תגית: כאב

חמש פרידות מהשבוע החולף:
– להיפרד ממחשבה על עבודה אפשרית עם אדם יוצא דופן. נראה שזה לא יקרה בקרוב.
– להיפרד מהצעה לשיתוף פעולה מחמיא. משהו מרגיש שם לא מדויק.
– להיפרד מקבוצת מנהלים שנכנסו לי ללב בחודשים האחרונים.
– להיפרד ממחלה משפחתית. לחזור לשגרה מבורכת ולא מובנת מאליה.
– להיפרד מתפישת מציאות מסוימת שמוחלפת באחרת. בהירות + משמעויות.

**
פרידות.
מגיעות עם כאב או עם הקלה.
עם אבל או עם שמחה.

משהו זז ומשתנה.
נע ומתהווה.
ממשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

התשובה השלילית שקיבלת לתפקיד שהתמודדת עליו לפני כשנה,
פתחה לך את הדלת למפגש עם אותו אדם שאולי לא היית פוגש אחרת ושכל כך משפיע על הנתיב שלך היום.

הפסקת ההריון הכואבת והלא מתוכננת שלך לפני כמה שנים,
סללה לך את הדרך להולדת הילד שאת כל כך אוהבת ושאת לא יכולה לדמיין את חייך בלעדיו.

המשוב הקשה שקיבלת בהפתעה כשלא ציפית לו ושפגע לך באגו,
אפשר לך להבין עוד משהו חשוב על עצמך ולגדול לרמה הבאה שלך.

המשבר הגדול שאתה חווה היום בארגון שאתה מנהל
יכול להתפתח בצורה מופלאה שאינך יכול לדמיין אפילו מהמקום שאתה נמצא בו כרגע.

**
דון חואן מלמד את קרלוס קסטנדה שההבדל בין אדם מן השורה ללוחם
הוא שהלוחם רואה בכל דבר אתגר בעוד שהאדם רואה בו ברכה או קללה.
הלוחם ניחן בחוכמה לקבל כל אירוע כפי שהוא, בלי דרמה,
מבלי לדעת אילו השלכות יהיו לו ומבלי לאכוף עליו תוצאה כלשהי.
חוסר הידיעה שלו הוא האושר, השלווה ואומץ הלב הממלאים את חייו.

**
יכול להיות שכולנו לוחמים ברמה מסוימת, בטוח שכולנו בני אדם.
כשהחיים מפגישים אותנו עם משהו מאתגר או קשה, חשוב לתת מקום גם לכאב ולאבל.
לנשום ולהיות נוכח עם זה.
מעבר מהיר מדי בין נקודת מבט של "משבר" או "קללה" לבין "אתגר" או "הזדמנות"
יכול להיות לפעמים בסך הכול אסטרטגיה לבריחה, הדחקה, או חוסר התמודדות.

חיים מלאים. יום יום.

מתנה יקרה שקיבלתי משמרית אתמול
ושמתחשק לי לשתף בה גם אתכם.

"לשמח אדם" / רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן, מג)

"גם על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר.

*
כי יש בני אדם שיש להם ייסורים גדולים ונוראים רחמנא לצלן
ואי אפשר להם לספר מה שבליבם
והם היו רוצים לספר
אך אין להם בפני מי לספר
ולהשיח עמו את כל אשר עם לבבם
והם הולכים מלאים ייסורים ודאגות

*
וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש.

*
ולהחיות אדם
אינו דבר ריק
כי הוא דבר גדול מאוד "

חיים מלאים. יום יום.

 

כאב על מחיר שמשלמים.
הדבר הזה שאני עושה עכשיו בא על חשבון דברים חשובים אחרים.
ההשקעה הזו עולה לי באנרגיה, בזמן, בכסף, בבריאות.
עשיתי טעות ואני משלם עליה את המחיר עכשיו.
בחרתי בחירה שאני שלם איתה ואני משלם את המחיר עכשיו.
בחרתי במשהו כי לא יכולתי לעשות הכול ויש לזה מחיר.
אני מנסה לעשות הכול בלי לוותר על כלום ויש לזה מחיר.

**
כאב של פוטנציאל שלא מתממש ואולי גם לא יתממש.
לדעת שאתה יכול להגיע אל הארץ המובטחת ושלא תגיע אליה.
אני יודע שאני יכול לעשות את זה, וזה לא יקרה. כי אני רחוק מהממסדרונות המתאימים.
אני יודעת שאיני פחות טובה מהם, וזה לא יקרה. כי חשוב לי להשקיע גם במקום אחר כרגע.
אני יודע שיש לי את היכולת, החוכמה והכשרון וזה לא יקרה. כי איני מוכן לשלם את המחיר הנדרש.
אני יודעת שאיני נופלת מהם וזה לא יקרה. כי אני לא מהמשפחה הנכונה. כי נקודת הפתיחה שלי שונה. כי התנאים השתנו. כי הזדמנות חשובה פוספסה.

**
כאב של להיות "שקוף".
כאב על שלא מבינים אותי.
כאב על שלא רואים אותי.
כאב על שלא שומעים אותי.
כאב של לא להיות שייך.
כאב של זרות.
כאב של בדידות.

**
כאבים.
חלק בלתי נפרד מחיים מלאים.

חיים מלאים. יום יום.

אני יוצא כרגע מאירוע בן יומיים וחצי שהשתתפתי בו.
תחושת אינטנסיביות חזקה, מלאות והצפה.

5 – 4 – 3 – 2- 1
תהליך עיבוד והתפתחות – לסוף יום, גמר אירוע או סיכום שבוע:

**
5 דברים שאני חוגג ושאני שבע רצון מהם.
4 שאני מכיר עליהם תודה – לאחרים ולעצמי.
3 נקודות שאני פחות מרוצה מהן או שהייתי עושה אחרת.
2 למידות משמעותית.
1 פעולה לימים הקרובים.

**
עקרונות מרכזיים בתהליך:
– לחזק משאבים פנימיים. להרשות לעצמנו לחגוג ולהכיר תודה (לפעמים בניגוד לנטייה מורגלת או מוטבעת)
– לאזן בין ה"חיובי" וה"שלילי". להחזיק את ה"גם וגם".
– להתמקד בלמידה והתפתחות מתמדת – תהליך אינסופי ומתמשך.
– להתחייב לעשייה ולהטמעה.
– לסגור "כמו שצריך" ולהמשיך הלאה. "לנקות" רעשים ושאריות כדי לאפשר את המעבר לדבר הבא.

**
5 – 4 – 3 – 2 -1 מאפשר "טיפול ראשוני מיידי"
15 דקות של הקשבה פנימית לסגירת האירוע, לחזרה ל"חיים הרגילים" ולכניסת השבת.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

 

בהמשך לפוסט של אתמול ("שתי דרכים להעריך עובדים") –
לארגונים שונים יש שיטות שונות להערכות עובדים והערכות ביצועים.
שתי דוגמאות:
– מיקוד בהישגים עיקריים, חוזקות וחולשות.
– מתן ציון והערכה מילולית לגבי מספר סעיפים מוסכמים.

**
להלן אפשרות אחרת לשיחת סיכום שנה.
שיחה המייצרת שיחה משמעותית בין עובד ומנהל. בין בני אדם.
שיחה המכוונת ללמידה, לחיים מלאים, להכרה ולהתפתחות.
שיחה המבוססת על חמש שאלות:

1. איזה ערך הבאת השנה? הישגים משמעותיים? הצלחות מרכזיות ?
2. מה את חוגגת? במה אתה גאה במיוחד השנה?.
3. על מה אתה מתאבל? על מה את מצטערת? מה היה לך קשה, כואב ומאתגר השנה?
4. למי ועל מה את מכירה תודה השנה?
5. איך גדלת? מה למדת? איך התפתחת השנה?

**
תפקיד העובד בשיחה: להתכונן, להגיע עם תשובות לשאלות, לשתף.
תפקיד המנהל בשיחה: להקשיב, לראות את העובד, להבין אותו ואת נקודת המבט שלו.
בהמשך (באותה שיחה או בשיחה נפרדת) תפקיד המנהל יהיה לתת משוב, לשתף בפרספקטיבה שלו, להגדיר ציפיות ועוד.

איך זה נשמע לכם…?

חיים מלאים. יום יום.

האדם הכי חשוב שתפגוש היום
הוא האדם שיביט אליך מהמראה.

התייחס אליו בכבוד וברגישות.
אהוב אותו.
האמן בו.
אל תהיה יותר מדי קשה אתו.
אל תוותר לו.
אל תוותר עליו.
למד אותו לחגוג ולשמוח.
היה לצדו בקושי, בכאב ובפחד שלו.
עודד אותו לנוח. לשחק. ללמוד.

היחס שלך אליו ישפיע על כל אדם אחר שהוא יפגוש היום.

חיים מלאים. יום יום.

להתכוונן ליעד שאליו רוצים להגיע וגם לדרך מסוימת שחשוב לנו ללכת בה.
לתכנן לפרטי פרטים וגם להיות גמיש וספונטני.
להקשיב פנימה וגם החוצה.
להקשיב לעצמנו וגם לקבוצה.
לחשוב קדימה וגם להיות נוכח כאן ועכשיו.
להחזיק את התסכול וגם את ההתלהבות.
לבוא במגע עם הפחד וגם עם התשוקה.
לחפש את את ההרמוניה וגם את החיכוך.
להרשות לעצמך להוביל וגם להיות מובל. וגם להיות שותף.
להיות מחובר לשטח וגם לעוף גבוה ורחוק.
לחגוג וגם להתאבל. לשמוח וגם לכאוב.

חיים מלאים. יום יום.

הטקסט המקורי נגע בי מאוד.
משהו בחדות ובעוצמה הולך לאיבוד כשאני מנסה לתרגם אותו לעברית.
הנה שני הנוסחים, המקורי והמתורגם.
אשמח לקבל הצעות לתרגומים אפשריים נוספים.

*****

“Be very mindful of what is appropriate for you.
Respect your boundaries.
I tell you, to stop in this world is to create the conditions where a lot of unusual experiences can rise up.
So be very respectful of your situation and proceed with love and with care, as well as courage.”
/ Joan Halifax *

*****
“היה מאוד מודע למה נכון עבורך.
כבד את גבולותיך.
אני אומרת לך, לעצור בעולם הזה, זה ליצור את התנאים שבהם הרבה התנסויות בלתי רגילות יכולות לעלות.
אז היה מלא התחשבות וכבוד למצב בו אתה נמצא והמשך באהבה, בתשומת לב ובאומץ.”
/ ג'ואן הליפקס

*****
קושי במערכת יחסים.
השרדות כלכלית.
התמודדות עם מחלה.
עומס בעבודה.
שירות צבאי מסוכן.
אתגר בלימודים.
שינוי במשפחה.
עסק בקשיים.
אלימות.
פרידה.
מוות.

אנו פוגשים את המצבים הללו ואחרים במסע החיים הזה.
לפעמים כמה מהם במקביל.
ג'ואן הליפקס קוראת להם "התנסויות בלתי רגילות".
אני מאמין שהיא מתכוונת לחוויות אינטנסיביות.
מצבים מאתגרים שאינם מובנים מאליהם.
אירועים צפויים או מפתיעים המעוררים בלבול, כאב, עייפות,
חוסר אונים, סבל, פחד, עצב, לחץ, חוסר וודאות, ייאוש.

*****
עצירה.
נשימה.
דאגה אמפטית לעצמנו.
הכרה באנושיות שלנו.
הבנת הגבולות שלנו.
התחשבות במצבנו הנוכחי.
כבוד למורכבות של מה שאנו מתמודדים אתו.
המשך תנועה.
באהבה, בתשומת לב ובאומץ.

חיים מלאים. יום יום.

* הציטוט בתחילת הפוסט נלקח מתוך ראיון עם ג'ואן הליפקס. מומלץ לצפות גם בהרצאת ה TED שלה.

אפשר לראות את זה בכל תחרות ג'ודו:
שני המתחרים נעים זה מול זה.
הם מושיטים ידיים קדימה ומנסים לאחוז בחולצת היריב.
ברגע שהצליחו, הם מקרבים אותו אליהם ומפעילים עליו "תרגילים" שונים בכדי לנצח.
מתחרה שנתפס בידי יריבו מנסה להתחמק במהירות בכדי להחזיר לעצמו את החופש.
הוא יודע שהוא בסכנה, נתון לשליטת היריב שיכול להכניעו בצורות שונות.

אחת המיומנויות הנרכשות החשובות היא להשתחרר מאחיזת היריב.
ישנם כמה תרגילים אפקטיביים בדרגות קושי שונות שנועדו לשרת את המטרה הזו.

בדומה ליריב בג'ודו, לפעמים המחשבות שלנו תופסות אותנו ומגבילות את החופש שלנו.
בשונה מג'ודו, פעמים רבות איננו מודעים לכך שמחשבותינו אוחזות בנו.
כשזה קורה (אחיזה ללא מודעות) אנו מזדהים עם מחשבותינו ומתקשים להפריד ביננו לבינן.
המצב הזה יכול להיות מסוכן ולהיחוות מפחיד, כואב, מייאש ומתסכל.

כשאנו מצליחים לייצר הפרדה בינינו לבין המחשבות שלנו משהו נפתח ומשתחרר.
כשאנו מצליחים להתנתק מהאחיזה של המחשבות שלנו, אנו מגבירים נוכחות ומקבלים בחזרה את החופש שלנו.

יש דרכים שונות להשתחרר מהאחיזה של המחשבות שלנו בנו.
(על כך אולי יותר בפוסטים אחרים).
העקרונות המרכזיים דומים:
1. מודעות שיש כאן מחשבה עכשיו.
2. שימת לב שאנו מזוהים עם המחשבה (שהיא "תפסה" אותנו)
3. הפרדת המחשבה מאיתנו (אנו הרבה יותר מרק המחשבה הזו).
4. בחירה בתגובה ו/או בפעולה

דוגמא נוספת:
כשמדוזה צורבת אותנו אנו מרגישים כאב.
כשזה קורה, איננו מחליטים להתגרש או לשנות מקום עבודה.
בדרך כלל גם איננו כועסים על ילדינו ואיננו מאשימים אחרים במצבנו.
במקום זאת אנו עוברים את תהליך ארבעת השלבים:
1. מודעות לכאב.
2. שימת לב שהוא מגיע ממדוזה שהתיישבה לנו על הירך.
3. הפרדת המדוזה מהירך שלנו.
4. פעולה להרגעת הצריבה.