תגית: חיים

במשחק קלפים
אין לנו שליטה על הקלפים שנקבל
ויש לנו 100% בחירה על איך נשחק עם הקלפים שנקבל.

במסע חיים
אין לנו שליטה על הקלפים שנקבל
ויש לנו 100% בחירה על איך נשחק עם הקלפים שנקבל.

איך הסיבוב הזה בינתיים…?

חיים מלאים. היום.

"בעוד כמה מאות שנים, כאשר ההיסטוריה של זמננו תיכתב מנקודת מבט ארוכת טווח,
סביר להניח כי האירוע החשוב ביותר שההיסטוריונים יראו לא יהיה טכנולוגיה, האינטרנט או מסחר אלקטרוני.
האירוע הינו שינוי חסר תקדים במצב האנושי.
בפעם הראשונה – פשוטו כמשמעו – למספר הולך וגדל במהירות ובאופן משמעותי של אנשים יש אפשרויות בחירה.
בפעם הראשונה, הם יצטרכו לנהל את עצמם.
והחברה לגמרי לא מוכנה לכך."

~ פיטר דרוקר (תרגום חופשי…)

**
"In a few hundred years, when the history of our time will be written from a long-term perspective,
it is likely that the most important event historians will see is not technology, not the Internet, not e-commerce.
It is an unprecedented change in the human condition.
For the first time – literally – substantial and rapidly growing numbers of people have choices.
For the first time, they will have to manage themselves.
And society is totally unprepared for it."

~ Peter Drucker

**
בעולם הנוכחי, הדינמי, המחובר והמשתנה,
אנו חשופים להרבה מאוד מידע, אפשרויות ורעש.

יש לנו הרבה בחירה:
מה לקרוא, מה לאכול, מה ללמוד, מה לעשות, במה לעבוד,
מה לראות, איך להתנהל, במה להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.
וגם מה לא.
מה לא לקרוא, מה לא לאכול, מה לא ללמוד, מה לא לעשות, במה לא לעבוד,
מה לא לראות, איך לא להתנהל, במה לא להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.

**
החדשות הטובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושאנחנו יכולים לנהל את עצמנו.
החדשות הפחות טובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושלא פשוט לנהל את עצמנו.

חיים מלאים. היום.

איפה אני נמצא?
מי נמצא איתי?
מה חשוב לי?
לאן אני רוצה להגיע?
איזה "צעד-בא" יקדם אותי לשם?

**

איפה איני נמצא?
מי לא נמצא איתי?
מה פחות חשוב לי?
לאן אני מקווה לא להגיע?
איזה צעד נוכחי תוקע אותי?

חיים מלאים. היום.

נוכחות אנושית לפני הכל

"ברצוני לפתוח בדבר החשוב ביותר שיש לי לומר:
מהות העבודה עם אדם אחר היא להיות נוכח כיצור חי.
וזה באמת מזל, כי אילו נדרש מאתנו להיות פיקחים, או טובים, או בוגרים, או חכמים,
קרוב לוודאי שהיינו בבעיה.
אולם אלו לא הדברים החשובים.
מה שחשוב הוא להיות נוכח כאדם עם אדם אחר,
לזהות את האחר כישות נוספת, הנמצאת שם.
גם אם זה חתול או ציפור,
אם אתה מנסה לעזור לציפור פצועה,
הדבר הראשון שעליך לדעת הוא שיש שם מישהו בפנים
ועליך להמתין לאותו "מישהו", לאותו יצור שנמצא שם,
שיהיה בקשר איתך.
זה נראה לי הדבר החשוב ביותר."

~ יוג'ין ג'נדלין
יוצר גישת ההתמקדות (Focusing) שהלך אתמול לעולמו.
יהי זכרו ברוך.

חיים מלאים. היום.

בקלות רבה מדי
אנו שוכחים את מה שהכי חשוב,
לוקחים כמובן מאליו את מה שאינו כזה
ולעולם לא יהיה.

חיים מלאים. היום.

יכול להיות שמחר במהלך היום
חיים של כמה אנשים ישתנו
כמו שהחיים שלי השתנו
ביום דומה לפני כמה שנים.

ויכול להיות גם שלא.

חיים מלאים. היום.

היום ב 15:00
אין מילים שחייבות להיאמר.
אין פעולות שחייבות להיעשות.
אין רגשות שחייבים להיחוות.
אין סחורה שחייבים לספק.

**
היום ב 15:00 אתה לא חייב…
אתה לא חייב לדבר.
אתה לא חייב למצוא את המילים המדויקות.
אתה לא חייב לבכות.
אתה לא חייב להחזיק את עצמך.
אתה לא חייב להיות שם עבור אחרים.
אתה לא חייב כלום לאף אחד.

**
היום ב 15:00 מותר לך…
מותר לך לדבר
ומותר לך לשתוק.
מותר לך להגיד מה שאתה רוצה
ומותר לך לא לומר דבר.
מותר לך לבכות
ומותר לך לא.
מותר לך להתפרק
ומותר לך להחזיק.
מותר לך להרגיש
ומותר לך להיות מנותק.
מותר לך להיות שם עבור אחרים
ומותר לך להיות שם עם עצמך.
מותר לך לתמוך
ומותר לך להישען.
מותר לך לחבק או לתת יד
ומותר לך גם לשלב ידיים או לעמוד לבד.

**
היום ב 15:00 תרשה לעצמך…

**
למרות שיש כאלו הקוראים לה "הדרך האחרונה"
שום דבר לא באמת נגמר.
רק משתנה.
הקשר ביניכם ממשיך,
אחרת…

חיים מלאים. היום.

הדעות חלוקות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות.
שאלה חשובה לא פחות היא האם יש חיים לפני המוות.

**
בבדיקות פשוטות יחסית
אפשר למדוד את משקלך,
את ספירת הדם שלך,
את אחוזי השומן בגופך,
ואת ריכוז החמצן בדמך.

דברים שיותר מורכב למדוד:
כמה חיים יש בך כרגע…?
באיזו איכות…?

חיים מלאים. היום.

רק כשהתעוררתי
הבנתי שישנתי

רק כשחזרתי לחיים
הבנתי שמתתי

מעניין
איפה אני מת עכשיו
ולְמַה אני חי

חיים מלאים. היום.

" דאג האמרשלד, שהיה מזכיר האו"ם העיר פעם הערה עמוקה ורבת משמעות:
"הרבה יותר אצילי לתת את כולך לאדם אחד מאשר לטרוח ולעמול על הצלת האנושות כולה."
אני מבין את משמעות הדברים כך,
שגם אם אני מקדיש שמונה, עשר או שתים עשרה שעות ביום,
חמישה, שישה ואפילו שבעה ימים בשבוע למען אלפי אנשים ולטובת מיזמים רבים באשר הם,
ייתכן מאוד שבתוך ביתי פנימה אין לי מערכת של יחסים עמוקים עם בן/בת זוגי, עם בני או בתי המתבגרים ועם חבריי לעבודה.
כדי לבנות מחדש מערכת יחסים אחת אני נזקק להרבה יותר אצילות נפש, ענווה, אומץ ותעוזה,
מכפי שיידרשו לי כדי להמשיך ולעמול על כל אותן שעות למען אנשים ומטרות.

במרוצת 25 השנים שבהן יעצתי לארגונים שונים, נוכחתי שוב ושוב באמיתותה ובכוחה של אמרה זו.
רבות מן הבעיות שמהן סובלים הארגונים נובעות מקשיים ביחסי אנוש בצמרת –
בין שני שותפים במשרד, בין בעליה של חברה לנשיא החברה, בין נשיא החברה לבין סגנו.
אכן ההתמודדות עם בעיות אלה ופתרונן מצריכים אצילות נפש רבה יותר
מכפי שנדרש כדי להמשיך ולטרוח למען ההמונים באשר הם. "

מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" , סטיבן קובי, עמוד 227

~~~

האם יכול להיות שחלק מאותם מנהיגות ומנהיגים
המובילים שינויים חשובים בארץ ובעולם,
העומדים בראש ארגונים עסקיים, ציבוריים או חברתיים,
הפועלים למען אנשים, למען החברה ואפילו למען האנושות,
האם יכול להיות שבאופן כלשהו…
הם גם (אולי… קצת…) בורחים או מתחמקים ממשהו בביתם ?
האם יכול להיות שקל  יותר להתמסר לשינוי עולם ולהצלתו,
מאשר למערכת יחסים אחת מאתגרת במשפחה?
או למערכת יחסים עם עצמנו?

כשפועלים בנדיבות למען מטרה נעלה,
בין אם המטרה תושג ובין אם לא, זוכים בתחושת משמעות.
פעמים רבות זוכים גם במחיאות כפיים, בהערכה חברתית ואולי אפילו בהרבה "לייקים".
ברמה מסוימת זו השקעה סולידית עם תשואה מובטחת.
כשאנו עושים את זה, פעמים רבות אנחנו מספרים לעצמנו סיפור:
שאנחנו "נדרשים שם" למרות שאיננו רוצים,
שהמחיר "שווה את זה" שהרי אנחנו בעסקי הצלת עולם או טיוב אנושות,
ואולי אפילו שהמחיר כבד מדי אבל ש"אין לנו ברירה".

כשנוכחים באמת במערכת יחסים מאתגרת מסוימת,
עם בת/בן זוג, עם אחד הילדים או עם ההורים,
זה לפעמים יותר קשה, יותר כואב.
יש יותר מה להפסיד.
התשואה לא מובטחת.
הסיכון גדול.

אמא תרזה מצוטטת כמי שאמרה:
"אם אתה רוצה לשנות את העולם,
לך הביתה ותאהב את המשפחה שלך."

משהו לחשוב עליו…

שיהיה סוף שבוע ממלא,
עם הרבה אהבת משפחה ואהבה עצמית,

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר