תגית: בחירה

כשסיכמנו את המפגש היום, ניסיתי… :

להקשיב למה שאתם אומרים
ולהבין מתוך זה את המקום שלכם
ואת מה שחשוב לכם.

לשים לב למה שמתחולל בתוכי:
הכמיהה להערכה ולהבנה, הרצון להסביר, להוכיח, לשכנע,
תחושת הכיווץ, הלחץ, חוסר האונים, התסכול, הכעס, השיפוטיות.

לשחרר את עצמי
מתלות בתוצאה כזו או אחרת,
מהעדפה להחלטה כזו או אחרת.

להמשיך לנשום.
להיות נוכח.

ניסיתי…
לפעמים הצלחתי יותר.
לפעמים פחות.

**
הרבה דברים מתרחשים בחדר
בעשר דקות של סבב סיכום.

חיים מלאים. היום.

לפניכם שתי תמונות.
התמונה השמאלית מושלמת.
בתמונה הימנית חמישה פרטים "דפוקים".
האם תוכלו למצוא אותם?

אם תנסו תצליחו.
אם תתמידו תצליחו בקלות.

**
"התמונה השמאלית" שלך היא
קבוצת האמונות / הציפיות / החלומות / הכמיהות שלך
לעולם מושלם כזה או אחר.
לאיך דברים "אמורים" להיות בעיניך.

"התמונה הימנית", תמונת המציאות שלך, היא בסך הכול
הפרשנות הסובייקטיבית שאת נותנת למה שקורה עכשיו
ולעד כמה זה רחוק או קרוב מ"התמונה המושלמת" שאת מחזיקה.

**
מציאת הבדלים ופגמים היא מיומנות שניתן לפתח.
מציאת "מה לא בסדר" ו"מי דפוק" הוא שריר שניתן לגדל.
למען האמת גם התמונה השמאלית אינה מושלמת.
אפילו בה ניתן למצוא פגמים אם רק רוצים.

בתמונה הימנית, לצד חמשת ההבדלים,
יש אלפי פרטים "תקינים" שהם "בסדר".
מציאת הטוב, החיובי והיפה היא מיומנות שניתן לפתח.
הכרת תודה היא שריר שניתן לגדל.

**
אצל עדי ואבי היום, נכחו שבעה זוגות ושמונה עשרה ילדים.
מפגש חברים, אוכל, שתייה, דיבורים ומשחקים.
אם ממש מתאמצים, אפילו במפגש כזה, אפשר למצוא חמישה "פגמים".
(במשתתפים, בפקקים, במאכלים, בשיחות, במזג האוויר או במצב הכוכבים).
ואפשר גם, בהרבה פחות מאמץ,
למצוא אינסוף רגעים יקרים שאינם מובנים מאליהם.

**
זה הכול עניין של בחירה.

שאלה חשובה: במה אתה בוחר להתמקד עכשיו?
שאלה חשובה נוספת: איזה שריר את בוחרת לפתח?
שאלה חשובה לחיים: באיזה "משחק" אתה בוחר לשחק?

חיים מלאים. היום.

כשנגיע לקו הסיום,
כשנסיר את השכבות
ונוריד את הדרגות,
כשנקלף את התארים
ואת המסכות,
כשנפסיק לספור את שנות הניסיון והשקלים…

כשנגיע לקו הסיום
וכבר יהיה פחות מה להפסיד
או להסתיר –
מה נחשוב לעצמנו?
איך נרגיש?
מה נעז להגיד?

האם נהיה גאים בחיים שחיינו
ובדרך ששיחקנו
או שנרצה להתחיל שוב מחדש
בזמן ובמקום אחר,
כדי לתקן ולשפר?

חיים מלאים. יום יום.

שלושה קטעים:

1.
ידי אנשים אחרים

הבוקר כשהאזנתי לשיעור של ג'ואנה מייסי, נחשפתי לקטע המופלא הבא.
לאחר ניסיון קצר לתרגם אותו לעברית בחרתי לוותר.
התרגום שהגעתי אליו רחוק מאוד בעיני מהנוסח המקורי ומאבד מהיופי והמשמעות שלו:

“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”

— James Stockinger

**

2.
בוחרת בכל יום מחדש

"אחד הדברים שהגדרתי לעצמי הוא,
שהיחידים שאני חייבת להם משהו הם הילדים שלי.
בכל השאר אני בוחרת.
לא חייבת – בוחרת.
אני בוחרת, בכל יום מחדש, להיות עם זוהר בבית שלנו.
ומרגע שהגדרתי את זה לעצמי, משהו נרגע בי.
לא אני בחרתי את המצב הזה, את הכיוון שאליו הלכו החיים שלי.
אבל בתוך המצב הכללי אני בוחרת למצוא "יחידות" קטנות של אור."

– זהו ציטוט מדבריה של רותם כרמי, אמא לשירה, יובל וגלעד, אישה לזוהר,
יוצרת, מנחת סדנאות, בלוגרית, לוחמת.
זוהר אובחן לפני מספר שנים כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים).

– תודה לאורית פרץ שבזכותה נחשפתי אתמול לרותם ולזוהר.

**
3.
חישוב מסלול מחדש / התארגנות מחדש

"חישוב מסלול" מחדש:
שינוי כיוון, סביבה או מסגרת.
בחירה בדרך אחרת, בנתיב חלופי.
עדכון לוחות זמנים.
תיאום ציפיות.
התאמות.

בחישוב מסלול מחדש המיקוד הוא בעולם החיצוני.
באיך אנחנו פוגשים אותו ונעים בתוכו.

**
"התארגנות" מחדש:
סדרים מוכרים מתפרקים.
לוחות טקטוניים בלתי נראים זזים.
תחושות, חלקים, מחשבות, ערכים.
לא לגמרי ברורים,
לא תמיד במילים.

בהתארגנות מחדש המיקוד הוא פנימי.
באיך אנחנו פוגשים את עצמנו.
במה שנע, מטולטל, נהרס, נבנה ומשתנה בתוכנו.

*****
שלושה קטעים שמעסיקים אותי היום.
שניים מצאתי "בחוץ",
אחד התגלה "בפנים".
החלטתי להביא את שלושתם.
בלי לבחור ביניהם.
בלי לפצל.

אל תתאמצו לחפש את הקשר.
אולי תמצאו.

חיים מלאים. יום יום.

 

להיות ביחד-לבד זה לא כמו להיות לבד–ביחד.
לרוץ לקראת משהו זה לא כמו לרוץ מפני משהו.
לעשות כי בוחרים זה לא כמו לעשות כי מוכרחים.

למתבונן מהצד, על פני השטח,
זה יכול להראות אותו דבר.

זה לא.

חיים מלאים. יום יום.

סרט שחושבים עליו גם ביום שאחרי.
משפט שהולך אתך הרבה אחרי שהוא נאמר.
אפשרות להבין את העולם קצת אחרת.
87 דקות המחברות בין עולמות.
יצירה מחוללת שינוי.

**
כמה מחשבות על הסרט הנפלא והמטלטל "סופת חול":

• רע וטוב הם עניין של נקודת מבט.
• אך ורק נקודת מבט.
• גם אמיץ ופחדן, חזק וחלש, קורבן ותוקף, חבר ואויב, עני ועשיר…
• מה שרואים משם לא רואים מכאן.
• בחירות יוצרות חיים ומעצבות אותם.
• כל יום. כל יום. כל יום. כל יום.
• תמיד יש ברירה.
• אף פעם לא חייבים.
• זה במידה רבה עניין של לקיחת אחריות.
• של מוכנות או אי – מוכנות לשלם מחיר.
• לתרבות ולקהילה יש השפעה עצומה.
• לפעמים יותר ממה שנדמה.
• לפעמים רק מעצם היותם.
• חופש אינו מובן מאליו.
• גם חופש הוא רק עניין של נקודת מבט.
• קשה לפרוץ מעגל.
• כבוד למורכבות.
• כבוד לתרבות.
• כבוד לאנשים.
• למה שהם עוברים.
• למה שעובר עליהם.
• למה שעובר בתוכם.

**
תודה לעילית זקצר שיצרה את "הפרויקט" הזה במשך עשר שנים
ושנשמתה מושקעת בכל frame ו- frame בסרט (ציטוט מדבריה).

הערב "סופת חול" מתמודד בטקס פרסי אופיר.
בהצלחה !!!

בלי קשר להחלטת השופטים,
נראה שההשפעה של היצירה הזו
תהיה הרבה מעבר לפרס רשמי
כזה או אחר.

חיים מלאים. יום יום.

80 שנות חיים.
4,000 שבועות חיים.
29,000 ימי חיים.
700,000 שעות חיים.
(* הערכה מקורבת גסה – לא כוללת תאונות, מחלות, אסונות וכו')

**
גם אם זה לא נראה או מרגיש כך,
גם אם קל לשכוח ולהדחיק,
בינתיים…
אנחנו כאן לזמן מוגבל.
סופי.
קצר.
מספיק.

**
השבוע הנוכחי, שהתחיל היום ויסתיים בעוד שישה ימים
הוא אחד מארבעת אלפים.
0.03% מסך שבועות החיים.

**
שאלות בסיסיות:
– איפה השקעת את אנרגית החיים שלך היום…?
– במה חשוב לך להשקיע אותה מחר…?

חיים מלאים. יום יום.

לְמַה את מחויבת כרגע?
את תמיד מחוייבת למשהו.
תמיד.
בכל רגע נתון.
זה יכול להשתנות מרגע לרגע, או להישאר קבוע לאורך זמן.
כך או כך, את תמיד מחויבת למשהו.

**
לְמַה אתה מחויב היום … ?
לקריירה? למשפחה? לחברים? לכסף?
לניצחון? לביטוי עצמי? להנאה? לכבוד?
לאמת? להרמוניה? לצדק? לביטחון?
לאיזון? לעמידה במילה שלך? ללמידה?

**
גם כשאתה מתחיל ומפסיק אתה מחויב.
גם כשאת לא עקבית או לא מתמידה את מחויבת.
אולי לנוחות. אולי לחופש. אולי לעצמאות.
אולי למשהו אחר…

**
אנחנו תמיד מחויבים למשהו.
האם אתם מבינים לְמַה אתם מחויבים היום…?
האם מתאים לכם להמשיך להיות מחויבים לזה…?

חיים מלאים. יום יום.

משהו שלמדתי מד"ר מרשאל רוזנברג (יוצר התקשורת המקרבת):

כשאני כועס שלושה דברים מתקיימים עבורי –
1. מישהו אומר/עושה משהו שאני מאמין שהוא לא אמור לומר/לעשות.
2. צרכים חשובים שלי לא מקבלים מענה (או לא מספיק).
3. אני עומד להגיב בצורה שעלולה להקטין את הסיכוי שהצרכים שלי יקבלו מענה כפי שהייתי רוצה.

**
כשאני כועס אני משתדל להזכיר לעצמי:
– לבדוק בזהירות ובסקרנות את הפרשנויות והשיפוטים שלי.
– לנהל את התגובות שלי ולא לתת להן לנהל אותי.
– להתמקד במתן מענה לצרכים החשובים לי ולא בלהילחם באדם שמולי.
– לקחת אחריות על ההחלטות והפעולות שלי.

משתדל.
לפעמים אני אפילו מצליח…

חיים מלאים. יום יום.

למרות שאיני רואה את זה עדיין, אני יודע שזה שם.
למרות שאיני מכיר את זה אישית, יש לי תחושה שבקרוב ניפגש.
למרות שאיני בטוח מהיכן זה יגיע, בעוד רגע זה יופיע.
למרות שאיני יודע איך בדיוק זה יהיה, בוודאות זה יקרה.

**
לצאת לעולם…
בתשומת לב סקרנית…
בנוכחות ערנית…
בדריכות נינוחה…
בהכרת תודה…
בענווה…

חיים מלאים. יום יום.