תגית: בחירה

החיים שלפני המוות

הדעות חלוקות לגבי השאלה האם יש חיים אחרי המוות.
שאלה חשובה לא פחות היא האם יש חיים לפני המוות.

**
בבדיקות פשוטות יחסית
אפשר למדוד את משקלך,
את ספירת הדם שלך,
את אחוזי השומן בגופך,
ואת ריכוז החמצן בדמך.

דברים שיותר מורכב למדוד:
כמה חיים יש בך כרגע…?
באיזו איכות…?

חיים מלאים. היום.

לא אעשה את זה…

לא אעשה את זה
כי איני בטוח שזה נכון
או
כי אני בטוח שזה נכון
אבל איני בטוח שאני יכול
או
כי אני בטוח שזה נכון ושאני יכול
אבל איני בטוח שזה ישנה משהו
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול ושזה ישנה משהו
אבל איני בטוח שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול, שזה ישנה משהו למישהו,
ואפילו שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
אבל בזמן שאעשה את זה, לא אעשה משהו אחר,
אולי חשוב יותר.

ספק יכול לשתק.
יש אינספור סיבות למה לא לעשות את זה.

**
אעשה את זה
כשאבחר לעשות את זה.

גם אם איני בטוח
שזה נכון,
שאני יכול,
שזה ישנה,
שזה מספיק,
שזה הכי חשוב.

חיים מלאים. היום.

לא ידעתי שנדבר אתמול

לא ידעתי שנדבר אתמול.
הופתעתי שהתקשרת.
שבחרת בי.

השיחה אתך
הצטרפה לתנועה קיימת
והזיזה עוד משהו בתוכי.

מנגנוני ההדחקה
שלא ראו את זה מגיע
התעוררו בבהלה
ונכנסו לפעולה.

מעניין אם גם הפעם
הם יצליחו
לשמר עוד לקוח
ששוקל לעזוב.

**
כביש 531
הנסלל בשקט
במשך שנים
נפתח ברגע מפתיע אחד
ויצר תנועה חדשה
שלא היתה אפשרית עד כה.

מעניין מתי הנתיב התשתיתי
שנבנה ביסודיות בתוכך
יתגלה
וייפתח לתנועה…

**
בניגוד לאמונה הרווחת
החתולים השבעים והמדושנים
לא באמת נהנים מרביצתם.
הם פשוט מפחדים לצאת לרחוב.

חיים מלאים. היום.

לשנות עולם, לאהוב משפחה

" דאג האמרשלד, שהיה מזכיר האו"ם העיר פעם הערה עמוקה ורבת משמעות:
"הרבה יותר אצילי לתת את כולך לאדם אחד מאשר לטרוח ולעמול על הצלת האנושות כולה."
אני מבין את משמעות הדברים כך,
שגם אם אני מקדיש שמונה, עשר או שתים עשרה שעות ביום,
חמישה, שישה ואפילו שבעה ימים בשבוע למען אלפי אנשים ולטובת מיזמים רבים באשר הם,
ייתכן מאוד שבתוך ביתי פנימה אין לי מערכת של יחסים עמוקים עם בן/בת זוגי, עם בני או בתי המתבגרים ועם חבריי לעבודה.
כדי לבנות מחדש מערכת יחסים אחת אני נזקק להרבה יותר אצילות נפש, ענווה, אומץ ותעוזה,
מכפי שיידרשו לי כדי להמשיך ולעמול על כל אותן שעות למען אנשים ומטרות.

במרוצת 25 השנים שבהן יעצתי לארגונים שונים, נוכחתי שוב ושוב באמיתותה ובכוחה של אמרה זו.
רבות מן הבעיות שמהן סובלים הארגונים נובעות מקשיים ביחסי אנוש בצמרת –
בין שני שותפים במשרד, בין בעליה של חברה לנשיא החברה, בין נשיא החברה לבין סגנו.
אכן ההתמודדות עם בעיות אלה ופתרונן מצריכים אצילות נפש רבה יותר
מכפי שנדרש כדי להמשיך ולטרוח למען ההמונים באשר הם. "

מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" , סטיבן קובי, עמוד 227

~~~

האם יכול להיות שחלק מאותם מנהיגות ומנהיגים
המובילים שינויים חשובים בארץ ובעולם,
העומדים בראש ארגונים עסקיים, ציבוריים או חברתיים,
הפועלים למען אנשים, למען החברה ואפילו למען האנושות,
האם יכול להיות שבאופן כלשהו…
הם גם (אולי… קצת…) בורחים או מתחמקים ממשהו בביתם ?
האם יכול להיות שקל  יותר להתמסר לשינוי עולם ולהצלתו,
מאשר למערכת יחסים אחת מאתגרת במשפחה?
או למערכת יחסים עם עצמנו?

כשפועלים בנדיבות למען מטרה נעלה,
בין אם המטרה תושג ובין אם לא, זוכים בתחושת משמעות.
פעמים רבות זוכים גם במחיאות כפיים, בהערכה חברתית ואולי אפילו בהרבה "לייקים".
ברמה מסוימת זו השקעה סולידית עם תשואה מובטחת.
כשאנו עושים את זה, פעמים רבות אנחנו מספרים לעצמנו סיפור:
שאנחנו "נדרשים שם" למרות שאיננו רוצים,
שהמחיר "שווה את זה" שהרי אנחנו בעסקי הצלת עולם או טיוב אנושות,
ואולי אפילו שהמחיר כבד מדי אבל ש"אין לנו ברירה".

כשנוכחים באמת במערכת יחסים מאתגרת מסוימת,
עם בת/בן זוג, עם אחד הילדים או עם ההורים,
זה לפעמים יותר קשה, יותר כואב.
יש יותר מה להפסיד.
התשואה לא מובטחת.
הסיכון גדול.

אמא תרזה מצוטטת כמי שאמרה:
"אם אתה רוצה לשנות את העולם,
לך הביתה ותאהב את המשפחה שלך."

משהו לחשוב עליו…

שיהיה סוף שבוע ממלא,
עם הרבה אהבת משפחה ואהבה עצמית,

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

בואו נשחק משחק

בואו נשחק משחק

מ – ת – ח – י – ל – י – ם…

כלל 1: המשחק ייגמר מתישהו. יום אחד. לא ברור מתי. נדע כשנדע. לפעמים נראה את זה מגיע. לפעמים נקבל את זה בהפתעה כשזה יבוא. זה יכול לקרות בכל רגע. גם היום.

כלל 2: תוך כדי משחק נשכח שזה משחק. נתבלבל. נשכח מי אנחנו ומה תפקידנו. לא נזכור מי משחק איתנו ולידינו. מי הם ומה תפקידם. מדי פעם ניזכר. אולי.

כלל 3: יש לנו השפעה אינסופית על המשחק, על ההתפתחות שלו ועל מה שיקרה במהלכו. יש לנו השפעה אינסופית על מה שיקרה לנו בתוכו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור מה לעשות ואיך להגיב.

כלל 4: אנחנו מוגבלים. בכל סיבוב של המשחק יש דברים שהם מעבר לשליטתנו. בכל רגע נתון יש דברים שהם מעבר ליכולותינו.

כלל 5: אנחנו קובעים את מטרת המשחק שלנו. אנחנו מגדירים מהי הצלחה ומהו כישלון, מהו ניצחון ומהו הפסד.

כלל 6: את המשחק הזה משחקים ביחד. אפשר לבחור עם מי לשחק, איפה ואיך. אפשר לבחור עם מי לא לשחק, איפה לא ואיך לא. תמיד.

**
רוצים לשחק ?
התחלנו מזמן …
אנחנו כבר עמוק בתוכו…
(כלל 2)

חיים מלאים. היום.

בין בחירה לבריחה

לפעמים…
כשאתה בוחר לא להתעסק עם זה, אתה בורח להתעסק במשהו אחר.

לפעמים…
כשאת בוחרת לא לגעת בזה, את בורחת לגעת בדברים אחרים.

לפעמים..
כשאתה בוחר לא להתקרב, אתה בורח ומתרחק.

גם בריחה היא בחירה.
סוג של.
תמיד.

**
איך אתה בוחר היום? איך אתה בורח היום?
מה תרצי לבחור היום? ממה תרצי לברוח היום?

חיים מלאים. היום.

פשוט פחד

אני לא בטוח אם כן או לא.
שואל שאלות, מקשיב לתשובות.
לא בטוח אם זה מדויק עבורי.
תוהה עד כמה זה מתאים לי.
מחפש עוד קצת מידע.
רוצה להבין משהו שלא לגמרי ברור לי.
חושב להתייעץ עם כמה אנשים.
רוצה לקחת קצת זמן לחשוב על זה.

**
הרבה מילים, המון מחשבות…

זה פשוט פחד.

פחד להתחייב. פחד להגיד כן. פחד להתמסר. פחד לקפוץ למים. פחד לצאת לדרך.

חיים מלאים. היום.