפיות יוצרים בהירות.
בחידוד כוונות יוצרים חיבור ומחויבות.

**
לפני שמתאמים ציפיות,
כדאי מאוד לחדד כוונות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

"אל תעשה את זה"

"אל תעשה את זה."
"תפסיק עם זה."
"זה לא בסדר."
"תהיה יותר בשקט."
"למה כך ולא אחרת?"
"לא, לא עכשיו."
"די כבר."

**
היה לך קשה לשמוע את זה שוב ושוב היום…

גם כשהיא מגיעה מאנשים שאוהבים אותך,
לביקורת ולשיפוטיות יש השפעה גדולה.

**
אל תקח הכול אישית.
רק חלק מזה קשור אליך ולמה שעשית.
כל השאר קשור אליהם ולמה שעובר עליהם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עדיין זוכר

אני עדיין זוכר
את הריצה שרצתי אז ביער
לפני שלושים ואחת שנים
לא רחוק מהמקום שבו אני נמצא כרגע:

את הדופק הגבוה,
את ההפתעה הגדולה כשהגעתי לפניו,
את ההבנה שאני מסוגל,
שאני לא פחות ממנו,
שאני יותר ממה שהאמנתי שאני.

וגם אותך,
עומד על המרפסת,
צופה על השביל,
מחייך בגאווה,
כשהופעתי בין העצים.

**
דווקא הזיכרון הזה.
לא האטרקציות.
לא הנופים.
לא המסעדות.
לא הקניות.

**
מעניין מה אתם תזכרו
בעוד שלושים ואחת שנים
מהמסע הזה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הפעם הקודמת שעשינו משהו כזה

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

~קהלת א, פסוק ט

**
הפעם הקודמת שעשינו משהו "כזה"
היתה לפני כארבע שנים.
הרבה קרה מאז.
לכל אחד מאיתנו.
בינינו.
לנו.
והנה אנחנו פה, שוב…
לא אנחנו של "אז",
אנחנו של היום.
של עכשיו.
של כאן.

**
דומה ושונה, כמו גם ישן וחדש,
הם רק עניין של הגדרה.
של נקודת מבט, הערכה ופרשנות.
של בחירה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter