תגית: מסע

קצת יותר לאט…
להוריד הילוך.
לסנן רעשים.

שנצליח לראות.
שנספיק לעכל.
שנוכל להתבונן.
שנרגיש את הדבר.
שנהיה עם האדם.
שניקח את הזמן.
שנוקיר את שאינו מובן מאליו.
שנחגוג את מה שיש.
שנתענג על הרגע.

שנרשה לעצמנו לעצור…
לנשום…
לחוות…
לפגוש…
להיות…

היום זה היום…
הנה זה מתחיל…
דרך צלחה…

חיים מלאים. היום.

לפני תשעה שבועות ויום עזבת את ביתך במצב ירוד במיוחד.
פיזית ונפשית.
לפני תשעה שבועות בדיוק עברת ניתוח דחוף ומורכב.
היום, לאחר שבועיים של החלמה בביה"ח ועוד שבעה שבועות של שיקום,
את חוזרת לביתך.
חוזרת במצב שונה מאוד מזה שעזבת אותו.
מצב שלא דמיינת שהוא אפשרי.

**
זה לא התחיל לפני תשעה שבועות וזה לא נגמר היום.
אין לנו מושג לאן זה הולך ואיפה תהיי מחר.
עכשיו את כאן.
מסיימת פרק נוכחי,
מתחילה פרק חדש.

**
על פי אמרה אפריקאית עתיקה נדרש כפר שלם כדי לגדל ילד.
ברוח זו, נדרש עולם שלם כדי לטפל באדם.
הזדמנות לעצור ולומר תודה לעשרות אנשים על השבועות האחרונים:
לרופא שהמליץ על הרופא המנתח,
למזכירה של הרופא המנתח,
לרופא המנתח,
לצוות האחיות בבית החולים,
לצוות כוח העזר,
לרופאים במרכז השיקום,
לצוות האחיות ובראשן האחיות הראשיות,
לנשות כוח העזר,
לצוות הריפוי בעיסוק,
לצוות הפיזיותרפיה,
לעובדת הסוציאלית,
לנהגים,
לאנשי הניקיון,
לטבחים,
לצוות המרפאה המלווה,
לצוות חדר המיון,
לצוות האונקולוגיה,
למתנדבי יד שרה,
לבני המשפחה,
למטפלת הצמודה,
למעגלי החברים,
למקום העבודה,
ולרבים נוספים ששכחתי לציין,
או שאיני מודע לתרומתם.

**
אף פעם לא התחברתי למושג "אסירות תודה".
תמיד העדפתי "הכרת תודה".
היום אני מרגיש אסיר תודה.
לנצח.

הנתינה, התמיכה והנוכחות של כמה מכם חרוטים בלבי במיוחד.
ויישארו שם גם לאחר שאשכח חלק מהשמות, הפרצופים והפרטים.

חיים מלאים. היום.

שישה שבועות אחרי.
בדיוק היום,
בדיוק בשעה הזו,
לפני שישה שבועות,
היית במקום שונה מאוד.
שלושים קילומטרים צפונה מכאן
ועולם אחר לגמרי.
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

העזרה שתוכל לקבל ממומחה עולמי לעיניים היא מוגבלת,
אם הבעיה שאתה מתמודד איתה היא בעיית מעיים.
הערך שתקבלי ממומחה עולמי לפסיכולוגיה יהיה מועט,
אם העניין שאת מתמודדת איתו הוא אורתופדי.

**
בשונה מהדרך שלפיה מחולקות הפקולטות באוניברסיטאות,
או הצורה שבה מאורגנות המחלקות בבתי החולים,
לאתגר שאתה מתמודד איתו אין כותרת ברורה, אחת ויחידה.
אולי אפילו לא כותרת עיקרית.
לא בטוח שאפשר להכניס אותו לקופסה מוכרת.

**
יכול להיות שגם למומחים המובילים בתחומם,
לא יהיה פתרון מובהק שיעזור לך עם העניין שלך,
בטח לא אחרי עשר דקות של שיחה.
לצפרדע שלך לא מחכה הנסיך המנשק המתאים.

**
זה ההר שלך.
קח אחריות, קח אויר.
בקש עזרה.
היה פתוח ללמידה.
המשך לטפס.
צעד ועוד צעד.

**
זה המסע שלך.
את מובילה ואת לא לבד.
המשיכי לנוע ולגלות.
את הדרך.
את עצמך.
יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

לברך על היום.

על תוצאות טובות של ביקורת.
(לא תמיד הן טובות).
על שהנסיעה הלוך והנסיעה חזור עברו חלק ובלי פקקים.
(היה פחות נעים אם היינו נתקעים).
על שהכאבים סבירים.
(לפעמים הם הרבה יותר חזקים).
על שנכנסנו מהר יחסית.
(בדרך כלל זה לוקח יותר).
על שלא היינו צריכים להמתין לנסיעה חזרה.
(בפעם קודמת המתנו שעות).

**
על רופא מקצועי, קשוב, אנושי ולבבי.
על מעטפת חמה, דואגת ותומכת.
ועל אחות אחת, מיוחדת במינה,
שהרבה בזכותה,
היום הזה היה כמו שהוא היה.
וכמה טוב שכך.

**
יום.
ועוד יום.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ככה…

חיים מלאים. היום.

7 מחשבות על שבוע מלא

1. 
"קשה יש רק בלחם",
היא סיסמא נחמדה של מפקדים צעירים למתגייסים חדשים,
או משפט של אנשים שלא מבינים.

קשה יש לא רק בלחם.
יש קשה של כאבים.
יש קשה של חוסר וודאות.
יש קשה של כעסים.
יש קשה של עצבים.
יש קשה של יחסים.
יש קשה של עייפות.
יש קשה של בדידות.
יש קשה של עצב.
יש קשה של ייאוש.
יש קשה של עומס.
יש קשה של פחד.
יש קשה של חוסר אונים.
יש קשה של גם וגם וגם. 
וגם וגם וגם.
ויש עוד.
ועוד.

אז אם קשה לך עכשיו, אולי כדאי לבדוק בסקרנות איזה סוג של קשה זה?

ואם קשה לזו שלידך, מומלץ לברר בעדינות איך בדיוק קשה לה? ואיך נכון לה שיהיו איתה?

**
2.
השבוע אימצנו חתולה.
ביומיים הראשונים היא שרטה כמעט את כל מי שהתקרב אליה.
לא נפגענו ולא לקחנו את זה אישית. 
הבנו שהיא לא עשתה את זה נגדנו.
שזה נובע מתוך מצוקה שלה.
היא לא ניסתה לשרוט אותנו.
היא ניסתה להגן על עצמה.

קל יחסית לא לקחת אישית שריטה של חתולה מאומצת.
קשה יותר לא לקחת אישית משהו לא נעים שנאמר או נעשה על-ידי אנשים שקרובים לנו.
גם כשהמצוקה שלהם לא פחות גדולה משל חתולה מאומצת.

**
3.
בזמן האחרון אני משתדל לנפנף קצת יותר בכנפי הברווז שלי.
זה לא קל ואפילו קשה.
קשה של עצבים.
קשה של עומס.

**
4.
השבוע למדתי שפצע קטן במקום רגיש 
יכול להעיק יותר ממחלה קשה או מניתוח מורכב.
די לא ייאמן הקטע הזה.

**
5.
מדהים לראות,
באיזו מהירות משהו שעד אתמול לא היה קיים, תופס היום את מרכז תשומת הלב שלנו,
ובאיזו מהירות משהו שעד אתמול היה במרכז תשומת הלב שלנו, מתפוגג ונעלם.

**
6.
ביום רביעי סגרנו פרק, ופתחנו פרק חדש.
אני לא יכול לדמיין את המסע הזה בלי חלק מהאנשים שאנו פוגשים בדרך.

**
7.
חיים מלאים הם חיים של גם וגם.
השבוע היה שבוע של חיים מלאים.
ממש…מכל וכל…
חלק מהדברים הם אישיים ולא אפרט.

אבל…
אם היו אומרים לי
בדיוק היום לפני עשר שנים,
שבעוד עשר שנים
נהיה במקום שבו אנו נמצאים עכשיו,
הייתי חותם על זה מייד
וגם משלם על זה לא מעט.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

סוגרים פרק, פותחים פרק.

לפני שבועיים בדיוק, כשנסענו מפה לשם, פתחנו פרק חדש.
בשבועיים הללו עברנו לסביבה לא מוכרת, עברנו תהליכים ושינויים,
חווינו אי-וודאות, ידענו עליות ומורדות, יצרנו שגרות חדשות
ופגשנו אנשים שלא הכרנו ושהפכו להיות חלק מחיינו.

**
היום אנחנו סוגרים פרק נוסף במסע שלנו.
לא להאמין שעברו רק שבועיים.
לא להאמין שכבר עברו שבועיים.
תודה ענקית לעשרות אנשי צוות, חברים ובני משפחה על נתינה ותמיכה.
אין מילים להודות על מה שקיבלנו מכם בתקופה הזו.
בלעדיכם זה היה אחרת לגמרי.
אנחנו לא לבד.

**
היום אנחנו ממשיכים לפרק הבא.
בעוד כמה שעות נעשה את הדרך ההפוכה משם לפה.
המקום שאנחנו חוזרים אליו הוא אחר מהמקום שעזבנו לפני מספר שבועות.
גם אנחנו במקום אחר מהמקום שהיינו בו.

**
סוגרים פרק, פותחים פרק.
ממשיכים במסע…

חיים מלאים. היום.

תודה על הזמינות שלך.
תודה על מהירות התגובה שלך.
תודה על האנושיות שלך.
תודה על המקצועיות שלך.
תודה על הצטלבות דרכינו.
תודה על הנוכחות שלך בחיינו.
תודה על שאתה כאן עכשיו.

זכינו.
אנחנו זוכים.

פרק חדש מתחיל היום.
המסע ממשיך…

חיים מלאים. היום.

שתים עשרה מחשבות מהיום

1. מה שעשינו היום היה חשוב. אני שמח שעשינו את זה.

2. יש הרבה מה לשפר במה שעשינו היום. הפעם הבאה תהיה שונה.

3. למה שעשינו היום יש השפעה על כולנו. כנראה שאנחנו מבינים חלק ממנה.

4. כשאנחנו מקשיבים לאחרים אנחנו יכולים ללמוד משהו עליהם והרבה על עצמנו.

5. במצבים מורכבים, חשוב להגדיר מה חשוב. חשוב ולא תמיד פשוט.

6. דברים מסוימים, עדיף שייאמרו מאשר שלא ייאמרו.

7. דברים אחרים, עדיף שלא ייאמרו מאשר שייאמרו.

8. בעשר דקות אפשר לומר המון או מעט מאוד.

9. משפט אחד יכול לעשות הבדל.

10. המעשים שלנו מדברים יותר חזק מהמילים שלנו. איך התנהלנו היום?

11. ההחלטות שלנו מגדירות את סדרי העדיפויות שלנו. למה נתנו עדיפות היום?

12. היום היה יום נוסף במסע שלנו.

חיים מלאים. היום.

ארבעה דברים שחיים כרגע

1.

"לא אבקש דבר 
את לא צריכה להוכיח לי כלום 
הורידי אודם שפתייך 
אבק דרכים רחצי מרגלייך"

~ אביתר בנאי, יפה כלבנה

 

"לא אבקש דבר
איני צריך להוכיח לי כלום
אניח תרמילי, אפשוט בגדי
אבק דרכים אשטוף מרגלי."

~ מישהו

**
2.

כנראה שניפגש ביום שני הקרוב.
הסכמת להגיע אלינו
ולהיות נוכחת באירוע שלנו.

אמרת "כן" בלי לבקש דבר.
למרות שאיננו מכירים,
למרות שאינך חייבת,
למרות שאת עסוקה.

אני מאמין שתגעי באנשים
תזרעי זרעים
תעוררי מחשבות
תהדהדי לבבות
תניעי פעולות.

את כבר.

תודה על זה.

**
3.

שלושה שקרים:

א. "אין לנו ברירה."
אנחנו צריכים לעשות את זה.

ב. "אין לנו השפעה."
מה שנאמר או נעשה לא משנה.

ג. "יש לנו שליטה."
אם נאמר או נעשה כך, בוודאות יקרה כך.

שלוש אמיתות:

א. "מאה אחוז בחירה."
במאה אחוז מהמצבים יש לנו בחירה.
לא כל הבחירות שהיינו רוצים שיהיו זמינות עבורנו, זמינות כרגע.

ב. "אינסוף השפעה."
ברגע זה יש לנו אינסוף השפעה. 
לא בטוח שההשפעה שלנו תגרום למה שאנו רוצים שיקרה לקרות.

ג. "אפס שליטה."
אין לנו שליטה מוחלטת. 
על כלום ואף פעם.

תמיד יש משהו לעשות.
תמיד אפשר להיות.

**
4.

אין לי מושג
לאן זה הולך
איך זה מתפתח

מחזיק כוונה
ממשיך לנוע
בתשומת לב 
בערנות

עם אי-השקט
החשש
הסקרנות
ההתרגשות

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר