ארכיון חודשי: מרץ 2016

כ"א אדר ב' – משוב

לתת משוב.
לבוא מאהבה ועם הרבה כבוד.
להגיע ממקום של אכפתיות.
לרצות לשרת את האדם שאליו אנו מפנים את המשוב.
(בשונה מלתקן / לשפוט / לבקר / לנקום / לחנך / להוכיח).
לזכור בענווה שזוית הראייה שלנו מוגבלת ומצומצמת.
לאפשר למקבל המשוב להסכים איתנו או לא. לקחת את המסר או לזרוק אותו.
לדבר בגובה העיניים.
לחפש מפגש בין אנשים. בין בני אדם.
לאזן בין דברים שאנו מעריכים באדם לדברים שמאתגרים אותנו בעבודה איתו.
לשים לב למבוכה ולאי הנעימות. להיות ברורים.
לבוא מאהבה.

**
לקבל משוב.
לזכור שזה יכול לשרת אותנו ואת הגדילה שלנו.
להיות פתוח למה שנאמר.
לפעמים נדרש זמן עיכול. לקחת את הזמן.
לשים לב לכיווץ בנקודות הפחות נעימות שיותר קשה להקשיב להם.
לשים לב לנטייה להצטדקות או מגננה כשהיא עולה.
לנשום.
עוד תזכורת שאיננו מושלמים. פחות מכפי שהיינו רוצים.
לתת לנקודות שנעים לשמוע לחלחל פנימה. לא לחסום.
לחגוג את זה. לא מובן מאליו.
להקשיב בגובה העיניים.
לשאול שאלה אם משהו לא ברור.
לבחור בין מה שרלוונטי לנו ולקחת אותו, לבין מה שלא רלוונטי ולשחרר אותו.
להכיר תודה לאדם שמשקיע בנו עכשיו.
לבוא באהבה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ' אדר ב' – מכתב לחייל שירה

אני לא מכיר אותך.
אתה לא מכיר אותי.
איני בקי בפרטי האירוע.
אתה משרת באותו צבא שגם אני משרת בו.
אתה חי באותה מדינה שגם אני חי בה.
שנינו בני אדם.

**
יכול להיות שעשית משהו שאתה מצטער עליו.
יכול להיות שאתה שלם עם הבחירות שלך.
אשם וזכאי הם סטטוסים שטוחים.
החיים יותר מורכבים מזה.
לקחת חיים של בן אדם.
גם אם יש כאלו שיגידו שהוא לא.
זה קורה כשמשרתים בצבא.

**
אני מנחש שאתה חושש ממה שיוחלט לגביך עכשיו.
יכולות להיות לזה משמעויות שישפיעו על חייך.
המשפחה שלך ואנשים רבים נלחמים עבורך כרגע.
דואגים לך.
גם אני דואג לך.
אתה בסך הכול בן תשע עשרה.
אני מקווה שהאירוע הזה יוביל אותך למקומות שישרתו אותך.
בדרך כזו או אחרת.
אין לי מושג מה זה אומר.
כנראה שרק אתה תדע.
ואולי ייקח לך זמן לראות את זה.

**
אני בטוח שהתמודדת עם כמה מצבים קשים בעבר.
גם אני.
כשאתה משרת בצבא יש לך אחריות.
כמו שרופא נשבע להציל חיים,
התפקיד שלך הוא להגן.
עברת אימונים וקיבלת נשק בכדי לעשות את זה.
אל תקל בזה ראש.
אל תתבלבל.

**
יש את מה שקורה בחוץ ויש את מה שקורה בתוכך.
זה לא אותו דבר.
בלי קשר למה שתגיד בתקשורת, בחקירה או בערוצים אחרים,
אני מקווה שתהיה בך היכולת להקשיב לעצמך ולדבר עם עצמך באותנטיות.
שיהיה מישהו לצדך שיסייע לך להיות נוכח עכשיו.
שיעזור לך לעבור את החוויה האינטנסיבית הזו.
לא כל מי שמצטייר כרגע ככזה שדואג לך באמת דואג לך.
לא כל מי שמצטייר כרגע כאויב שלך הוא באמת נגדך.
היזהר מאנשים שמשתמשים בך ורוכבים על המקרה שלך.
בחלק גדול מהמקרים האג'נדה שלהם לא קשורה אליך.

**
זה מפחיד.
וזה לא קל.
מה שהיה היה.
חלק מהדברים לא ניתן להחזיר אחורה.
התמקד בהווה ובעתיד. קח אחריות.
אם אתה מצטער על משהו שעשית, זה הזמן להתחיל לתקן.
תחזיק מעמד.
אל תלך לאיבוד.
שמור על עצמך.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ט אדר ב' – לעבוד על ה 40% שלך

מחקרים מראים שרמת האושר נקבעת עפ"י הפרמטרים הבאים :
50% גנים.
10% נסיבות חיים.
40% עבודה פנימית ופעולות מכוונות.

**
המשמעות היא ש 60% מרמת האושר שלנו אינה בשליטתנו (גנים ונסיבות חיים)
לעומת 40% בלבד שהם בשליטתנו (עבודה פנימית ופעולות מכוונות).
אם את חושבת שאלו חדשות טובות, יש לך כנראה גנים מסוג מסוים.
אם נראה לך שאלו חדשות רעות, הגנים שלך סביר להניח שייכים לסוג האחר.

**
ארבעים האחוזים שבשליטתנו הם פוטנציאל עצום.
האם אתה עובד על ה 40% שלך?
האם את מתקדמת במיצוי הפוטנציאל שלך בתחום הזה?
אפשר להפסיק לחכות לאראלה שתתקשר, למחקרים חדשים, לתרופות פלא או לקיצורי דרך אחרים.
40% הם עבודה יומיומית.
שוב ושוב ושוב ושוב.
וחוזר חלילה.

**
הנה דוגמא לרשימה חלקית של עבודת 40% אפשרית:
נשימה.
השהיית שיפוט.
פירוק סיפורים.
הכרת תודה.
מיקוד בסדרי עדיפויות.
בחירת סביבה מתאימה.
נתינה.
קבלה.
מגע.
עצירה.
חגיגה.
אבל.
מנוחה.
למידה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ח אדר ב' – להוריד את השריון

כשאני מוריד את השריון שלי,
נפתח וחושף את עצמי בפניך,
אני מקווה שלא תיבהל,
שלא תשפטי אותי,
שתחכה עם העצות שלך עד שאבקש
ושלא תנסי לפתור לי את כל הבעיות.

**
אל תדאג.
אני יכול לדאוג לעצמי.
איני מצפה שתסחוב את זה במקומי.

את יכולה להירגע.
זה עניין שלי.
אני בסה"כ משתף אותך ומקווה שתהיי נוכחת ותקשיבי לי…..

**
לא פשוט לי להוריד את השריון לידך ולשתף אותך.
הרבה יותר קל להישאר עם השריון עלי ולהעמיד פנים.
לשחק את המשחק שכולם משחקים.

**
אני רוצה להוריד את השריון בנוכחותך כי בא לי שתראי אותי. כמו שאני.
אני מקווה שתורידי גם את את השריון שלך לידי. כדי שאני אראה אותך.
נעצור לכמה דקות,
ניגע לרגע בחגיגות, בפחדים, בבלבול, בחוסר האונים, בכאבים ובשמחות,
ננשום…
ונמשיך הלאה…
עם השריון עלינו.

אחרי הכול, לא בכל מקום אני מרשה לעצמי להוריד אותו.
מעטים האנשים שארגיש נוח לעשות את זה בנוכחותם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ז אדר ב' – כוונה מלאה

הנפה אחת מדויקת ומלאת כוונה תספיק ליד הלוחם לשבור 10 לוחות עץ.
שיחה אחת אותנטית ומלאת כוונה תחזק את האמון ותוביל לשיתוף פעולה.
רגע אחד מודע, ערני ומלא כוונה יציל חיים ויחסוך הרבה כאב וצער.
מחווה אחת נדיבה ומלאת כוונה תקצר את המרחק ותבנה את מערכת היחסים.
מפגש אחד קשוב ומלא כוונה יכול להביא לריפוי פלאי ולהתקדמות שקשה להסביר.

**
כמה שיחות, רגעים, מחוות ומפגשים מלאי כוונה יצרת היום?

**
יכול להיות שעומס היתר, המחסור בזמן והמרדף האינסופי הם בסך הכול אשליות?
בחירות אישיות הנובעות מבלבול ומחוסר בהירות ?

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ז אדר ב' – מטען נסתר

בלילה, לפני שסגרתי עוד יום,
עצרתי לכמה דקות לגלות ולנקות מטענים נסתרים.

**
מטען נסתר הוא כזה שלקחתי על עצמי במהלך היום
בלי לשים לב שאני עושה זאת,
בלי להיות מודע לכך שאני מתחיל לסחוב.

**
מטען נסתר מגיע עם תחושה של מועקה, לחץ, אי – נוחות, חוסר שקט, …
הוא נסתר מפני שהתחושה כבר שם והמודעות עדיין לא.

**
מילה שאמרו לנו,
משפט שאנחנו אמרנו,
מייל שקיבלנו,
מחשבה שעברה בנו,
מידע שנחשפנו אליו,
דבר שעשינו,
משהו שראינו,
תחושה (פחד, לחץ, כעס, פגיעה, … ) שחווינו.

**
מטענים נסתרים שאינם מטופלים, מצטברים ומעמיסים.
כמו שומן המצטבר בכלי דם, עובש על קיר או חלודה על אופניים.
לאט לאט, בעקביות והתמדה.
כבד, מעייף וחונק לסחוב מטענים נסתרים המצטברים לאורך זמן.

**
כשמטען נסתר נחשף, הוא מתפוגג או הופך למטען גלוי.
למטענים גלויים, גם אם הם כואבים או מורכבים ניתן להתייחס.
במטענים גלויים ניתן לטפל. ליד מטענים גלויים ניתן לנשום.

**
עצירה יומית לגילוי מטענים נסתרים שהצטברו במהלך היום, מנקה את "המערכת".
אין צורך במרשם רופא.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ו אדר ב' – שיעור על מנהיגות, הורות וכוח

"לנצח אהיה אסיר-תודה לילדיי,
על שחינכו אותי באשר למגבלות המטרה של לגרום לאנשים אחרים לעשות מה שאנחנו רוצים.
הם לימדו אותי, קודם כל, שאני לא יכול להכריח אותם לעשות מה שאני רוצה.
לא יכולתי לגרום להם לעשות שום דבר.
לא יכולתי לגרום להם להחזיר צעצוע בחזרה לקופסה.
לא יכולתי לגרום להם לסדר את המיטה.
לא יכולתי לגרום להם לאכול.
כן, זה היה שיעור מעורר ענווה כהורה,
ללמוד על חוסר האונים שלי,
כי איפה שהוא הכנסתי לי לראש,
שתפקידו של הורה הוא לגרום לילד שלו להתנהג כמו שצריך.
והנה הילדים הצעירים האלה מלמדים אותי את השיעור מעורר- הענווה הזה,
שאני לא יכול לגרום להם לעשות דבר.
כל מה שיכולתי לעשות הוא לגרום להם להצטער על שהם לא עשו זאת.

וכל פעם שהייתי טיפש מספיק כדי לעשות זאת,
כלומר, לגרום להם להצטער שהם לא עשו מה שביקשתי,
הם לימדו אותי שיעור שני על הורות וכוח,
שהתגלה כבעל ערך רב בשבילי על- פני השנים.
והשיעור הזה היה,
שבכל פעם שגרמתי להם להצטער על שהם לא עשו משהו,
הם גרמו לי להצטער על שגרמתי להם להצטער שהם לא עשו משהו.
אלימות מולידה אלימות.

הם לימדו אותי,
שכל שימוש בכפייה מצדי יגרום באופן עקבי להתנגדות מצדם,
מה שיכול להוביל לכך,
שבקשר בינינו תהיה איכות של יריבות.
אני לא רוצה שיהיה לי קשר כזה עם אף אדם,
אבל במיוחד לא עם הילדים שלי,
האנשים האלה, שאני הכי קרוב אליהם ולוקח עליהם אחריות.
אז הילדים שלי הם בני- האדם האחרונים
שאני רוצה להיכנס אתם למשחקי הכפייה האלו,
שעונשים הם חלק בלתי נפרד מהם. "

**

הציטוט נלקח מתוך הספרון "לגדל ילדים בחמלה"
שנכתב ע"י ד"ר מרשאל רוזנברג, יוצר גישת התקשורת המקרבת
וניתן לרכישה דרך עידן מלמד באתר הבא.

*****

בדומה להורות, אני מאמין שכדאי גם למנהיגות, ניהול והובלה
להתבסס יותר על קשר, אמון, בחירה ודיאלוג ופחות על עונשים, משחקי כוח, כפייה, פחד וצייתנות.

ביום חמישי הקרוב 31/3 אנחה ברמת השרון מפגש ייחודי וחד פעמי של תקשורת מקרבת למנהלות/ים ולמובילים/ות.
המפגש יתמקד בחיבור שבין תקשורת מקרבת להובלה, ניהול ומנהיגות בארגונים, פרויקטים ומיזמים וכיצד ניתן לשלב ביניהם.
תקשורת מקרבת מהווה נדבך משמעותי ומרכזי בתהליך ההכשרה והפיתוח של מאות מנהלות ומנהלים שאני מלווה ומנחה בשנים האחרונות.

המפגש יכלול:
– הצגת גישת התקשורת המקרבת ומספר עקרונות מרכזיים מתוכה בדגש על הובלה וניהול.
– דוגמאות אמיתיות (Case Studies ) לשימוש בתקשורת מקרבת מתוך מגוון פרויקטים וארגונים.
– הדגמות Real Time לדילמות ואתגרים שיעלו ממשתתפי המפגש.
– שאלות ותשובות.
– שתייה וכיבוד קל.

המפגש ייערך בחצר של ניר באווירה חמה וביתית.
מספר המקומות מוגבל.
פרטים נוספים והרשמה בקישור הבא.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יד' אדר ב' – אם הייתי במקום שלך..

אם הייתי במקום שלך, חווה את מה שאתה חווה ומאמין במה שאתה מאמין,
כנראה שהייתי עושה בדיוק את מה שאתה עושה.

אם הייתי במצב שלך והיו לי את אותם המשאבים הזמינים לך כרגע,
סביר להניח שהייתי נוהג בדיוק כמוך.

יש בי כבוד לך ולמציאות שאת חיה בה כרגע.

אני מבין שהעולם שלך והעולם שלי שונים מאוד.

יש בי הכרה למרחק בינינו ולמורכבות של הסיטואציה.

כשאני שופט אותך, ברור לי שאני שופט מתוך הסיפור שלי, איזושהי דמות מדומיינת שאני מזהה כ"אתה".

**
כמה דברים שאני יכול לעשות עכשיו:

1. לראות אותך קצת יותר כמו שאתה וקצת פחות כמו הסיפור שלי.

2. לבדוק ולעדכן את האמונות שלי, נקודת המבט שלי והמשאבים שלי.

3. לנסות להשפיע על האמונות שלך, נקודת המבט שלך והמשאבים שלך.

4. לפעול מתוך כבוד כדי למנוע נזק או סכנה עבורך ועבורי ( ולא כדי להעניש, לנקום, לחנך או להוכיח כמה אני טוב/חכם/צודק/עליון ואתה רע/טיפש/טועה/נחות).

5. לפעול ממקום של ענווה כדי לנסות לתרום ולשרת את שנינו ואת המצב ( ולא מתוך תחושת הצלת העולם, חשיבות יתר, התנשאות, עליונות או וודאות מוחלטת).

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יג' אדר ב' – איש אחד

איש אחד.
איש אחד נולד בהונגריה, בשני לספטמבר 1936.
הוא שרד את השואה והיגר עם משפחתו לארה"ב.
שם הוא למד וסיים כמה תארים.
אחרי כמה שנים הוא פגש כמה חברים שרצו שיעבוד אתם.
הוא הסכים.
ב 1968 כשהחברים שלו עזבו, הוא בחר ללכת איתם
ולהיות העובד הראשון בחברה החדשה שהם הקימו.
אינטל.
ב 1974 הוא היה חלק מהחלטה לפתוח סניף קטן של החברה בישראל.
היום מתפרנסים מהסניף הזה מעל עשרת אלפים משפחות.
והוא היצואן הפרטי הכי גדול במדינת ישראל.
לפני כמה שנים קראתי את אחד הספרים שלו – "רק הפרנואידים שורדים".

איש אחד.
אנדי גרוב.
אתמול הוא נפטר.
לא הכרתי אותו אישית.
חבר שלי הכיר.
חבל שלא הכרתי אותו.
הרבה מדברים עליו עכשיו.
על האופי שלו. החדות. היושרה. האומץ.
איש אחד.
השפעה אינסופית.

**
איש אחד.
איש אחד נולד ברומניה בשישי לאוקטובר 1934.
עלה לארץ כשלושים שנה לאחר מכן,
עם אשתו והתינוק שבבטן.
לא הקים את אינטל או משהו בסדר גודל כזה.
לא כתב ספרים.
לא שינה את המדינה או העולם.
הקים משפחה,
השתתף בכמה מלחמות,
פיתח קריירה,
בנה תשתית למשפחה,
צפה בטלויזיה,
התרגז מפוליטיקה,
שיחק שח,
אהב את הילדים שלו.

איש אחד.
אבא שלי.
בדיוק לפני שש שנים הוא נפטר.
בבוקר, כשהילדים הלכו מחופשים לבית הספר,
חיכינו עם ההודעה כדי לא להרוס להם.
הכרתי אותו אישית.
זכיתי.
אני מתגעגע.
איש אחד.
השפעה אינסופית.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יב' אדר ב' – זה שאתה מתעלם מזה…

זה שאתה מתעלם מזה, לא אומר שזה לא שם.
זה שפתאום יש לזה כותרת עכשיו, לא אומר שזה חדש.
יכול להיות שזה קיים כבר חודשים, אולי אפילו שנים.
זה שאת עוברת מ – "לא דחוף בכלל" ל- "דחוף מאוד", מעיד יותר עלייך ופחות על העניין.
השם המסוים שאתה או מישהו אחר נותנים לזה כעת, לא אומר שזה בהכרח מה שזה.

**
מתג חשמלי משנה מצב בין "דלוק" ל"כבוי".
"סגור" ו- "פתוח" הם סטטוסים של שער.
בן אדם, אף פעם אינו במצב "אפס" או "אחד".
הוא תמיד In-Process, בין לבין.
תהליכים אנושיים לא באמת מתחילים או מסתיימים בנקודה מסוימת.
הם מתהווים ומשתנים כל הזמן.

**
כשהאדם או העניין עולים לתשומת לבך היום,
מקבלים כותרת וזוכים לסדר עדיפות אחר,
זה רק עוד שלב בתהליך. צעד בדרך.
את הדרמה, הטרגדיה והאופוריה אפשר לשחרר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter