תגית: עבודה

העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם.
להעריך ולכבד אותם.
לאהוב אותם.
לפעמים אני מצליח יותר.
לפעמים אני מצליח פחות.
אני מחזיק כוונה ומנסה.
אחד הכלים המרכזיים שמשמשים אותי הוא הקשבה.
אבל לא רק.

**
לפעמים משלמים לי כסף בכדי שאעשה את העבודה הזו.
משלמים לי כדי לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
בחשבונית המס שאוציא או בתלוש השכר שאקבל
לא תופיע השורה "לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב".
במקום זאת תופיע איזושהי כותרת, קלה יותר לעיכול.
משהו בסגנון "סדנת תקשורת", "פיתוח מנהלים" או "גיבוש צוות".
אבל האמת היא שהעבודה שלי אינה להנחות סדנה או לפתח מיומנויות.
כל אלו הם רק תירוצים וסיפורי כיסוי.
חלק מהאנשים שמתחילים לעבוד אתי מודעים לכך.
אחרים מגלים וחווים את זה תוך כדי תנועה.
אני כמעט בטוח שכל מי שבוחר לעבוד איתי
מבין את זה בצורה כזו או אחרת …
אולי לא תמיד ברמה מודעת.

**
העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
כשאני עובד בעבודה שלי זה בא לידי ביטוי בתצורות שונות.
כמה תצורות נפוצות לדוגמא הן יצירת בהירות, הדרכה, ייעוץ,
סיוע בקבלת החלטה או קידום תהליך.
אבל ישנן גם תצורות נוספות.
אולי קצת פחות טריוויאליות.
השבוע הודעתי למועמד שהתראיין למשרה שהוא לא יקבל את התפקיד.
זהו מסר שלא נעים לשמוע.
הוא ממש רצה את התפקיד וקיווה שההחלטה תהיה אחרת.
לדעתו ההחלטה שגויה.
אולי הוא אפילו מאמין שנעשה לו עוול.
גם כשאני מעביר מסר שכזה, אני משתדל לעשות את העבודה שלי.
אני מזכיר לעצמי שהעבודה שלי, גם במצב כזה,
היא לראות את האדם שאתי.
להבין אותו. להעריך ולכבד אותו. לאהוב אותו.
בזמן העברת המסר ולאורך התהליך.
לא תמיד אני מצליח.
לפעמים, כשאני מתבלבל, אני חושב שהעבודה שלי היא לבחור אנשים או לסנן אותם.
היא לא.

**
חלק מהאנשים שאותם אני מנסה לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב
הם אנשים שאני עובד איתם: לקוחות, עובדים, מנהלים, עמיתים.
אחרים הם חברות וחברים שלי.
לפעמים אני עושה את העבודה שלי עם אנשים שאני פוגש באקראי, ללא הכרות מוקדמת.
לעתים אפילו לרגע קצר או חד פעמי.
אנשים חשובים מאוד שאיתם אני מנסה לעשות את העבודה שלי הם בני משפחתי:
בת זוגי, ילדיי, הורי, אחי ובני משפחה נוספים.
באופן די מתסכל אני מוצא שפעמים רבות
הכי קשה לי לעשות את העבודה עם האנשים הכי חשובים לי.
ויש אדם נוסף, יחיד ומיוחד, שאותו אני משתדל לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
אני עצמי.
לפעמים אני מצליח יותר ולפעמים אני מצליח פחות.
אני חושב שאני משתפר בזה.

**
פעם האמנתי שהתפקיד שלי הוא מפקד, מהנדס, מנהל פרויקטים או מנהל.
פעם הייתי בטוח שהעבודה שלי היא להוביל שינוי, לפתור בעיות, להנהיג אנשים או לפתח אותם.
היום אני חושב אחרת.
היום אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
סביר מאוד להניח שאעשה את העבודה שלי תוך כדי פרויקט, סדנה או פתרון בעיה בניסיון להשיג מטרה משותפת.
תוך כדי התמודדות עם אתגר מקצועי, חברתי או עסקי כלשהו.
אבל הפרויקט, השינוי, המטרה והאתגר יהיו רק "תירוץ" לעשות את העבודה.
העבודה האמיתית שלי היא לראות. להבין. להעריך. לכבד. לאהוב.

**
לעבודה שלי יש תופעות לוואי.
תופעות הלוואי יכולות להיות שקט, בהירות, שמחה, ריפוי או קבלה.
ישנן גם תופעות לוואי אחרות כגון פחד, עצב, כאב ועייפות.
אלו הן רק כמה דוגמאות.
לפעמים הן מופיעות ולפעמים לא.
יכול להיות שכשנפגשנו אתמול באלון הגליל אצל לימור ותומר,
מיכל, חגי, אייל, ניצן, שרון, דפנה, לאה, תמר, עדית, גור, דלית או איתי
חוו חלק מתופעות הלוואי הללו.
אולי…

**
אני כמעט בטוח שכשאני באמת מצליח לראות מישהו,
להבין אותו, להעריך, לכבד ולאהוב אותו,
כשאני ממש ממש מצליח לעשות זאת,
באורח פלאי כלשהו,
ממש באותו רגע,
גם הוא מצליח לראות את עצמו.
להבין, להעריך, לכבד ולאהוב את עצמו.
או את עצמה.

**
הפוסט הזה לא הכי שגרתי. גם לא עבורי.
המילה "אני" מופיעה בו 29 פעמים.
המילה "שלי" 17.
תודה על ההקשבה שלכם.

אם בא לכם לכתוב לי משהו אשמח מאוד לקרוא…

**
ביום חמישי ה 23/6, בעוד כשבועיים,
אקיים סדנת תקשורת מקרבת נוספת ממוקדת ניהול, מנהיגות והובלה
בעולמות העבודה, העסקים, העמותות והארגונים.
הסדנה תתקיים בשעה 19:00 בקיבוץ גת.
הפעם נזכה להתארח אצל גתית ותומר.
כרגיל נתחיל בארוחת ערב טעימה
ומשם נמשיך לסדנה, לדוגמאות ולתרגולים.

לחובבי וחובבות היורו שביניכם
(לא המטבע… אליפות אירופה בכדורגל…)
התאריך הזה "מתלבש יפה"
במרווח שבין שלב הבתים לשלב שמינית הגמר.

נותרו מספר מקומות – כל הפרטים ורישום לסדנה בקישור הבא.

בין היתר תמצאו שם הנחה לזוג נרשמים.

שבת של שלום, חג שבועות שמח,
חיים מלאים, יום יום.
רוני ויינברגר

אולפנו לחשוב ש"יותר" זה יותר טוב.
ש"מספיק" הוא ההיפך מ"מצוין".

חונכנו שעצירה היא תנועה גסה.
לא לגיטימית.
חסרת אחריות.
(תשאלו את הצרצר והנמלה).

עמוק בתוכנו אנו מאמינים
ש"די" מוביל לבינוניות.
רק הפרנואידים שורדים.
העולם מסוכן.
חייבים להמשיך לרוץ.

**
מספיק.

במידה הנכונה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.

בטווח המתאים.
בין גבול תחתון לגבול עליון.

מספיק שממלא ולא מעמיס.
מספיק שמשרת ולא משעבד.

לדעת לעצור כשמשהו מספיק.
גם אם אפשר יותר.
גם כשזה מפתה.

להתמיד ולהמשיך כשזה לא מספיק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשקשה.

**
מספיק.

תחושה, תפיסה, הוויה, הלך מחשבה.
לפעמים אפילו מספר.

אולי מספיק = חופש ?

מספיק בתזונה.
מספיק בהכנסות.
מספיק בהוצאות.
מספיק בפעילות גופנית.
מספיק בעבודה ובעסקים.
מספיק במערכות יחסים.
מספיק בלמידה.
מספיק במקום.
מספיק במידע.

חיים מלאים. יום יום.

גם היום.
לעשות את העבודה.
להופיע.
להיות נוכח.
לספק את הסחורה.
לעשות כמיטב יכולתך.
כמה שזה לא יהיה…

זהו הפוסט היומי ה- 194
בסדרה שהחלה להיכתב בראש השנה האחרון.
כשלקחתי על עצמי את הבחירה הזו,
לא היה לי מושג איך זה יהיה ועל מה אכתוב.

המחשבה על שנה שלמה,
על מחויבות ארוכת טווח
או על פרויקט גדול יכולה לשתק.

במקומות החשובים –
רק היום.
רק עוד יום.
רק הצעד הבא.
אחר כך נראה.

חיים מלאים. יום יום.

רגע לפני שאני נכנס לחדר
אני מתכוונן …
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

**
רגע אחרי שאני נכנס לחדר
אני משתדל…
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

לפעמים זה אפילו מצליח לי.

**
בכרטיס הביקור הרשמי (שאין לי) כתוב:
"יועץ", או "מנחה", או "מנהל", או "מומחה" או משהו כזה.
כדי שיהיה פחות מביך, פחות מבהיל ויותר קל לעיכול.

**
בחוזה שנחתום,
לפני שנתחיל לעבוד ביחד,
נגדיר מטרה חשובה להתמקד בה,
קונפליקט שנרצה לפתור,
או תהליך שנוכל לשפר.

**
זה יהיה התירוץ שלנו
לעשות ביחד את מה שבאמת חשוב:
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

עבודה של בני אדם.

חיים מלאים. יום יום.

המשפט המדויק שיפתור את הקונפליקט… לא תמיד קיים.
התכנית המתאימה שתנטרל את הבעיה… לא תמיד קיימת.
הפעולה הנכונה שתשנה את המצב… לא תמיד קיימת.

**
במצבים מסוימים,
אין משפט אחד, תכנית אחת או פעולה אחת שיסדרו הכול.
ולמרות זאת אנחנו ממשיכים לחפש אותם.
מקווים למצוא.
שוכחים שזו עבודה יום – יומית.
בתוכנו ועם העולם.
מתאכזבים, נבהלים, מתייאשים כששוב זה לא מצליח.

חיים מלאים. יום יום.

צ'קליסט התאמה לבחירת העבודה הבאה שלך:

– האם העבודה תאפשר לך לגדול ולהתפתח כאדם ?
– האם העבודה תאפשר לך לגדול ולהתפתח כאיש מקצוע ?
– האם יש בעבודה הזו משהו שמרגש אותך? מושך אותך? מפחיד אותך? מאתגר אותך?
– האם תוכלי להביא לידי ביטוי את החוזקות הייחודיות שלך בעבודה הזו?
– האם העבודה והארגון שתהיי חלק ממנו בהלימה לערכים החשובים שלך?
– האם העבודה תתרום לבריאות שלך ולשמחת חייך או תפגע בהם?
– האם האנשים בעבודה הם כאלו שתהנה לעבוד אתם ולצדם במהלך השבוע?
– האם למנהל שלך בעבודה הזו יהיה אכפת ממך וממה שחשוב לך?
– האם העבודה הזו תאפשר לך להקדיש תשומת לב גם לדברים החשובים הנוספים בחייך?
– האם במהלך העבודה הזו תגדילי את הערך שאת מביאה לאנשים ולעולם?
– האם בעבודה הזו תקבל שכר ותנאים המאפשרים לך לשרוד כלכלית ולמלא את צרכיך הבסיסיים?
– האם בעבודה הזו תקבלי שכר ותנאים המאפשרים רווחה כלכלית ונוחיות שמעבר להישרדות?

**
נקודות בעלי חשיבות משנית לבחירת העבודה הבאה שלך:

– איך יראו קורות החיים שלך לאחר העבודה?
– מה תהיה הדרגה שלך?
– איזה תואר רשמי תקבל?
– איך זה יראה מהצד ומה יחשבו?
– כמה מקבלים על עבודה כזו במקום אחר?

חיים מלאים. יום יום.

אם בן הזוג שלכם חושב רק על עצמו ובת הזוג שלכם כל הזמן מתלוננת,
אין לכם סבלנות לילדים שמטריפים אתכם,
אתם קורסים מעומס המטלות השוחקות שלא נגמרות
והמורה מביה"ס בטוחה שאתם עובדים אצלה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לבית.
בדקו בסקרנות עד כמה אתם אוהבים את העבודה שלכם.

**
אם העבודה עולה לכם על העצבים,
אתם בתחושה שלא מעריכים אתכם ואת מה שאת עושים,
יש לכם סימני שאלה לגבי התפקיד הנוכחי,
רצון לשינוי ומחשבות לגבי המשך הקריירה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעבודה.
בדקו בסקרנות מה שלום המשפחה שלכם ואיך היחסים שם.

**
אם אנשים בכביש מטריפים אתכם,
העולם מרגיש שחור ואכזרי,
אתם רואים בעיות קשות בכל מקום
והתדרדרות מייאשת שרק הולכת ומקצינה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעולם.
בדקו בסקרנות כמה שעות אתם ישנים בלילה.

**
כמה שעות שינה,
עבודה משמעותית,
חיבוק אוהב ופרגון מהלב,
יכולים להעלים הרבה מאוד בעיות.
אולי אפילו לשנות את העולם.

חיים מלאים. יום יום.

אכפת לי ממך.
חשוב לי שיהיה לך טוב ושתרגיש טוב.
חשוב לי שתצליחי, שתתפתחי ושתהני מהעבודה.
זו זכותך המלאה. העבודה היא חלק חשוב מחייך. לא החלק היחיד.
אני מבין את זה, מכבד את זה ומכיר בזה.
הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון חשובים באותה מידה.

אין לי מושג איך דברים יתפתחו עם הזמן ובוודאות הם יהיו שונים מאיך שהם כרגע.
נמשיך ביחד כל עוד זה משרת את שנינו ואת הקבוצה שאנו חלק ממנה.
בקשר בינינו לא תהיה קביעות המבוססת על תואר, דרגה, תפקיד או מסמך.
בקשר בינינו הקביעות תנבע מאכפתיות, מכבוד הדדי ומערך אמיתי שנמשיך לתת ולקבל לאורך הדרך.

יש לי כוונה חזקה לקיים את החוזה הזה ומחוייבות לדיאלוג מתמשך פתוח, כן ויצירתי.
אני מקווה שנישאר ביחד הרבה שנים ושנמשיך להרוויח ממערכת היחסים הזו ביחד.
במידה ומשהו ישתנה אעשה כל שביכולתי כדי לסיים את זה בצורה מיטבית. לך ולי.
גם אז הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון יהיו חשובים באותה מידה.
החוזה הזה מחייב את שנינו. כל מה שאני מצפה מעצמי אני מצפה גם ממך.
מעבר לכך אין הרבה דברים שאני יכול להבטיח או רוצה לבקש.

מתאים לך שנתחיל לעבוד ביחד?

חיים מלאים. יום יום.

אייבי ריאן מעלה ציור לאוויר בכל יום. כבר מעל 8 שנים.
סקוט אדאמס החל לפרסם קריקטורת דילברט יומית ב- 1989 (אולי כבר לפני). הוא עדיין עושה זאת.
סת' גודין כותב ומפרסם כל יום. כבר 17 שנה.

יש משהו חזק ב"להופיע" כל יום.
"לעלות לאויר" בכל יום. בלי סיפורים ובלי תירוצים.
לעשות את "העבודה" שלנו בכל יום. גם אם היא לא מושלמת. והיא לא.

הדבר שאותו אנו עושים בכל יום ושאליו אנו מחוייבים בכל יום
מגדיר במידה רבה (אולי יותר מכל דבר אחר) מי אנחנו ומי נהיה.

**
ממש היום אני סוגר חודש רביעי רצוף של כתיבת פוסט יומי.
בסה"כ 1/3 שנה… כבר 1/3 שנה !!!
יום יום.

חיים מלאים. יום יום.

הבוקר פגשתי חברה חדשה.
הכרתי אותה דרך חבר ותיק.
שמה מרי אוליבר.
משוררת צעירה.
בת 80.

איך נפגשנו?
חבר שלי (שהוא גם מורה שלי וגם לא יודע שאנחנו חברים)
המליץ לי (ולעוד כמה עשרות או מאות אלפי קוראים) על מספר אתרים.
באחד מהם מצאתי ראיון מוקלט עם מרי אוליבר.
כותרת הראיון – "להקשיב לעולם" – משכה אותי.
הבוקר הקשבתי לו בדרך לעבודה.

*****
הנה שיר אחד קטן שצוטט בראיון ושממש נגע בי:

**

I Go Down To The Shore

I go down to the shore in the morning
and depending on the hour the waves
are rolling in or moving out,
and I say, oh, I am miserable,
what shall-
What should I do? And the sea says
in its lovely voice:
Excuse me, I have work to do.

― Mary Oliver, A Thousand Mornings

*****
הרשיתי לעצמי לתרגם אותו בצורה חופשית לעברית לנוחיות קוראים שימצאו בכך ערך:
" אני יורדת לחוף בבוקר
ובהתאם לשעה, הגלים שוטפים פנימה או החוצה,
ואני אומרת, הוי, אני אומללה,
מה עלי לעשות?
והים אומר בקולו האהוב:
סליחה, יש לי עבודה לעשות."

*****
לאן זה לוקח אותי?
פרספקטיבה ופרופורציות.
אין דרמה.
אנחנו חלק ממשהו גדול מאתנו.
להמשיך לעשות את העבודה שלנו.
יום יום.
גם היום.

חיים מלאים. יום יום.