הבלוג של רוני ויינברגר

"פחות חשוב מה אחוז האנשים שעוזבים את החברה.
יותר חשוב כמה אנשים מצטיינים יש בתפקידי המפתח החשובים."
(חברת נטפליקס, בהתייחסות לשימור עובדים).

**
השאלה היא…
האם מתאים לך להגדיר מה זה "אנשים מצטיינים בתפקיד"?
האם מתאים לך להגדיר מה הם "תפקידי המפתח החשובים"?

**
"כולם חשובים לחברה באותה מידה", ו- "אין אף אחד שחשוב יותר מאחרים"
יכולים להצביע על קושי בניהול, או על חשש מהתמודדות.

**
כולנו בני אדם.
כולנו שווים בערכנו האנושי.

לא כולנו שווים בערכנו הארגוני.

חיים מלאים. היום.

"זמן חופשה עובד אחרת ב- Netflix.
אין לנו יום עבודה מוגדר של 9:00-17:00,
כך שגם אין לנו נהלי חופשה מוגדרים לעובדים שלנו.
איננו קובעים לוחות זמנים לחופשות ולחגים,
כדי שתוכלו לשים לב למה חשוב לכם –
כולל מתי המוח והגוף שלכם זקוקים להפסקה.
אנחנו מאמינים בעבודה חכמה יותר,
לא קשה יותר."

~ נהלי חופשה בחברת נטפליקס – תרגום חופשי מתוך אתר החברה.

**
בדומה לשעות עבודה גמישות,
ימי חופשה הם תוצר של דיאלוג בין עובדים ומנהלים,
תוך התייחסות לצרכים של כולם,
ולמה שהכי חשוב.

**
הצצה מדגמית לתרבות אחרת,
מרגשת,
מעוררת השראה,
מעוררת מחשבה,
ותורמת לשורה תחתונה מרשימה.

חיים מלאים. היום.

ציטוט של שיחה מתוך הסרט Wall Street 2 :

" ג'ייקוב (ברוקר צעיר): מהו המספר שלך?
ברטון (בעלים של בנק השקעות): למה אתה מתכוון?
ג'ייקוב: מהו סכום הכסף שאתה זקוק לו שיאפשר לך לפרוש מהעבודה ולחיות באושר ועושר.
אומרים שלכל בן אדם יש מספר כזה ולרוב זהו מספר מדויק. אז, מהו המספר שלך?
ברטון (לאחר מחשבה): יותר. "

~ הציטוט מתוך "מחשבות לעת לילה" מאת חיים שפירא.

**
שני חלקים

מספר בקשות החברות שקיבלתי השבוע בפייסבוק 
היה גדול משמעותית מהמספר שאני מקבל בשבועות ממוצעים.
האגו שלי (או החלק שמזוהה איתו) הרגיש מוחמא.
הוא מאמין שזה תוצר של עוד ועוד אנשים הנחשפים למה שאני כותב וממליצים לחבריהם.
בדומה לברטון מוולסטריט הוא רוצה יותר.

חלק אחר שלי (שפחות מזוהה עם האגו) לא התרגש יותר מדי.
לדעתו זה פחות בגלל משהו שכתבתי ויותר בגלל אלגוריתם כזה או אחר של פייסבוק שהתלבש עלי.
ההוכחה שלו היא קצב מוגבר של בקשות מפרופילים פיקטיביים שהופיעו כמו פטריות אחרי גשם.

למרות חילוקי הדעות ביניהם, שני החלקים שלי מסכימים,
שמספר החברים בפייסבוק הוא כנראה אחד הדברים הפחות משמעותיים.

**
דלתות מסתובבות

השבוע התחיל בפרשת דרכים.
יום ראשון בבוקר , 9:55, התייעצות רופאים אחרי מספר ימים קשים.
אף אחד לא באמת יודע.
לאף אחד אין תשובות ברורות או מוחלטות.
אחרי כמה דקות בוחרים בכיוון מסוים.
מחליטים לתת לו הזדמנות ולראות איך הוא יתפתח.
באותה מידה יכלו לבחור בכיוון אחר.
10:10 אני כבר בדרך למשרד לקראת יום עבודה.
באותה מידה, יכולתי להיות בדרך לבית החולים.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, 
נראה שבינתיים החלטת הרופאים מוכיחה את עצמה
ומובילה לשבוע רגוע ויציב יחסית.
טפו טפו טפו.
לפני שישה שבועות היינו במקום אחר.

**
דלתות מסתובבות 2

חייהם של שחקנים, שוערים ומאמנים, 
מקבלים תפניות חדות בימים האלה.
הדלתות מסתובבות מהר וחזק במונדיאל:
כיבוש שער בדקות קריטיות.
החמצה של פנדל.
פציעה.

לא צריך להבין כדורגל כדי להבין את זה.
המרחק בין הצלחה מסחררת לכישלון חרוץ יכול להיות קטן מאוד.
לפעמים 5 ס"מ או 30 שניות.

**
קרב עשר

השילוב של מרחק קטן בין הצלחה לכישלון ושל הארעיות והזמניות שלנו,
מעורר בי מחשבות על הצלחה בחיים. ועל החיים.
אולי כדאי לחשוב על הצלחה בחיים כמו על קרב עשר.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר 

=============

ניתן להירשם לבלוגים שלי ולקבל את הפוסטים ישירות למייל:

– תקשורת מקרבת לחיים מלאים

– הבלוג היומי

– להזמנת הרצאה או סדנה צרו קשר במייל חוזר או דרך האתר

שישה שבועות אחרי.
בדיוק היום,
בדיוק בשעה הזו,
לפני שישה שבועות,
היית במקום שונה מאוד.
שלושים קילומטרים צפונה מכאן
ועולם אחר לגמרי.
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

העזרה שתוכל לקבל ממומחה עולמי לעיניים היא מוגבלת,
אם הבעיה שאתה מתמודד איתה היא בעיית מעיים.
הערך שתקבלי ממומחה עולמי לפסיכולוגיה יהיה מועט,
אם העניין שאת מתמודדת איתו הוא אורתופדי.

**
בשונה מהדרך שלפיה מחולקות הפקולטות באוניברסיטאות,
או הצורה שבה מאורגנות המחלקות בבתי החולים,
לאתגר שאתה מתמודד איתו אין כותרת ברורה, אחת ויחידה.
אולי אפילו לא כותרת עיקרית.
לא בטוח שאפשר להכניס אותו לקופסה מוכרת.

**
יכול להיות שגם למומחים המובילים בתחומם,
לא יהיה פתרון מובהק שיעזור לך עם העניין שלך,
בטח לא אחרי עשר דקות של שיחה.
לצפרדע שלך לא מחכה הנסיך המנשק המתאים.

**
זה ההר שלך.
קח אחריות, קח אויר.
בקש עזרה.
היה פתוח ללמידה.
המשך לטפס.
צעד ועוד צעד.

**
זה המסע שלך.
את מובילה ואת לא לבד.
המשיכי לנוע ולגלות.
את הדרך.
את עצמך.
יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

1.
" יש את הנושא הזה.
הוא חשוב ואני רוצה שנדבר עליו.
אין לי דעה ברורה לגביו עדיין.
אני אפילו לא לגמרי בטוחה האם יש בעיה,
או האם אנו צריכים לעשות משהו בשלב הזה.
שום דבר לא דחוף לכאורה,
ויש לנו נושאים יומיומיים אחרים לדבר עליהם.
זו בדיוק הסיבה שאני רוצה שנדבר על הנושא המסוים הזה.
הוא מספיק חשוב ולא מאוד דחוף.
חשוב לי לשתף אותך במחשבות ראשוניות שלי
ומעניין אותי לשמוע את הפרספקטיבה הראשונית שלך.
אני רוצה שנניע ביחד את החשיבה המשותפת שלנו על הנושא.
שנעמיק ונחדד אותה.
האם אפשר להקצות חצי שעה בשבוע הקרוב לחשיבה ראשונית,
כנראה בלי שורות תחתונות? "

**
2.
" אני רוצה לשתף אותך בתפישה שלי לגבי X.
יש לי תפישה ברורה ומוצקה בנושא הזה.
היא מבוססת על עקרונות חשובים שאני מאמין בהם.
היא לא כל-כך שגרתית במסגרת שאנו חלק ממנה,
ודווקא בגלל זה חשוב לי לשתף אותך בה.

א. אני רוצה שתכיר אותה, ושתדע שאני מחזיק בה.
במיוחד לאור העובדה שהיא לא הכי שגרתית.
אולי אפילו לא הכי מקובלת.

ב. אני רוצה לבדוק את עצמי ולשמוע את דעתך הכנה.
למרות שהקדשתי לכך לא מעט מחשבה ושהדעה שלי מוצקה יחסית,
יכול להיות שאני מפספס משהו.
חשוב לי שתאתגר אותי.
אתה פתוח לדבר על זה כמה דקות? "

**
שתי שיחות מעניינות.
שני דיאלוגים חשובים.
שני תהליכי חשיבה שונים,
מבוססי הקשבה ושיתוף, פתיחות וסקרנות,
מוכווני הבנה והעמקה.

שיחות משמעותיות בעולם מורכב.

חיים מלאים. היום.

לחופש, גמישות ויצירתיות,
התפתח בשנים האחרונות דימוי מחמיא וסקסי יותר מאשר למשמעת וסדר.
חשיבה מחוץ לקופסא מוערכת פעמים רבות יתר על המידה.

**
לא כל חריגה מתהליך, אלתור, חשיבה שונה, ופעולה ספונטנית
זכאים לקבל את הכינוי "חופש, גמישות ויצירתיות".
לפעמים הם לא יותר מעצלות, בריחה מאחריות או אי-מוכנות לעשות משהו חשוב.

**
משמעת וסדר לא פחות חשובים מחופש, גמישות ויצירתיות.
משמעת וסדר גם לא יותר חשובים מחופש, גמישות ויצירתיות.

אנחנו בעסקי הגם וגם:
גם חופש, גמישות ויצירתיות וגם משמעת וסדר.

**
המהות אינה חופש, גמישות ויצירתיות.
המהות אינה משמעת וסדר.

המהות הינה לקדם את מה שחשוב.

**
(זוהי נקודה מספר 3, מתוך מפגש שהנחיתי אתמול,
בנושא התנהלות אפקטיבית ומקרבת בצוותי עבודה ובתהליכי קבלת החלטות)

חיים מלאים. היום.

ולפעמים רק צריך להחזיק מעמד.
להשלים את הפעולה.
לסיים את היום.
להישאר לעמוד.
להמשיך לנוע.
לא להישבר.
לא לוותר.

**
לפעמים זה זמן להחזיק מעמד.
לפעמים זה לא זמן להצטיין.
או לנצח.
או לחוות משמעות.
או ליהנות מהדרך.
או לקבל החלטות.
או לתכנן תכניות.
או להסיק מסקנות.
או לצאת בהצהרות.

רק להחזיק מעמד.

חיים מלאים. היום.

"הלוואי שהייתי כאן"
היה כתוב על גב החולצה השחורה
של זו שצעדה לפני
וצפתה תוך כדי הליכה
בפרק נוסף של "בייבי בום"
במכשיר הסלולרי שלה.

חיים מלאים. היום.

הבת הבכורה שלי בת 18.
הבת האמצעית בת 16.
בן הזקונים בן 10.

בשנים האחרונות השתתפתי בלפחות שלושים מסיבות סיום בבתי הספר וגני הילדים.
מופעים, נאומים, תעודות, צילומים, דיבורים, ריקודים.

השבוע זכיתי להשתתף במסיבת סיום יוצאת דופן.
שיעור מאלף ביצירתיות ובאנושיות.

תנאי הפתיחה היו "לא משהו":
יום ג', 19:00.
אנחנו רגע לפני יציאה.
חזרתי מעבודה יותר מאוחר משתכננתי.
לא הספקתי לאכול.
גם לא להתקלח.
אני סוחב צינון כבר כמה ימים ומרגיש די "מעוך".
(רק אשה שילדה ללא אפידורל, יכולה להבין כאב של גבר מצונן).
בתכנית להערב: לפחות שלוש או ארבע שעות של טקס סיום כיתתי ואז מופע סיום בית ספרי.
כל זאת בזמן שארגנטינה ומסי יילחמו על הישארות במונדיאל.
למה כבר אפשר לצפות…

**
20:00, שעה מאוחר יותר.
מתחילים בטקס סיום כיתתי.
(היה ברור שנתייבש קצת עד שהאירוע יתחיל…)

ואז זה מגיע…

לאחר פתיחה קצרה ויצירתית, 
עוברים לשלב חלוקת תעודות הסיום.
ספריית בית הספר מלאה בעשרות תלמידי והורי י"ב 6.
הבוגרים מוזמנים זה אחר זו באופן אקראי.
אני מכין את עצמי לשרשרת של קבלת תעודות, חיבוקים ולחיצות ידיים.
בטח גם ניתן כבוד מיוחד ומחיאות כפיים למצטיינים.

הבוגרת הראשונה מוזמנת.
מקבלת מחיאות כפיים על הצטיינות יתירה.
חיבוק מהמחנך וממשיכים הלאה.
כצפוי.

הבוגר הבא מוזמן.
לא נאמר שום דבר על הצטיינות.
במקום זאת, המחנך מקריא ציטוט.
מסתבר שזה ציטוט שנבחר במיוחד עבור הבוגר:

"בשביל העולם אתה אולי אדם אחד,
אבל בשביל אדם אחד אתה יכול להיות כל העולם".
מפתיע…

אני שולף את הסלולרי כדי ללכוד את המשפט הזה.
שמעתי אותו בעבר ואני רוצה לזכור אותו.
"ברשותכם," מבקש המחנך, "אני רוצה להקריא כמה מילים אישיות שכתבתי לבוגר הזה".
וכך הוא עושה.
שלושה-ארבעה משפטים אישיים.
התייחסות ממוקדת לאדם שעומד מולו.
חד, אותנטי, מכל הלב.
האמת, מרגש…
לחיצת יד, מחיאות כפיים, ממשיכים הלאה.

אני קולט שמשהו אחר מתרחש כאן, 
עדיין לא לגמרי מבין מה בדיוק …

הבוגרת הבאה מוזמנת.
ציטוט משעשע, הפעם של ד"ר סוס, ומיד לאחריו,
"ברשותכם, כמה מילים אישיות…".
חיבוק, מחיאות כפיים, הבא בתור…

רמת העניין בחדר גבוהה מאוד.
כולם דרוכים וקשובים.
הורים שבחרו לשבת מאחור 
כדי שיוכלו "לצלול" בשקט
משפרים מיקום בכדי להשיג סרטון וידאו איכותי 
של ילדיהם שעוד רגע יזכו בציטוט ובמילים חמות.

הבא בתור זוכה ללחיצת יד לבבית ולמחיאות כפיים על הצטיינות יתרה בלימודים.
למרבה ההפתעה בשלב הזה, אין ציטוט. 
גם לא מילים אישיות.
מהצד נראה לי שהתלמיד קצת מאוכזב.
ושהוריו אפילו יותר…

מה קורה כאן??
למה חלק כן וחלק לא?

בתור מהנדס אני מנסה לפצח את השיטה.
לזהות את האלגוריתם.

הבא בתור.
אני מכיר אותו.
לא מהתלמידים המצטיינים בכיתה.
"היום הוא היום שלך. ההר שלך מחכה, אז צא לדרך"…
"ברשותכם, כמה מילים אישיות…"

הדפוס מתחיל להתבהר…
כל תלמיד מקבל במה ויחס אישי.
המצטיינים בלימודים, זוכים בתעודת הצטיינות ומחיאות כפיים.
בתעודה מחכה גם להם פתגם ומילים אישיות, אך זה לא מוקרא בפני כולם.

אלו שאינם מצטיינים בלימודים, זוכים להקראה של הציטוט והמילים האישיות.
פרגון לעשייה החברתית שהם מובילים.
הוקרה על הישגיהם בספורט.
שיבוח המאמץ שלהם לאורך השנה.
מחמאות על השיפור שהפגינו.
אזכור של יומן קריאה יוצא דופן שכתבו.

מרגש מאוד.
כולם שווים. 
מצטיינים ולא מצטיינים.
יחס פומבי, לבבי ומותאם אישית לכל אחד ואחת מהתלמידים בכיתה.
מתנה גדולה.
השראה עצומה.

מחנך "רגיל", בכיתה "רגילה", בבית ספר "רגיל".

יש כאלו שמתלוננים , מבקרים, מתרצים
ויש כאלו שעושים, נוגעים, משנים ויוצרים.

**
מעבר להשראה הגדולה,
זכיתי לראות במהלך "עוד טקס סיום כיתתי"
שתי תופעות מופלאות שלא חשבתי שהן אפשריות:

1. מעל למאה תלמידים והורים יושבים מרותקים וקשובים במשך שעה שלמה.

2. תלמידים והוריהם, מאוכזבים (כנראה לראשונה בחייהם) מ"הצטיינות בלימודים".
(שכן, ללא ההצטיינות היו זוכים בהקראה פומבית של הציטוט והמילים האישיות).

**
עם כל הכבוד למסי, שהפציץ באותו ערב,
ולנבחרת ארגנטינה שעלתה שלב ממש ברגע האחרון,
כוכב הערב שלי הוא מחנך יקר בשם עדי,
מחנך של ילדה אהובה שככה פתאום סיימה לה י"ב.

"זה לא משנה מה זה, זה משנה מה זה יכול להיות" / ~ ד"ר סוס

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר 

נ.ב.
ביום ראשון הקרוב אעביר מפגש תיאורטי-מעשי
לכ-50 מורים באחד מבתי הספר הדמוקרטיים בארץ.

המפגש יתמקד בדרכי חשיבה, תפישות וכלים מעשיים
המגבירים אפקטיביות ומאיצים קבלת החלטות בקבוצה,
תוך שמירה על אוירה צוותית מקרבת.

רוצים לשמוע יותר פרטים ולבדוק התאמה לצוותים שלכם?
צרו קשר במייל חוזר או דרך האתר.