ל' אדר א' – אולי זה בכלל לא שם

אם בן הזוג שלכם חושב רק על עצמו ובת הזוג שלכם כל הזמן מתלוננת,
אין לכם סבלנות לילדים שמטריפים אתכם,
אתם קורסים מעומס המטלות השוחקות שלא נגמרות
והמורה מביה"ס בטוחה שאתם עובדים אצלה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לבית.
בדקו בסקרנות עד כמה אתם אוהבים את העבודה שלכם.

**
אם העבודה עולה לכם על העצבים,
אתם בתחושה שלא מעריכים אתכם ואת מה שאת עושים,
יש לכם סימני שאלה לגבי התפקיד הנוכחי,
רצון לשינוי ומחשבות לגבי המשך הקריירה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעבודה.
בדקו בסקרנות מה שלום המשפחה שלכם ואיך היחסים שם.

**
אם אנשים בכביש מטריפים אתכם,
העולם מרגיש שחור ואכזרי,
אתם רואים בעיות קשות בכל מקום
והתדרדרות מייאשת שרק הולכת ומקצינה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעולם.
בדקו בסקרנות כמה שעות אתם ישנים בלילה.

**
כמה שעות שינה,
עבודה משמעותית,
חיבוק אוהב ופרגון מהלב,
יכולים להעלים הרבה מאוד בעיות.
אולי אפילו לשנות את העולם.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ה אדר א' – הזדמנות לתרגול

"במסורת החסידית יש תלמוד שאומר,
שעל האדם להיות מוכן בכל רגע לכל מה שעלול לבוא.
כל אדם נולד למען מאורע מסוים שיתרחש ברגע כלשהו במהלך חייו,
אך לעולם אין לדעת מתי.
לכן, כדי להיות מוכן ברגע המבחן, יש להיות ערני תמיד.
פירוש הדבר, שיש לגלות פתיחות למצב של אי-ידיעה, לקיום כפשוטו.
אי אפשר להתחמק מהרגע, אלא לטפח פתיחות אל הלא נודע,
כדי שבכל מצב יוכל האדם להיות נוכח במלואו ולמלא את ייעודו.

סוג זה של אי-ידיעה מאפשר לנו להיות נוכחים תמיד,
כי כשאנו מתירים לעצמנו לא לדעת, אנחנו נעשים ערניים.
כמו צייד שעומד הכן ואינו יודע מה עלול לקרות.
הוא אינו יוצר התרחשות, הוא אי דומם בלב הפעילות.
הוא מרחב פתוח, שכל דבר יכול לנוע דרכו.
הוא חדל להיות שם-עצם והופך להיות פועל.
הוא הופך למהות פעולת העמידה"

~ מתוך הספר "מי מת?" מאת סטפן לוין (ההדגשות שלי).

**
מוצאי שבת, רגע לפני ששבוע חדש מתחיל.
עם כל הכבוד לתכניות שלנו,
אין לנו באמת מושג מה יקרה בימים הקרובים.
אין לנו מושג את מי ואת מה נפגוש.

הזדמנות נפלאה לתרגל: אי-ידיעה, פתיחות, סקרנות, ערנות.

חיים מלאים. יום יום.

כא' אדר א' – גילוי אדוות

כשמפליגים בים הפתוח ומביטים אל האופק,
בשלב כלשהו מתחילים להבחין במשהו זעיר שאולי נמצא שם, משהו שלא היה שם קודם.
בשלב הראשוני, כשתשומת הלב קולטת את זה, עדיין לא ברור אם זה אמיתי או דמיוני.
אם אנחנו מפסיקים לראות את זה, תשומת הלב ממשיכה למקומות אחרים.
במקרה שזה עוד שם, נוצרת בהירות שזה "אמיתי" עוד לפני שאנו מבינים מה זה.
בשלב הבא, לאחר התקרבות הדדית ותשומת לב נוספת, ניתן להבחים ביותר פרטים.
לאחר מכן, אפשר להבין מה נמצא שם מולנו ועד כמה הוא רלוונטי.
במידה והוא רלוונטי, האם הוא משרת אותנו או מאיים עלינו.
ואז, לאור זאת, חשוב לבחור האם להמשיך בנתיב המקורי או לשנות אותו.

**
השלב הכי מרתק בעיני בתהליך הזה הוא שלב "האדוות".
זהו השלב הראשוני שבו תשומת הלב מזהה משהו אחר או חדש, עצם או תנועה,
ועדיין לא ברור לנו אם הוא קיים או לא-קיים.

**
בדומה להפלגה בים, תוך כדי תנועה בנתיב החיים שלנו,
ניתן לפגוש באדוות הללו כמעט בכל יום:
שבריר של רעיון לא ברור שקשה לתאר במילים,
תחושה עדינה מאוד שמופיעה, כזו שאנו ספק חווים, ספק לא,
אדם חדש שנכנס לחיינו ופתאום אנו שמים לב אליו,
תהייה או מחשבה מזוית אחרת לגבי אדם מוכר.
האדוות יכולות להופיע בכל תחום מתחומי החיים:
מערכות יחסים, קריירה, בריאות, התפתחות אישית וכו'.

**
פוטנציאל ההשפעה של אותה אדווה ראשונית יכול להיות ענק.
גילוי וזיהוי מוקדם של איום או הזדמנות הינם בעלי ערך עצום.
קל כל-כך לא להבחין בהן.
כל-כך פשוט לראות אותן ולזלזל בהן.

**
הנה מספר שאלות מעשיות לגילוי אדוות זעירות:
– מה תופש את תשומת לבי במיוחד באירוע הזה?
– מה לא צפוי ומפתיע במה שקורה?
– איזו מחשבה או תחושה חדשה עולה בי כרגע?
– מה למדתי היום (על עצמי, על אחרים, על המצב) שלא ידעתי?

**
קשה להקשיב לאדוות או להבחין בהן. ארבע איכויות יכולות לעזור בגילוי מוקדם:
– חיפוש אקטיבי ( רצון למתוא אדוות ופעולה של הפניית תשומת לב לכך)
– סקרנות ( מה נגלה ואיפה זה יופיע?)
– ערנות ( בכל רגע זה יכול לצוץ)
– ענווה ( התמונה שלנו מוגבלת וחלקית. מה אנו לא רואים או מבינים עדיין?).

חיים מלאים. יום יום.

ט"ו אדר א' – בכל פעם כשאני יוצא לריצה

בכל פעם כשאני יוצא לריצה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל פעם כשאני יוצא לריצה אני סקרן לראות:
מה יעלה, יתבהר, יתחדד, יופיע או יתגלה.
כמעט בכל ריצה עולה משהו מפתיע, חדש, אחר.
בריצה של היום בבוקר עלו כמה וכמה כאלה.
הפוסט הזה הוא אחד מהם.

**
בכל יום כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל יום יכול להיכנס מידע, רעיון או אדם חדש,
משהו לא צפוי עלול לקרות, התנאים יכולים להשתנות.
כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה, בעולם מורכב, דינמי ומשתנה,
אני משתדל להחזיק הדוק כוונה וצרכים ולהחזיק רפוי תכניות ואג'נדה.

**
בכל רגע כשאני יוצא למסע או לחיים,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
כמו בריצה, פרויקט או בעבודה,
בכל רגע משהו יכול להתרחש, להשתנות, להיוולד או למות.
יכול להיות שאראה את זה ויכול להיות שזה יעבור לידי.
זה יכול להגיע בעוצמה אדירה או בתנועה עדינה.
יש בזה משהו שיכול להלחיץ, להפחיד, לשתק.
יש בזה משהו שיכול לרגש, להסעיר, למלא חיים.

ערנות, סקרנות, כוונה וענווה יכולות לסייע. גם בריצה, גם בעבודה וגם בחיים.

חיים מלאים. יום יום.

כג' שבט – החברים הכי טובים שלך

הרעיונות שלך הם החברים הכי טובים שלך.
כך גם המחשבות שלך, בטח ובטח שהאמונות שלך.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם החברים הכי טובים שלי.
הרעיונות, המחשבות והאמונות שלי.

**
גם אם אני מאמין שהחברים שלי הם הכי טובים שיש,
ואפילו אם אני בטוח שהחברים שלך לא משהו,
ברור לי שכשאכיר לך את החברים שלי מחר,
לא תוכלי לאמץ אותם באותו רגע ולהיפטר מייד מהחברים שלך.

**
זה לא עובד ככה.
החלפת חברים לוקחת זמן ודורשת אנרגיה.
במיוחד חברים קרובים שיש לנו קשר עמוק איתם.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם הרבה כבוד וסקרנות לחברים שלך.
כשניפגש מחר ארצה להכיר את חברייך לפני שאציג בפנייך את החברים שלי.
אם צריך ניפגש שוב. ושוב.
חברויות חדשות צריכות את זמן ההבשלה שלהם.

חיים מלאים. יום יום.

ז' שבט – שני דברים שאפשר לעשות עם משוב

1. לקבל אותו וללמוד ממנו.
להקשיב למשוב.
לבדוק בתוכנו בסקרנות ובכנות.
לראות שזה רלוונטי ושיש בזה משהו חשוב עבורנו.
(גם אם המסר פחות נעים ומהנה).
לקבל את המשוב, ללמוד ממנו ולהפנים אותו.

**
2. לשמוע אותו ולהתעלם ממנו.
להקשיב למשוב.
לבדוק בתוכנו בסקרנות ובכנות.
לגלות שזה לא רלוונטי ושאין בזה כלום עבורנו.
(להגיע למסקנה הזו רק אחרי בדיקה אמיתית וכנה).
להתעלם מהמשוב הזה ולהמשיך הלאה.
בלי לבזבז עליו עוד טיפת אנרגיה.

לא כל משפט שנשלח לעברנו הוא רלוונטי ובעל ערך.
לא כל ביקורת שמוטחת בנו "שווה" את ההתייחסות ואת תשומת הלב שלנו.

**
תודה לאלכס קורנהאוזר, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר,
שלימד אותי את השיעור החשוב והמפתיע הזה,
אי שם באילת לפני כ-12 שנים
ושנתן לי (ולעשרות המנהלים שהיו בחדר) את הלגיטימציה ואת החופש לעשות את זה.

חיים מלאים. יום יום.

יג' חשוון – תרגול בסקרנות

תרגול בסקרנות #1
הכניסו פרטים או הורידו את האפליקציה.
קבלו שיר טרי בכל בוקר.
כשזה מגיע עצרו. קחו נשימה.
איזה שיר ואדם תפגשו היום?
פתחו וקראו בסקרנות.
(תודה לשמרית על המתנה הזו)

*****
תרגול בסקרנות #2
עצרו. קחו נשימה.
שאלו את עצמכם בסקרנות:
"מה תהיה המחשבה הבאה שלי?"
היו ערניים. שימו לב למה שמגיע.
איזו מחשבה עלתה? כמה זמן לקח לה להופיע?
(תודה לאקהרט טולה על התרגיל הזה)

*****
תרגול בסקרנות #3
הרשמו כאן.
מייל טרי ורענן בכל יום.
השעה לא קבועה. הנושא לא ידוע.
עצרו… פנו לעצמכם דקה של תשומת לב.
בדקו בסקרנות: מה הנושא הפעם? האם ואיפה זה נוגע?

*****
שלוש דוגמאות לתרגולים יומיים.
דקה אחת תספיק.
שלוש עדיף.
עצירה.
נשימה.
סקרנות.
תשומת לב.
נוכחות.
ולהמשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

כד' תשרי – שלושה נתיבים להתקדמות

הוראות התקדמות – נתיב "המטרה"
הגדר מטרה / יעד – איפה אתה רוצה להיות ומה אתה רוצה להשיג בעודX זמן ?
כלל שתהיה יותר חד, מדויק ומפורט גדל הסיכוי שתשיג את זה.
גזור אחורה את הנתיב ותכנן את דרך הפעולה שתביא אותך לשם.
קבע יעדי משנה ותחנות ביניים בדרך למטרה הראשית.
התחל להתקדם עפ"י התכנית.
אם נכנס מידע משמעותי חדש עדכן תכנית וחשב מסלול מחדש.
המשך להתקדם עפ"י התכנית המעודכנת.

הוראות התקדמות – נתיב "הצעד הבא"
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
וחוזר חלילה.

הוראות התקדמות – נתיב "הכיוון והכוונה"
הגדר כיוון כללי וכוונה מרכזית.
בנה תכנית ראשונית. התחל להתקדם.
בדוק בסקרנות: מה חי ונוכח בתוכך כרגע? מה קורה מסביב שרלוונטי לכיוון ולכוונה?
המשך להתקדם. הצעד הבא.
החזק את הכיוון והכוונה הדוק וממוקד. החזק את התכנית והאסטרטגיה רפוי וגמיש.
התאם את עצמך ואת התכניות תוך כדי תנועה.
על פי צורך רענן ודייק את הכיוון והכוונה.

הוראות התקדמות חשובות לשלושת הנתיבים
נשום.
תהנה מהדרך.
עצור לנוח מדי פעם.
הכר בקושי ובאתגר.
חגוג את ההצלחות ואת הדרך שכבר עברת.