כ"ט שבט – כאבים

כאב על מחיר שמשלמים.
הדבר הזה שאני עושה עכשיו בא על חשבון דברים חשובים אחרים.
ההשקעה הזו עולה לי באנרגיה, בזמן, בכסף, בבריאות.
עשיתי טעות ואני משלם עליה את המחיר עכשיו.
בחרתי בחירה שאני שלם איתה ואני משלם את המחיר עכשיו.
בחרתי במשהו כי לא יכולתי לעשות הכול ויש לזה מחיר.
אני מנסה לעשות הכול בלי לוותר על כלום ויש לזה מחיר.

**
כאב של פוטנציאל שלא מתממש ואולי גם לא יתממש.
לדעת שאתה יכול להגיע אל הארץ המובטחת ושלא תגיע אליה.
אני יודע שאני יכול לעשות את זה, וזה לא יקרה. כי אני רחוק מהממסדרונות המתאימים.
אני יודעת שאיני פחות טובה מהם, וזה לא יקרה. כי חשוב לי להשקיע גם במקום אחר כרגע.
אני יודע שיש לי את היכולת, החוכמה והכשרון וזה לא יקרה. כי איני מוכן לשלם את המחיר הנדרש.
אני יודעת שאיני נופלת מהם וזה לא יקרה. כי אני לא מהמשפחה הנכונה. כי נקודת הפתיחה שלי שונה. כי התנאים השתנו. כי הזדמנות חשובה פוספסה.

**
כאב של להיות "שקוף".
כאב על שלא מבינים אותי.
כאב על שלא רואים אותי.
כאב על שלא שומעים אותי.
כאב של לא להיות שייך.
כאב של זרות.
כאב של בדידות.

**
כאבים.
חלק בלתי נפרד מחיים מלאים.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ח שבט – חוק "שתי הרגליים"

אנו לוקחים אחריות על מה שחשוב לנו ובוחרים להיות במקום שבו חשוב לנו להיות.

**
אנו בוחרים להישאר במקום שבו אנו תורמים או מקבלים ערך.
כשאנו נמצאים במקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות בו.

**
אנו בוחרים לעזוב מקום שבו איננו תורמים ואיננו מקבלים ערך.
כשאנו עוזבים מקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות במקום אחר.

**
גם אם נבחר להיות במקום שלא הכי מתחשק לנו,
גם אם נבחר לא להיות במקום שממש בא לנו להיות בו,
זו תמיד הבחירה שלנו.

**
אפילו אם זה נראה או מרגיש אחרת,
הנוכחות שלנו במקום מסוים אף פעם אינה תוצר של הוראה מגבוה או של חוסר ברירה.
אנחנו לא נמצאים שם מפני שמישהו אחר הכריח אותנו, התחנן או איים עלינו.

**
אפשר להפסיק לשקר לעצמנו.
הגיע הזמן להפסיק לזרוק אחריות ואשמה על אחרים.

**
בכל רגע נתון יש לנו רק 100% אחריות לבחירות שלנו.

חיים מלאים. יום יום.

כד' שבט – בין התקדמות לחיבור

אחד המתחים שחברות וארגונים חווים הוא המתח שבין התקדמות וחיבור :

**
מצב א':
תהליכים נתקעים והחלטות לא מתקבלות עקב שאיפה מתמשכת לקונצנזוס מלא או הסכמה גורפת.
הרצון לא לפגוע באף אחד ובשום דבר מקבל עדיפות עליונה.

**
מצב ב':
מספר מצומצם של אנשים מקבל החלטות ודוחף תהליכים במהירות ובנחישות.
התקדמות מקבלת עדיפות עליונה, גם על חשבון חיבור, רתימה או הקשבה לנקודות מבט שונות.

**
מצב ג':
נשמר מתח דינמי כלשהו בין התקדמות לבין חיבור.
בהתאם לנושא, לדחיפות ולמשאבים הקיימים בוחרים האם ואיך להתקדם, כמה לשתף ובמה להתייעץ.

**
להלן 4 שאלות לדוגמא שניתן להשתמש בהם במצב ג':

1. האם אתה מוכן להתקדם עם האפשרות שאני מציע, למרות שהיא אינה האפשרות המועדפת שלך?

2. מה מידת שביעות הרצון שלך מהאפשרות שאני מציע? למה?

3. מה אתה מעדיף מבין האפשרויות השונות?

4. מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כארגון (בין אם אתה מעדיף את זה ובין אם לא)?

**
התקדמות אינה חשובה יותר מחיבור.
חיבור אינו חשוב יותר מהתקדמות.

מינון ההתקדמות והחיבור הנכונים הוא תלוי מצב.
מציאת האיזון המתאים שבין התקדמות לחיבור היא חלק מרכזי באומנות המנהיגות.

חיים מלאים. יום יום.

יא' שבט – יום טוב, יום רע

יום "רע":
לא הגעתי לשלושה דברים מאוד חשובים שתכננתי לעשות.
חלקם פתוחים כבר זמן מה ונסחבים יותר מדי.
לא החזרתי תשובות לכמה מיילים שרציתי ושמחכים לי.

**
יום "טוב":
סגרתי שני עניינים חשובים וקידמתי משמעותית עוד חמישה.
התפניתי לטיפול בנושא חדש שהופיע ושלא היה מתוכנן.
למדתי כמה דברים חדשים שיעזרו לי בהמשך.

**
יום "בינוני":
הצלחתי להגיע לשבעה מתוך עשרה דברים שתכננתי.
הקדשתי תשומת לב לנושא שחשוב לי אבל הצלחתי לקדם אותו פחות ממה שקיוויתי.
פגשתי מישהו שממש היה חשוב לי לפגוש (למרות כל העומס) ולא הצלחתי לפגוש מישהו אחר שהיה חשוב לי באותה מידה.

**
היום שלי (עד כה) הכיל את כל מה שמתואר למעלה ועוד.
יום "טוב", "בינוני" או "רע" זה עניין של הגדרה.

"איך היה היום שלך" הוא פונקציה של נקודת מבט ושל הציפיות שלך מעצמך.
כישלון או הצלחה הם לפעמים רק כותרת שרירותית או החלטה פנימית.
כותרת שרירותית שיכולה לשנות, להרוס או ליצור חיים שלמים.

חיים מלאים. יום יום.

ח' שבט – עקרון המסדרון

עקרון המסדרון*

אתה לא יכול לראות אותן.
כשאתה עומד במבואה, ומביט אל תוך המסדרון,
אין לך סיכוי לראות את הדלתות השונות שלאורכו.

Corridor

**
רק אם תבחרי לעשות צעד, להיכנס למסדרון ולהתחיל ללכת בו,
תוכלי להבחין בדלתות שלאורכו.
חלקן תהיינה פתוחות ואחרות תהיינה סגורות.
חלקן תהייה צפויות ואחרות מפתיעות.
תוך כדי תנועה תוכלי לבחור האם להיכנס מבעד לאחת מהן או להמשיך הלאה.

**
יש בזה משהו שיכול להלחיץ.
חוסר וודאות, שחרור שליטה, יציאה מאזור נוחות.
מרתיע להיכנס למסדרון שאיננו רואים את כולו ואיננו יודעים לאן הוא מוביל.

**
הבחירה במסדרון מסוים או בנתיב מסוים,
תפתח בפניך מסלול ואפשרויות שאינך יכול לדמיין.
מפגשים, אנשים, חוויות, למידות, הזדמנויות והתנסויות.

**
התנועה קדימה מייצרת משהו.
בחר מסדרון כלשהו… והיכנס אליו.
בחרי נתיב כלשהו… והתחילי לצעוד בו.
אל תתנו לפחד להשאיר אתכם תקועים במבואה חודשים, שנים או כל החיים.

חיים מלאים. יום יום.

* הקרדיט ל-"עקרון המסדרון" לבריאן טרייסי.

ה' שבט – השבוע גיליתי ש…

השבוע גיליתי ש…
השומרת בפתח הסופרמרקט תהיה שם עד 14:00 היום.
אולי קצת אחרי.
שהיא נמצאת שם בכל ערב וערב.
יום אחר יום.
שבעה ימים בשבוע.
גם במוצ"ש.
כבר כמה חודשים.
הבטיחו לה שמתישהו היא תעבור לקופות אבל זה לא קורה.
די נשבר לה.
היא רוצה למצוא עבודה אחרת ואז לעזוב.
אולי בחודש הבא.

השבוע גיליתי ש…
התפאורה של אירוע מחלקה לא מקימה את עצמה.
וגם לא מפרקת את עצמה.
מישהו צריך לדאוג שהפופים, הספסלים, המחצלות והשולחנות,
יעברו בצורה פלאית כלשהי,
מהרכב שמספק את הציוד אל המקום שבו יתקיים האירוע.
חשוב שזה יקרה לפני שכולם מגיעים.
כדי שיהיה אירוע מוצלח, מהנה, מתוקתק ומשמעותי.
ואז… אחרי האירוע, בצורה פלאית כלשהי,
הציוד צריך עזרה כדי למצוא את דרכו בחזרה לרכב האיסוף.
מקומה רביעית לחניה.

השבוע התחדד לי ש…
לשותפות יש (לפחות) שני צדדים.
שדיאלוג ומחויבות הדדית הם קריטיים בהתמודדות עם בעיה או עם אתגר.
במקום שבו יש רצון ונכונות לעשות משהו ביחד או למצוא פתרון,
יש המון שמח"ה,
גם כשעובדים קשה ובלחץ.
מגיעים לתוצאות.
גם במצבים מורכבים ומאתגרים במיוחד.
לפעמים אפילו קורים ניסים.
(תשאלו את יובל קדוש).

השבוע הבנתי ש…
במקום שבו אחד הצדדים "לא בעניין" של דיאלוג,
נמנע מלקחת אחריות ומעדיף להתלונן, לבקר או להאשים,
אז אין שותפות.
ויש הרבה פחות שמח"ה (אם בכלל).
ושזו החלטה שלי האם להישאר במקום הזה או להמשיך הלאה.
למקום אחר.
לשותפות אחרת.

השבוע גיליתי שוב ש…
שתשומת לב היא משאב יקר מאוד.
יותר מכסף ואפילו יותר מזמן.

שעצירה היא פעולה חשובה במיוחד.
שעוזרת לנו גם לנוח וגם לרוץ קדימה.

שחגיגה והכרת תודה יומית היא קריטית.
ושההשפעה שלה עצומה.

שהחיים שלי מלאים מאוד.
שאני מוקף באנשים שאני אוהב ושאוהבים אותי.
בהמון שותפות ושותפים לדרך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.

יט' טבת – יום מיוחד. בחירות חשובות. החלטות קריטיות.

היום הוא היום האחרון של השנה האזרחית הנוכחית.

ב- 17/3/2015 מליוני אנשים ניצבו בפני בחירות חשובות.

מספר פעמים בחיינו אנו ניצבים בפני החלטות קריטיות: חתונה, לימודים, קריירה, בית ועוד.

**
היום האחרון של השנה הוא בסך הכול עוד יום. לא יותר מיוחד או משמעותי מכל יום אחר.

הבחירות היומיומיות שלנו חשובות הרבה יותר מהבחירות הרגעיות של ה – 17/3/2015.

ההשפעה של אינספור ההחלטות הנלקחות לפני או אחרי הגעתנו לצומת (חתונה, לימודים, קריירה, בית) גדולה יותר מהשפעה של החלטה נקודתית כזו או אחרת. קריטית ככל שתהיה.

להתראות ב 2016,
חיים מלאים. יום יום.

י' טבת – איך להוציא אדם מחישוק ?

פתחתי את הסדנה הבוקר כשאני עומד בתוך חישוק.
ביקשתי מ 22 המנהלים שבחדר עשרים רעיונות שונים שניתן לעשות בכדי להוציא אדם מחישוק.

הנה חלק מהרעיונות שהועלו בתוך שתי דקות :

• לדחוף אותו.
• למשוך אותו.
• לנסות לשכנע אותו.
• להיכנס פנימה כדי שיהיה לו צפוף.
• לצאת מהחדר ולקוות שהוא ישתעמם ויצא.
• לאיים עליו.
• להסביר לו למה כדאי לו לצאת.
• לקרוא לו למקום אחר.
• להתקשר לאשתו כדי שתעזור.
• לבדוק למה הוא בתוך החישוק.
• לקרוע את החישוק.
• לפתות אותו עם מתנה כדי שיצא.
• להפעיל אזעקת חירום.
• להתעלם ממנו בתקווה שזה יגרום לו לזוז.
• לחבק אותו וללוות אותו החוצה.

19 מתוך 20 ההצעות השונות ניסו לגרום לאדם לעשות מה שאנו רוצים שהוא יעשה.
לעבור ממצב מסוים למצב אחר. לצאת מהחישוק.
המיקוד בכל ההצעות הללו הוא איך לגרום לו לשרת את האג'נדה שלנו.

**
אחד מהרעיונות היה יוצא דופן.
"לבדוק למה הוא בתוך החישוק" מנסה להבין את האדם לפני נקיטת פעולה.
אולי לאחר שנצליח להבין אותו ואת מה שחשוב לו במצב הזה,
נמצא את הדרך ליציאה מהחישוק מבלי לפגוע בו ובדברים שחשובים לו.
זוהי דרך של חיבור, הבנה, שיתוף פעולה ובחירה בשונה מדרך של שכנוע, מניפולציה, עונש או פרס.

**
מסר מרכזי למנהלים:
אינכם עובדים עם כסאות, תאים באקסל, או "ראשים" (Headcount).
אתם עובדים עם אנשים חיים.
בעלי משפחות.
כל עובד עולם ומלואו.
רגע לפני שאתם מנסים להזיז אותם לכיוון שאתם רוצים,
עצרו.
הכירו בכך שיש שם בן-אדם.
בדקו האם אכפת לכם ממנו או שאכפת לכם רק מהאג'נדה שלכם.
גלו סקרנות למי הוא, נסו להבין מה עובר עליו,
מה חשוב לו במצב הנוכחי ומה מניע אותו.
פעמים רבות תופתעו ממה שתגלו.
ועוד יותר ממה שייווצר לאחר מכן.

**
לאחר חמש דקות סדנה, סיימנו את התרגיל והמסר עבר.
את כל שאר היום הקדשנו לאיך עושים את זה תכל'ס בעולם האמיתי.
בדילמות ניהוליות, אתגרים מורכבים ותחת אילוצים שונים.

האם זה לא יותר מדי להקדיש יום שלם רק לנושא המסוים הזה?
ממש לא.
אני מאמין יש פה "בשר" ללמידה, העמקה ותרגול המספיק גם לקריירה שלמה.

חיים מלאים. יום יום.

ז' טבת – ניהול מרווחים

בין האירוע שאנו חווים ובין תגובתנו לאירוע ישנו מרווח.
ההתנהלות שלנו במרווח משפיעה על תגובתנו, על המשך האירוע ועל חיינו.
(לדוגמא: עצירה, יציאה ממצב אוטומט, הקשבה לעצמנו ולאחרים, בחירת תגובה).

בין הפרויקט שנגמר ובין הפרויקט שמתחיל ישנו מרווח.
מה שנעשה במרווח משפיע עלינו, על הפרויקט הבא ועל העתיד.
(לדוגמא: התבוננות, הפקת לקחים, הכרת תודה, מנוחה, הערכות).

בין הפגישה שיצאנו ממנה ובין הפגישה שאנו נכנסים לתוכה ישנו מרווח.
מה שיקרה במרווח יכול להשפיע על הפגישה הקודמת, על הפגישה הבאה ועל המשך היום.
(לדוגמא: כתיבת דבר לטיפול בהמשך לפני שנשכח, מודעות רגשית, שינוי אנרגיה, חידוד מטרה לפגישה הבאה)

***
מה שקורה במרווח חשוב לא פחות ממה שקורה לפני או אחרי מרווח.
חיים בלי מרווחים הם חיים לחוצים.
לפעמים אפילו מסוכנים.

חיים מלאים. יום יום.

יז' כסלו – הסיבה שעדיין לא עשית את זה

יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
אינה שאתה לא יודע,
או שאין לך מספיק זמן,
או שאין לך את התמיכה שאתה צריך,
או שאת מחוייבת לדברים אחרים כרגע,
או שעדיין לא החלטת לגבי זה,
או שזה לא מספיק מדויק עבורך,
או שהתזמון לא משהו,
או שלא מבינים אותך.

יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
היא פשוט מכיון שאת/ה מפחד/ת.

לפעמים זו סיבה מספיק טובה לא לעשות משהו.

אם זו הסיבה כדאי לקרוא לילד בשמו.
להפסיק להתחבא. להפסיק לתרץ.
ואז… לבדוק בסקרנות –
מה בדיוק מפחיד אותך שם?
מה לא היית רוצה שיקרה?
מה לא היית רוצה להרגיש?

חיים מלאים. יום יום.