תגית: משמעות

"הגשושית קאסיני של נאס"א המקיפה את כוכב הלכת שבתאי, וחוקרת אותו, את טבעותיו ואת ירחיו מתקרבת לגראנד פינאלה של משימתה.
היום, 26 באפריל 2017 היא תבצע את הראשונה מבין 22 צלילות אל מתחת לטבעות שבתאי – בין הטבעות לכוכב הלכת.
קאסיני שוגרה ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה ונכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004.
ב-24 בדצמבר 2004 הופרדה מקאסיני הגשושית הויגנס, וב-14 בינואר 2005 היא נחתה על טיטאן, ירח של שבתאי.
מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקום הנחיתה והתברר כי למרות המרחק העצום מהשמש,
יש בטיטאן הרבה תכונות הדומות לאלו של כדור הארץ.
בתחילה היא תוכננה לפעול עד 2008, לאחר מכן המשימה הוארכה ל-2011, ולאחר מכן בפעם השניה והאחרונה ל-2017."

~ מתוך אתר הידען

**
בין אנו מבינים את זה, מבחינים בזה או מכירים בכך, ובין אם לא –
מה שקרה לפני עשרים שנים הוא תוצר של מחשבה ועשייה שהתחילו הרבה לפני.
מה שקורה היום תוצר של משהו שקרה לפני עשרים שנים.
הזרעים של מה שיקרה ויהיה בעוד עשרים שנים נזרעים ממש עכשיו.

גם עכשיו.
לא רק בחלל.

חיים מלאים. היום.

חמש סיבות שכדאי לעבוד בגללן:

1.להרוויח כסף שיספיק לחיים שאנו בוחרים לחיות.
2.ללמוד, לגדול ולהתפתח כבני אדם וכאנשי מקצוע.
3.לעשות משהו משמעותי ולתרום לאנשים או לעולם.
4.לעשות משהו שאוהבים.
5.להיות חלק מסביבה חברתית שרוצים ולהנות ממערכות יחסים.

**
עשרה שקרים שלא כדאי לעבוד בגללם:

1.כי אין ברירה.
2.כי חייבים.
3.כי ככה כולם עושים.
4.כי רגילים.
5.כי מכורים.
6.כי זה נוח.
7.כי מסוכן מדי לעזוב.
8.כי זו דרך טובה לברוח מהבית או המשפחה.
9.כי זו דרך מצוינת לברוח מעצמך.
10.כי מרוויחים המון כסף ותנאים שאי אפשר להשיג במקום אחר.

**
עבודה (בשכר או שלא בשכר) יכולה להיות
אסטרטגיה יעילה לחיים מלאים, מהנים ומשמעותיים,
או אסטרטגיה יעילה לקורבנות, הסרת אחריות, בריחה מהתמודדות ומוות בייסורים.

חיים מלאים. היום.

עשר הזמנות להיום:

– ללמוד משהו על העולם.
– ללמוד משהו שקשור למקצוע.
– ללמוד משהו על עצמי.
– לפגוש מישהו או מישהי שטרם פגשתי.
– לבלות זמן איכות עם חברים אהובים.
– לחוות חוויה משמעותית.
– לתת ערך למישהו או למישהי.
– להיות פתוח, ערני וקשוב להפתעות.
– להנות.
– לנוח.

חיים מלאים. היום.

לא מתאים:
להתאמץ ללמד אנשים שלא מעניין אותם ללמוד.
להתאמץ לעבוד עם אנשים שלא מתחשק להם לעבוד.
להתאמץ לבנות מערכת יחסים עם אנשים שלא אכפת להם ממך.
להתאמץ לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמחפשים להעביר את הזמן.
להתאמץ למצוא פתרון מיטבי משותף עם אנשים שבעיקר רוצים לקדם את האג'נדה שלהם.

**
מתאים מאוד:
ללמד עוד ועוד אנשים הרעבים ללמידה. בלי קשר לתואר או לדרגה שלהם.
לעבוד שוב ושוב עם אנשים שמחפשים לעבוד. גם כשזה קשה ומעייף.
לבנות מערכת יחסים עם אנשים שזה חשוב להם כמו שזה חשוב לך. גם כשמאתגר.
לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמוכנים לחלום, להזיע ולהעז ביחד. גם כשיש בזה סיכון.
לרדוף אחרי פתרון מיטבי עם שותפים לדרך גם כשאין מושג מה הוא יהיה ואם הוא אפשרי.

**
עניין של כבוד הדדי.
לזמן ולאנרגיה שלי.
לזמן ולאנרגיה שלך.

חיים מלאים. היום.

הקטע הוא לא להספיק הכול.
הקטע הוא לא להספיק המון, יותר מהר ועם פחות משאבים.
הקטע הוא לא להספיק יותר, יותר מהר ועם אותם משאבים.
הקטע הוא לא להספיק עוד בפחות זמן ועם יותר משאבים.

**
הקטע הוא לעשות מספיק.
במידה המתאימה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.
הקטע הוא לעשות את הדברים החשובים והמשמעותיים,
עם המשאבים האפשריים,
תוך כדי הנאה מהדרך וממה שיש.

**
כמשהו חדש נכנס, קורה או משתנה,
הקטע הוא לא לדחוס אותו פנימה, בלי לשחרר כלום ולדחוף יותר חזק.
הקטע הוא לא בהכרח להרים הילוך, לעבוד יותר, לישון פחות ולדלג על ארוחות.
הקטע הוא לקחת אחריות ולא להתנער ממנה.
הקטע הוא לשים לב, לחשוב, לתעדף ולבחור.
לבחור מה לעשות ועל מה לוותר.
מה עכשיו ומה אחר כך.
מה "כן" ומה "לא".
מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.

**
הקטע הוא להכיר בכוחנו, ביכולותינו, בפוטנציאל האינסופי שלנו
וגם במגבלותינו, במשאבים שלנו ובמורכבות של המצב.

הקטע הוא דינמי, חי, מתהווה ומשתנה כל הזמן.
מה הקטע שלך עכשיו?
ועכשיו..?

חיים מלאים. היום.

השבוע התחלתי לעבוד על שני דברים משמעותיים:
האחד – איסוף וארגון הפוסטים שאני כותב לאורך השנים לספר או לספרים.
השני – יצירת ופיתוח סדנת יום חדשה של תקשורת מקרבת למנהלים.

שלוש החלטות שרירותיות:
1. "התחלתי. "
2. "לעבוד. "
3. "דברים משמעותיים."

**
החלטה שרירותית ראשונה: "התחלה".

מתי דבר מתחיל, מתי דבר מסתיים.
התחלה וסיום הן לא יותר מהחלטות שרירותיות.
בחירה לסמן את הקו במקום מסוים ולא במקם אחר.
בתרבויות מסוימות מוסכם שתחילת החיים היא רגע הלידה
וסוף החיים, "המוות", הוא רגע הפסקת הנשימה והתפקוד הפיזי.
למעשה, החיים מתחילים הרבה לפני רגע הלידה
וממשיכים הרבה אחרי רגע המוות הפיזי.
רבקה אברג'ל זכרונה לברכה נפטרה השבוע,
אך השפעתה על שמונת ילדיה ועשרות נכדיה וניניה היא אינסופית.
תשאלו את סימה.

הרעיונות לכתיבת ספר וליצירת סדנת יום ייעודית למנהלים
מלווים אותי כבר מספר שנים בתצורות שונות.
אני משחק אתם כבר יותר מעשור.
הפגישות השבוע עם טל חלוץ בנושא הספרים
ועם בת-חן שפירא בנוגע לסדנה,
הן צעדים חדשים שטרם עשיתי עד כה
ואולי אפילו שלבים חשובים בתהליך.
עם זאת, יהיה לא מדויק לקרוא להן "התחלות" של ספר או של סדנה.
לרגע שבו אנו מתחילים לעבוד במקום חדש, על נושא חדש,
או פוגשים משהו ומישהו בפעם הראשונה,
קודמים אינספור רגעים וצעדים שבזכותם הרגע הנוכחי מתקיים.
"התחלה" היא החלטה שרירותית.

"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה
אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ,
וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת
פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."

– מתוך "אהבה ממבט ראשון", ויסלבה שימבורסקה

**
החלטה שרירותית שניה: "עבודה".

מה נחשב ל-"עבודה" ומה נחשב ל"לא-עבודה"?
מה זה "עבודה" ומה זה "פנאי/משחק/בטלה/תחביב"?
האם מחשבה על משהו היא עבודה
או שרק עשייה "אמיתית" פיזית ומעשית?
מתי החלפת רעיונות עם מישהו נקראת עבודה
ומתי היא לא יותר מ"סתם" שיחה.

מה מכל מה שעשיתי השבוע עם טל, בת-חן ועם עצמי,
ניתן לכנות כעבודה על ספר או על סדנה ?
ומעבר לכך… מה היא בעצם העבודה שלי?

הגבול בין "עבודה" ל- "לא-עבודה" הוא שרירותי לחלוטין.
החלטה שמישהו לוקח, הגדרה שמישהו מנסח.
באותו אופן שבו הוחלט מתישהו, על ידי מישהו,
לקבוע גבולות בין מדינות, בצורה מסוימת ולא אחרת.

**
החלטה שרירותית שלישית: "משמעותי".

מה משמעותי ומה לא משמעותי?
עבור אנשים מסוימים השפעה על אדם יחיד היא משמעותית מאין כמוה
("כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו")
בעוד שעבור אחרים השפעה על אלפי אנשים אינה משמעותית מספיק.
עליית שכר של 5% יכולה להיתפש כמשמעותית מאוד עבור עובדים בארגון
וכזניחה או לא מספקת עבור עובדים שונים באותו ארגון בדיוק.
שיחה עם חבר על כוס בירה באחד הערבים (אהלן זיו…)
יכולה להיות הדבר הכי משמעותי שקרה השבוע או "סתם" מפגש חברתי נחמד.

על פי השיעור הראשון ב"קורס בניסים", לשום דבר אין משמעות.
על פי השיעור השני, המשמעות היחידה לכל דבר היא אך ורק המשמעות שאנו נותנים לו.

"התקדמות משמעותית", "תנועה קלה" או "תקיעות"
הן בסך הכול פרשנויות סובייקטיביות לחלוטין
היכולות לתאר את אותה מציאות משלוש נקודות מבט שונות.

**
התחלה, עבודה ומשמעות.
שלוש החלטות שרירותיות.
שלוש בחירות של תשומת לב.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר.

כשנגיע לקו הסיום,
כשנסיר את השכבות
ונוריד את הדרגות,
כשנקלף את התארים
ואת המסכות,
כשנפסיק לספור את שנות הניסיון והשקלים…

כשנגיע לקו הסיום
וכבר יהיה פחות מה להפסיד
או להסתיר –
מה נחשוב לעצמנו?
איך נרגיש?
מה נעז להגיד?

האם נהיה גאים בחיים שחיינו
ובדרך ששיחקנו
או שנרצה להתחיל שוב מחדש
בזמן ובמקום אחר,
כדי לתקן ולשפר?

חיים מלאים. יום יום.

תודה שבחרת לבקש עזרה היום.
שנענית להזמנה שלי.
שאיפשרת לי להרגיש בעל ערך.
לחוות משמעות.
להיות בנתינה.

ברמה מסוימת,
אני מי שאני,
בזכות הקשר שלנו
ובזכות מי שאת.

חיים מלאים. יום יום.

על פי הסיפור הידוע
הצרצר קל-דעת, פרזיט, אגואיסט וחסר אחריות.
הנמלה שקולה, חרוצה, מחושבת ואחראית.

על פי הסיפור הידוע
שמחה והנאה = חוסר אחריות וסכנה.
חריצות, שאפתנות ועבודה קשה = הצלחה וביטחון.
יש רק שתי אפשרויות.
עכשיו תבחרו.

נראה לי שהסיפור שונה.
שיש יותר משתי אפשרויות.

**
על פי סיפור אחר, ידוע פחות,
הנמלה החרוצה עבדה קשה כל חייה.
תמיד חיפשה יותר.
כל הזמן שאפה למלא את חצי הכוס הריקה,
שאיכשהו, אף פעם לא התמלאה.
לא הרשתה לעצמה לעצור ולנוח.
חששה להאט, לפרגן ולחגוג,
להנות מהמסע וממה שיש.

ואז, אחרי כמה עשרות שנים,
כשהיא הגיעה לגיל פנסיה,
(או כשחלתה לפתע פתאום במחלה קשה,
או כשפוטרה בעקבות חילופי מלכות,
או כשהנמלונים עזבו את הקן,
או לאחר שעשתה את האקזיט שלה …)
והיה לה המון זמן פנוי,
היא ישבה לה בביתה המרווח, המחומם והמאובזר
ותהתה…
האם זה היה שווה את זה…?

**
יש יותר משתי אפשרויות.
זה לא "או זה, או זה".

חיים עכשיו.
"גם וגם וגם".

חיים מלאים. יום יום.

"שלוש אחיות הגורל"

"האחות הראשונה, קלותו,
טווה את חוט החיים של כל אדם לפני לידתו,
כלומר קובעת את אופי חייו וטווה את גורלו בתוך מארג החיים.

האחות השניה, לאכסיס,
קוצבת את אורכו של החוט בסרט מידה
ומעבירה את האדם דרך כל המכשולים הגורליים שאחותה ארגה בשבילו.

האחות השלישית, אטרופוס,
גוזרת את החוט לפני האורך שקבעה אחותה
ומחליטה על אופן מותו.

לכל אדם חוט הגורל שלו שאי אפשר לשנותו,
והוא אינו יודע איזה מין חוט הוא ומתי ייקרע או ייגזר."

~~ הקטע צוטט מתוך תערוכת חוטים וקשרים (מוזיאון ישראל) ומבוסס על סיפור מהמיתולוגיה היוונית.

**
גם הבוקר,
פתחתי את היום עם שאלה אחת ומשפט אחד.

לפנות בוקר,
ממש לפני שפתחתי את היום שלי,
גזרה אטרופוס את חוטו של איתי לוי.
בעל, אבא, חבר, איש יקר שחי חיים מלאים.

יהי זכרו ברוך.

חיים מלאים. יום יום.